פתיחת התפריט הראשי

גרמניה היא פדרציה המורכבת מ-16 מדינות פדרליות – Bundesländer (בּוּנדֶסלֶנדֶר; ביחיד: Bundesland, בּוּנדֶסלַנד) –שכל אחת מהן ריבונית באופן חלקי. לכל אחת מהמדינות עיר בירה, ממשלה, ומוסדות משלה. לברלין ולהמבורג אין ערי בירה, שכן הן ערי-מדינה; בתחומי מדינת ברמן, הנחשבת גם היא לעיר-מדינה, כלולות שתי ערים, והעיר ברמן היא עיר הבירה של מדינת ברמן. פיזור האוכלוסין במדינות השונות איננו אחיד: כמחצית מאוכלוסיית גרמניה חיה בשלוש המדינות המאוכלסות ביותר – נורדריין-וסטפאליה, בוואריה, ובאדן-וירטמברג; המחצית השנייה פזורה על פני 13 המדינות הפדרליות האחרות.

כמעט מאז ומתמיד המסורת הפדרליסטית שלטה בגרמניה. מותו של פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה מבית שטאופן ששלטה באימפריה הביאה את גרמניה למצב של התפוררות ופיצול של המשטר, והמערכת הפיאודלית נשברה למכלול של נסיכויות עצמאיות בעלות זיקה רופפת ביניהן. המדינות הפדרליות שמרכיבות את הרפובליקה כיום מבוססות על שרידיהן של מדינות ונסיכויות היסטוריות שהרכיבו את האימפריה הרומית הקדושה, הקונפדרציה הגרמנית, הקונפדרציה הצפון-גרמנית, הקיסרות הגרמנית ורפובליקת ויימאר.

כל אחת מהמדינות מספקת את חלקה בהיסטוריה התרבותית של גרמניה, וכל אחת מהן מאופיינת במנהגים שונים, תרבות שונה, ניבים מקומיים וסגנון אדריכלי שונה.

תוכן עניינים

המדינות הפדרליותעריכה

לאחר מלחמת העולם השנייה מדינות גרמניה היו תחת שליטתן של כל ארבעת אזורי הכיבוש בגרמניה. ובמקביל חולקה גם העיר ברלין לארבעה אזורים. ב-1949 המדינות בשלושת האזורים המערביים הקימו את הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, הלוא הוא שמה הרשמי של גרמניה המערבית. זאת בניגוד להתפתחות שלאחר המלחמה באוסטריה, שם הבונד (Bund; פדרציה) הוקמה לראשונה, ולאחר מכן מדינות בודדות נוצרו כיחידות פדרליות.

מקור השימוש במונח "Länder" ("לֶנדר") לתיאור מדינות פדרליות בגרמניה בחוקת ויימאר משנת 1919. קודם לכן, המדינות שהרכיבו את הקיסרות הגרמנית נקראו "Staaten" ("שטאטן"). כיום המונח הגרמני המקובל הוא "Bundesland", אך אינו רשמי – הן מחוקת ויימאר והן מחוקת גרמניה המודרנית. שלוש מדינות קרויות "Freistaat" (פרַיישטאט – "מדינה חופשית"): בוואריה (מ-1919), סקסוניה (מ-1990), ותורינגיה (מ-1994).

סמל מדינה תאריך הצטרפות ראש הממשלה תמונה מפלגה נציגים בבונדסראט שטח בקמ"ר אוכלוסייה באלפים (2014) צפיפות לקמ"ר עיר בירה קוד תקן
  באדן וירטמברג
Baden-Württemberg
1952 וינפריד קרטשמן   מפלגת הירוקים
סוציאל-דמוקרטית
6 35,752 10,880 304 שטוטגרט
Stuttgart
BW
  בוואריה
Bayern
באיֶירְן
1949 הורסט זהופר   חופשית-דמוקרטית 6 70,552 12,844 182 מינכן
München
BY
  ברלין
Berlin
1990 מיכאל מילר   סוציאל-דמוקרטית
נוצרית-דמוקרטית
4 892 3,520 3,948 BE
  ברנדנבורג
Brandenburg
1990 דיטמר ווידקה   סוציאל-דמוקרטית
די לינקה
4 29,479 2,485 84 פוטסדאם
Potsdam
BB
  ברמן
Bremen
1949 קרסטן זילינג   סוציאל-דמוקרטית
מפלגת הירוקים
3 419 671 1,599 HB
  המבורג
Hamburg
1949 אולף שולץ   סוציאל-דמוקרטית
מפלגת הירוקים
3 755 1,787 2,366 HH
  הסן
Hessen
1949 פוֹלקַר בּוּפיר   נוצרית-דמוקרטית
חופשית-דמוקרטית
5 21,115 6,175 293 ויסבאדן
Wiesbaden
HE
  מקלנבורג-מערב פומרניה
Mecklenburg-Vorpommern
מקלנבורג-פורפומרן
1990 ארווין סלרינג   סוציאל-דמוקרטית
נוצרית-דמוקרטית
3 23,180 1,612 69 שוורין
Schwerin
MV
  סקסוניה התחתונה
Niedersachsen
נידרזאקסן
1949 שטפן וייל   נוצרית-דמוקרטית
חופשית-דמוקרטית
6 47,609 7,927 167 הנובר
Hannover
NI
  נורדריין-וסטפאליה
Nordrhein-Westfalen
נורדריין-וסטפאלן
1949 הנלורה קראפט   סוציאל-דמוקרטית
מפלגת הירוקים
6 34,085 17,865 524 דיסלדורף
Düsseldorf
NW
  ריינלנד-פפאלץ
Rheinland-Pfalz
1949 מלו דרייר   סוציאל-דמוקרטית 4 19,853 4,053 204 מיינץ
Mainz
RP
  חבל הסאר
Saarland
זארלנד
1957 אנגרט קרמפ-קרנבאואר   נוצרית-דמוקרטית
חופשית-דמוקרטית
מפלגת הירוקים
3 2,569 0,996 388 זארבריקן
Saarbrücken
SL
  סקסוניה
Sachsen
זאקסן
1990 סטניסלב טיליך   נוצרית-דמוקרטית
חופשית-דמוקרטית
4 18,416 4,085 221 דרזדן
Dresden
SN
  סקסוניה-אנהלט
Sachsen-Anhalt
זאקסן-אנהלט
1990 ריינר האסלהוף   נוצרית-דמוקרטית
סוציאל-דמוקרטית
4 20,446 2,245 110 מגדבורג
Magdeburg
ST
  שלזוויג הולשטיין
Schleswig-Holstein
1949 טורסטן אלביג   נוצרית-דמוקרטית
חופשית-דמוקרטית
4 15,799 2,859 181 קיל
Kiel
SH
  תורינגיה
Thüringen
תירינגן
1990 בודו רמלוב   די לינקה
סוציאל-דמוקרטית
מפלגת הירוקים
4 16,172 2,171 134 ארפורט
Erfurt
TH

היסטוריהעריכה

 
מפה של מדינות גרמניה הנוכחיות הנמצאות לגמרי או בעיקר בגבולותיה הישנים של הקיסרות הגרמנית שתחת הנהגת ממלכת פרוסיה.

לפדרליזם מסורת ארוכת שנים בגרמניה; האימפריה הרומית הקדושה הייתה מורכבת ממספר רב של מדינות קטנות ("Kleinstaaterei"; קליינשטאטריי). מספר השטחים הוקטן במידה ניכרת במהלך המלחמות הנפוליאוניות. לאחר קונגרס וינה הוקמה הקונפדרציה הגרמנית שהורכבה מ-39 מדינות. הקונפדרציה פורקה לאחר מלחמת שבעת השבועות ובמקומה קמה הקונפדרציה הצפון-גרמנית תחת הנהגתה של ממלכת פרוסיה; מלחמה זו הביאה את פרוסיה למעמד דומיננטי בגרמניה, והלאומיות הגרמנית הכריחה את המדינות העצמאיות הנותרות לכרות ברית עם פרוסיה במהלך מלחמת פרוסיה-צרפת (18701871), ולאחר מכן להיעתר להמלכת וילהלם הראשון כקיסר גרמניה. הקיסרות הגרמנית החדשה כללה 25 מדינות (שלושה מהן ערי הנזה) והישות הטריטוריאלית אלזס-לורן. הקיסרות נשלטה בידי פרוסיה, ששלטה ב-65% משטחה ו-62% מאוכלוסייתה. לאחר האבדות הטריטוריאליות שפקדו את גרמניה במסגרת חוזה ורסאי, המדינות הנותרות המשיכו כרפובליקות. מדינות אלו בוטלו בהדרגה, דה פקטו, תחת המשטר הנאצי במהלך תהליך הגלייכשלטונג (האחדה).

בתקופת הכיבוש של בעלות הברית על גרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה גבולות המדינות נוסחו מחדש על ידי הממשלות הצבאיות של בעלות הברית; אף מדינה לא היוותה יותר מ-30% מהאוכלוסייה או הטריטוריה; הדבר נעשה על מנת למנוע מצב שבו מדינה כלשהי תחזיק בהשפעה דומיננטית כפי שאירע בעבר עם פרוסיה. תחילה, רק חלק מהמדינות שלפי המלחמה נותרו כפי שהיו: חלק מבאדן, בוואריה, ברמן, המבורג, סקסוניה ותורינגיה; המדינות המוקפות, ריינלנד-פפאלץ, נורדריין-וסטפאליה וסקסוניה-אנהלט חבו את קיומם של כוחות הכיבוש ונוצרו מתוך מחוזות פרוסים ומדינות קטנות יותר.

עם ייסודה, גרמניה המערבית הורכבה מ-11 מדינות. אלה צומצמו ל-9 מדינות ב-1952 כאשר 3 מתוכן (דרום באדן, וירטמברג-הוהנצולרן ווירטמברג-באדן) התמזגו למדינה חדשה בשם באדן-וירטמברג. ב-1957, כאשר הוחזר חבל הסאר מכיבוש צרפתי, כללה המדינה כ-10 מדינות פדרליות, אלו מכונות היום "המדינות הישנות". ברלין המערבית הייתה תחת הריבונות המערבית של בעלות הברית והיא הייתה בפועל מובלעת של גרמניה המערבית אולם דה יורה הייתה שטח כבוש.

גרמניה המזרחית הורכבה מ-5 מדינות (ברנדנבורג, מקלנבורג-מערב פומרניה, סקסוניה, סקסוניה-אנהלט ותורינגיה). ב-1952 בוטלה החלוקה למדינות ובמקומם המדינה חולקה ל-14 מחוזות מנהליים. השליטה הסובייטית בברלין המזרחית (אף על פי שרשמית הייתה בעלת מעמד זהה לזו של ברלין המערבית) הכריזה עליה כבירתה של גרמניה המזרחית וכמחוז ה-15 שלה.

לקראת איחוד גרמניה המחודש ב-3 באוקטובר 1990 נוצרו מחדש חמש המדינות בגרמניה המזרחית שהרכיבו אותה בעבר. מחוז ברלין המזרחית לשעבר מוזג עם ברלין המערבית ליצירת מדינה חדשה. מעתה כוללת גרמניה 16 מדינות פדרליות: 10 המדינות "הישנות" של גרמניה המערבית ו-5 המדינות "החדשות" של גרמניה המזרחית בנוסף למדינת ברלין החדשה. בחוקת גרמניה שתוקנה לאחר האיחוד נקבע כי באפשרות המדינות לנהל הסכמים עם מדינות חוץ בתחום מיומנותן ובהסכמת הממשלה הפדרלית.

מבנה הממשלהעריכה

חוק היסוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, החוקה הפדרלית, קובע כי המבנה של הממשלה בכל מדינה פדרלית חייב "להתאים את העקרונות של הממשל הרפובליקני, הדמוקרטי והחברתי בהתבסס על שלטון החוק". רוב המדינות כפופות לממשלה בראשות מיניסטר-פרזידנט (שר או נשיא המדינה) לצד גוף מחוקק חד-ביתי הנקרא "לנדטאג".

המדינות הן רפובליקות פרלמנטריות, והיחסים בין הרשות המחוקקת לרשות המבצעת שלהן משקפים את המערכת הפדרלית: המחוקקים נבחרים בידי התושבים לתקופת כהונה של כ-4 או 5 שנים (תלוי במדינה), והמיניסטר-פרזידנט נבחר ברוב קולות על ידי חברי הלנדטאג.

ממשלותיהן של ערי המדינה (ברלין, ברמן והמבורג) הן סנאטים. בשלוש המדינות החופשיות (בוואריה, תורינגיה וסקסוניה) הממשלה מכונה "ממשלת המדינה" (Staatsregierung), ובעשר המדינות האחרות – "ממשלת הארץ" (Landesregierung). קודם ל-1 בינואר 2000 הורכב הפרלמנט של בוואריה משני בתים (בית תחתון ובית עליון, שנקרא סנאט) והסנאט מנציגי הקבוצות החברתיות והכלכליות הדומיננטיות של המדינה. הסנאט בוטל בעקבות משאל עם שנערך שנתיים קודם לכן.

ראו גםעריכה