ישעיהו לזרסון
ישעיהו (שעיה) לָזַרסון (10 באוגוסט 1927 – 21 בפברואר 2022) היה קצין צה"ל בדרגת תת-אלוף, ששירת כראש להק כוח האדם בחיל האוויר.
 | |
| לידה |
10 באוגוסט 1927 לודז', פולין |
|---|---|
| פטירה |
21 בפברואר 2022 (בגיל 94) בני דרור, ישראל |
| תאריך עלייה | 1947 |
| מדינה |
ישראל  |
| כינוי | שעיה |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| דרגה |
 תת-אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת העצמאות מלחמת סיני מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים | |
| עיטורים | |
 עיטור לוחמי המדינה | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
לזרסון נולד בקיץ 1927 בעיר לודז' שבפולין בשם שעיה לֶיזֶרסוֹן, בנם של דבורה לבית ליטוִוין ואברהם ליזרסון, ואח צעיר למרים. במלחמת העולם השנייה שהה עם משפחתו בגטו לודז', עד שב-1944 נשלח לאושוויץ ומשם למחנה ריכוז בגרליץ שבסקסוניה. לאחר המלחמה גילה שכל בני משפחתו נספו בשואה. הוא עבר למחנה העקורים ברגן-בלזן, היה פעיל ב"הגנה" ובתנועת הבריחה. בשנת 1947 עלה לארץ ישראל מגרמניה.
בארץ נקלט בקיבוץ יד מרדכי ולחם כחבר משק בהדיפת התקפות המצרים במלחמת העצמאות. התגייס לצה"ל, סיים קורס מס' 1 של מקלעני אוויר בחיל האוויר ושירת כמקלען במטוסי B-17 מבצר מעופף בטייסת 69. ב-1953 יצא לקורס קצינים, פיקד על קורס מקלענים וקורס מכין בבית הספר לטיסה. ב-1956 לחם במבצע קדש כמקלען אוויר ראשי במטוסי B-17 שהוחזרו לשירות, והשתתף בגיחות הפצצה ברצועת עזה ובשארם א-שייח'. לאחר המלחמה שב לתפקידי הדרכה בבית הספר לטיסה והיה ממניחי היסודות לשינוי בתוכנית האימונים של פרחי הטיס ולהכללתם של סדרות מילוט ומסעות. ב-1962 מונה למפקד טייסת מפקדה בבסיס רמת דוד וב-1965 לראש מחלקת פרט בחיל האוויר. בספטמבר 1969 מונה למפקד בסיס רפידים בסיני.[1] ב-1970 מונה לראש מחלקת שלישות בחיל האוויר, שלאחר מלחמת יום הכיפורים הפכה ללהק כוח האדם. ב-1975 פרש משירות הקבע.
לאחר שחרורו מילא תפקידים בכירים בהם סמנכ"ל לענייני עבודה ומשאבי אנוש בהתאחדות התעשיינים, מנכ"ל קרן ביטוח המעסיקים בתעשייה וחבר ההנהלה הבכירה של עלית. היה ממייסדי עמותת חיל האוויר.
עסק בכתיבת שירה, וכן בכתיבת סיפורת ובאמנות פלסטית. פרסם שירים וביקורת ספרות ב"מאזנים".[2] בשנת תשס"ג 2003 פרסם ספר שירה בשם "ריח הלחם ריח הגשם" בהוצאת גוונים, ב-2013 פרסם את ספר השירה השני שלו, "בשער הסתיו", בהוצאת ספרי עתון 77.
חיים אישיים עריכה
נישא לאהובה הרשקו והיה אב לשלוש בנות ובן, התגורר ביישוב תל מונד.
נפטר ב-21 בפברואר 2022 בביתו בכפר הגמלאים בבני דרור והובא למנוחות בבית העלמין מורשה ברמת השרון.[3]
לקריאה נוספת עריכה
- זאב שיף ואיתן הבר (עורכים), לקסיקון לביטחון ישראל, זמורה, ביתן, מודן, 1976.
- "Lazarson, Yeshayah," in: Who's who in Israel and Jewish personalities from all over the world: 1985-86, p. 197.
קישורים חיצוניים עריכה
- אמרל ונקרט, סיפורי חיים, באתר חיל האוויר הישראלי
- שעיה לזרסון באנתולוגיה מקוונת לשירה עברית באתר של נילי דגן
ישעיהו לזרסון, במיזם "סופרים קוראים" של המרכז לספריות וספרות בישראל
הערות שוליים עריכה
- ^ ישעיהו לזרסון, 'פרידה מרפידים - קשה היה בחופשות', בטאון חיל האוויר 115, פברואר 1980
- ^ ראו שירו "אבי", בתוך: עיין ערך שירה (ירחון מקוון לשירה) 2 (ינואר 2007), 22 .
- ^ צוות - ארגון גמלאי צה"ל, תא"ל ישעיהו (שעיה) לזרסון ז"ל, באתר מודעות אבל, 2022-02-22