ישראל משה פרידמן

האדמו"ר השביעי מסדיגורה, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל

רבי ישראל משה פרידמן (ד' באב תשט"ז, 23 ביולי 1956כ"א באב תש"ף, 11 באוגוסט 2020) היה האדמו"ר מסדיגורה וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

רבי ישראל משה פרידמן
לידה 23 ביולי 1955
ד' באב ה'תשט"ז
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 באוגוסט 2020 (בגיל 65)
כ"א באב ה'תש"ף
בית חולים תל השומר, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות נחלת יצחק עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה ישיבת פוניבז' עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים לונדון, בני ברק
תקופת הפעילות ? – 11 באוגוסט 2020 עריכת הנתון בוויקינתונים
חיבוריו עטרת ישראל, אבירי ים
בת זוג שרה
אב אברהם יעקב פרידמן (השלישי) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים יצחק יהושע העשיל פרידמן עריכת הנתון בוויקינתונים
אדמו"ר מסדיגורה
1 בינואר 201311 באוגוסט 2020
(7 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

נולד בארצות הברית לרבי אברהם יעקב פרידמן ולציפורה פייגא לבית פלדמן. נקרא על שם אבי שושלת רוזין, רבי ישראל פרידמן מרוז'ין ועל שם דוד סבו האדמו"ר מבויאן קראקא, רבי משה פרידמן.

בילדותו עלתה משפחתו לישראל. למד בישיבת קמניץ ובישיבת פוניבז'. בשנת ה'תשל"ט נישא לרבנית שרה, בתו של בן דודו, חיים משה פלדמן, חסיד ויז'ניץ מלונדון, לאחר נישואיו עבר לגור בלונדון. לבני הזוג נולדו עשרה ילדים.

הקים את בית המדרש של חסידי רוז'ין "אור ישראל" בשכונת גולדרס גרין בלונדון. עד למינויו כאדמו"ר עמד בראש הקהילה ובית המדרש והיה רב חסידי סדיגורה בעולם ומורה צדק בבית ההוראה התאחדות קהילת החרדים בלונדון.

נסמך לרבנות מהרבנים שמואל הלוי ואזנר, משה פיינשטיין, דוד פוברסקי, יצחק יעקב וייס וחנוך דב פאדווא.

בי"ט בטבת תשע"ג נפטר אביו. הוא התמנה תחתיו לאדמו"ר מסדיגורה ועבר לבני ברק להנהיג את החסידות. כעבור מספר שבועות, בשבט ה'תשע"ג, מונה כחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

 
ישיבת מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, ה'תשע"ג. הרב פרידמן נראה יושב שלישי מימין

תחת נשיאותו הוקם בשנת תשע"ו תלמוד תורה נוסף לחסידיו בבני ברק[1], וכן בתי כנסיות ברמת בית שמש, בצפת, באלעד, בביתר עילית ובמודיעין עילית[2]. יסד את הארגון 'ועד אהבת תורה' - מפעל לימוד ומבחנים.

דברי תורתו הודפסו מדי שבוע בחוברות "אמרי קודש" וכן בסדרת הספרים "אבירי ים". חיבר ספר הדרכה לנערי בר מצווה בשם "עטרת ישראל". לאחר פטירתו יצא לאור ספר "עטרת ישראל" על התורה ומועדים.

פטירתו וממלא מקומו

עריכה

בשנתיים האחרונות לחייו חלה בסרטן הלבלב ושהה בלוס אנג'לס תקופות ממשוכות לצורך טיפולים.[3][4]. בליל כ"א באב ה'תש"ף (11 באוגוסט 2020) התמוטט בביתו ונפטר בבית החולים שיבא תל השומר שעות ספורות לאחר מכן[5].

בצוואתו מינה באופן חריג את בנו החמישי, רבי יצחק יהושע העשיל לממלא מקומו, ואת בניו הגדולים מינה לרבנים בחסידות[6]. בן זה היה בן 24 בעת פטירתו. חרף הצוואה, מונו לבקשת אלמנתו[7] גם שני בנים בוגרים לאדמו"רים, רבי מרדכי שלום יוסף לאדמו"ר מסאדיגורה-ירושלים, ורבי אהרן דב בער לאדמו"ר מסאדיגורה-לונדון, שיכהנו במקביל לאדמו"ר המרכזי בבני ברק. על הסכם הפשרה חתמו האם, הבנים והחתנים של האדמו"ר[8].

ילדיו

עריכה

לרב פרידמן 6 בנים ו-4 בנות:

בניו:

  • רבי מרדכי שלום יוסף – האדמו"ר מסדיגורה בירושלים, חתן הרב נפתלי הורוביץ האדמו"ר מבוסטון בבוסטון.
  • אפרים פישל – חתן האדמו"ר מרופשיץ מארצות הברית.
  • רבי אהרן דב בער – האדמו"ר מסדיגורה בלונדון.
  • אליהו אליקים געציל – חתן הרב שלמה חיים הלברשטאם מלייקווד.
  • רבי יצחק יהושע העשיל – ממלא מקומו באדמו"רות סדיגורה.
  • שמעון מנחם נחום – חתן הרב מאיר איתמר שווייד, אב"ד 'חלקת יעקב' בוויליאמסבורג.

חתניו:

  • הרב יהושע מאיר פרישווסר – ר"מ בישיבת חיי עולם בלונדון. בנו של הרב שלמה ישראל פרישווסר, רב בית המדרש סאסוב, ראש ישיבת "חיי עולם" וחבר הביד"ץ של התאחדות קהילות החרדים בלונדון.
  • הרב צבי הירש אייכנשטייןראש כולל ללימוד קדשים בירושלים (בן רבי משה מרדכי אייכנשטיין, האדמו"ר מטריסק).
  • הרב מנחם מנדל מרגליות – ראש ישיבת שערי בינה בלייקווד.
  • יוחנן שפירא – בן הרב קלמן מנחם שפירא, האדמו"ר מפיאסצנה בבית שמש[9].

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ישראל משה פרידמן בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה