פתיחת התפריט הראשי

יעל דר

חוקרת ספרות ילדים ותרבות ילדים ישראלית

יעל דר (נולדה ב-1958) היא חוקרת ספרות ילדים ותרבות ילדים ישראלית, פרופסור חבר בתוכנית הלימודים לתואר השני בתרבות הילד והנוער, בבית הספר למדעי התרבות ע"ש שירלי ולזלי פורטר שבאוניברסיטת תל אביב.

יעל דר
אין תמונה חופשית
לידה 1958 (בת 61 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ספרות
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט זהר שביט עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תרומות עיקריות
חקר ספרות הילדים והנוער בישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

יעל דר נולדה בקיבוץ גלאון וגדלה במקומות שונים בישראל. את לימודיה האקדמיים עשתה מהתואר הראשון לשלישי באוניברסיטת תל אביב. למדה לתואר ראשון בחוג לתורת הספרות ואת התארים השני והשלישי בבית הספר למדעי התרבות. את עבודות המאסטר והדוקטורט כתבה בהנחיית פרופסור זהר שביט. נושא התזה לתואר השני היה: "אגדת הלאום המתהווה: הסיפורים לילדים ולנוער שכתבה וערכה ברכה חבס בשנים 1940-1933" (1977). נושא עבודת הדוקטורט היה: "המעבר מ'סיפור של יישוב' ל'סיפור של מדינה' בספרות הילדים העברית, 1948-1939" (2002).

ב-2009 התמנתה דר למרצה בכירה באוניברסיטת תל אביב, ב-2013 התמנתה לפרופסור חבר, והיא מלמדת בתוכנית לתואר השני במחקר תרבות הילד והנוער באוניברסיטה מאז היווסדה ב-2010.

יעל דר הייתה מבקרת ספרות הילדים של עיתון "הארץ" בשנים 2011-2002 וכתבה במסגרת זו מאות רשימות על ספרי ילדים.

יעל דר נשואה בשנית לדורון וינשטוק, פסיכולוג קליני, והם מתגוררים בתל אביב. לדר שתי בנות מנישואיה הראשונים.

מחקריהעריכה

מחקריה של יעל דר עוסקים בתרבות הילד בתקופת היישוב, בעשורים הראשונים למדינת ישראל. זהו מחקר המטפל בהקשר הבין-דורי ובזיקות השונות בין תרבות זו ותרבות המבוגרים באותה עת.

שלושה דורות של הנחלת זיכרון-שואה לילדיםעריכה

מחקרה של דר עוסק, בין היתר, בנרטיב השואה לילדים בישראל במהלך שלושה דורות וביטוייו בספרות הילדים משנות השואה ועד ראשית המאה העשרים ואחת. היא בחנה את התמורות בנרטיב הספרותי הזה שהונחל לילדים במהלך התקופה וכיצד הוא השתלב בשיח הציבורי. היא בחנה לא רק את השינויים בזיכרון השואה שהונחל לילדים, אלא גם את התמורות ובזיקתו למערכת החינוך הממלכתית.

בספרה ומספסל הלימודים לוקחנו: היישוב לנוכח השואה ולקראת מדינה בספרות הילדים הארץ-ישראלית, שראה אור ב-2006 בהוצאת מאגנס, הראתה דר כי ספרות הילדים שימשה כר פורה לשיח בין-דורי ייחודי בתקופת השואה, וכי זו הקדימה את השיח החינוכי בהנחלת זיכרון השואה לילדי הארץ.

דר חקרה גם גל חדש של ספרי שואה לילדים שהחל להתפרסם בשנות התשעים של המאה העשרים. ספרות זו, שהיא בעלת מאפיינים פואטיים וחברתיים ייחודיים, מיועדת לתלמידי הגן והכיתות הנמוכות. דר מיפתה וניתחה נרטיב חדש זה תוך התמקדות בהיבטיו החברתיים והתרבותיים.

הזיקה בין כתיבה לילדים וכתיבה למבוגריםעריכה

דר חקרה את הזיקות בין ספרות הילדים לבין ספרות המבוגרים, בתקופת היישוב ובשנותיה הראשונות של מדינת ישראל. בשנים אלה, סופרים ומשוררים קאנוניים למבוגרים כתבו גם לילדים, כתיבה שנתפשה בעיניהם קלה ומשנית לכתיבתם הרצינית יותר. למרות זאת, המסקנות העולות ממחקריה הן כי היחסים בין שני סוגי הכתיבה אינם סוג של תלות וחיקוי הספרות למבוגרים.

קנון ספרותי לילדים ובנוי אומהעריכה

בספרה קנון בכמה קולות: ספרות הילדים של תנועת העבודה, 1950-1930, בוחנת דר את מאמציה של תנועת העבודה להכתיב קנון ספרותי לילדים, כחלק מביסוס מעמדה כהגמוניה תרבותית.

מהספר עולה, כי בניגוד לדעה המקובלת, הרואה בספרות הפועלים לילדים ספרות אינדוקטרינרית במהותה, "מגוייסת" ו"תעמולתית", הרי שספרות זו התאפיינה דווקא בריבוי הקולות. השיח של הקנון הפועלי לילדים היה, בשנות ייסודו, שיח דיאלקטי מתמשך, שלקח על עצמו להתוות דרך "נכונה" ובה בעת - ואולי כחלק מהאתוס המהפכני של התנועה - הציג אמביוולנטיות באשר לצדקתה, תהיות ואף ביקורת נוקבת.

קלסיקה וקלסיקונים בספרות הילדים העבריתעריכה

ספרה של דר דודה של שום איש: קלסיקה וקלסיקונים בספרות הילדים העברית מנסה לפענח את סוד התהוותו של קנון ספרותי ישראלי לילדים, באמצעות דיון ביצירתם של 26 יוצרים ויוצרות מרכזיים שנולדו לפני הקמת המדינה: נתן אלתרמן, עודד בורלא, חיים נחמן ביאליק, פניה ברגשטיין, ט. כרמי, לאה גולדברג, ע. הלל, מרים רות, מרים ילן שטקליס, חיה שנהב ועוד.

ספריהעריכה

ספרים שכתבהעריכה

1. ומספסל הלימודים לוקחנו: היישוב לנוכח השואה ולקראת מדינה בספרות הילדים הארץ-ישראלית, 1948-1939, הוצאת מאגנס, 2006, 286 עמ'.

2. קנון בכמה קולות: ספרות הילדים של תנועת הפועלים, 1950-1930, יד יצחק בן-צבי: ירושלים, 2013, 240 עמ'.

3. The Nation and the Child. Nation Building in Hebrew Children’s Literature, 1930-1970.  Amsterdam / Philadelphia: John Benjamins Publishing Company, 2018.

ספרים שערכהעריכה

3. יעל דר, טל קוגמן, יהודית שטיימן (עורכות) ילדים בראש המחנה: ילדות ונעורים בעתות משבר ותמורה חברתית. אוניברסיטת תל אביב ומכון מופ"ת, 2010, 381 עמ'.

4. יעל דר ויהודית שטיימן (עורכות) ברוח הזמן: החזרת הספרות להקשרה ההיסטורי והתרבותי. מכון מופ"ת, תל אביב, 2007.

ספרים נוספיםעריכה

5. עוד סיפור אחד ודי, מדריך מפה לספרי ילדים. הוצאת מפה: תל אביב, 2002, 224 עמ'.

6. מדריך מפה לספרי ילדים (מהדורה מורחבת ומעודכנת של עוד סיפור אחד ודי). הוצאת מפה: תל אביב, 2005, 311 עמ'.

7. דודה של שום איש: קלסיקה וקלסיקונים בספרות הילדים העברית. עם עובד וסל תרבות ארצי, 2014, 175 עמ'.

קישורים חיצונייםעריכה