פתיחת התפריט הראשי

יעקב פרידמן (משורר)

ביוגרפיהעריכה

יעקב פרידמן נולד במילניצה שבגליציה בשנת 1910, צאצא לרבי ישראל פרידמן מרוז'ין, מייסד חסידות רוז'ין. בילדותו, בשנת 1919, לאחר מלחמת העולם הראשונה, עבר להתגורר בצ'רנוביץ שבבוקובינה, ושם גר עד 1941 (למעט השנים 19291932, שבהן התגורר בוורשה שבפולין). שם החל לפרסם את שיריו.

בשנת 1941, עם כיבוש צ'רנוביץ על ידי רומניה במלחמת העולם השנייה, הוגלה פרידמן לטרנסניסטריה יחד עם אשתו קניה, ומשם נמלט לגטו ברשד. לאחר השואה שב לבוקרשט, ושם פעל להחייאת תרבות יידיש.

מבוקרשט העפיל לארץ ישראל, אך נתפס על ידי הבריטים ונכלא במחנה מעפילים בקפריסין. בשנת 1949 עלה לישראל. בארץ התגורר תחילה בבית דגן, ובשנת 1959 עבר לרמת אביב, בה התגורר עד מותו.

פרידמן כתב שירים, מחזות ופיוטים ביידיש. חלק מהם תורגמו לעברית.

נפטר בשנת 1972. היה אב לחנה ברקמן.

ארכיונו, הכולל התכתבות, מאמרים על יצירתו, תרגומים של שיריו ומקצת מספוריו, נמצא בבעלות הספרייה הלאומית.

פרסיםעריכה

ספריועריכה

  • מעשה’לאך: א זאמלונג פון לעגענדען איבער ביידע וועלטען, ניו יורק: פארלאג פעלט, 1904. ‬(קובץ מעשיות)
  • אויסגעשטרעקטע הענט: דראמאטישע פאעמע, ורשה: קולטור-ליגע, 1932. ‬(פואמה דרמטית)
  • פאסטעכער אין ישראל, תל אביב: הוצאת פועלים (ביכער פון דער יידישער פען-גרופע אין ישראל), 1953. ‬(שירים)
  • די לעגענדע נח גרין,‫ ניו יורק: אלטוועלטלעכן יידישן קולטור קאנגרעס, 1960. ‬(שירים)
  • נפילים: דראמאטישע פאעמע, תל אביב: פארלאג י"ל פרץ, 1963. ‬(פואמה דרמטית)[3]
  • ליבשאפט,‫ תל אביב: י"ל פרץ, 1967. ‬(שירים)
  • לידער און פאעמעס, 3 כרכים, תל אביב: ישראל בוך, תשל"ד 1974. ‬(התוכן: באנד 1. צום ערשטן איינס -- באנד 2. אדם, שבת, פאסטעכער אין ישראל -- באנד 3. די לעגענדע נח גרין, נפילים, ליבשאפט.) (קובץ שירים ופואמות)
  • שבת (תרגם מיידיש והוסיף אחרית-דבר: ק.א. ברתיני, תל אביב: רשפים, תשל"ח 1977.
  • געזען אויף א ווייל,‫ תל אביב: ישראל בוך, תשל"ט 1979. (סיפורים קצרים)[4]

בקובץ:

  • ש. זאראמאב (עורך), ערשטער שניט: זאמל=בוך פון י. פערלאוו, נ. פערסקי, יעקב פרידמאן, ב. מרדכי, א. לעוו, 3 כרכים, ורשה: (דפוס Renoma),‏ 1929–1931.

לוקט לאחר מותו:

  • יצירות יעקב פרידמאן שנתחברו ביידיש בשנים 1927–1937 / ולוקטו מחוברות וכתבי עת בידי אליהו סלע (סלדינגר), עבור עבודת הדוקטור: "יעקב פרידמאן ושירתו במערך ההיסטורי והאקטואלי: בחינתה הפיוטית של יצירתו על ענייניה וכליה" (יצאה לאור בשנת תשנ"ד 1993),‫ ירושלים: [חמו"ל], תשמ"ז 1987. (הטקסט בעברית וביידיש)

בתרגום לעבריתעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • יצחק גאלדקארן [גולדקורן], 'יעקב פרדימאן: דער זינגער און שעער פון אצילות', די צוקונפט 79 (1973), 24–27.‬ (ביידיש)
  • יודל מארק, "יעקב פרידמאן פאעטישע דאכטענישן און טראכטענישן", בתוך: יעקב פרידמאן, לידער און פאעמעס, תשל"ד 1974, כרך ג, עמ' 323–371. (ביידיש)
  • יצחק יונסוביץ', 'יעקב פרידמאן', די גאלדענע קייט 87 (1975), 40-33. (ביידיש)
  • יוסף אקרוטני, 'יעקב פרידמאן – דער דיכטער פון ייחוסדיקער פארווארצלטקייט', די צוקונפט 81 (1975), 191–187. (ביידיש)
  • יצחק קאהאן, 'יעקב פרידמאנס פאעזיע', ירושלימער אלמאנאך 8 (1977), 223–230; 10 (1978), 217–223. (ביידיש)
  • ק. שבתאי, 'יעקב פרידמאנס "שבת" אויף העברעיש', ביי זיך 12 (תשלט) 155–158. (על "שבת") (ביידיש)
  • יעקב זיפר, 'אין יעקב פרידמאנס פאעטישן הויף', חשבון 94 (תש"ם), 26–33. (ביידיש)
  • מאָטל סאַקציער, 'יעקב פרידמאן', ביי זיך 22 (תשמ"ג), 41–47. (ביידיש)
  • דן מירון, 'הקדמה לשירת יעקב פרידמן', סימן קריאה 16/17 (1983), 542–562.
  • דן מירון, "כוחה של חולשה: על שירת יעקב פרידמן", בספרו הצד האפל בצחוקו של שלום עליכם: מסות על חשיבותה של הרצינות ביחס ליידיש ולספרותה, עם עובד, 2004, עמ' 269–308.
  • חיים שפילברג, 'אדם, גאט און באשאף (מחשבות וועגן דריי פאעמעס פון יעקב פרידמאן)', ביי זיך 23–24 (תשמ"ד), 102–113. (ביידיש)
  • אליעזר פודריאצ'יק, 'דער דיכטער פון רחמים און תפארת', יידישע קולטור 47,5/6 (1985), 42–46. (ביידיש)
  • אליעזר פודריאצ'יק, 'משורר הרחמים והתפארת', רבקול (1989), 47–57.
  • מיכל גיא, '"שניי אין מידבר" פון יעקב פרידמאן', די גאלדענע קייט 130 (1990), 28–35. (על "שניי אין מידבר")
  • הערש סגל, טשערנאוויצער יידישע פאעטן: איציק מאנגער, יעקב פרידמאן, מאיר חרץ, תל אביב: פארלאג י.ל. פרץ, תשנ"א 1991. (ביידיש)
  • אליהו סלע-סלדינגר, יעקב פרידמן ושירתו במערך ההיסטורי והאקטואלי: בחינתה הפיוטית של יצירתו על ענייניה וכליה, דיסרטציה, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשנ"ד 1993.
  • אליעזר פודריאצ'יק, 'יעקב פרידמאן און זיין פאעטישער גייסט', די גאלדענע קייט 138 (1994), 49–52.
  • יוסף בר-אל, 'יעקב פרידמאנס "נפילים": געפאלנקייט און אפאטעאזיס', אקספארדער יידיש 3 (1995), 585–602. (על "נפילים") (ביידיש)
  • אליהו סלע-סלדינגר, מיתר קרוע רוטט בעלטה (א צעפלאצטע סטרונע ציטערט אין דער פינצטער), 2 כרכים, תל אביב: ה. לייוויק פארלאג ביים פאראיין פון יידישע שרייבערס און זשורנאליסטן אין ישראל, תשנ"ו 1996. ‬(התוכן:‫ כרך א: עיונים ביצירות היבחרות של יעקב פרידמן. ‬כרך ב: יצירות היבחרות העלומות של יעקב פרידמן 1927–1937) ביידיש, עם שער נוסף ביידיש וכן תרגום מקביל לעברית.)
  • יוסף בר-אל, די שירה פון יעקב פרידמאן,‫ תל אביב: ישראל בוך; דער רינה קאסטא צענטער פאר יידיש לימודים – בר-אילן אוניווערסיטעט, תשנ"ז 1996. (ביידיש)
  • אליהו סלע-סלדינגר, מטרנסניסטריה לישראל: עיון ביצירות יעקב פרידמן מהשואה ואחריה (צווישן טראנסניסטריע און ישראל), תל אביב: ה. לייוויק, תשס"ג 2003. ‬(עברית, יידיש ואנגלית)

קישורים חיצונייםעריכה

מפרי עטו:

  • העיר, מעריב, 19 ביוני 1970 (בתרגום עברי מתוך קובץ שיריו "שלג במדבר")

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "פרס פיכמן" – לגלאי ולפרידמן, דבר, 19 בספטמבר 1967; פרס פיכמן לגלאי ולפרידמן, דבר, 25 בספטמבר 1967; פרס פיכמן לגלאי ופרידמן, דבר, 29 בספטמבר 1967.
  2. ^ טקס חלוקת פרס מאנגר, מעריב, 16 ביוני 1970.
  3. ^ ראו יוסף בר-אל, 'יעקב פרידמאנס "נפילים": געפאלנקייט און אפאטעאזיס', אקספארדער יידיש 3 (1995), 585–602.
  4. ^ ראו ביקורות: יעקב-צבי שרגל, 'יעקב פרידמאן, פאעט פון פאסטעך-שטאם', ישראל-שטימע, 6 בינואר 1981, עמ' 7; יוסף אקרוטני, 'יאנקעניו – א פראזאיעקר, ישראל-שטימע 24, 15 (תש"ם 1980), עמ' 4;‫ יצחק קאהאן, 'יעקב פרידמאן, "געזען אויף א ווייל" (תשל"ט)', די צוקונפט 86, 4 (1980) 162–165; אלכסנדר שפיגלבלט, 'פראזאיקער אויף א ווייל: יעקב פרידמאן, "געזען אויף א ווייל", 1979', די גאלדענע קייט 100 (1979), 272–275.
  5. ^ עם הופעת מבחר שיריו, "בראשית הייתה דממה", בתרגום עברי: יהודה גור-אריה, 'פייטן יידי מן המעברה', מעריב, 3 בפברואר 1984, עמ' 37.