פניה ברגשטיין

סופרת ישראלית

פניה ברגשטיין (11 באפריל 1908, י' בניסן תרס"ח18 בספטמבר 1950, ז' בתשרי תשי"א) הייתה סופרת ומשוררת ישראלית, חברת קיבוץ גבת.

פניה ברגשטיין
פניה ברגשטיין.jpg
לידה 11 באפריל 1908
שצ'וצ'ין, פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 בספטמבר 1950 (בגיל 42)
עפולה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
אירועים משמעותיים עלייה לארץ ישראל (1930) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג אהרן ישראלי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 18 בספטמבר 1950 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורות חייםעריכה

פניה ברגשטיין נולדה בשנת 1908 בעיר שצ'וצ'ין שבאימפריה הרוסית (כיום בבלארוס). אביה, שהיה מורה עברי, הקנה לה את ידיעת הלשון העברית וספרותה. היא נדדה עם משפחתה בעקבות מקומות העבודה של האב, לסטוויסקי ואחריה לטיקטין שעל גדות הנהר נרב. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עברה המשפחה לעיירה סלביאנסק, שם למדה בבית ספר רוסי. אחר כך עברה המשפחה לעיר סומי. לאחר מהפכת אוקטובר 1917 נאסרה הוראת השפה העברית ברוסיה, והמשפחה עברה לעיירה אוגוסטוב שבפולין. בעודה לומדת בבית הספר התיכון, הצטרפה לתנועת "החלוץ הצעיר" (תנועת הנוער של "החלוץ"). בגיל 18, לאחר שהשתתפה בסמינריון ראשון של "החלוץ" שנערך בוורשה, הצטרפה להכשרה בצ'רלונה, שם נודע לה על מחלת הלב ממנה סבלה בשארית חייה. היא החלה לפרסם שירים ורשימות בעיתוני התנועה. על שירה הראשון, "חלומי", שהתפרסם ב"היום", חתמה בשם העט "בת אור".

בשנת 1930 עלתה לארץ ישראל עם חברה לחיים אהרן ישראלי (ויינר) (סופר בעצמו), והתיישבה בקיבוץ גבת. לזוג נולד בן יחיד, גרשון. מחלתה גברה, ובמהלך זמן רב נאלצה להישאר רתוקה למיטתה בביתה או בבית החולים.

בקיבוץ עבדה ברגשטיין בעבודת אריזה בעונות בציר הענבים. בנוסף עבדה בתחום החינוך והייתה מדריכת נוער של ילדי גבת בתנועת הנוער העובד. בתחום התרבות ערכה את יומן המשק של גבת, ניהלה חוג לספרות ונשאה הרצאות בתחום זה. בנוסף נבחרה כנציגה לוועידות הקיבוץ המאוחד וההסתדרות. בהמשך אילצה אותה מחלת הלב לעבוד כתופרת במחסן הבגדים במתפרת הקיבוץ. בחמש שנות חייה האחרונות היא נותרה רתוקה למיטתה וכמחצית מתקופה זו שהתה בבית החולים "העמק" בעפולה.

בשנת 1950 נפטרה בבית החולים העמק, בעודה בת 42 בלבד, והובאה לקבורה בקיבוץ גבת. בנה היחיד, גרשון ישראלי, נהרג במלחמת ששת הימים.

יצירתהעריכה

 
השיר "בוא אלי פרפר נחמד" בגרפיטי בשדרה בתל אביב (קיץ 2012)

את שירה הראשון לילדים, "ילדים קטנים בגבת", פרסמה בשנת תרצ"ב (1932) בדבר לילדים. לאחר מכן פרסמה שירים וסיפורים לילדים בדבר לילדים ובמשמר לילדים. בשנת ה'תש"ה יצא לאור ספרה "בוא אלי פרפר נחמד", עם איוריה של אילזה קנטור, שהפך לקלאסיקה.

ברגשטיין כתבה בעיקר שירי ילדים ואלו כתובים מנקודת מבטם של הילדים ועוסקים בהם. שיריה עוסקים בחוויות שעוברות על ילדים בחיי היומיום שלהם בקיבוץ (רצתי, מעגל, ניסע אל השדה, בברכה, טרקטור, האוטו שלנו, יש לי קוביות קטנות), בהתייחסות הילדים לטבע (אין עוד גשם, ברוך הבא), או בחיות בטבע ובמשק (בוא אלי פרפר נחמד, טלה קטן, אמא הדוגרת, חיפושית, לפרה האדומה). רבים מהספרים הכוללים סיפורים ושירים פרי עטה יצאו לאור לאחר מותה.

בין שיריה:

שירה "שיר-ערש לתרזה" ("לילה, לילה, נום-ננס / מהלך לו עם פנס"), המופיע בספרה "ניסע אל השדה", הוא תרגום עברי לשיר-הערש האנגלי Wee Willie Winkie, אשר נכתב במקור על ידי המשורר ויליאם מילר בשנת 1841.

כיום מוענק פרס על שמה לכותבי ספרות ילדים.

עם זאת, היא כתבה גם למבוגרים (בקבצים "בציר", "אסיף" ו"עבים חולפות"), כמו השירים "ניגונים", "עוד שדי פורח" (שהולחנו בידי דוד זהבי) ועוד.

ספריה לילדיםעריכה

תרגומיםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה