שמחה רוטמן

שמחה רוטמן
לידה	13 באוגוסט 1980 (בן 42); בני ברק, ישראל
מדינה	ישראל
השכלה	הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן; אוניברסיטת נורת'ווסטרן; ישיבת מקור חיים;
עיסוק	עורך דין, פוליטיקאי
מפלגה	האיחוד הלאומי – תקומה
סיעה	הציונות הדתית
	6 באפריל 2021 – מכהן; (שנה ו־42 שבועות)
כנסות	24–25
	4 בינואר 2023 – מכהן; (3 שבועות ויום)
	→ גלעד קריב
כנסות	25

שמחה דן רוטמן (נולד ב־13 באוגוסט 1980, א' באלול ה'תש"מ) הוא חבר הכנסת מטעם מפלגת האיחוד הלאומי בסיעת הציונות הדתית, יושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט. עורך דין ישראלי, פעיל ציבורי ופובליציסט, ממייסדי התנועה למשילות ודמוקרטיה והיועץ המשפטי שלה עד 2021.

ביוגרפיהעריכה

ראשית דרכועריכה

רוטמן נולד וגדל בבני ברק למשפחה על גבול הציבור הדתי לאומי ופא"י. למד בתלמוד תורה "רזי לי" של החינוך העצמאי ובישיבה התיכונית מקור חיים, בתקופה שבה שכנה בירושלים. לאחר מכן למד זמן קצר בישיבת ההסדר כרם ביבנה ובהמשך בישיבת תורת החיים, בתקופה שבה הייתה בנוה דקלים. התנדב לצה"ל ושירת כמש"ק דת בבית הספר להנדסה צבאית.^[1]

לאחר נישואיו למד תואר ראשון במשפטים באוניברסיטת בר-אילן. בשנת 2012 השלים תואר שני במשפט ציבורי בתוכנית משותפת לאוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת נורת'ווסטרן בשיקגו.^[2] התמחה במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים תחת אורית קורן, ועבד כשנה ברשם העמותות. בהמשך הקים משרד עריכת דין שעבד בשיתוף עם עורכי הדין לב ובינה,^[3] ועבד כשנה בתחום זכויות נפגעי טרור עם עו"ד זאב דסברג. השתתף בכתיבת העתירה נגד שחרור המחבלים בעסקת שליט.^[4]

רוטמן חבר בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין.

במאי 2020 ייצג את שר המשפטים, אמיר אוחנה, בעתירה לבג"ץ שדנה בהארכת כהונתו של ממלא מקום פרקליט המדינה דן אלדד.^[5]

התנועה למשילות ודמוקרטיהעריכה

ערך מורחב – התנועה למשילות ודמוקרטיה

בשנת 2013, כשנה לאחר פתיחת משרדו, הקים רוטמן עם יהודה עמרני את התנועה למשילות ודמוקרטיה ועד 2021 היה גם היועץ המשפטי שלה.^[6] תחילה פעלו השניים בהתנדבות. במסגרת עבודתו בתנועה פעל בתחום הייעוץ המשפטי לנבחרי ציבור וגופים ציבוריים, פרסם מחקרי מדיניות משפטית וניירות עמדה^[4], וייצג את העמותה בבג"ץ^[7].

רוטמן קידם יוזמות שחלקן אף הפכו להצעות חוק, דוגמת הצהרת הון לשופטים וקצינים בכירים, מינוי יועצים משפטיים במשרדי ממשלה כמשרות אמון, שינוי שיטת הסניוריטי, התנגדות לפרשנות המרחיבה של עבירת הפרת אמונים ועוד. רוטמן ייצג את המועצה האזורית מטה בנימין בנושא חוק ההסדרה^[8].

במסגרת פעילותו בתנועה פרסם רוטמן בקביעות טורי דעה ופרשנות בעיתון ישראל היום. כן פרסם מאמרים גם בכלי תקשורת שונים. מחזיק פרופיל טוויטר שאחריו עוקבים כ־55,000 איש (נכון ליולי 2022). בשנת 2020 נבחר לרשימת "100 המשפיעים" של העיתון TheMarker.^[9]

חבר הכנסתעריכה

בבחירות לכנסת העשרים וארבע הוצב רוטמן במקום הרביעי ברשימת הציונות הדתית, מטעם מפלגת האיחוד הלאומי – תקומה.^[10] הוא נבחר לכנסת העשרים וארבע, אשר החלה לפעול ב-6 באפריל 2021. באוגוסט 2021 נבחר לחבר בוועדה למינוי שופטים.^[11]

בבחירות המקדימות במפלגת הציונות הדתית ב-2022 (לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש) רוטמן זכה במקום השלישי. הוצב במקום השישי בריצה משותפת עם מפלגת עוצמה יהודית ונבחר שוב לכנסת.

בדצמבר 2022, לקראת השבעת הממשלה ה-37, הביע רוטמן את תמיכתו בתיקון לחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים שיאפשר לבעל עסק להימנע מלהעניק שירות אשר נוגד את אמונתו הדתית, כאשר השירות זמין בעסק אחר.^[12] לדבריו, החוק הנוכחי מאפשר "הטרלות פוליטיות" של בעלי עסק על ידי בעלי עניין שונים.^[12] עוד ציין כי הוא מברך את הודעתם של בנקים וחברות שהם דוחים אפלייה, ומתנגד לכפייה על אמנים להופיע ביהודה ושומרון, אם הדבר נוגד את אמונתם.^[13]

ב-4 בינואר 2023 נבחר רוטמן לשמש יושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת ה-25.^[14]

ספרו "מפלגת בג"ץ"עריכה

ערך מורחב – מפלגת בג"ץ

בשנת 2019 פרסם רוטמן את הספר מפלגת בג"ץ בהוצאת סלע מאיר. לצורך הוצאת הספר ערכה התנועה למשילות ודמוקרטיה קמפיין מימון המונים, שבו גויסו כ־240,000 ש"ח. בטקס השקת הספר נשאו דברים שר המשפטים אמיר אוחנה ושרת המשפטים שקדמה לו איילת שקד.

הספר מורכב משישה פרקים, העוסקים באקטיביזם שיפוטי, המהפכה החוקתית, היועץ המשפטי לממשלה, פסיקות בג"ץ בתחומי ביטחון, עמדת שופטי בג"ץ ביחס לציונות, ושלטון החוק. את ההקדמה של הספר כתב אדם גולד.

חיים אישייםעריכה

רוטמן נשוי לחנה, חוקרת במכון המחקר ממרי, ואב לחמישה. מתגורר במאחז פני קדם שבגוש עציון. בעקבות המהומות בלוד עבר להתגורר בלוד החל מאוקטובר 2021 למשך כתשעה חודשים.^[15]

אחיו הוא הרב ברוך נתן רוטמן, ר"מ בישיבת נתיבות חכמה. גיסו הוא הרב מתניה אריאל, ראש ישיבת דרך חיים (גימזו) שבשעלבים.