ישיבת נתיבות חכמה

ישיבה בירושלים
המונח "ישיבת וולפסון" מפנה לכאן. לערך העוסק בישיבת בני עקיבא בבאר שבע המכונה גם בשם זה, ראו ישיבת בני עקיבא "אהל שלמה" - באר שבע.

ישיבת נתיבות חכמה (מכונה על שם ראש הישיבה: וולפסון) היא ישיבה חרדית ליטאית בשכונת בית וגן בירושלים, בראשות הרב דניאל וולפסון והרב ברוך יחיאל נויבירט.

ישיבת נתיבות חכמה - וולפסון
שיעור כללי בישיבת וולפסון
שיעור כללי בישיבת וולפסון
ישיבה
השתייכות ישיבה ליטאית
תקופת הפעילות תשס"ח (2008) – הווה
מייסדים
בעלי תפקידים
מנהל יעקב פרידמן וראובן תיק
ראש הישיבה הרב דניאל וולפסון, הרב ברוך יחיאל נויבירט
משגיח הרב מתתיהו שטרן
תלמידים
כ-1,200, נכון לאלול תשפ"ג[1]
מיקום
מיקום ירושלים, שכונת בית וגן
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 31°46′9.88″N 35°10′55.56″E / 31.7694111°N 35.1821000°E / 31.7694111; 35.1821000
(למפת ירושלים רגילה)
 
ישיבת נתיבות חכמה
ישיבת נתיבות חכמה

דרך הלימוד בישיבה דומה ביסודה לצורת הלימוד המקובלת ברוב ישיבות ליטא, ראש הישיבה הרב דניאל וולפסון מוסר שלושה שיעורים בשבוע לבני שיעור ג׳, ושיעור כללי לכל בני הישיבה בתום כל סוגיה. בשיעורים הנמוכים (א' וב') נהוג שבכל שנה כל תלמיד שומע שיעור משני ר"מים מתוך השלושה המכהנים לשיעורו, כאשר מר"מ אחד שומעים במהלך זמן אלול וזמן חורף ומהר"מ השני בזמן קיץ שלאחריהם.

תולדות הישיבה

עריכה

הישיבה נוסדה לקראת זמן אלול ה'תשס"ח, קיץ 2008, ע"י הרב יהושע ישעיה נויבירט, מחבר הספר שמירת שבת כהלכתה וראש ישיבת חכמת שלמה יחד עם הרב דניאל וולפסון ששימש עד אז כר"מ בישיבתו של הרב נויבירט.

השיעור הראשון כלל 60 בחורים צעירים שנכנסו לשנתם הראשונה בישיבה ועוד 40 בחורים מבוגרים שהצטרפו כקיבוץ. נכון לשנת תשפ"ג לומדים בה כ־1,200 בחורים[1].

עם פטירתו של הרב נויבירט בשנת תשע"ג, מונה בנו הרב ברוך יחיאל נויבירט כממשיך דרכו בראשות ובהנהלת הישיבה.

ישיבת נתיבות חכמה נחשבת לאחת מהישיבות המובילות באיכותן בציבור החרדי ליטאי.[2]

הישיבה שכנה תחילה ברחוב ברגמן בשכונת בית וגן בירושלים, בשנת תשע"ז (2016) עברה הישיבה לקמפוס הישיבה התיכונית קריית נוער באותה שכונה.

בתחילת זמן אלול תשפ״ב עברה הישיבה למשכן קבע, הכולל בית מדרש עם כ-1,200 מקומות, 8 חדרי שיעורים, משרדים, וחדר ר"מים. כן נבנה אוצר ספרים, הותקנו בו עמדות מחשב, בחלקם ישנה גישה לאוצר החכמה ופרוייקט השו"ת. מבנה בית המדרש תוכנן על ידי האדריכל אהרן אסטרייכר

צוות הישיבה

עריכה

ראשי הישיבה ומייסדיה היו הרב יהושע ישעיה נויבירט,והרב דניאל וולפסון. לאחר פטירתו של הרב נויבירט בתשע"ג מונה במקומו בנו, הרב ברוך יחיאל נויבירט, שכיהן עד אז כמנהל הישיבה וכר"מ בישיבת פני שמואל. מנהלה הרוחני הוא הרב מתתיהו שטרן שהחליף את הרב זאב פריינד.

הר"מים הם:

שיעור א' - הרב חנוך לודמיר (לשעבר ראש חבורה בישיבת מיר תחת הנהגתו של רבי רפאל שמואלביץ), הרב זאב גלוסקינוס (המשמש כדיין בביה"ד של הרב יהודה סילמן), והרב בצלאל קרויז המשמש בזמן חורף כר"מ ובזמן קיץ כמשיב בקיבוץ ורשם ומחליף אותו בזמן זה הרב משה פוירשטיין המשמש בזמן חורף כמשיב .

שיעור ב' - הרב משה זאב איתן (חתנו של הרב אליקים גצל פשקס), הרב משה לנדא (ראש ישיבת היכל אברהם ורב שכונה בקריית יערים) המשמש גם כבעל התפילה המרכזי בישיבה בימים נוראים והרב אהרן שפריי (לשעבר ר"מ בישבת היכל יצחק-לנדא) המשמש בזמן חורף כר"מ ובזמן קיץ כמשיב לבני ועד רביעי ומחליף אותו בזמן זה הרב נתן צבי שמואלביץ (נכדו של הרב חיים שמואלביץ ובנו של הרב רפאל שמואלביץ) המשמש בזמן חורף כמשיב.

לבני הקיבוץ משמש כראש קיבוץ הרב נתן רוטמן (אחיו הגדול של חבר הכנסת שמחה רוטמן, ידוע גם בקרבתו לזרם זילברמן) שבנוסף לכך מוסר ועדים בהגות ומחשבה.

מלבדם מכהנים בישיבה עוד למעלה מעשרים וחמשה רבנים אשר מכהנים כנושאים ונותנים (משיבים) וכצוות השגחה בישיבה.

עד לזמן קיץ תשפ"ג כיהן כר"מ בישיבה הרב אלעזר מאירוביץ' רב שכונת רמה ג' בבית שמש, אשר עבר לשמש כראש ישיבת נתיבות חיים (מאירוביץ') אשר פתח יחד עם הרב ישראל מאיר דרוק. ועד לזמן קיץ תשפ"ד כיהן בישיבה כראש קיבוץ הרב יצחק וולדומירסקי (לשעבר ראש ישיבת תורת יחיאל) שעבר לכהן כראש ישיבה ברומניה.

 
ראש הישיבה הרב דניאל וולפסון בקביעת מזוזה להיכל בית המדרש החדש

עד פטירתם, כיהנו בישיבה הרב אורי מקלב, כנושא ונותן (משיב), והרב אברהם ישעיהו הבר ראש ארגון מתנת חיים, כנושא ונותן (משיב), והרב דוד ברונר כמשגיח ויועץ.[3]

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה