בני דרור

בְּנֵי דְּרוֹר הוא מושב באזור השרון ליד העיר נתניה השייך למועצה אזורית לב השרון.

בני דרור

שלט כניסה למושב בני דרור הכניסה למושב בני דרור
מדינה
מחוז	המרכז
מועצה אזורית	לב השרון
גובה ממוצע	‎33 מטר
תאריך ייסוד	1946
תנועה מיישבת	תנועת המושבים
סוג יישוב	מושב שיתופי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023
- אוכלוסייה	1,300 תושבים
מפת מיקום מפה דינמית (למפת נתניה מוגדלת)   בני דרור (למפת נתניה רגילה)   בני דרור (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום בני דרור (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום בני דרור 32°15′44″N 34°53′58″E tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021	9 מתוך 10
http://www.bnei-dror.co.il

היישוב הוקם ב-12 במאי 1946 (י"א באייר תש"ו) על ידי חיילים יהודים משוחררים מהצבא הבריטי, שלחמו בחזיתות איטליה וצפון אפריקה (בעיקר מצרים) במלחמת העולם השנייה. הרעיון להקמת המושב נולד עוד ב-1941. המקימים שירתו ביחידה העברית של פלוגת ההנדסה והחימוש 544, והיו ברובם טכנאים. לפיכך, לכאשר הוקם המושב, נעשה בו שילוב בין חיי חקלאות ותעשייה. שם המושב מסמל את שאיפת מייסדיו לחיי חופש.

בני דרור הוקם כמושב שיתופי חרושתי על שטח של 1200 דונם, כעת שטחו 3,200 דונם. בשנת 1996 היה בין המושבים הראשונים (הנקודה החמישים ושלוש של תנועת המושבים), ששילבו תושבים חדשים לקהילה המתחדשת. בתחילת דרכו, התמקד המושב בפיתוח תעשיות קטנות כגון מסגרות ונגרות, לצד פיתוח ענפי חקלאות כמו גידולי שדה, רפתות ולולים. כיום קהילת בני דרור, מהווה דוגמה לשילוב בין ותיק לחדש. מושב בני דרור מתאפיין בפעילות קהילתית ענפה. טיפוח הנוי וחזות פני המושב מהוים השראה למושבים רבים. מעבר לענפי החקלאות, קיימים בקרבת המושב תעשייה קלה וקניון דרורים, מרכז קניות, בי"ס אזורי וכפר גמלאים.

במושב פועלת התנועה החדשה (תנועת נוער) ו״גילתיכון״ שבמסגרתו בני נוער מקיימים מפגשים ופעילויות אחר הצהריים.

היסטוריה

מושב בני דרור נוסד בשנת 1946 על ידי חיילים משוחררים, רבים מהם שוחררו מהצבא הבריטי לאחר מלחמת העולם השנייה. המושב הוקם במטרה להקים יישוב עברי במרכז הארץ, והקבוצה הראשונה שהגיעה הייתה מורכבת מאנשים שהיו חלק מההגנה והפלמ"ח, והשאר ובני גלויות מיוון, ארגנטינה, הונגריה, טורקיה, מרוקו, גרמניה, בלגיה, מצרים, צרפת ופולין, כמו גם ילידי הארץ.

ביום י"ב באייר תש"ו (12 במאי 1946), הקבוצה הראשונה, בראשות אברהם גורוכוב ואורי זוסמן, עלתה על הקרקע במחנה זמני שנקרא "גן עדן", סביב עצי האקליפטוס, והחלה את דרכם להקמת המושב. החיילות משוחררות, כמו גם חיילים ששירתו במצרים, הצטרפו למושב.

ההתחלה הייתה קשה מאוד. המתיישבים התגוררו באוהלים ובצריפים, וחיו יחד בחיי קיבוץ, עם מטבח וחדר אוכל משותף. על מנת להתפרנס, הסכימו לעבוד בפרדסים ובגידול תפוחי אדמה באזור.

בפרוץ מלחמת העצמאות הופנו מאמצי תושבי הכפרים הערביים שבשרון והכוחות הערביים הלוחמים לשבש את דרכי התחבורה היהודית ולנתק את הכביש המרכזי; הם חיבלו והטרידו את היישובים היהודיים וגרמו נזקים חמורים בנפש וברכוש. תודות לעוז עמידתם של היישובים ולפעולות הצבאיות השונות הפכה התוקפנות הערבית לנסיגה כללית.

"התחילה מלחמת העצמאות. מסביבנו מכל עבר היו כפרים ערביים. טירה מצד כפר הס שמה מארב לאנשינו וקטלה ארבעה מחברינו. יעקב שפירא ז"ל, חיים גוטמן ז"ל, זאב ליטווין ז"ל, יצחק דוידוביץ ז"ל". סיפר אריה חצרוני בספרו 'בצבת הקיום',"במשך כמה ימים לא יכולנו להביאם לקבר ישראל. מכפר קלנסווה, שמצד עין שריד, נזרקה פצצה שהתפוצצה על יד חדר האוכל שלנו וחברנו מ.ח. ניצן נפגע קשה ובדרך לבית החולים נפטר.

החבר אליעזר קובלסקי נפצע קשה, שכב ששה עשר ימים בביה"ח בילינסון, נאלצנו להעבירו לטיפול בבית-הבראה, כי קשתה המלחמה ובתי החולים שהיו קיימים אז, לא יכלו להכיל את כל הנפגעים. תימניה שעברה אז בדרך לעבודתה נהרגה במקום. יש לציין, כי שאר יושבי הכפרים מול אבן-יהודה עזבו הכל וברחו על נפשם. ודווקא טירה וקלנסווה נשארו במקומן וקיבלו עליהן את שלטון ישראל. אחרי פגיעת הפגז הראשון העברנו את הנשים, הילדים והורי החברים, מפני הסכנה, לאבן יהודה. החברים עצמם היו לנים בפרדסים. מלחמת העצמאות נגמרה. רבים נפלו בשדות הקרב-מן הטובים שבינינו".

לאחר אובדן כל חברי המסגריה בקרב טירה, החברים התלבטו היכן תמוקם נקודת הקבע, וכיצד המשק יתפרנס ללא אנשי המקצוע של הענף המניב ביותר. הועלו מס' הצעות ושוב חזרו החברים לאותה גבעה, בראשה האקליפטוסים.

מחשש שיתפרק עקרון המושב השיתופי - התעקשו החברים לבנות את הבתים בצורת חצי עיגול, כדוגמת נהלל, ולא כמושב עובדים בהם בתי החברים מרוחקים אחד מהשני וחלקות האדמה בעיבודם מקיפים כל בית.

המעבר ליישוב הקבע ארך זמן, דור המייסדים, מקימי המושב, אשר קיבלו חינוך ציוני עוד טרם התגייסו לצבא הבריטי, הונחו על ידי אדיאולוגיה סוציאליסטית הדוגלת בשוויון ושיתוף. מידי ערב היו פורסים מחצלת גדולה על האדמה החולית ושוחחו שיחות רעים. לימים נהגו להתכנס במרכז היישוב בו צמח הדשא. עם הזמן, קמה גם משתלת פרחים וגינת ירק, ובני המושב החלו להקים רפת ולגדל תרנגולות.

"ניגשנו במרץ לבנות את היישוב על גבנון, שגדלו עליו שבעה עצי אקליפטוס עתיקי ימים, כקילומטר מכביש תל אביב חיפה. המחנה הישן שלנו בכפר-זיו נתמלא בעולים חדשים". כתב אריה חצרוני בספרו 'בצבת הקיום', "התחלנו לבנות שלושים בית לפי תוכנית הצנע של הסוכנות בימים ההם - כל בית על שטח של עשרים ושמונה מטרים מרובעים שהכיל שני חדרים, שאחד מהם היה קטן יותר. בו פינת בישול ופינת אוכל וגם מקום שינה לילדים. השירותים היו במרחק כעשרים מטר מהבית. בית שימוש אחד לשתי משפחות, ולידם מקלחת מפח. באחד הצריפים שהבאנו מהמחנה, שהיה בכפר זיו, שוכנה הנהלת החשבונות. ביתר החדרים של הצריף גרו משפחות חדשות שנתקבלו לשנת מועמדות".

בני דרור התפתח ממחנה זמני ליישוב קבע, ובמשך הזמן צבר הישגיים כלכליים וחברתיים, כאשר כיום המושב מהווה חלק מרכזי בחיי הקהילה באזור גוש תל מונד.

שנות ה-60 וה-70

במהלך שנות ה-60, המושב עבר שינויים משמעותיים בתחום החקלאות, כשהחל להתמקד יותר בגידול פרדסים ובטיפוח מטעי פרי הדר שהפכו למקור פרנסה מרכזי. חממות פרחים ליצוא הוקמו בשיתוף עם הולנד. בשנות השבעים היו 104 חברים וחברות, כולל הילדים. המושב מנה 220 נפש. ענפי המשק העיקריים היו פרדסים, מטעים סוב טרופיים, לול, רפת, פלחה וירקות. בני דרור הוא היה היישוב הראשון שהקים חממות לפרחים יחד עם משתלה. החברים הסתכלו קדימה, על פיתוח ענפים כלכליים נוספים כמו תעשייה ומלאכה, בעיקר עבור קליטת בנים ששבו מהשירות הצבאי.

שנות ה-80 וה-90

משבר הכלכלי שפקד את המושב, הביא לתוכנית פיתוחו החדשה. החלה ירידה בהיקפי גידול ההדרים בשל שינויים כלכליים ושוקיים. המושב שקע בחובות והמושב עבר תהליך הפרטה כחלק מהתוכנית הכלכלית של היישוב. בשנים אלו היו בבני דרור שבע חברות-בנות: מפעל הרהיטים "דרור"; מפעל הפלסטיק "דרור פלסט"; בית אריזה המשווק 4,000 טונות פרי מתנובת פרדסי המושב; חברת "דרור בעלי-חיים", המאחדת את הרפת והלול; "משתלות דרור", שהחזיקה 20 דונם של משתלות הדרים; "דשא קל", חברה לגידול דשא מוכן, וחברת ניהול. לבני-דרור שלושת אלפים דונמים בצד כביש חיפה תל - אביב הישן, ובהתאם להחלטת מינהל מקרקעי ישראל להפשיר אדמות חקלאיות במרכז הארץ המושב החליט להקים קניון, תחנת דלק, בית אבות, וגם 100 יחידות מגורים בתוך המושב.

שנות ה-2000 ואילך

במהלך העשורים האחרונים, המושב עבר תהליכי מודרניזציה נוספים והתמקד בשמירה על איכות חיים קהילתית לצד עידוד יוזמות חקלאיות חדשניות. חלק מהאדמות החקלאיות שינו ייעוד והפכו למיזמי בנייה. חיי הקהילה תפסו מקום מרכזי יותר, תוך שמירה על ערכי המורשת של המושב. מושב בני דרור נשאר מושב שיתופי, התושבים שהצטרפו ליישוב מה'הרחבה' שינו את המרקם החברתי והתרבותי, והתושבים חיים בשיתוף פעולה באירועים, פעילות נוער ותכנון אירועים. הצביון החקלאי בבני דרור נשמר לאורך השנים, ובמידה רבה עד היום. הפרדסים, המשתלה ובית האריזה התפתחו והשתנו בהתאם למציאות שנכתבה עם השנים.

חינוך

במושב נמצא בית הספר העל יסודי השש שנתי - קריית החינוך דרור, בית הספר העל יסודי הגדול ביותר בארץ שמכיל בתוכו שש שכבות ז' - י"ב, ומאכלס את כל תלמידי העל יסודי בכעשרים יישובים סמוכים, כגון משמרת, עין ורד, עין שריד, נורדיה, פרדסיה וכפר הס. נכון לשנת תשע"א בבית הספר לומדים 2,274 תלמידים ב-77 כיתות לימוד.

תצלום אוויר

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בני דרור בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של בני דרור
• בני דרור (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
• ארכיון דיגיטלי של מושב בני דרור
• מועצה אזורית לב השרון
• מרכז תיעוד תל מונד - בית הלורד מונד