גלאון
ערך זה עוסק בגלאון, קיבוץ בישראל. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו גַּלְאוֹן הוא קיבוץ מתנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר. ממוקם כ-7 קילומטר צפונית מזרחית לקריית גת, על כביש אזורי 353 מזבדיאל לשריגים. נמצא כ-200 מטר[2] מעל פני הים ליד נחל גוברין, שהוא יובל של נחל לכיש. שייך למועצה אזורית יואב.
 הצריף הראשון בגלאון
| |||||||||
| מחוז | הדרום | ||||||||
| מועצה אזורית | יואב | ||||||||
| גובה ממוצע[1] | 199 מטר | ||||||||
| תאריך ייסוד | 1946 | ||||||||
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית | ||||||||
| סוג יישוב | קיבוץ | ||||||||
| מוצא המייסדים | פולין | ||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2020[1] | |||||||||
| - אוכלוסייה | 595 תושבים | ||||||||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 2.2% בשנה | ||||||||
| |||||||||
(למפת השפלה רגילה)   גלאון  | |||||||||
| http://www.galon.org.il | |||||||||
היסטוריהעריכה
גרעיני המייסדים עלו מפולין בראשית 1939, ביניהם גרעין מהעיירה קוסטופיל וסביבתה שבחבל ווהלין (היום במערב אוקראינה) ישבו באופן זמני בגבעת מיכאל ליד נס ציונה, מרכז ששימש להכשרת גרעיני התיישבות לפני עלייתם ליישוב קבע, בנס ציונה עבדו חברי הקיבוץ בפרדסי הסביבה של איכרי נס ציונה ובסלילת כבישים. מצבם הכלכלי היה בכי רע. במוצאי יום הכיפורים ה'תש"ז, 5-6 באוקטובר 1946, עלה על הקרקע ליד קיבוץ גת, במסגרת 11 הנקודות בנגב שעלו על הקרקע באותו יום.
במלחמת העצמאות, ב-14 ביולי 1948, הדפו מגיני הקיבוץ התקפה גדולה של הצבא המצרי וכפריי הסביבה וגרמו לתוקפים אבדות כבדות. בסוף אוקטובר 1948, מספר ימים לאחר מבצע יואב, שימש הקיבוץ בסיס יציאה לכוחות צה"ל, שכבשו את בית ג'יברין. מאוחר יותר, בשנת 1949, הוקם באותו אזור קיבוץ בית גוברין. עקב המצב הביטחוני ביישוב המבודד, מאז העלייה על הקרקע, חלק מהאמהות והילדים של הקיבוץ נותר בנס ציונה, עד לאחר תום מלחמת העצמאות. במהלך המלחמה, סבלו אנשי הקיבוץ בנס ציונה מאיומים מצד הכפר הערבי הסמוך סרפנד אל חרב שהיה ממזרחו. היום יושבת בשטח הכפר השכונה יד אליעזר. חברי המשק בנו משוריין סנדביץ' המכונה ה"בובלה" משילדת רכב שקנו מערבי ברמלה. במסגריית הקיבוץ הרכיבו את המשוריין משכבות של פח עבה-עץ-ושוב פח עבה (ומכאן כינויו "סנדביץ'"). משוריין זה השתתף בקרבות במלחמת העצמאות ונמצא כיום במרכז הקיבוץ.
לאחר קום המדינה קלט הקיבוץ גרעינים מארצות הברית, ישראל ואורוגוואי.
חדר האוכל בקיבוץ נבנה בשני שלבים: את הראשון תכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין ואת השני האדריכל חיליק ערד. בשלב השני בחר ערד לשלב במבנה יצירת אמנות (קיר קרמיקה אמנותי של משה סעידי) שתדגיש את צורת הפתחים המיוחדת שקבע בדופן הצפון-מזרחית של האולם.
נוסף לענפי החקלאות כמו שלחין, פלחה, רפת ופרדס, הוקם בקיבוץ בשנים הראשונות מפעל לייצור פטישים, שנסגר כעבור שנים. מפעל מאווררים שנרכש ברמלה, מאווררי גלאון, היה למקור פרנסה חשוב למשק. המפעל נסגר לאחר שהשוק הוצף במאווררים זולים מסין. כיום, אין תעשייה בקיבוץ וישנה הפרדה בין המשק לקהילה. בשנת 1991 התקיימה בקיבוץ התערוכה החקלאית אגרומשוב הראשונה.
באוקטובר 2018 הוקמה בקיבוץ שלוחה של מכינת נחשון.
חדר האוכל בתכנון האדריכל חיליק ערד
בחדר האוכל
מגדל הסילו במשק
רצועה ירוקה בין בתי הקיבוץ
בית הנצחה וארכיון ולצדו תבליט אמנותי שיצרה בתיה לישנסקי
שרידי משוריין ה"בובלה" מוצגים על גג מקלט
קישורים חיצונייםעריכה
אתר האינטרנט הרשמי של גלאון- אבשלום קור, "באופן מילולי: הדיפת המתקפה המצרית על קיבוץ גלאון והוואדי האדום"(הקישור אינו פעיל), מתאריך 21.3.2010.
הקמת 11 יישובים חדשים בנגב: בניה, קדמה, גלאון, שובל, משמר הנגב, תקומה, בארי, כפר דרום, נבטים וחצרים. יומני כרמל 1946 (התחלה 2:20)- אורי משגב, הניצחון המזהיר של קיבוץ גלאון על המצרים נשכח כלא היה, באתר הארץ, 16 במרץ 2018
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ גלאון, באתר 'חלון אחורי', 1 בספטמבר 2021
הערות שולייםעריכה
- ^ 1 2 אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן סוף אוקטובר 2021 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.
- ^ זאב וילנאי, "אנציקלופדיה לידיעת הארץ", הוצאת ידיעות אחרונות, תשט"ז, 1956, כרך א', עמודים 223-224