ישיבות בריסק

ישיבות בריסק הן מספר ישיבות שנוסדו בירושלים על ידי משפחת רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק מבריסק ותלמידיו. הישיבה הראשונה נוסדה על ידי רבי יושע בער סולובייצ'יק, בנו הגדול של רבי יצחק זאב. בניו האחרים הקימו בהמשך ישיבות משלהם. הישיבה המרכזית מונה כאלף וארבע מאות בחורים ואברכים.

היסטוריה

בתחילת שנות ה-40 עלה הרב יצחק זאב סולובייצ'יק לארץ ישראל והשתקע בירושלים. בשנת התש"ו (1945) החל למסור שיעורים בביתו לקבוצת תלמידים בולטים. לאחר פטירתו, פתח בנו הגדול רבי יושע בער ישיבה, ששכנה בהתחלה בביתו של אביו. לאחר פטירתו של רבי יושע בער עברה הישיבה לידי בנו, רבי אברהם יהושע סולובייצ'יק. בשנות השבעים פתח בן אחר של הרב יצחק זאב, רבי משולם דוד, ישיבה משלו.

ישיבת בריסק ברחוב פרס

כיום (2013) מונה ישיבתו של רבי אברהם יהושע, השוכנת בשכונת זיכרון משה, כאלף וארבע מאות בחורים ואברכים. בישיבה לומדים רק גילאי קיבוץ (20 ומעלה), ושלא כמקובל בשאר הישיבות - הלימוד בה הוא אך ורק בסדר קדשים. הישיבה נחשבת ליוקרתית והקבלה אליה קשה. חלק גדול מהבחורים בה הם מארצות הברית.

רק לתלמידים הוותיקים ישנו מקום בהיכל הישיבה או בעזרת הנשים. השאר לומדים בבית הכנסת "אחווה שול" שבשכונת אחווה ובבתי כנסת נוספים באזור.

בית הכנסת אגודת אחים - "אחווה שול".

לשיעורו של ראש הישיבה רבי אברהם יהושע יכול להיכנס רק מי שלמד בישיבה לפחות שנה וקיבל את אישורו של ראש הישיבה. המשתתפים בשיעור מחולקים לשלוש קבוצות: קבוצה קטנה המאזינה לשיעור מחוץ לחדר; קבוצה נכבדה יותר העומדת בתוך החדר, וקבוצה מרכזית של ותיקי הישיבה היושבת בשיעור.

אחת לשבוע במוצאי שבת מתקיים שיעור בחומש ורש"י, שבו מתייחס ראש הישיבה גם לעניינים אקטואליים. גם שיעור זה מיועד רק לתלמידי הישיבה, והתקנון נשמר בקפדנות. בכל שבוע נמסר השיעור לחלק אחר מבני הישיבה.

לאור גישתו של רבי חיים מבריסק, בישיבה לא לומדים לימודי מוסר.

ישיבות בריסק בולטות גם בכך שאין בהן פנימייה והבחורים שוכרים דירות למגורים. סמוך לישיבת בריסק המרכזית ישנה פנימייה קטנה. כדי לשמור על המסורת פנימייה זו אינה שייכת רשמית לישיבה. גם חדר אוכל לא היה קיים עד לעשור הראשון של המאה ה-21. עד לפתיחתו קיבלו הבחורים סכום כסף לצרכים בסיסיים.

מגידי שיעורים נוספים בישיבה הם אחיו של הרב אברהם יהושע, הרב משה ("מויש'ל") ובניו הרב מרדכי יעקב (יענקל), הרב חיים (משנת תשע"א) הרב יוסף דב (משנת תשע"ו) והרב יצחק זאב (משנת תש"ף) והרב ברוך (משנת תשפ"ג). בנוסף קיים כולל בבניין הישיבה בראשות הרב לייב (לייב'ל) סולובייצ'יק אח נוסף של רבי אברהם יהושע.

בשנת תשס"ו פתח הרב אברהם יהושע ישיבה נוספת בשם "יד הלוי", המיועדת לגילאי ישיבה גדולה רגילים (16 ומעלה). בישיבה זו לומדים כנהוג בכל הישיבות את המסכתות בסדרים נשים נזיקין. בראשות הישיבה עומדים חתנו הרב חיים ישראל הרץ והרב דב שפירא חתנו של הרב אהרן יהודה ליב שטינמן, ולומדים בה כ-180 תלמידים. בין הר"מים: חתנים נוספים של הרב אברהם יהושע - הרב ישראל איסר שפירא, בנו של הרב יעקב שפירא ראש כולל וולוז'ין בירושלים. והרב יעקב משה לייבוביץ, (אחיינו של הרב חיים שלמה ליבוביץ). והרב ישראל חיים פוברסקי, בנו של הרב ירוחם פוברסקי, ונכדו של הרב ברוך דב פוברסקי לאחרונה (תשפב) התמנה גם הרב זלמן בנו של הרב אברהם יהושע לשמש כמשיב. שלא כמקובל בישיבות בריסק, בישיבה זו יש משגיח - הרב יצחק דוד וילנסקי (נכדו של רבי אליהו לופיאן).

דרך הלימוד

בישיבות בריסק לומדים כל דף מהמסכת עם רש"י, תוספות ורמב"ם. הלימוד מאופיין בביאור תמציתי על הגמרא ומפרשיה. הדגשה מיוחדת ניתנת לדבריהם של רבי חיים מבריסק, בנו רבי יצחק זאב ונכדו רבי יושע בער, והם מהווים לעיתים קרובות את הבסיס לשיעורי ראש הישיבה.

בניגוד לישיבות אחרות, אין מדלגים על דפי גמרא וההספק גדול יותר באופן יחסי. המסכת הנלמדת באופן רשמי נלמדת רק בבוקר. אחר הצהריים ובערב לומדים הבחורים מסכתות כרצונם (בדרך כלל ממסכתות אחרות בסדר קדשים, שלא למדו בבוקר).

בהתאם לשיטת בריסק המתנגדת לציונות, הישיבה אינה ממומנת על ידי מוסדות המדינה אלא מתרומות.

ישיבות נוספות

באופן רשמי הישיבה בראשות הרב אברהם יהושע היא היחידה שנקראת ישיבת בריסק^[1], אולם בפועל מכונות בציבור גם ישיבות אחרות שהקימו צאצאי הרב יצחק זאב בשם זה. ישיבות אלה הן:

ישיבתו של רבי משולם דוד סולובייצ'יק נפתחה בשנת התשכ"א כשהשיעורים נמסרים בביתו והתלמידים לומדים בבתי כנסת באזור, בהמשך עבר השיעור לדירה ברחוב צפניה, בשנת התשנ"ז עברה הישיבה לבנין קבע בשכונת גבעת משה בירושלים, הישיבה מתנהלת בסגנון דומה לישיבה של רבי יושע בער. לאחר פטירתו בתשפ"א ממלא את מקומו בנו הבכור, הרב יצחק זאב.
הישיבה שהקים הרב מאיר סולובייצ'יק, בשכונת אחווה בירושלים. לאחר פטירתו בשנת תשע"ו ירש את מקומו בנו הרב יצחק זאב, הישיבה נכנסה למבנה קבוע ברח' יצחק נפחא. בן אחר, הרב יחיאל, פתח ישיבה חדשה.
כולל אברכים "ישיבת בית יהודה" בבני ברק, של רבי יחיאל מיכל פיינשטיין, חתנו של רבי יצחק זאב. כולל זה לא היה בסגנון של ישיבות בריסק ונטה יותר לשיטת ישיבת מיר שרבי יחיאל מיכל למד בה. כיום יש במקום שני כוללים בראשות בניו, רבי חיים ורבי דוד.
ישיבת "שערי שמחה" בראשות הרב יצחק סולובייצ'יק
ישיבת "בריסק-קפלן" בראשות הרב צבי קפלן, חתנו של הרב פיינשטיין, תלמידו המובהק של רבי אברהם יהושע סולובייצ'יק. ידועה גם בשם "ישיבת קדשים". הישיבה נמצאת בשכונת עזרת תורה. בתשע"ב נכנסה הישיבה למבנה הקבע שלה ברחוב אבן האזל 21. בישיבה כ-350 תלמידים מחו"ל.
ישיבת "בריסק-שכטר", בראשות הרב שלום שכטר, מחבר ספר "דרכי שלום", תלמידו של רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק. אחד הר"מים בישיבה הוא הרב יעקב ליברמן, מתלמידיו של רבי אברהם יהושע סולובייצ'יק. הישיבה נמצאת בשכונת גבעת שאול ומונה כ-200 תלמידים בעיקר מארצות הברית ומקצתם מהארץ.
ישיבת "שער התלמוד" בראשות הרב נחמיה קפלן, חתנו של הרב משולם דוד הלוי סולובייצ'יק. בישיבה כ-100 בחורים מחו"ל.
"כולל בריסק" בשכונת זיכרון משה בראשות הרב יעקב שיף, חתנו של הרב יצחק זאב.
הישיבה הירושלמית "פאר התורה", אומצה על ידי הרב נתנאל פרץ מאירסון, חתנו של רפאל סולובייצ'יק, והחלה להיקרא "חכמת התורה". הישיבה נמצאת בשכונת זיכרון משה. בעבר החזיק מאירסון כולל בשכונת אחווה.
ישיבת בריסק בשכונת גבעת משה בראשות הרב זאב קפלן (אחיו של הרב צבי קפלן), תלמידו של הרב אברהם יהושע סולובייצ'יק.
"ישיבת בריסק", בראשות הרב משה, בנו של הרב חיים בנו של הרב יושע בער סולובייצ'יק מירושלים. נפתחה בחורף תשע"ה (2014) בבניין "ישיבת מצוינים" ברחוב תחכמוני בשכונת מקור ברוך בירושלים.