שמירת שבת כהלכתה
שמירת שבת כהלכתה הוא ספר הלכה נפוץ העוסק בהלכות שבת ויום טוב, שכתב הרב יהושע נויבירט. בשנת תשכ"ה הוענק לרב נויבירט פרס הרב קוק על ספר זה.
 | |
| המהדורה החדשה של שמירת שבת כהלכתה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | הרב יהושע נויבירט |
| שפת המקור |
עברית  |
| תורגם לשפות | יידיש ואנגלית |
| סוגה | הלכות שבת ויום טוב |
| הוצאה | |
| הוצאה | מהדורות א' ו-ג': פלדהיים, מהדורה ב': מוריה |
| תאריך הוצאה |
1965 |
| מהדורות נוספות | |
| תאריך מהדורה ראשונה | תשכ"ה |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 990012554000205171 |
  | |
תיאור הספרעריכה
הספר יצא לאור לראשונה בשנת תשכ"ה בהוצאת פלדהיים, וזכה לתפוצה רבה. לפי ההוצאה, הוא נמכר בכעשרת אלפים עותקים בשנה מאז תחילת שנות ה-80[1].
הספר עוסק בהלכות השייכות לעידן המודרני, כגון שימוש בטכנולוגיה, בחשמל וברפואה מודרנית בשבת. הספר יצא לאור בשלוש מהדורות. על המהדורה הראשונה נמתחה ביקורת של הרב יעקב ישראל קניבסקי ואחרים[2]. במהדורה השנייה השתתפו גם הרבנים יעקב וייל ואשר זלצמן מ"בית מדרש הלכה - מוריה". חלק מהפסקים המקלים, שבמהדורה הראשונה נכתבו בגוף הספר, הועברו במהדורה זו להערות השוליים, והדעות המחמירות הועלו לגוף הספר[3][4].
בניסן תש"ע יצאה מהדורה מתוקנת לחלק הראשון הכוללת התייחסות לשינויים הטכנולוגיים האחרונים, ובהוספת פסקיו של הרב יוסף שלום אלישיב. כמו כן נוספו חלקים רבים בהערות השוליים על פי כרך 'הערות ותיקונים' שיצא בתור חלק ג' למהדורה השנייה.
את שלוש המהדורות ערך אשר וסרטיל אשר הכין גם את המפתחות שבסוף הספר. תבנית הספר וכן המפתח היוו דוגמה לספרי הלכה שיצאו לאחר מכן[5].
חלקי הספרעריכה
פרקי הספר מסודרים לפי נושאים. חלקו הראשון של הספר עוסק בהלכות הקשורות בהכנת אוכל בשבת, רחיצה וסיכה, טיפול בבגדים, משחקים, איסור הוצאה ומוקצה, טיפול בצומח ובבעלי חיים, מלאכת נוכרי ודיני חולה ופיקוח נפש. החלק השני כולל את ההלכות הנוגעות למצוות החיוביות בשבת: הדלקת נרות, קידוש והבדלה, סעודות שבת וכן דיני אבלות בשבת ודיני חול המועד. חלקו השלישי של הספר, שיצא בשנת תשנ"ג, כולל "תיקונים ומילואים" מאת הרב שלמה זלמן אוירבך, מבוא להלכות שבת מאת הרב נויבירט ומפתחות נוספים.
קבלת הספרעריכה
הספר קיבל את הסכמות הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב שמואל אוירבך, הרב משה פיינשטיין, הרב יחיאל יעקב וינברג, הרב יוסף שלום אלישיב, הרב מנשה קליין, הרב יחזקאל אברמסקי, הרב יוסף ברויאר, הרב ברוך קונשטט והרב יוסף נפתלי שטרן. הרב שלמה-זלמן אויערבך כתב בסוף ימיו קובץ הערות ותיקונים ל'שמירת שבת כהלכתה', וכך חיזק את מעמדו כספר פסיקה מקובל. הסכמת הרב שמואל הלוי וואזנר ניתנה למהדורה הראשונה של הספר והוסרה מן המהדורות הבאות.
אחת הסיבות למרכזיותו של הספר היא עובדת היותו אחד מספרי ההלכה הראשונים שבסופו יש מפתח ערכים מפורט. כך הספר היה לשימושי, מהיר ומעשי מאוד ולא רק בתור ספר לימוד ועיון, בכך שהוא מאפשר את מציאת ההלכה במהירות לכל מקרה, ולא רק לפי נושא או סימן הלכתי. את המפתחות סידר העורך של כל שלוש המהדורות אשר וסרטיל.
פסקים וספרי הלכה רבים בנושא שבת מצטטים מהספר או נסמכים על פסקיו. עם זאת, רבנים שונים חלקו על הספר בפסקים מסוימים. אחד מהם נוגע למעלית שבת, שבה פוסק הספר להקל. כמה פוסקים חרדים חשובים התנגדו לפסק זה, כדוגמת הרב יוסף שלום אלישיב והרב שמואל ווזנר[6].
ביקורתעריכה
היו מהרבנים שיצאו כנגד הספר בטענות קשות. הרב יעקב ישראל קנייבסקי, "הסטייפלער" כתב[7][8]:
"וראיתי מחובתי לכתוב כאן מודעה רבא ונחוצה, בהיות כי בזמנינו דור יתום אשר איש הישר בעיניו יעשה אין ספק שנמצאים חיבורים מאנשים שאחז"ל עליהם "כי רבים חללים הפילה" המתיימרים ללקט ולסדר הלכות דוגמת מעשה שולחן ערוך. ואסור לסמוך עליהם כי מלבד שמלקטים הוראות מכל אשר ימצאו בחיבורים וירחונים עוד הם מוסיפים משלהם שיבושים וסילופים למאות ביודעים או בלא יודעים והכל במגמה להכניס קולות וקלות בדיני תורה"ק וח"ו לסמוך על חיבורים כאלה... ומה שלא נמצא מבורר בדברי רבותינו הפוסקים צריך לעשות שאלת חכם אצל רבנים מובהקים המלאים יראת ד'. נצייר בעצמנו אילו היה ברור בבירור גמור שכל המחלל שבת בדאורייתא או בדרבנן מצמיח לו מיד סרטן ר"ל בגופו, כמה היה חרד על חשש חילול שבת ולא היה סומך כלל וכלל על כל מאן דהו אשר מקלו יגיד לו לומר מותר לך.."[9].
כנגד הספר אף הוציא הרב אפרים דוב לנדוי מבני ברק חוברת מיוחדת בשם "בירור דברים בעניין הספר שמירת שבת כהלכתה", הטענות המרכזיות בחוברת היא כי המחבר צעיר ואיננו במדרגת פוסק מובהק, כמו כן הוא סטה מפסקי המשנה ברורה והחזון-איש אך מבלי להבהיר זאת לקורא, וכן ניסוחו הבהיר עלול להביא אנשים שאינם בקיאים בהלכה לידי טעויות חמורות בהלכות שבת.[10]
גם הרב אליעזר בריזל, ראש ישיבת פאר הלכה, הוציא לאור קונטרס בשם 'שמירת שבת כתיקונה', ראש ישיבת פאר ההלכה, שהעיר על המקומות שבהם חולק על השש"כ מכיוון שהקל בהם יותר מדאי.[11]
הרב ואזנר שהעניק הסכמה להוצאה הראשונה של המהדורה הראשונה, הסיר אותו בהוצאות הבאות.
במכתב משנת תשכ"ה הרב נויבירט מתאר שהיה מוכן לביקורת, ולא לקח אותה אל ליבו, למרות שחצתה יבשות: "עלי להודיע לך כי מוכן הייתי לכל הצעקות הגדולות שהיו בב"ב {בני ברק}, ולכן לא לקחתי ה"לשם שמים" שלהם לליבי, אפילו אם כתבו מזה בהמודיע, וגם פרסמו את ה"לשם שמים" שלהם באמריקה". בפועל, בעקבות הביקורת במהדורות הבאות הוא הוסיף בפתיחת הספר שההלכות בו אינן להלכה ולמעשה, ושינה או סייג חלק פסקים שנויים במחלוקת לחומרא.[12]
תרגומים וספרים נוספיםעריכה
הספר פוסק על פי דעת הרמ"א, כלומר לפי הנוהג האשכנזי. בשל הפופולריות של הספר והרצון להשמישו גם לספרדים, כתב עליו הרב יהודה לביא בן-דוד קונטרס הערות בשם "בדי השלחן", המביא את שיטות הפוסקים הספרדים.
מהדורות עיקריותעריכה
- שמירת שבת כהלכתה, כולל דיני שמירת שבת, יום טוב וחול המועד, בשים לב לבעיות שהתעוררו בזמננו, ירושלים: פלדהיים, תשכ"ה 1965
- שמירת שבת כהלכתה, כולל דיני שמירת שבת ויום טוב, בשים לב לבעיות שהתעוררו בזמננו (לאלה הנוהגים לפסוק כשיטת הרמ"א), ירושלים, מוריה, תשל"ט. חלק ב' תשמ"ט.
- שמירת שבת כהלכתה, מהדורה מחודשת בתוספת פרקי מבוא להלכות שבת: כולל דיני שמירת שבת ויום טוב בשים לב לבעיות שהתעוררו בזמננו (לאלה הנוהגים לפסוק כשיטת הרמ"א), חלק א' ירושלים, פלדהיים, מכון לבירור הלכה נשמת אהרן ויעקב, 2010 תש"ע
קישורים חיצונייםעריכה
- אליעזר שולמן, חיים יהודיים : הנדר שהוליד ספר שימושי, שיחת השבוע 1104, כ"ג באדר א' ה'תשס"ח (29 בפברואר 2008)
- נתקבלו במערכת, המעין טבת תשע"א (על המהדורה החדשה לספר שמירת שבת כהלכתה)
- אבא של שבת, עו"ד גלעד קורינאלדי, מוסף שבת, מקור ראשון
- הרב חנניה רכל, עוד בענין המהדורה החדשה של ספר שמירת שבת כהלכתה, המעין ניסן תשע"א
- קיצור הלכות שבת מתוך "שמירת שבת כהלכתה, באתר "דעת"
- רשימת שינויים שנעשו במהדורה השלישית, אתר בחדרי חרדים
- הרב אורי רדמן, הפולמוס סביב הספר שמירת שבת כהלכתה, קובץ חצי גיבורים ט, ניסן תשע"ו, עמ' תקעד.
- דן סתר, קיצור שמירת שבת כהלכתה חלק א כולל תיקונים מחלק ג, באתר "דרכי נועם".
- מידע על שמירת שבת כהלכתה בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית
- "בירור דברים בעניין הספר שמירת שבת כהלכתה" מתוך "אוצר החכמה".
הערות שולייםעריכה
- ^ כרמית ספיר ויץ, לקרוא ולהאמין: שבוע הספר בגרסה חרדית, באתר nrg
- ^ בספרו חיי עולם חלק ב פרק א בהערה
- ^ יעל נגיד מזרחי, נפטר מחבר "שמירת שבת כהלכתה", באתר מקור ראשון, 11 ביוני 2013, בדיקה אחרונה ב־11 ביולי 2022
- ^ קימי קפלן, החברה החרדית בישראל: אתגריה של התבוננות מכמה נקודות מבט, גיליון 2 יוני 2022 (בתוך סקירה על הספר "חברה בתמורה: מבנים ותהליכים ביהדות החרדית" מאת בנימין בראון, 2021), באתר kriot.co.il, יוני 2022, בדיקה אחרונה ב־11 ביולי 2022
- ^ הרב יואל קטן, נתקבלו במערכת, המעיין, טבת תשע"א
- ^ יוסי הר-מור, הגרי"ש אלישיב: "אסור להשתמש במעליות שבת", באתר כיכר השבת, 29 בספטמבר 2009
- ^ קובץ חצי גיבורים - פליטת סופרים ט, עמ' תקעה
- ^ ספר 'שמירת שבת כהלכתה' ומחברו הג"ר נויבירט (הספד ב') (מאמר) – שיעורי הרב שלמה אבינר, shlomo-aviner.net
- ^ חיי עולם <עם הרחב דבר>, פרק ח, עמ' רסו
- ^ בירור דברים : (אודות ספר שמירת שבת כהלכתה בהתאם לדעת מאורינו הגאונים) | לנדוי, אפרים דב בן טוביה יוסף, 1930- | | הספרייה הלאומית, www.nli.org.il
- ^ אלעזר בריזל, קונטרס שמירת שבת כתיקונה: הערות על ספר - שמירת שבת כהלכתו [שנכתב על-ידי יהושע ישעיה נויבירט], מוציא לאור לא ידוע, 1979. (בiw)
- ^ נוחם בלס, גלגולו וחידושו של הספר "שמירת שבת כהלכתה", עמ' 39