בצלאל ז'ולטי

דיין בבית הדין הגדול לערעורים, והרב הראשי לירושלים האשכנזי בין השנים 1977–1982
(הופנה מהדף יעקב בצלאל ז'ולטי)

הרב יעקב בצלאל ז'ולטי (י"ד בתמוז תר"ף, 30 ביוני 1920ל' בחשוון תשמ"ג, 16 בנובמבר 1982) היה דיין בבית הדין הגדול לערעורים, והרב הראשי לירושלים האשכנזי בין השנים 19771982.

בצלאל ז'ולטי
לידה 30 ביוני 1920
י"ד בתמוז תר"ף
פטירה 16 בנובמבר 1982 (בגיל 62)
ל' בחשוון תשמ"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 16 בנובמבר 1982 עריכת הנתון בוויקינתונים
הרב האשכנזי של ירושלים
נובמבר 197716 בנובמבר 1982
(כ־5 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ישיבת בית הדין הגדול לערעורים בשנת 1959. הרב ז'ולטי (מימין), הרב עובדיה הדאיה והרב יעקב עדס
הרב ז'ולטי בחברת הרב הראשי הספרדי יצחק נסים, 1964

ביוגרפיה

עריכה

נולד בפולין למשה אריה ז'ולטי ולשרה רחל לבית בלדקובסקי (בתו של הרב אלחנן בלדקובסקי מהעיירה סטביסק בפלך לומז'ה בפולין). בשנת 1926, בגיל שש, עלה עם משפחתו לארץ ישראל והם התיישבו בירושלים. בילדותו למד בישיבת עץ חיים, לאחר מכן בישיבת חברון ונחשב לעילוי.

בשנת תשט"ז (1956) החל לכהן כחבר בית הדין הרבני בירושלים[1], וכעבור מספר שנים, בהיותו כבן 35 בלבד, התמנה כחבר בית הדין הגדול[2][3][4]. זכה פעמיים בפרס הרב קוק לספרות תורנית – לשנת תשי"ד ולשנת תשכ"ד.

הרב ז'ולטי יצא חוצץ נגד פסק דין האח והאחות של הרב שלמה גורן[5]. בשנת 1973 כשל בניסיון להיבחר למועצת הרבנות הראשית, אל מול מומלצי הרב גורן[6].

רבנות העיר ירושלים

עריכה

בשנת תשכ"א נפטר הרב צבי פסח פרנק, רבה האשכנזי של ירושלים. בשל חילוקי דעות במערכות הציבוריות בעיר לא התקדמו תהליכי בחירת ממלא מקומו. בחלוף למעלה מעשור, בחנוכה ה'תשל"ב (1971), הכתירו רבנים חרדים בולטים בירושלים, ואנשי אגודת ישראל, את הרב ז'ולטי באורח לא רשמי כרב העיר ירושלים[7][8][9].

בנובמבר 1977 נבחר הרב ז'ולטי באופן רשמי לרבה האשכנזי של ירושלים, לאחר שתדלנות רבה של הרב עובדיה יוסף ונציגי אגודת ישראל[10], אשר הובילו את מפלגת המערך לתמוך ברב ז'ולטי. מולו התמודד הרב דוב ליאור, שכיהן בזמנו כראש ישיבת ניר קריית ארבע ונציג הציבור הדתי לאומי, ונתמך בידי הרב גורן[11]. לצדו נבחר הרב הספרדי שלום משאש.

משפחתו

עריכה

אחיו הרב יצחק מיכל, היה דיין. בתו היא הסופרת החרדית חנה בת שחר הנשואה לרב יהושע אייכנשטיין ראש ישיבת יד אהרן בירושלים; הרב ז'ולטי כיהן כנשיא הישיבה. בנו, הרב אריה, הוא חתנו של יצחק חברוני, שהיה מנהל ישיבת חברון. בתו השנייה מרים, נשואה לרב דוד וילמובסקי ראש ישיבה בישיבת יד אהרן בירושלים.

זכרו מונצח ברחוב על שמו בשכונת רמת שלמה בירושלים.

ספרו

עריכה

משנת יעבץ:

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
הקודם:
הרב צבי פסח פרנק
רבה הראשי האשכנזי של ירושלים
1977-1982
הבא:
הרב יצחק קוליץ