פתיחת התפריט הראשי

שצ'וצ'ין (פודלסיה)

עיר בפולין

שצ'וצ'יןפולנית: Szczuczyn; ביידיש: סטוטשין, שצוצין) היא עיירה במחוז גרייבו שבפרובינציית פודלסיה בפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

שצ'וצ'ין
Szczuczyn
POL Szczuczyn COA.svg
סמל שצ'וצ'ין
Szczuczyn - południowo-zachodnia strona kościoła 1918 r.jpg
שצ'וצ'ין בשנת 1918
מדינה פוליןפולין  פולין
פרובינציה פודלסיהפודלסיה  פודלסיה
מחוז גרייבו
שטח 13.23 קילומטר רבוע
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 3,508 (2012)
קואורדינטות 53°33′N 22°17′E / 53.550°N 22.283°E / 53.550; 22.283
אזור זמן UTC+1
http://www.um.szczuczyn.pl

תולדות היישובעריכה

שצ'וצ'ין נזכרת לראשונה במאה ה-15, ובסוף המאה ה-17 הוענקו לה זכויות עיר, והיתרים לקיים בה ירידים שנתיים ויום שוק שבועי.

בחלוקת פולין בסוף המאה ה-18 נכללה העיירה בתחום פרוסיה, ובתקופה זו התפתחה, והוקמו בה מפעלי תעשייה שונים. שריפה גדולה שפרצה בעיירה בשנת 1852 בלמה התפתחות זו.

יהודי שצ'וצ'יןעריכה

יהודים התיישבו בעיירה מהמאה ה-18, ובשנת 1877 כבר היוו כשלושה רבעים מתושביה. בתחילת המאה ה-20 הקים הרב יהודה חסמן ישיבה בעיירה, וכעבור מספר שנים עלה לארץ ישראל, והתיישב בחברון.

בשנת 1898 נוסדה בעיירה קבוצה ציונית ראשונה, ובהמשך פעלו בה גם הבונד ואגודת ישראל. בסוף מלחמת העולם הראשונה סבלו יהודי העיירה מהתנכלויות מצד חיילי הצבא הכחול.

בין מלחמות העולם נמנו בעיירה כ-2,500 יהודים, כמחצית מתושביה, ופעלו בה בית ספר עברי ובית ספר מרשת בית יעקב. בתקופה זו הפעילו המפלגות הציוניות בעיירה תנועות נוער וקיבוצי הכשרה.

בשואהעריכה

עם כיבוש העיירה בידי הגרמנים בספטמבר 1939, העלו אלו באש את בית הכנסת ובתי המדרש בה, ושילחו קרוב ל-350 מיהודיה לעבודות כפייה מחוצה לה. בסוף החודש נכנס לעיירה הצבא האדום, אשר גירש כעשרים משפחות יהודיות אמידות מהעיירה לסיביר.

בסוף יוני 1941, תחילת מבצע ברברוסה, נכבש אזור העיירה בידי הגרמנים. בתקופת הביניים עד לכניסת הגרמנים לעיירה עצמה, עת נותרו בה כ-2,000 יהודים, ערכו הפולנים המקומיים פוגרום אכזרי ביהודי המקום. עד סוף חודש יוני 1941 רצחו הפולנים המקומיים בנשק קר כ-300 יהודים בעיירה, ובהם משפחות שלמות, נשים ותינוקות, תוך השלכת הגופות לתעלות נגד טנקים. עם כניסת הגרמנים לעיירה הופסק הטבח. ב-24 ביולי 1941 חודשו הפרעות ביהודי העיירה, תוך שהפולנים המקומיים, בסיוע המשטרה הפולנית, רצחו כ-100 יהודים נוספים מהעיירה בשטח בית העלמין היהודי בה.

ב-8 באוגוסט 1941 רוכזו יהודי העיירה הנותרים בגטו מגודר, שהוקם בידי המשטרה הפולנית בעיירה, תוך רצח החולים היהודים שהיו מאושפזים באותה עת בבית החולים העירוני. בימים שלאחר הקמת הגטו, רצחו הגרמנים והפולנים כ-600 יהודים נוספים מהעיירה, ובהם רב הקהילה, אליהו צבי אפרון. בשל תנאי המחיה הקשים בגטו, והצפיפות הרבה בו (עד 25 איש בחדר), מתו רבים מיושביו.

ב-2 בנובמבר 1942 הועברו כל יושבי הגטו הנותרים למחנה מעבר בבוגושה, ומשם שולחו עד ינואר 1943 למחנות ההשמדה טרבלינקה ואושוויץ. מכ-2,500 יהודי שצ'וצ'ין נותרו ניצולים מעטים בלבד. אחד מהניצולים הוא יצחק ורטמן שמתאר בספרו "מהתופת בחזרה לחיים" (ראה בקישורים חיצוניים) את קורותיו מהרגע שבו נלקח על ידי הגרמנים מהעיירה בספטמבר 1939 ועד הגיעו לארץ לאחר המלחמה.

קישורים חיצונייםעריכה