פתיחת התפריט הראשי

יעקב הורוביץ (ראש ישיבה)

ראש ישיבת אופקים

הרב יעקב הורוביץ (כ"ה בתמוז ה'תש"ג, 28 ביולי 1943 - י"ז בחשוון ה'תש"ע, 4 בנובמבר 2009) היה ראש ישיבת אופקים במשך למעלה משלושים שנה.

הרב יעקב הורוביץ
רבי יעקב הורוביץ בפורים תשס"ט
לידה 28 ביולי 1943
כ"ה בתמוז ה'תש"ג
פטירה 4 בנובמבר 2009 (בגיל 66)
י"ז בחשוון ה'תש"ע
מקום קבורה הר המנוחות
מקום פעילות אופקים
השתייכות רבנים ליטאים, ישיבת אופקים
רבותיו רבי יששכר מאיר, רבי יצחק הוטנר, ורבי אליעזר מנחם מן שך

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

נולד בתל אביב לרבקה לבית רפאלוביץ ומנחם מוניש הורוביץ, נצר למשפחה מיוחסת[1]. למד בבית הספר הדתי "מוריה" בתל אביב, ולאחר מכן, בשונה מבני כיתתו, רצה ללכת לישיבה, וכך הגיע לישיבה התיכונית כפר הרוא"ה בראשות הרב משה צבי נריה. בישיבה התקרב לרב יששכר מאיר, שכיהן אז כר"מ בישיבה וראה בו מורו ורבו.

באלול תשכ"א הצטרף עם עוד קבוצה מחבריו לרב יששכר מאיר וייסדו את ישיבת הנגב ביישוב "עזתה" (כיום נתיבות). בישיבת הנגב היה מוסר שיעורי חזרה על שיעורי ראש הישיבה הרב מאיר.

נישא לאסתר לבית קטן[2]. לאחר נישואיו היה מוסר שיעורי גמרא ביישובי הסביבה. בשנת תשל"ב נתמנה על ידי הרב מאיר למגיד שיעור של שיעור א'[3] בישיבת הנגב.

במהלך השנים התקרב לרב יצחק הוטנר, ראש ישיבת רבינו חיים ברלין בארצות הברית, שבא לנפוש בנתיבות. בשנת תשל"ג נסע לארצות הברית לצרכים רפואיים וחיזק את קשריו עם הרב הוטנר.

בראשות ישיבת אופקיםעריכה

בשנת תשל"ו קיבל הרב הורוביץ הצעה לכהן כראש ישיבה בישיבת אופקים, שזה לא מכבר נוסדה על ידי הרב יוסף גולדנטל, בשליחות הרב אליעזר מנחם מן שך. עד לבואו לישיבת אופקים, עברה הישיבה שינויים רבים, וסבלה מחבלי לידה. עם כניסתו לתפקיד, החליט לשנות את אופי הישיבה ומתכונתה. בשנת תשל"ז הביא לישיבה גרעין של חמישה עשר בחורים מישיבות תיכוניות (בהן: ישיבת נחלים, מדרשיית נעם, הישיבה התיכונית חורב וישיבת מרכז הרב לצעירים) ואיתם ייסד את הישיבה מחדש, כפי שהיא קיימת עד היום. בהנהגתו התרחבה הישיבה ובתוך כמה שנים מנתה עשרות רבות של בחורים. לאחר כשלוש שנים מינה לצדו ראש ישיבה נוסף, הרב חיים קמיל, שהגיע מישיבת מיר בירושלים. שני ראשי הישיבה, הגם שגישתם ושיטותיהם החינוכיות והלימודיות היו שונות, הנהיגו את הישיבה בהרמוניה מלאה.

בשנת תשס"ד חלה במחלה קשה ועבר סדרת טיפולים, ואחר כך נשאר לתקופת החלמה בבני ברק. בראש חודש אדר תשס"ה חזר לישיבה באופקים ונערכה לו קבלת פנים חגיגית בראשות הרב קמיל. במסיבת פורים של אותה שנה ערך מסיבת הודיה לרגל החלמתו. במוצאי הפורים נפטר בפתאומיות עמיתו הרב קמיל. בעקבות פטירת הרב קמיל מינה הרב הורוביץ לצדו את הרב אליעזר אינהורן.

 
מקום הציון בהר המנוחות

באלול תשס"ט שוב התרופף מצבו הבריאותי, ובי"ז בחשוון תש"ע נפטר. נקבר בהר המנוחות[4] בירושלים. ליד תלמידו מיכאל בנימיני שנפטר כשנה וחצי לפני כן בכ"ג טבת תשס"ח עקב מחלה קשה.

ספריועריכה

דולה ומשקה (4 כרכים):

  • תומר חיים בכר (עורך) דולה ומשקה - אלול וראש השנה, אופקים, תשס"ט
  • תומר חיים בכר (עורך) דולה ומשקה - עשרת ימי תשובה ויום הכיפורים, אופקים, תשס"ט
  • תומר חיים בכר (עורך) דולה ומשקה - סוכות ושמחת תורה, אופקים, תשע"א
  • תומר חיים בכר (עורך) דולה ומשקה - חנוכה, אופקים, תשס"ה
  • תומר חיים בכר (עורך) דולה ומשקה - פורים, אופקים, תשע"ח
  • תומר חיים בכר (עורך) דולה ומשקה - פסח, אופקים, תשע"ז
  • תומר חיים בכר (עורך), ‏דולה ומשקה - התורה וקניניה, אופקים, תשע"ג
  • תומר חיים בכר (עורך), ‏דולה ומשקה - סגולות התורה, אופקים, תשע"ג
  • תומר חיים בכר (עורך), ‏דולה ומשקה - ספירת העומר וחג השבועות, אופקים, תשע"ג

לקריאה נוספתעריכה

  • עקב רב, ספר תולדותיו שיצא במלאת שנה לפטירתו על ידי המשפחה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ המשפחה מיוחסת אל רבי נפתלי מרופשיץ, ששושלת היוחסין שלו הגיעה עד רש"י, שהעיד על עצמו שהוא מצאצאי ר' יוחנן הסנדלר, שהיה מגזע דוד המלך. מצד אחר היו מיוחסים אל ר' אברהם מרדכי מפינטשוב, וכמו כן אל רבי יהונתן אייבשיץ.
  2. ^ בתו של ד"ר משה קטן ואחותו של הרב יואל קטן.
  3. ^ השיעור של בני השנה הראשונה שעלו מהישיבה הקטנה.
  4. ^ מקום הציון בהר המנוחות - הר תמיר: גוש - ל"ד / חלקה ב' / שורה ג'