הרב יעקב בכרך (י"א באייר ה'תקפ"ד, 9 במאי 1824[1] - כ"ד בטבת ה'תרנ"ז, 29 בדצמבר 1896) היה למדן וחוקר תורני. מחבר הגהות על ארבעה טורים וסדרת ספרי מחקר תורני ואפולוגטיקה אודות הכתב האשורי, עיבור השנים בתקופות קדומות ועל קדמות הניקוד העברי וטעמי המקרא.

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

ביוגרפיה עריכה

נולד למשה בכרך ושיינא בת ר' יעקב משצ'וצ'ין בפולין, בסייני שבה כיהן סבו רבי יהודה בכרך כרב העיר. בצעירותו היה תלמידו ועוזרו של הסב. לאחר נישואיו סירב להצעות רבנות, את פרנסתו מצא מזיקוק יי"ש של משפחת המלוכה הרוסית[2].

הוא היה מקורבם של רבי ישראל מסלנט ורבי יוסף דוב סולובייצ'יק ומצטט מדבריהם שבעל-פה בכתביו. כן עמד בקשרי מכתבים עם רבנים בולטים בדורו כמו רבי צבי הירש חיות ורבי שמואל שטראשון (רש"ש). במשך שנים התגורר בסבסטופול וידיעות שרכש בה במגעיו עם חכמי הקראים בעיר שימשו אותו בעבודותיו.

עבודתו הבולטת היא הגהותיו על ארבעה טורים במהדורת קניגסברג, אותן רשם במסגרת עבודתו כמנהל המחלקה העברית של בית הדפוס בקניגסברג. מלבדה הדפיס סדרת חיבורי מחקר שאותה הכתיר בשם "מאמרי יעקב הבכרי" או "מאמרי יעקב הבכרכי":

אלי גורפינקל הוציא לאור וההדיר את הערותיו על מורה הנבוכים[3].

במשך זמן מה שימש מזכירו של רבי שמואל מוהליבר בביאליסטוק, ובשנת 1882 אף נסע לסיור בארץ ישראל מטעם חובבי ציון. את רשמי המסע פרסם בחוברת בשם "ספר המסע לארץ הקדושה" (ורשה תרמ"ד) שאת ההכנסות ממכירתה הקדיש "לתמיכת בני ביל"ו בארץ הקדושה".

הוא נפטר בביאליסטוק בכ"ד בטבת ה'תרנ"ז, 29 בדצמבר 1896, ונקבר בה. על מצבתו נחקק:

ויגוע יעקב בהרב ר' משה בכרך ויאסף אל עמיו
ירה המוות חצו, ורעדה אחזה בית יעקב
על כבוד אשר כלה, כסה צלמות אהלי יעקב
קול יעקב חדל, נשמע מספד בעדת יעקב
בעלות רוחו למרום, רעשו מושבות יעקב
במאמריו הכתובים בדעת, שמענו קול יעקב
נשם ושחר שקד והגה בתורת אלקי יעקב
משכיל וחוקר ע"ד אמת, חותר אביר יעקב
שמר בכל לבו ונפשו, במצות קדוש יעקב
השכיל בספריו להאיר כיני בני יעקב
בספרו היחש נראה חריפותו בתורת יעקב
כבוד מצאה ידו בהגהה על ד' טורים לר' יעקב
רוב דעת והעיבור ובירח למועדי יעקב
כבוד נתן בהאשתדלות לחכמי יעקב
ז"ל במאמריו בכתובים ולא זכה לה"ל[4]
תהא נפשו צרורה בצרור החיים כי עלה השמים
נולד י"א אייר תקפ"ד נפטר כ"ד טבת תרנ"ז

לקריאה נוספת עריכה

  • הגהות על משניות שביעית מהגאון רבי יעקב בכרך זצ"ל, מוריה, רכו-רכח, אב תשנ"ד, עמ' לו ואילך. בראש המאמר מבוא לתולדותיו

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ התאריך לפי הכתובת על מצבת קברו. במקורות אחרים מופיע התאריך: י"ב בחשוון ה'תקפ"ד, 17 באוקטובר 1823.
  2. ^ לפי ערכו באנציקלופדיה תדהר, הייתה המזקקה שייכת לילנה פבלובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה. הידיעה לא מסתדרת עם התאריכים.
  3. ^ אלי גורפינקל, חובב ציון קורא את מורה הנבוכים: הערות והגהות ר' יעקב בכרך למורה הנבוכים ולפירושי נרבוני וסטאנוב.
  4. ^ [=ולא זכה להוציאם לאור]. בין מאמריו אלו: הערות ביקורתיות על ספר המבחר; בגד כליל, השלמות לספר מכלול; לבושי מכלול, פירוש על ספר מכלול; מאמר על הנקודות והטעמים; הערות יקרות על מורה נבוכים; הערות לסדר הדורות; הערות על פירוש המשניות לרמב"ם. כתבי היד או תצלומים שלהם נמצאים בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים.