מנשה ורשבסקי

שחקן ישראלי

מנשה ורשבסקי (3 באוקטובר 192821 בפברואר 2002) היה שחקן ישראלי.

מנשה ורשבסקי
לידה 3 באוקטובר 1928
פוליןפולין לודז', פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 בפברואר 2002 (בגיל 73)
דיסלדורף, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19462002 (כ־56 שנים)
עיסוק שחקן
בן או בת זוג אירית מאירי (19751983) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מנשה ורשבסקי
מנשה ורשבסקי
מנשה ורשבסקי ביום נישואיו עם אירית מאירי, 1975

ביוגרפיה

עריכה

ורשבסקי נולד בשנת 1928 בעיר לודז' שבפולין לאברהם ורחל, שחקני תיאטרון יידיש. כשהיה בן 13, איבד את כל משפחתו שנרצחו באושוויץ. הוא שרד את הגטו וניצל מהמוות מספר פעמים. בין השאר, קפץ מתחתית קרון רכבת ושרד ביערות בעזרת קליפות תפוחי אדמה שמצא. בהמשך, נתפס ונשלח למחנה הריכוז בוכנוואלד שם חי בצריף עם הרב לאו, והשתחרר בסיום המלחמה בשנת 1945. אז, נשלח לצרפת ומשם עלה לישראל באוניית המעפילים "תל חי".

ורשבסקי שהה זמן מה בכפר הנוער בן שמן, אך גורש ממנו לאחר שנחשד בהפצת תעמולה של בית"ר[1]. הוא התגייס לנוטרות ובהמשך גויס לצה"ל ושירת באחת הלהקות הצבאיות[2]. לאחר שהשתחרר מצה"ל, התקבל בסוף 1949 ללהקת "לי-לה-לו" והופיע שם במהלך שנות ה-50.

ורשבסקי כתב, ביים ושיחק בהצגות רבות ביידיש לאחר מכן יצא לעסקים מחוץ לישראל, ולסיבוב הופעות בקהילות יהודיות רבות בעולם. בין השנים 19681971 לקח לצידו את הזמרת התימניה מרים נעמן שלמדה לשם כך את השפה היידית.הם הופיעו כצמד ברחבי העולם, בעיקר בדרום אמריקה אוסטרליה וניו זילנד. התפרסם כאחד משחקני היידיש והקומיקאים המובילים בתחום. בשנות ה-70 חזר לישראל, וכיכב בהצגות מצליחות כמו "אמי הגנרלית" עם השחקנית ג'טה לוקה, איתה גם כיכב בקומדיה "אוי איז דאס א חתונה".

כיכב גם בהצגה "החייל האמיץ שווייק"את ההצגה ביים שחקן "הבימה" רפאל קלאצ'קין. בהצגות "סימכו עלי" ו"החתן של אישתי" שיתף פעולה עם השחקן יעקב אלפרין. הוא שיתף פעולה עם דז'יגאן ושומאכר בין היתר במופע ביידיש "לחיות ולצחוק עם דז'יגאן"[3].

בעברית שיחק בהצגות ילדים בולטות וביניהן "טופלה טוטוריטו"[4]. בסוף שנות ה-70 כיכב בהצגות רבות בתיאטרון היידיש הישראלי בניהולו של ישראל ולין ז"ל אותו הכיר עוד מהימים ב"לי לה לו". בשפה העברית הופיע אצל אברהם דשא (פשנל) וכיכב בשלאגרים הגדולים של הבמאי והמחזאי אלי שגיא[5]. היו אלה קומדיות שזכו להצלחה גדולה בארץ והוצגו מאות פעמים כמו "בני הדוקטור", בואינג אקספרס (הצגות בשיתופה של אשתו השחקנית אירית מאירי) ועוד. בשנת 1983 שיחק במחזמר "כנר על הגג" בהפקה של התיאטרון העממי אברהם דשא (פשנל) בתפקיד מרדכי הפונדקאי. בשנה זו כיכב בקומדיה "הריון משותף"[6] אותה העלה בשנית בהפקה ביידיש בשנת 1990,יחד עם השחקן גדי יגיל.

קולנוע

עריכה

בשנת 1974 שיחק את נדל מנהל הקבוצה,תפקיד מרכזי בסרטו של אורי זוהר "עיניים גדולות".באותה שנה שיחק בסרט "יום הדין",וב-1975 שיחק בסדרה "גם אנו שופטים" בפרק "הקופאי".

ב-1978 הופיע בעיבוד הבימתי לסדרת הספרים "קופיקו"[7].

ב-1979 שיחק בסרטו של זאב רווח "טעות במספר" בתפקיד מר ברנזון. באותה שנה שיחק בסרט רגעים.

מנשה ורשבסקי זכור בעיקר מתפקידו כ"רומק" המיתולוגי מסרטי "אסקימו לימון". משנת 1978 גילם את האבא הפולני של בנצי שבעיקר נשלט על ידי סוניה אשתו(דבורה קידר).הוא שיחק בחמשת הסרטים הראשונים, שזכו להצלחה כבירה בישראל ומחוצה לה שם דובבו לשפות זרות ביניהם "רומן זעיר", "ספיחס" ו"שפשוף נעים"[8].

ב-1990 חזר לארץ לאחר שנבחר לשחק בתפקיד הראשי בסרטו של אברהם הפנר "אהבתה האחרונה של לורה אדלר", שסיפר את סיפורו של תיאטרון היידיש. ורשבסקי היה מועמד לפרס אופיר לשחקן הראשי הטוב ביותר. הסרט זכה בשני פרסי אופיר.

בשנת 1992 שיחק בסרט של זאב רווח "טיפת מזל" בתפקיד מר ורשבסקי בעל המסעדה, באותה השנה שיחק את השכן המבוגר מר קאופמן בסרטו של איתן גרין, "אזרח אמריקאי".

בהמשך הקים תיאטרון והפיק בנוסף להצגות היידיש בכיכובו, גם הצגות ילדים איכותיות כמו "עליזה בארץ הפלאות" ו"רובין הוד" בכיכובו של אקי אבני.

חיים אישיים

עריכה

ורשבסקי היה נשוי שלוש פעמים[9]. באמצע שנות ה-70 הכיר את השחקנית אירית מאירי[10], השניים נישאו בשנת 1975. מאירי למדה יידיש והם שיתפו פעולה בהצגות בידור ביידיש ובעברית. בשנת 1983 נפרדו בני הזוג. לשניים בן משותף,וחמישה נכדים.

מנשה ורשבסקי נפטר בעיר דיסלדורף בגרמניה בשנת 2002, בגיל 74.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא מנשה ורשבסקי בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה