פתיחת התפריט הראשי

רמת שלמה (מכונה גם רכס שועפט או "הרכס") היא שכונה בצפון ירושלים, הממוקמת בין שכונת רמות אלון לשכונת שועפאט, בשטח שצורף לירושלים עם הרחבת גבולותיה לאחר מלחמת ששת הימים. השכונה קרויה על שמו של הרב שלמה זלמן אוירבך, והיא בעלת צביון חרדי. נכון לנובמבר 2017, מספר התושבים בשכונה הוא כ-17,000[1].

רמת שלמה
RamatShlomo1.JPG
רמת שלמה - מראה כללי
מידע
עיר ירושלים
תאריך ייסוד 1998 עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם הרב שלמה זלמן אוירבך
מספר תושבים 16,736 (דצמבר 2017)
קואורדינטות 31°48′38″N 35°13′05″E / 31.81047778°N 35.21804722°E / 31.81047778; 35.21804722
שכונות נוספות בירושלים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
רמת שלמה, במרכז התמונה - מרכז חב"ד

מיקוםעריכה

השכונה ממוקמת בצפון העיר על ההר המפריד בין השכונה רמות אלון בצפון מערב, לבין השכונה הערבית שועפאט בצפון מזרח, ומכונה גם "רכס שועפאט", או "הרכס" מפני שנמצאת על הרכס עליו נמצאות שתי השכונות. השכונה ממוקמת בגובה של בין 690 - 810 מטרים מעל פני הים.

היסטוריהעריכה

פרויקט "אצטדיון שועפאט"עריכה

בטרם נבנתה השכונה, בראשית שנות ה-70, יזם ראש העירייה טדי קולק, תוכנית להקמת קריית ספורט לאומית שבמרכזה אצטדיון כדורגל על "רכס שועפאט". תכנון הפרויקט השאפתני החל בשנת 1971[2][3]. בשלב א', בנובמבר 1971, אושרה הקמתו של אצטדיון כדורגל בו 23,000 מקומות ישיבה, עם אפשרות הרחבה ל-50,000 מקומות[4][5]. ב-1973 הוגשה התוכנית להקמת קריית ספורט לאומית המתאימה לסטנדרטים אולימפיים, וכוללת אצטדיון כדורגל, היכל ספורט, 3 בריכות שחייה, ומגרשי אימונים[6]. עבודות הסלילה של כביש הגישה לאצטדיון החלו ב-1976[7], ולאחר השלמת התכנון וקבלת האישורים הכריז קולק, בשנת 1977, על תחילת עבודות ההקמה, שבמקביל החל מאבק של הקהילה החרדית בירושלים נגד התוכנית[8]. גיוס הכספים להקמת הפרויקט ערך מספר שנים ולבסוף סוכם שהממשלה תכסה מחצית מעלות ההקמה וקרן ירושלים את מחצית השנייה, באמצעות תרומות. עבודות התשתית באזור החלו בשנת 1979, וגררו אחריהן הפגנות של חרדים כנגד בניית האצטדיון. סיעת אגודת ישראל בעיריית ירושלים החלה להפעיל לחץ להפסקת העבודות, ואיימה לפרוש מהקואליציה העירונית[9]. נערי 'נטורי קרתא' מארגון קש"ת גם חיבלו בכלים ההנדסיים שעבדו במקום. באותה תקופה עוד לא נסלל כביש בגין והגישה לאזור הייתה רק דרך שדרות גולדה מאיר ("כביש רמות"), החרדים נהגו לחסום אותו בהפגנות[10]. החרדים התנגדו לבנייתו של מרכז הספורט בטענה שכדורגל הוא "עבודה זרה" ובטענה שהמכוניות הרבות שייסעו בכביש יפריעו למנוחת השבת[11][12].

לאחר שהעבודות נמשכו פרשה סיעת אגודת ישראל מהקואליציה העירונית[13], ובנוסף פנתה לראש הממשלה מנחם בגין שיתערב במשבר. בגין הסכים להקפיא את העבודות ולהפסיק את המימון הממשלתי לפרויקט[14]. תחילה הוסכם על הפסקה של חודשיים בכדי לדון שוב בתוכנית ולמצוא מיקום חלופי[15][16]. מנכ"ל משרד הפנים, חיים קוברסקי, הציע שהאצטדיון יוקם באזור הר חומה[17]. בינואר 1980, העבירה מועצת עיריית ירושלים החלטה שאתר שועפת מועדף להקמת האצטדיון ושיש להמשיך בעבודות, אך סיעת הליכוד בראשות ראובן ריבלין הצטרפה למתנגדים לתוכנית והעבודות לא חודשו[18][19].

בראיון לאתר ynet סיפר האדריכל דוד קרויאנקר כי הקמת מרכז הספורט נועדה לחזק נוכחות של אוכלוסייה חילונית בצפון ירושלים:[20]

"ראש עיריית ירושלים לשעבר, טדי קולק, שהכיר את העיר טוב יותר מכל אדם אחר, הבין כבר בתחילת שנות השמונים שיש כאן בעיה שצריך לפתור. כך נולד הרעיון לבנות בצפון העיר מרכז ספורט ענקי ברכס שועפאט. התוכנית כללה במקור בניית אצטדיון, הקמת מגרשי טניס, אולם כדורסל, קאנטרי קלאב ושאר שירותי ספורט לתושבים - כל זאת במטרה למשוך את האוכלוסייה החילונית גם צפונה."

יהודה משי זהב, בראיון לאתר ynet, סיפר כיצד הוא וחבריו היו עולים על הרכס בחשאי כדי לזרוע חול ואבנים במנועי הטרקטורים שעבדו במקום על יישור השטח, כדי לעכב ולסכל את העבודות על האצטדיון[20].

שכונת "רמת שלמה"עריכה

לאחר ביטול פרויקט "אצטדיון שועפאט" הוחל בתכנון להקמת שכונה לציבור החרדי על גבי הרכס. בכדי להוזיל עלויות ולזרז את בניית השכונה הוחלט לשווק ולפתח את כל המתחם במקשה אחת. ב-1989, פנה שר האוצר שמעון פרס ליזמי הנדל"ן קבוצת "האחים רייכמן" שייקחו על עצמם את הפרויקט[21]. במאי 1990 חתמו על ההסכם להקמת 2,400 יחידות דיור בשכונה עם מינהל מקרקעי ישראל. קבלן הביצוע הראשי היה מתתיהו ליפשיץ והשיווק נעשה באמצעות שבע עמותות חרדיות, למשפחות נזקקות ולזכאים[22].

הקמת השכונה החלה בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20, על פי תוכנית של האדריכל יעקב יער. על פי דברי המתכנן הושם דגש על שילוב השכונה בנוף הירושלמי[23]. איכלוס השכונה החל בשנת 1997. בשנת 2003 שווקו בשכונה לראשונה 76 מגרשים בשיטת בנה ביתך[24].

עקב מיקומה של רמת שלמה מעבר לקו הירוק[25], הפלסטינים וכן רבות ממדינות העולם רואים בשכונה, כשאר השכונות היהודיות שנבנו מעבר לקו הירוק, התנחלות. ב-9 במרץ 2010 אושרה הרחבת השכונה והקמת 1,600 יחידות דיור חדשות[26]. ההודעה על כך יצרה תקרית דיפלומטית, בעיקר משום שפורסמה בעיצומו של ביקור סגן נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, בישראל וברשות הפלסטינית במטרה להביא לחידוש שיחות השלום בין הצדדים. ביידן ומחלקת המדינה האמריקנית מחו על התוכנית[27], כמו גם שרת החוץ של האיחוד האירופי, קתרין אשטון[28]. במאי 2010, הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו כי הבנייה בשכונה תיפסק למשך שנתיים[29][30].

אוכלוסייהעריכה

 
מימין לשמאל: הרב שמחה רבינוביץ, הרב ברוך סולובייצ'יק, הרב מתתיהו דייטש, הרב מרדכי פרידלנדר, הרב זונדל שטרן, מרבני השכונה

נכון לשנת 2017 מתגוררים בשכונה 16,736 תושבים ב-2,341 יחידות דיור שגודלן הממוצע 101 מ"ר [31].

קהילת חב"דעריכה

 
מרכז חב"ד בשכונה, שחזיתו היא העתק של מרכז חב"ד העולמי - 770

כמאה ועשרים משפחות מחסידות חב"ד מתגוררות בשכונת רמת שלמה[32], בקהילה פעילה במיוחד בירושלים. רוב הקהילה מתגורר ברחוב "האדמו"ר מלובביץ'", ובמרכזו שוכן בית הכנסת החב"די בשכונה, הבנוי בדומה לבית מרכז חב"ד העולמי - 770 בברוקלין. בית הכנסת מצופה באבנים אדומות כמוהו ומכונה כמוהו "770" על שם מספר הבית ברחוב בו נמצא המבנה המקורי. רב הקהילה הוא הרב יוסף יצחק הבלין.

הקהילה הדתית לאומיתעריכה

בשכונה קיימת קהילה דתית לאומית, בת עשרות משפחות, שמרוכזת ברובה סביב בית הכנסת ברחוב הרב עוזי קלכהיים. לקהילה בית כנסת וסניף בני עקיבא הנמצאים באותו אזור.

רחובות ומוסדותעריכה

רחובות השכונהעריכה

רחובות השכונה קרויים על-שם רבנים ואישי ציבור שנפטרו.

מוסדות בשכונהעריכה

בתי כנסת מרכזיים בשכונהעריכה

  • בית כנסת "חזון איש", ממוקם ברחוב בצלאל ז'ולטי.
  • בית כנסת "משכנות יעקב", בית כנסת חסידי בראשות הרב שמחה רבינוביץ, ממוקם ברחוב האדמו"ר מסדיגורא.
  • בית כנסת ומרכז רוחני "נר יוסף", בית הכנסת הספרדי בראשות הרב ארי אברהם סמג'ה. ממוקם ברחוב מאיר חדש.
  • בית הכנסת חב"ד - של קהילת חב"ד ברמת שלמה.
  • בית הכנסת "שומרי החומות", בית כנסת חסידי וליטאי בראשות הרב אברהם דוד ליווי. בעבר כיהנו בה הרב אלתר אליהו רובינשטיין והרב מרדכי פרידלנדר. ממוקם ברחוב אגרות משה.
  • בית כנסת "המרכזי" - זיכרון שלמה, בית כנסת ליטאי, ממוקם במרכז רחוב יוסף שלמה כהנמן.
  • בית הכנסת "שערי דוד", בית כנסת ספרדי בראשות הרב אליהו דיין. ממוקם ברחוב אגרות משה.
  • בית הכנסת "פרושים" - בית מאור, בראשות הרב יצחק זונדל שטרן מרבני קהל פרושים, ברחוב חזון איש פינת לובביץ.
  • בית הכנסת "שיח אליעזר" של קהילת יוצאי ישיבת חברון. ממוקם ברחוב הרב ז'ולטי בסמוך לצומת עם רחוב חזון איש.
  • בית הכנסת "ערוך לנר" במעלה רח' דרוק
  • בית הכנסת "טשחויב", מרכזה של חסידות טשחויב בישראל, בראשות האדמו"ר הרב חיים יוסף משה קנר. ממוקם ברחוב אלנקווה.
  • בית הכנסת הדתי לאומי על שם ספרא, ממוקם ברחוב הרב עוזי קלכהיים. במתחם בית הכנסת פועל גם סניף של תנועת הנוער בני עקיבא בשכונה.
  • בית הכנסת "מנין אשכנז" של הקהילה הליטאית הצעירה ממוקם ברחוב קהילות יעקב.

"פרשת רכס שועפאט"עריכה

בשנת 2001 פרסם כתב הערוץ הראשון, נפתלי בן סימון, כתבה שנתנה הד לשמועות שרצו זמן מה בקרב הציבור החרדי ועיקרן חשד כי עמותות שבנו את השכונה על פי אמות מידה שנועדו לתת פתרון למצוקת הדיור של האוכלוסייה החרדית בירושלים החליפו רשימות זכאים על מנת לאפשר לאנשים שונים רכישת דירות במחירים זולים במיוחד. אחד מאנשי הציבור ששמו נקשר בפרשה הוא מאיר פרוש לגביו נטען כי קרובי משפחתו רכשו דירות מעמותת "שערי ציון" המסונפת למפלגת "אגודת ישראל"[33].

בראיון לעיתון "ידיעות אחרונות" אמר מי שהיה באותה תקופה סגן שר במשרד השיכון כי "ייתכן שהיו מקרים שלא נבדקו בציציות...דברים אלה יתוקנו במהלך כהונתי, כדי למנוע פרצות כאלה בעתיד"[33].

מחצבת אבנים עתיקהעריכה

במהלך חפירות שנערכו בשכונה נמצאה מחצבה עתיקה המשתרעת על שטח של כחמשה דונם וממצאי החפירה הוצגו לציבור במסיבת עיתונאים שנערכה בשנת 2007[34]. ייחודה של המחצבה הוא בגודלן העצום של האבנים שנחצבו ממנה. אורכן הוא כחמישה-שישה מטרים, והן מזכירות בגודלן את אבני הכותל המערבי.

באתר אף נמצאה לראשונה יתד ביקוע שלמה שהושארה במקום על ידי החוצבים, וזאת לצד מטבעות ושברי כלי חרס מהמאה הראשונה לספירה.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא רמת שלמה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ עיריית ירושלים - נתונים סטטיסטיים.
  2. ^ מרכז ירושלמי לספורט יוקם ליד שועפת, דבר, 18 ביוני 1971
  3. ^ בתכנון: 3 מרכזי ספורט ,מירושלים, מעריב, 12 במרץ 1971
  4. ^ אושרה הקמת איצטדיון בבירה, מעריב, 12 בנובמבר 1971
  5. ^ טוביה מנדלסון, קריית ספורט לירושלים, דבר, 27 באוקטובר 1972
  6. ^ אלי אריאלי, תכנון מרכז הספורט בשועפת נדון אתמול, דבר, 1 במרץ 1973
  7. ^ ברוך המאירי, נעצרו מפגינים נגד סלילת כביש בירושלים, מעריב, 16 ביולי 1976
  8. ^ קולק: אנו מתחילים בבניית האיצטדיון למרות האיומים, מעריב, 11 ביולי 1977
    גד ליאור, חבר הכנסת ברעם: "על הכנסת לדון בפרשת האיצטדיון", מעריב, 25 ביולי 1977
  9. ^ סיעת אגו"י בי־ם לוחצת להפסקת עבודות האיצטדיון, דבר, 12 ביוני 1979
  10. ^ קולק: "הכביש ישאר פתוח וגם אצטדיון יקום", מעריב, 16 בספטמבר 1979}
    יונתן פלג, הכפייה הדתית זוחלת לכדורגל, דבר, 9 במאי 1979
  11. ^ ‭,,‬ הפוגה בחזית הירושלמית" במלחמת החרדים בקולק", דבר, 6 באוגוסט 1979
  12. ^ קולק: אבן ברמות פוגעת כאבן בחברון, דבר, 19 במאי 1980
  13. ^ עבודות האצטדיון נמשכו : אגו"י תפרוש היום מהקואליציה בירושלים, דבר, 19 באוגוסט 1979
  14. ^ משה הורביץ, מאה שערים ולא איצטיון אחד, כותרת ראשית, 27 במאי 1987
  15. ^ תובע דיון בחידוש בניית האיצטדיון בבירה, דבר, 12 באוקטובר 1979
    יונתן פלג, הכפייה הדתית זוחלת לכדורגל, דבר, 9 במאי 1979
  16. ^ רוני פיינשטיין מתפטר מראשות החברה המבצעת העבודות באיצטדיון שועפת, דבר, 22 באוגוסט 1979
  17. ^ האיצטדיון בירושלים יוקם בהר החומה בעוד מספר שנים, דבר, 29 בנובמבר 1979
  18. ^ אתר שועפת הועדף להקמת איצטדיון בירושלים, דבר, 22 בינואר 1980
  19. ^ דני נוימן, ח"כ פורוש ניצח את האצטדיון, מעריב, 7 במאי 1979
  20. ^ 20.0 20.1 נטע סלע, ירושלים צריכה להיות חרדית, באתר ynet, 24 במאי 2006
  21. ^ מעדיפים לתרום, מעריב, 24 בספטמבר 1990
  22. ^ יואב יצחק, פרס פנה רייכמן, מעריב, 3 באוקטובר 1989
    עודד שורר, האחים רייכמן יבנו ‭ 2,400 ‬ דירות לחרדים בירושלים, מעריב, 8 במאי 1990
  23. ^ אסתר זנדברגיורים ולא בוכים, באתר הארץ
  24. ^ המינהל ישווק 76 מגרשים בשיטת בנה ביתך בשכונת רמת שלמה בירושלים, באתר הארץ, 13 במרץ 2003
  25. ^ במאמר באתר "חדשות מחלקה ראשונה" פורסמה טענה לפיה רמת שלמה נבנתה בשטח הפקר בירושלים, אך בירור העלה שהטענה נסמכת על מפה שאיננה המפה הסופית והמחייבת. פירוט נוסף בנושא זה נמצא בדף השיחה של הערך.
  26. ^ ניר חסוןאושרה הקמת 1,600 יחידות דיור בשכונת רמת שלמה בירושלים, באתר הארץ, 9 במרץ 2010
  27. ^ סוכנויות הידיעות ואבי יששכרוף, סגן נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן: ישראל חותרת תחת מאמצי ארצות הברית, באתר הארץ, 10 במרץ 2010
  28. ^ ברק רבידשרת החוץ של האיחוד האירופי, קתרין אשטון, גינתה את הבנייה במזרח ירושלים, באתר הארץ, 10 במרץ 2010
  29. ^ רה"מ נתניהו: נקפיא את הבנייה ברמת שלמה למשך שנתיים, באתר גלובס, 9 במאי 2010
  30. ^ ברק רביד, ניר חסון, נטשה מוזגוביה, ג'קי חורי, נתניהו התחייב לא לבנות בשכונת רמת שלמה שנתיים, באתר הארץ, 10 במאי 2010
  31. ^ נתונים סטיסטיים מאתר עריית ירושלים
  32. ^ זושא וולף, בית חיינו - 770, מכון היכל מנחם - ירושלים, תשס"ד
  33. ^ 33.0 33.1 ידיעות אחרונות, ‏דירות למקורבים במקום לזכאים, באתר גלובס, 7 ביולי 1997
  34. ^ נדב שרגאינחשפה מחצבה שסיפקה כנראה אבנים לבניית בית המקדש השני, באתר הארץ