יעקב אלפרין

יעקב (יענקל'ה) אַלְפּרין (28 באוקטובר 1921 – 9 בדצמבר 2012) היה שחקן תיאטרון יידיש וחבר בתיאטרון יידישפיל.

יעקב אלפרין

יעקב אלפרין (משמאל) ויעקב בודו בהצגת היידשפיל "מזל טוב יידן" תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	28 באוקטובר 1921 בוטושאן, מולדובה
פטירה	9 בדצמבר 2012 (בגיל 91)
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	1944–2012 (כ־68 שנים)
פרסים והוקרה	פרס התיאטרון הישראלי
פרופיל ב-IMDb

אלפרין עם מנשה ורשבסקי ומרי סוריאנו בהצגה "סימכו עלי"

קורות חייו

נולד בבוטושאן שבחבל מולדובה. בשנת 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה, נשלח למחנה לעובדי כפייה יאדינץ בבסרביה, ושם החל לשחק לראשונה.

לאחר סיום המלחמה ברומניה, בשנת 1944, שב לבוטושאן והצטרף שם לתיאטרון. בשנה שלאחר מכן עבר לבוקרשט והצטרף לתיאטרון יידי פרטי. בשנת 1948, עת הוקם התיאטרון היידי הממלכתי בעיר, הצטרף אלפרין לצוות השחקנים ושיחק שם בתפקידים דרמטיים שונים במשך 10 שנים. בשנת 1956 זכה לאות הוקרה של מסדר העבודה הרומני על הישגיו בתחום המשחק.

עלה לישראל בשנת 1961, והצטרף לשחקן היידי המוכר והמצליח שמעון דז'יגאן ויחד הופיעו בארץ ובעולם, בין השאר במערב אירופה, ארצות הברית, דרום אמריקה, דרום אפריקה וברית המועצות. הוא השתתף בהפקות והצגות פרטיות רבות ביידיש והופיע עם השחקן היידי יוסף בולוף כאשר הלה הגיע להופעות בארץ. ב-1968 השתתף בסרט "נס בעיירה" בהפקתו של מנחם גולן.

בשנת 1979 יצא להופעות בארצות הברית והחל להופיע בתיאטרון יידי בניו יורק.

אלפרין שב לישראל בשנת 1986. שנה לאחר מכן, עם ייסוד התיאטרון היידי "יידישפיל" הצטרף לצוות השחקנים שלו. בתיאטרון הופיע ברוב ההצגות שהעלה, בהן: "המגילה", "נערי הזהב", "מסעות בנימין השלישי", "מירה'לה אפרת", "הכתובה", "הרשלה מאוסטרופולי", "דז'יגן ושומאכר לנצח", "קשה להיות יהודי", "פויגלמן", "שירי החומש", "מוטק'ה גנב", "המכשפה", "ילדה יפה" ו"חלומו של שימל'ה". על גילום דמותו של פייביש ב"נערי הזהב" זכה אלפרין בפרס התיאטרון הישראלי בקטגוריית שחקן המשנה הטוב ביותר בשנת 2001. היה בן זוגה הקבוע של השחקנית פאולינה טאכמן, עד פרישתה לגמלאות, בתחילת שנות ה-90.

אלפרין כתב את המחזות "זיווג משמים", "כל יום פורים" ו"עניינים מבדחים" לתיאטרון יידישפיל. את ההצגה "זיווג משמיים" גם ביים. הוא הופיע בכמה הצגות גם בעברית: "פישקה החיגר" בתיאטרון השדרה (1967) ובהצגות לילדים.

במקביל לפעילותו ביידישפיל הוזמן על ידי תיאטרון הבימה בשנת 1992 לשחק את וילי לומן, התפקיד הראשי, בהצגה "מותו של סוכן". בנוסף הופיע בתיאטרון בית ליסין בהצגה "שיחות עם אבי" בתפקיד סבא סלומון. כמו כן, ב-1994 השתתף בסדרת הטלוויזיה "משפט קסטנר" בתפקיד מלכיאל גרינוולד.

אלפרין הופיע בתפקידי משנה במספר סרטים, ביניהם: "הבן האובד" (1968), "להט במים" (1969), "אבו אל בנאת" (1973), "מיליונר בצרות" (1978), "כשנותנים - קח!" ("איז מען גיפט, נעמט מען") (1982), "שגעון של אבא" (1983), "חימו מלך ירושלים" (1987), "בשם האהבה" (1994), סדרת הטלוויזיה "סיטון" (1995), ו"בשם האהבה" (1994).

לאחר פרישתו לגמלאות המשיך אלפרין בכתיבת קטעי קישור להופעות, בעיבודים בימתיים ובתרגומים. בין השאר כתב גרסאות יידיש על פי מנגינות צועניות לאלבומו של הזמר יוני אילת, "ציגיַינער נשמה". בתיאטרון יידישפיל הופיע ב-2010 בהצגה "מי הוא מי", על-פי מחזה של סמי גרונמן. בנובמבר 2010 זכה בתואר "יקיר אמ"י". תעודת הוקרה הוענקה לו ולמספר אמנים ותיקים נוספים במסגרת הטקס השנתי לוותיקי הארגון.

יעקב אלפרין נפטר בגיל 91 ב-9 בדצמבר 2012 ונטמן בבית עלמין הדרום. הותיר אחריו את רעייתו דינה ושלושה ילדים - בן ושתי בנות.

פרסים

• פרס על שם אברהם גולדפדן על תרומתו לשפה היידית בניו יורק, בשנת 1985
• פרס "קרן לרנר ליידיש" לשחקן המצטיין בשפה היידית בשנת 1987
• פרס אמ"י על תרומתו לתרבות היהודית
• פרס התיאטרון הישראלי כשחקן בתפקיד משנה על תפקידו בהצגה "נערי הזהב" בשנת 2001
• פרס התיאטרון הישראלי פרס מפעל חיים בשנת 2001

קישורים חיצוניים

• יעקב אלפרין, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• יעקב אלפרין, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• יעקב אלפרין, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• יעקב אלפרין, בארכיון הבימה
• סרטון במלאת 30 לפטירתו
• מאיה כהן, ‏הלך לעולמו שחקן היידישפיל יענקל'ה אלפרין, באתר "ישראל היום", 10 בדצמבר 2012
• קטע קצר מערוץ 1 בעקבות פטירתו, באתר YouTube

הערות שוליים

הקודמים: 2000 - זהרירה חריפאי, מישא אשרוב

פרס התיאטרון הישראלי - פרס מפעל חיים 2001 - יעקב אלפרין, אברהם דשא (פשנל)

הבאה: 2002 - מרים זוהר