רמת שלמה

שכונה בירושלים

רמת שלמה (מכונה גם רכס שועפט או "הרכס") היא שכונה יהודית בצפון ירושלים, הממוקמת בין שכונת רמות לשכונת שועפאט, בשטח שצורף לירושלים עם הרחבת גבולותיה לאחר מלחמת ששת הימים. השכונה קרויה על שמו של הרב שלמה זלמן אוירבך, והיא בעלת צביון חרדי. נכון לנובמבר 2017, מספר התושבים בשכונה הוא כ-17,000[1].

רמת שלמה
רמת שלמה - מראה כללי
רמת שלמה - מראה כללי
מידע
עיר ירושלים
תאריך ייסוד 1998 עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם הרב שלמה זלמן אוירבך
מספר תושבים 16,736 (דצמבר 2017)
קואורדינטות 31°48′38″N 35°13′05″E / 31.81047778°N 35.21804722°E / 31.81047778; 35.21804722
שכונות נוספות בירושלים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
רמת שלמה, במרכז התמונה - מרכז חב"ד

מיקוםעריכה

השכונה ממוקמת בין רמות ממערב, שועפאט במזרח וכביש 1 בדרום, ומכונה גם "רכס שועפאט", או "הרכס" מפני שנמצאת על הרכס עליו נמצאות שתי השכונות. השכונה ממוקמת בגובה של בין 690 - 810 מטרים מעל פני הים.

עקב מיקומה של רמת שלמה מעבר לקו הירוק[2], הפלסטינים וכן רבות ממדינות העולם רואים בשכונה, כשאר השכונות היהודיות שנבנו מעבר לקו הירוק, התנחלות.

תשתיות ופיתוחעריכה

השכונה הוקמה כ"שכונה ללא מוצא", כשלה כניסה אחת, בצומת על כביש 1. במהלך העשור השני של המאה ה-21 קודמו שתי תוכניות לשיפור הכניסה לשכונה: כביש 21, שיצר כניסה נוספת לשכונה, לכיוון מחלף שער המזרח, כשתוכנית לחיבור הכביש לנקודה נוספת בצפון השכונה, נדחו על ידי התושבים בגלל היות הכניסה המוצעת ברחוב צר מכדי תנועה כבדה. בנוסף הוקם מחלף בכניסה לשכונה, כשהתוכנית היא לבנות כביש מקשר מן המחלף אל הר חוצבים (כביש 22).

ב-9 במרץ 2010 אושרה הרחבת השכונה והקמת 1,600 יחידות דיור חדשות[3]. ההודעה על כך יצרה תקרית דיפלומטית, בעיקר משום שפורסמה בעיצומו של ביקור סגן נשיא ארצות הברית דאז, ג'ו ביידן, בישראל וברשות הפלסטינית במטרה להביא לחידוש שיחות השלום בין הצדדים. ביידן ומחלקת המדינה האמריקנית מחו על התוכנית[4], כמו גם שרת החוץ של האיחוד האירופי, קתרין אשטון[5]. במאי 2010, הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו כי הבנייה בשכונה תיפסק למשך שנתיים[6][7].

היסטוריהעריכה

"אצטדיון שועפאט"עריכה

בטרם נבנתה השכונה, בראשית שנות ה-70, יזם ראש העירייה טדי קולק, תוכנית להקמת קריית ספורט לאומית שבמרכזה אצטדיון כדורגל על "רכס שועפאט". תכנון הפרויקט השאפתני החל בשנת 1971[8][9]. בשלב א', בנובמבר 1971, אושרה הקמתו של אצטדיון כדורגל בו 23,000 מקומות ישיבה, עם אפשרות הרחבה ל-50,000 מקומות[10][11]. ב-1973 הוגשה תוכנית להקמת קריית ספורט לאומית המתאימה לסטנדרטים אולימפיים, כשבכללה אצטדיון כדורגל, היכל ספורט, 3 בריכות שחייה, ומגרשי אימונים[12]. עבודות הסלילה של כביש הגישה לאצטדיון החלו ב-1976[13], ולאחר השלמת התכנון וקבלת האישורים הכריז קולק, בשנת 1977, על תחילת עבודות ההקמה, כשבמקביל החל מאבק של הקהילה החרדית בירושלים נגד התוכנית[14]. גיוס הכספים להקמת הפרויקט ארך מספר שנים ולבסוף סוכם שהממשלה תכסה מחצית מעלות ההקמה וקרן ירושלים את מחצית השנייה, באמצעות תרומות. עבודות התשתית באזור החלו בשנת 1979,כשאליהן מתלוות הפגנות חרדים נגד התוכנית. סיעת אגודת ישראל בעיריית ירושלים החלה להפעיל לחץ להפסקת העבודות, ואיימה לפרוש מהקואליציה העירונית[15]. פעילי ארגון קש"ת גם חיבלו בכלים ההנדסיים שעבדו במקום. באותה תקופה עוד לא נסלל כביש בגין והגישה לאזור הייתה רק דרך שדרות גולדה מאיר ("כביש רמות"), החרדים נהגו לחסום אותו בהפגנות[16]. החרדים התנגדו לבנייתו של מרכז הספורט בטענה שכדורגל הוא "עבודה זרה" ובטענה שהמכוניות הרבות שייסעו בכביש יפריעו למנוחת השבת[17][18].

לאחר שהעבודות נמשכו פרשה סיעת אגודת ישראל מהקואליציה העירונית[19], ובנוסף פנתה לראש הממשלה מנחם בגין שיתערב במשבר. בגין הסכים להקפיא את העבודות ולהפסיק את המימון הממשלתי לפרויקט[20]. תחילה הוסכם על הפסקה של חודשיים כדי לדון שוב בתוכנית ולמצוא מיקום חלופי[21][22]. מנכ"ל משרד הפנים, חיים קוברסקי, הציע שהאצטדיון יוקם באזור הר חומה[23]. בינואר 1980, העבירה עיריית ירושלים החלטה שאתר שועפאט מועדף להקמת האצטדיון ושיש להמשיך בעבודות, אך סיעת הליכוד העירונית בראשות ראובן ריבלין הצטרפה למתנגדים לתוכנית והעבודות לא חודשו[24][25].

בריאיון לאתר ynet סיפר האדריכל דוד קרויאנקר כי הקמת מרכז הספורט נועדה לחזק נוכחות של אוכלוסייה חילונית בצפון ירושלים:[26]

"ראש עיריית ירושלים לשעבר, טדי קולק, שהכיר את העיר טוב יותר מכל אדם אחר, הבין כבר בתחילת שנות השמונים שיש כאן בעיה שצריך לפתור. כך נולד הרעיון לבנות בצפון העיר מרכז ספורט ענקי ברכס שועפאט. התוכנית כללה במקור בניית אצטדיון, הקמת מגרשי טניס, אולם כדורסל, קאנטרי קלאב ושאר שירותי ספורט לתושבים - כל זאת במטרה למשוך את האוכלוסייה החילונית גם צפונה."

יהודה משי זהב, בריאיון לאתר ynet, סיפר כיצד הוא וחבריו היו עולים על הרכס בחשאי כדי לזרוע חול ואבנים במנועי הטרקטורים שעבדו במקום, כדי לעכב ולסכל את העבודות[26].

הקמת השכונהעריכה

לאחר ביטול פרויקט "אצטדיון שועפאט" הוחל בתכנון להקמת שכונה לציבור החרדי על גבי הרכס. כדי להוזיל עלויות ולזרז את בניית השכונה הוחלט לשווק ולפתח את כל המתחם במקשה אחת. ב-1989, פנה שר האוצר שמעון פרס ליזמי הנדל"ן קבוצת "האחים רייכמן" שייקחו על עצמם את הפרויקט[27]. במאי 1990 חתמו על ההסכם עם מינהל מקרקעי ישראל להקמת 2,400 יחידות דיור בשכונה. קבלן הביצוע הראשי היה מתתיהו ליפשיץ והשיווק נעשה באמצעות שבע עמותות חרדיות, למשפחות נזקקות ולזכאים[28].

הקמת השכונה החלה בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20, על פי תוכנית של האדריכל יעקב יער. על פי דברי המתכנן הושם דגש על שילוב השכונה בנוף הירושלמי[29]. אכלוס השכונה החל בשנת 1997. בשנת 2003 שווקו בשכונה לראשונה 76 מגרשים בשיטת בנה ביתך[30].

אוכלוסייהעריכה

 
מימין לשמאל: הרב שמחה רבינוביץ, הרב ברוך סולובייצ'יק, הרב מתתיהו דייטש, הרב מרדכי פרידלנדר, הרב זונדל שטרן, מרבני השכונה

נכון לשנת 2017 מתגוררים בשכונה 16,736 תושבים ב-2,341 יחידות דיור [31].

קהילת חב"דעריכה

 
מרכז חב"ד בשכונה, שחזיתו היא העתק של מרכז חב"ד העולמי - 770

בשנת תשנ"ב נקרא יעקב שנור על ידי אגודת חסידי חב"ד בישראל להקים קריית ליובאוויטש עבור חסידי חב"ד, כמאה ועשרים משפחות מחסידות חב"ד מתגוררות בשכונת רמת שלמה[32], בקהילה פעילה יחסית בירושלים. בהמשך פעל שנור לקריאת רחוב "האדמו"ר מלובביץ'", על שם רבי מנחם מנדל שניאורסון ובמרכזו שוכן בית הכנסת 770 כהעתק לבית מרכז חב"ד העולמי – 770 בברוקלין[33], רב הקהילה הוא הרב יוסף יצחק הבלין.

הקהילה הדתית לאומיתעריכה

בשכונה קיימת קהילה דתית לאומית, בת עשרות משפחות, שמרוכזת ברובה ברחוב הרב עוזי קלכהיים. לקהילה בית כנסת וסניף בני עקיבא.

רחובות ומוסדותעריכה

רחובות השכונהעריכה

רחובות השכונה קרויים על-שם רבנים ואישי ציבור.

מוסדות בשכונהעריכה

בתי כנסת מרכזיים בשכונהעריכה

  • בית כנסת "חזון איש".
  • בית כנסת "משכנות יעקב", בית כנסת חסידי בראשות הרב שמחה רבינוביץ.
  • בית כנסת ומרכז רוחני "נר יוסף", בית הכנסת הספרדי בראשות הרב ארי אברהם סמג'ה.
  • בית הכנסת חב"ד - של קהילת חב"ד ברמת שלמה.
  • בית הכנסת "שומרי החומות", בית כנסת חסידי וליטאי בראשות הרב אברהם דוד ליווי. בעבר כיהנו בה הרב אלתר אליהו רובינשטיין והרב מרדכי פרידלנדר.
  • בית כנסת "המרכזי" - זיכרון שלמה, בית כנסת ליטאי.
  • בית הכנסת "שערי דוד", בית כנסת ספרדי בראשות הרב אליהו דיין.
  • בית הכנסת "פרושים" - בית מאור, בראשות הרב יצחק זונדל שטרן מרבני קהל פרושים.
  • בית הכנסת "שיח אליעזר" של קהילת יוצאי ישיבת חברון.
  • בית הכנסת "ערוך לנר".
  • בית הכנסת "טשחויב", מרכזה של חסידות טשחויב בישראל, בראשות האדמו"ר הרב חיים יוסף משה קנר.
  • בית הכנסת הדתי לאומי על שם ספרא. במתחם בית הכנסת פועל גם סניף של תנועת הנוער בני עקיבא.
  • בית הכנסת "מנין אשכנז" של הקהילה הליטאית הצעירה.
  • בית הכנסת "בית פנחס דחסידי ויז'ניץ" של קהילת ויז'ניץ בשכונה.

עתיקותעריכה

במהלך חפירות שנערכו בשכונה נמצאה מחצבה עתיקה המשתרעת על שטח של כחמשה דונם וממצאי החפירה הוצגו לציבור בשנת 2007[34]. ייחודה של המחצבה הוא בגודלן העצום של האבנים שנחצבו ממנה. אורכן הוא כחמישה-שישה מטרים, והן מזכירות בגודלן את אבני הכותל המערבי.

באתר אף נמצאה לראשונה יתד ביקוע שלמה שהושארה במקום על ידי החוצבים, וזאת לצד מטבעות ושברי כלי חרס מהמאה הראשונה לספירה.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא רמת שלמה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ עיריית ירושלים - נתונים סטטיסטיים.
  2. ^ במאמר באתר "חדשות מחלקה ראשונה" פורסמה טענה לפיה רמת שלמה נבנתה בשטח הפקר בירושלים, אך בירור העלה שהטענה נסמכת על מפה שאיננה המפה הסופית והמחייבת. פירוט נוסף בנושא זה נמצא בדף השיחה של הערך.
  3. ^ ניר חסוןאושרה הקמת 1,600 יחידות דיור בשכונת רמת שלמה בירושלים, באתר הארץ, 9 במרץ 2010
  4. ^ סוכנויות הידיעות ואבי יששכרוף, סגן נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן: ישראל חותרת תחת מאמצי ארצות הברית, באתר הארץ, 10 במרץ 2010
  5. ^ ברק רבידשרת החוץ של האיחוד האירופי, קתרין אשטון, גינתה את הבנייה במזרח ירושלים, באתר הארץ, 10 במרץ 2010
  6. ^ רה"מ נתניהו: נקפיא את הבנייה ברמת שלמה למשך שנתיים, באתר גלובס, 9 במאי 2010
  7. ^ ברק רביד, ניר חסון, נטשה מוזגוביה, ג'קי חורי, נתניהו התחייב לא לבנות בשכונת רמת שלמה שנתיים, באתר הארץ, 10 במאי 2010
  8. ^ מרכז ירושלמי לספורט יוקם ליד שועפת, דבר, 18 ביוני 1971
  9. ^ בתכנון: 3 מרכזי ספורט בירושלים, מעריב, 12 במרץ 1971
  10. ^ אושרה הקמת איצטדיון בבירה, מעריב, 12 בנובמבר 1971
  11. ^ טוביה מנדלסון, קריית ספורט לירושלים, דבר, 27 באוקטובר 1972
  12. ^ אלי אריאלי, תכנון מרכז הספורט בשועפת נדון אתמול, דבר, 1 במרץ 1973
  13. ^ ברוך המאירי, נעצרו מפגינים נגד סלילת כביש בירושלים, מעריב, 16 ביולי 1976
  14. ^ קולק: אנו מתחילים בבניית האיצטדיון למרות האיומים, מעריב, 11 ביולי 1977
    גד ליאור, חבר הכנסת ברעם: "על הכנסת לדון בפרשת האיצטדיון", מעריב, 25 ביולי 1977
  15. ^ סיעת אגו"י בי־ם לוחצת להפסקת עבודות האיצטדיון, דבר, 12 ביוני 1979
  16. ^ קולק: "הכביש ישאר פתוח וגם אצטדיון יקום", מעריב, 16 בספטמבר 1979}
    יונתן פלג, הכפייה הדתית זוחלת לכדורגל, דבר, 9 במאי 1979
  17. ^ "הפוגה בחזית הירושלמית" במלחמת החרדים בקולק, דבר, 6 באוגוסט 1979
  18. ^ קולק: אבן ברמות פוגעת כאבן בחברון, דבר, 19 במאי 1980
  19. ^ עבודות האצטדיון נמשכו: אגו"י תפרוש היום מהקואליציה בירושלים, דבר, 19 באוגוסט 1979
  20. ^ משה הורביץ, מאה שערים ולא איצטיון אחד, כותרת ראשית, 27 במאי 1987
  21. ^ תובע דיון בחידוש בניית האיצטדיון בבירה, דבר, 12 באוקטובר 1979
    יונתן פלג, הכפייה הדתית זוחלת לכדורגל, דבר, 9 במאי 1979
  22. ^ רוני פיינשטיין מתפטר מראשות החברה המבצעת העבודות באיצטדיון שועפת, דבר, 22 באוגוסט 1979
  23. ^ האיצטדיון בירושלים יוקם בהר החומה בעוד מספר שנים, דבר, 29 בנובמבר 1979
  24. ^ אתר שועפת הועדף להקמת איצטדיון בירושלים, דבר, 22 בינואר 1980
  25. ^ דני נוימן, ח"כ פורוש ניצח את האצטדיון, מעריב, 7 במאי 1979
  26. ^ 1 2 נטע סלע, ירושלים צריכה להיות חרדית, באתר ynet, 24 במאי 2006
  27. ^ מעדיפים לתרום, מעריב, 24 בספטמבר 1990
  28. ^ יואב יצחק, פרס פנה רייכמן, מעריב, 3 באוקטובר 1989
    עודד שורר, האחים רייכמן יבנו ‭ 2,400 ‬ דירות לחרדים בירושלים, מעריב, 8 במאי 1990
  29. ^ אסתר זנדברגיורים ולא בוכים, באתר הארץ
  30. ^ המינהל ישווק 76 מגרשים בשיטת בנה ביתך בשכונת רמת שלמה בירושלים, באתר הארץ, 13 במרץ 2003
  31. ^ נתונים סטיסטיים מאתר עריית ירושלים
  32. ^ זושא וולף, בית חיינו - 770, מכון היכל מנחם - ירושלים, תשס"ד
  33. ^ העתק של בית הרבי מילובביץ' יוקם בירושלים, אפי מאיר, 06.10.02, ynet
  34. ^ נדב שרגאינחשפה מחצבה שסיפקה כנראה אבנים לבניית בית המקדש השני, באתר הארץ