כדורסל מכללות

(הופנה מהדף כדורסל המכללות)

במכללות בארצות הברית, מנוהל הכדורסל על ידי גופי ספורט אקדמיים, הבולט ביניהם הוא ה-NCAA. כל אחד מהגופים מחולק לשלוש חטיבות, על סמך מספר וסכומי המלגות לספורטאים שמספקת האוניברסיטה. כדורסל המכללות נחשב למקפצה לליגת ה-NBA, ושחקנים בולטים בו נבחרים בדרך כלל בדראפט.

משחק מכללות בין אוניברסיטת דיוק בלו דווילס (בלבן) לאוניברסיטת וירג'יניה קאבלירס (בכחול), 2012

גופים נוספים הם:

לכל גוף יש אזורים שונים המחלקים את הקבוצות לבתים בהתאם למיקום. במהלך העונה הקבוצות מדורגות לא רק דרך ה-NCAA,[1] אלא גם על ידי האזור, שמקיים טורניר המקדים לטורניר אליפות המכללות בכדורסל.[2]

היסטוריה

עריכה

ההיסטוריה של הכדורסל (אנ') התחילה בבית הספר הבין-לאומי לאימונים ימק"א, הידוע כיום בשם ספרינגפילד קולג' (אנ'), בספרינגפילד, מסצ'וסטס. הענף נוצר על ידי מורה לחינוך גופני בשם ג'יימס נייסמית', שבחורף 1891 קיבל את המשימה ליצור משחק שישמור על ספורטאי האתלטיקה בכושר וימנע מהם פציעות. התאריך של משחק הכדורסל הרשמי הראשון מוגדר בדרך כלל כ-21 בדצמבר 1891.[1][3][2] כדורסל החל להיות משוחק בכמה קמפוסים עד 1893.[4]

ראשונים קולגיים

עריכה

המכללה הראשונה הידועה שהעמידה קבוצת כדורסל מול יריבה מבחוץ הייתה אוניברסיטת ואנדרבילט, ששיחקה נגד ימק"א המקומית בנאשוויל, טנסי, ב-7 בפברואר 1893, וניצחה 9–6.[4]

המשחק המתועד הראשון בין שתי מכללות היה ב-22 בנובמבר 1894, כאשר מכון דרקסל לאמנות, מדע ותעשייה (כיום אוניברסיטת דרקסל) שיחק מול טמפל קולג' (כיום אוניברסיטת טמפל).[5] דרקסל ניצחה במשחק 1–26, ושיחקו בו תשעה שחקנים בכל קבוצה. המשחק הבין-מכללתי הראשון בו שיחקו חמישה שחקנים בכל קבוצה נחשב לרוב למשחק בין אוניברסיטת שיקגו לבין אוניברסיטת איווה באיווה סיטי, איווה, ב-18 בינואר 1896.[4][6] שיקגו ניצחה במשחק (אנ') 15–12.[7][6] עם זאת, מקורות מסוימים טוענים שהמשחק הבין-מכללתי ה"אמיתי" הראשון היה ב-1897 בין אוניברסיטת ייל ואוניברסיטת פנסילבניה, מכיוון שאף על פי שקבוצת איווה הייתה מורכבת מסטודנטים מאוניברסיטת איווה, לפי הדיווחים היא לא ייצגה רשמית את האוניברסיטה אלא אורגנה על ידי ימק"א.[7] עד שנת 1900 התפשט הכדורסל למכללות ברחבי ארצות הברית.

טורנירים

עריכה

טורניר אליפות ארצות הברית השנתי של איגוד האתלטים החובבים כלל לעיתים קרובות קבוצות מכללות ששיחקו נגד קבוצות אחרות. ארבע אוניברסיטאות זכו בטורניר: יוטה (1916), ניו יורק (1920), באטלר (1924) ו-וושבורן (1925).

הטורניר הידוע הראשון בו שיחקו רק מכללות היה אולימפיאדת סנט לואיס 1904, בה כדורסל היה ספורט הדגמה.[8] בתואר האולימפי זכתה מכללת חירם.[8] במרץ 1908 אורגנה "סדרת גמר" בת שני משחקים בין אוניברסיטאות שיקגו ופנסילבניה, כשהמשחקים נערכו בפילדלפיה ובברטלט, אילינוי. שיקגו ניצחה בשני המשחקים וזכתה בסדרה.[9][10]

במרץ 1922 נערך באינדיאנפוליס טורניר הפלייאוף הראשון למכללות בלבד – טורניר הכדורסל הבין-מכללתי הלאומי (אנ'). אלופות משישה אזורים גדולים השתתפו בטורניר: אזור החוף הפסיפי, התאחדות האתלטיקה הבין-מכללתית הדרומית, ליגת מערב פנסילבניה, אזור האתלטיקה הבין-מכללתי של אילינוי, התאחדות האתלטיקה הבין-מכללתית של מישיגן והתאחדותהאתלטיקה הבין-מכללתית של אינדיאנה. האזור המערבי וליגת הקיסוס סירבו להזמנות.[11] מכללת וואבאש זכתה בטורניר זה.

הארגון הראשון שהעניק תואר אליפות לאומי למכללות היה ה-NAIA ב-1937, אם כי במהרה הוא הושם בצילו של NIT – טורניר ההזמנה הלאומי (National Invitation Tournament), שכינס שש מכללות למדיסון סקוור גארדן בניו יורק באביב 1938.[7] במשחק הגמר הראשון של הטורניר, שמתקיים עד היום, ניצחה טמפל את קולורדו 60–36.[7]

טורניר ה-NCAA

עריכה

בשנת 1939 נוסד טורניר לאומי נוסף על ידי ה-NCAA. מיקומו של הטורניר השתנה משנה לשנה, ועד מהרה הוא השתמש במספר מיקומים בכל שנה, כך שיותר אוהדים יכלו לראות משחקים מבלי לנסוע לניו יורק. אף על פי שה-NIT נוצר מוקדם יותר והיה יוקרתי יותר מה-NCAA במשך שנים רבות, הוא איבד בסופו של דבר פופולריות ומעמד ל-NCAA. בשנת 1950, לאחר שהסיטי קולג' של ניו יורק זכה בשני הטורנירים, קבעה ה-NCAA שקבוצה לא יכולה להתחרות גם ב-NIT וגם בטורניר שלה.[12] זמן לא רב לאחר מכן, בסיוע שערוריית מכירת משחקים (אנ') במטרופולין של ניו יורק ב-1951 (אנ'), הפך טורניר ה-NCAA ליוקרתי אף יותר, כשאלופות האזורים ורוב הקבוצות המדורגות גבוה התחרו בו.[13] טורניר ה-NCAA עקף בסופו של דבר את ה-NIT ב-1960. במהלך שנות ה-60 וה-70, בהן זכתה UCLA בעשרה טורנירי NCAA, חוזקן של המכללות ממערב ארצות הברית העביר את תשומת הלב הרחק מה-NIT ששוחק בניו יורק. כאשר טורניר ה-NCAA הורחב מ-25 קבוצות ל-32 ב-1975, 48 ב-1980, 64 ב-1985 ו-68 ב-2011, העניין בטורניר ה-NCAA גדל בכל פעם מחדש, מכיוון שהוא כלל יותר ויותר קבוצות, ויותר מאוחר הביא את כל הקבוצות החזקות ביותר.

בשנת 2011 התרחב ה-NCAA ל-68 קבוצות, ו-8 הקבוצות האחרונות שיחקו על ארבעה מקומות בטורניר הסופי. ארבע הקבוצות הצטרפו ל-60 הראשונות לטורניר בשיטת גביע של משחק אחד בעל שישה סיבובים.[14]

בשנת 2020, לראשונה בתולדותיו, נאלץ ה-NCAA לבטל את הטורניר עקב מגפת הקורונה בארצות הברית. מהלך זה נעשה בעיקר מתוך חשש מהתפשטות הנגיף לשחקנים ולצופים, כאשר נעשו ניסיונות להגביל את ההתפשטות מבלי לבטל על ידי צמצום הקהל.[15]

ביטול הטורניר הוביל לאי ודאות רבה עבור המאמנים, השחקנים וה-NCAA כולו. רבים התאכזבו מביטול הטורניר ורצו שהוא ידחה ולא יבוטל לחלוטין. המגפה אכן השפיעה על הסיניורים בקבוצות, לאחר שעונתם האחרונה נלקחה מהם בפתאומיות. ה-NCAA אכן שקל להעניק פטור לסיניורים שהשתתפו בספורט החורף (כולל כדורסל) כדי שיוכלו לשחק גם בעונת 2021. עם זאת, רבים מהסיניורים היו צפויים להיבחר בדראפט ה-NBA, כך שהדבר הוביל להחלטה הקשה האם לשחק עוד שנה במכללה או לעבור לבמה הגדולה.

בשנת 2021 חזר הטורניר להתקיים, וזכו בו אוניברסיטת ביילור בגברים[16] ואוניברסיטת סטנפורד בנשים.[17][18] ב-2022 זכתה אוניברסיטת קנזס בטורניר הגברים לאחר שניצחה את קרוליינה הצפונית, ובנשים זכתה אוניברסיטת קרוליינה הדרומית לאחר ניצחון על אוניברסיטת קונטיקט. ב-2023 זכו בגברים קונטיקט לאחר ניצחון על אוניברסיטת המדינה של סן דייגו[19] ובנשים אוניברסיטת המדינה של לואיזיאנה אחרי ניצחון על אוניברסיטת איווה.[20][21]

חוקים מקוריים

עריכה

החוקים המקוריים לכדורסל היו שונים מאוד מחוקי הענף המודרניים, כולל שימוש בשמונה שחקנים בכל קבוצה. ג'יימס נייסמית' קבע 13 כללים מקוריים:

  1. ניתן לזרוק את הכדור לכל כיוון ביד אחת או בשתי ידיים.
  2. ניתן לחבוט בכדור לכל כיוון ביד אחת או בשתי ידיים, אך לא עם האגרוף.
  3. שחקן לא יכול לרוץ עם הכדור. הוא חייב לזרוק אותו מהנקודה בה תפס אותו, תוך התחשבות באדם שתופס את הכדור כשהוא רץ במהירות טובה.
  4. יש להחזיק את הכדור בידיים. אסור להשתמש בזרועות או בגוף לאחיזה.
  5. אסור לשאת בכתף, להחזיק, לדחוף, להכות או להפיל בכל דרך יריב. ההפרה הראשונה של כלל זה על ידי שחקן תיחשב עבירה, והשנייה תפסול אותו מהמשחק עד הסל הבא או, אם הייתה כוונה ברורה לפצוע, למשך כל המשחק. לא יותר חילוף.
  6. עבירה תיחשב על ידי הפרות של החוקים הקודמים.
  7. אם כל אחת מהקבוצות תבצע שלוש עבירות רצופות (כלומר בלי עבירות של היריב ביניהן), יחשב סל לטובת היריב.
  8. סל ייחשב כאשר הכדור נזרק או נחבט מהמגרש לתוך הסל ונשאר שם, בתנאי שהמגנים על הסל לא נוגעים או מפריעים לסל. אם הכדור מונח על הסל והיריב מזיז אותו, זה ייחשב כסל.
  9. כאשר הכדור יוצא מחוץ למגרש, הוא ייזרק אליו וישוחק על ידי האדם הראשון שנוגע בו. במקרה של מחלוקת השופט יזרוק אותו ישר למגרש. לטובת החזרת הכדור למגרש מוקצות חמש שניות. במקרה שהשחקן לא עושה זאת בזמן הנתון, הכדור יעבור ליריב. אם קבוצה כלשהי ממשיך לעכב את המשחק, השופט ישרוק עבירה.
  10. המשקיף ירשום את העבירות ויודיע לשופט כאשר בוצעו שלוש עבירות רצופות. תהיה לו סמכות להרחיק שחקנים לפי כלל 5.
  11. השופט ישפוט את משחק עצמו ויחליט מתי הכדור נמצא במשחק, לאיזה קבוצה הוא שייך, ויעקוב אחרי הזמן. הוא יחליט מתי נקלע סל גול ויספור את התוצאה, עם כל תפקיד אחר שמתבצע בדרך כלל על ידי שופט.
  12. זמן המשחק יהיה שתי מחציות בנות חמש עשרה דקות, עם חמש דקות מנוחה ביניהן.
  13. הקבוצה שקלעה הכי הרבה סלים בזמן הזה תוכרז כמנצחת.

היסטוריה של שינויים בחוקי הכדורסל של NCAA

עריכה

להלן רשימה של כמה מהשינויים העיקריים בחוקי הכדורסל של NCAA עם השנה בה נכנסו לתוקף.[22][23]

  • 1891/92 – נקבע סט החוקים הראשון.
  • 1900/01 – שחקן שמכדרר אינו רשאי לזרוק לסל, ומותר לכדרר פעם אחת בלבד.
  • 1908/09 – חוק האוסר על הקפצה כפולה. בנשים, שחקנית נפסלת לאחר 4 עבירות אישיות (ב-1910/11 גם בגברים).
  • 1917/18 – בנשים, הפסילה נעשית אחרי חמש עבירות.
  • 1920/21 – הסל מוזז שתי רגליים לתוך המגרש. עד אז הסל היה תלוי ושחקנים היו מטפסים על הקיר כדי להתקרב לסל.
  • 1921/22 – ריצה עם הכדור הופכת מעבירה להפרה, שגוררת כדור עובר.
  • 1923/24 – השחקן שעליו נעשתה העבירה יזרוק את זריקת העונשין. עד אז רק שחקן אחד זרק בדרך כלל ת כל זריקות העונשין של קבוצתו.
  • 1928/29 – עבירת תוקף.
  • 1930/31 – הכדור יעבור כאשר שחקן מחזיק את הכדור מול שמירה צמודה במשך חמש שניות.
  • 1932/33 – מוצגים חוק 10 השניות למעבר החצי (גברים) וחוק 3 השניות בצבע לשחקן עם הכדור (ב-1935/36 הורחב לכל שחקן התקפה).
  • 1944/45 – איסור על גולטנדינג (חסימה בלתי חוקית). מותרים חילופים ללא הגבלה.
  • 1948/49 – מאמנים יכולים לדבר אל שחקניהם בפסק זמן.
  • 1951/52 – המשחק הופך לארבעה רבעים בני 10 דקות במקום שתי מחציות בנות 20 דקות.
  • 1954/55 – זריקת "1+1" – השחקן יכול לקחת זריקת עונשין נוספת אם קלע את הראשונה. המשחק חוזר לשתי מחציות של 20 דקות.
  • 1967/68 – הטבעה נאסרת, בזמן החימום והמשחק.
  • 1971/72 – מוצג שעון זריקות של 30 שניות (נשים).
  • 1976/77 – הטבעות נהיות חוקיות שוב.
  • 1981/82 – הקפצת הכדור בתחילת כל רבע וכל כדור ביניים נפסקת, למעט בתחילת המשחק וההארכה. במקום זאת, חץ מסמן למי שייך כדור הביניים הבא.
  • 1984/85 – כדור קטן יותר ("כדור 6" בהיקף 72.4 סנטימטרים ובנפח 18 אונקיה) מוצג למשחקי הנשים.
  • 1985/86 – שעון זריקות של 45 בגברים. מוצגת עבירה במתכוון בזמן זריקה לסל, שעונשה שתי זריקות עונשין והמשך השליטה של הקבוצה השולטת בכדור.
  • 1986/87 – הצגת קו השלוש במרחק 6.02 מטרים מהסל (חובה בגברים, ניסיוני בנשים).
  • 1987/88 – קו השלוש חובה גם בנשים. העבירה במתכוון מורחבת לכל עבירה בלתי ספורטיבית (גברים). ה-NCAA מאמץ ספר חוקים זהה לנשים ולגברים, אם כי עדיין יש הבדלים בין המינים שנשארו עד היום.
  • 1988/89 – העבירה הבלתי ספורטיבית מורחבת גם לנשים.
  • 1990/91 – לאחר העבירה ה-10 במחצית, כל עבירה מזכה את הקבוצה היריבה בשתי זריקות עונשין ("בונוס", גברים בלבד). עבירה בזמן זריקת שלשה שהוחטאה מעניקה שלוש זריקות עונשין.
  • 1993/94 – שעון הזריקות מופחת מ-45 ל-35 שניות (גברים). שעון המשחק ייעצר לאחר כל סל בדקה האחרונה של כל מחצית או של ההארכה, ללא חילופים.
  • 1997/98 – פסק זמן יכול להיקרא על ידי מאמן או על ידי כל שחקן על המגרש. חוק הבונוס מ-1990 מורחב גם לנשים.
  • 2008/09 – קשת השלוש מורחקת ל-6.32 מטרים בגברים. שופטים יוכלו לבדוק בהילוך חוזר עבירות קשות ומי התחיל קטטות.
  • 2011/12 – קשת השלוש בנשים מורחקת למרחק הגברים. נוצרת קשת במרחק 91.5 סנטימטרים מהסל, בה כל מגע בין שחקן הגנה להתקפה יחשב עבירת מגן, לא משנה מי יזם את המגע.
  • 2019/20 – קשת השלוש הורחבה למרחק פיב"א 6.75 מטרים בקשת ו-6.6 מטרים בפינה. לאחר ריבאונד התקפה יתאפס שעון הזריקות ל-20 שניות.

חוק One-and-done

עריכה

חוק ה-One and done הוא חלק מכדורסל המכללות מאז 2006, דראפט ה-NBA הראשון עליו השפיע. הכלל נוצר על ידי נציב ה-NBA דייוויד סטרן, ששינה את גיל הבחירה בדראפט מ-18 ל-19. השינוי גרם לכך שלא ניתן היה לבחור שחקנים ל-NBA ישירות מהתיכון. במקום זאת, הם בדרך כלל הלכו למכללה לעונה אחת לפני שנכנסו לדראפט ה-NBA הבא, ומכאן השם One-and-Done (אחת וזהו). השחקן הראשון שנבחר בדראפט במהלך "עידן ה-One-and-done" היה טיירוס תומאס מלואיזיאנה סטייט, שנבחר רביעי בדראפט 2006.

אזורים בחטיבה I ב-NCAA

עריכה

בעונת 2022/2023 שיחקו כדורסל גברים בסך הכל 363 מכללות ב-32 האזורים של חטיבה I (אנ'). כל המכללות שלחו גם קבוצות כדורסל נשים, למעט המצודה ו-VMI, שתי מכללות צבאיות שהיו לגברים בלבד עד שנות ה-90 ונשארו ברובן גברים גם כיום.

 
מפה של קבוצות חטיבה I ב-NCAA

מראשית כדורסל המכללות ועד שנות ה-70 שיחקו מכללות רבות כעצמאיות, ללא חברות באזור. עם זאת, עלייתו של שידור ספורט המכללות בטלוויזיה בשנות ה-80 הובילה להיווצרותם של אזורים חדשים רבים ולהרחבת אזורים קיימים. נכון לעונת 2023 ישנן שתי אוניברסיטאות בחטיבה I המשחקות כעצמאיות: שיקגו סטייט והרטפורד.

קשר לכדורסל המקצועני

עריכה

בעשורים האחרונים בחרו קבוצות ה-NBA בדראפט בעיקר שחקנים שסיימו את הקולג'. זו הייתה מערכת יחסים מועילה הדדית עבור ה-NBA והמכללות - המכללות החזיקו בשחקנים שאחרת היו הופכים למקצוענים, וה-NBA לא היה צריך לממן ליגת משנה. עם זאת, ככל שמשחק המכללות הפך למסחרי לספורטאי מכללות נהיה יותר ויותר קשה להיות סטודנטים. מספר גדל והולך של כדורסלנים מתבגרים עניים וחסרי השכלה, אך מוכשרים מאוד, מצאו את המערכת נצלנית – הם שילמו למכללות בהן למדו מעט ושיחקו ללא הכנסה.

ליגת ה-ABA החלה להעסיק שחקנים שטרם סיימו את לימודיהם בקולג'. למשל, לאחר עונה בג'וניור קולג', עונה באוניברסיטת דטרויט ומדליית זהב אולימפית, שיחק ספנסר הייווד את עונת 1969/70 בדנוור רוקטס מה-ABA וב-1970 חתם בסיאטל סופרסוניקס מה-NBA, לפני סיום לימודיו בקולג', בניגוד לחוקי ה-NBA. הייווד טען שכמפרנס היחיד של משפחתו יש לאפשר לו להתפרנס ב-NBA, אחרת משפחתו תעמוד בפני עוני. המאבק המשפטי שלאחר מכן הגיע לבית המשפט העליון של ארצות הברית, שקבע ב-1971 של-NBA אין את אותו פטור מהגבלים עסקיים ממנו נהנתה ליגת הבייסבול. לאחר מכן שחקני מכללות שהפגינו מצוקה כלכלית הורשו להיכנס מוקדם לדראפט ה-NBA, ודרישת זו בוטלה ב-1976.

ב-1974 הצטרף מוזס מלון ליוטה סטארס מה-ABA (שהפך לחלק מה-NBA לאחר מיזוג הליגות ב-1976) היישר מהתיכון והמשיך לקריירת היכל התהילה. ב-30 השנים האחרונות חל שינוי גדול במשחק המכללות. השחקנים הבינלאומיים הטובים ביותר מוותרים לחלוטין על הקולג' (קווין גארנט, קובי בראיינט, טרייסי מקגריידי, דווייט הווארד, אמארה סטודמאייר ולברון ג'יימס) או משחקים רק שנה אחת (כרמלו אנתוני, כריס בוש, קווין דוראנט וג'ון וול), ורק ארבעה בוגרי מכללות נבחרו בדראפט ה-NBA 2022. עם זאת, מ-2006 התקדמו פחות תיכוניסטים ישירות ל-NBA ללא לפחות שנה אחת של כדורסל מכללות בשל חוק One-and-done.[24]

התפשטות כדורסל המכללות ברחבי המדינה, אוכלוסיית הבוגרים הגדולה מאוניברסיטאות "הכנסים הגדולים" והשיווק של "March Madness" (טירוף מרץ) של ה-NCAA (רשמית טורניר אליפות המכללות בכדורסל), השאירו את משחק המכללות חי ובועט.

כדורסל מכללות פופולרי אפילו יותר מה-NBA באזורים מסוימים של ארצות הברית, כמו בקרוליינה הצפונית (בעיקר בגלל אוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל בה שיחק מייקל ג'ורדן) ובמערב התיכון (שם נמצאות קבוצות חזקות באופן מסורתי כמו לואיוויל, קנטקי ואינדיאנה).

הבדלים עם משחקי NBA ו-WNBA

עריכה

חוקי כדורסל ה-NCAA נקבעים על ידי ועדות המורכבות ממאמנים מכל שלוש החטיבות, אחת לגברים ואחת לנשים. אף על פי שרבים מחוקי ה-NBA וה-WNBA חלים במכללות, ישנם הבדלים שהופכים את משחק ה-NCAA לייחודי.

נכון לעונת 2022/23, משחקי הגברים של ה-NCAA מחולקים לשתי מחציות, כל אחת באורך 20 דקות, לעומת משחקי NBA המשוחקים ארבעה רבעים של 12 דקות כל אחד, ומשחקי WNBA ו-NCAA נשים המשוחקים ברבעים של 10 דקות. שעון הזריקות של ה-NCAA עומד בשני המינים על 30 שניות, בעוד שב-NBA וב-WNBA הוא בן 24 שניות. כמו כן, לקבוצות NCAA יש 10 שניות להעביר את הכדור מעבר לקו חצי המגרש, וחוקי ה-NBA וה-WNBA מאפשרים 8 שניות בלבד.

אף על פי שגובה הסל, מרחק קו העונשין מהסל וממדי המגרש זהים, המרחק בין קו השלוש לסל שונה. מרחק קו השלוש מהסל ב-NBA הוא 7.24 מטרים בחלק העליון של המעגל ו-6.7 מטרים בפינות ובקו הבסיס.[25] במגרש ה-NCAA קו השלוש היה במרחק 6.32 מטרים מהסל עד 2019,[26] ובעונת 2020 עברו הגברים למרחק פיב"א של 6.75 מטרים בחלק העליון של המעגל ו-6.6 מטרים בפינות.[27]

ב-NCAA שחקן יוצא מהמשחק לאחר ביצוע חמש עבירות אישיות, לעומת שש ב-NBA. כך נשמר יחס דקות משחק לעבירה מותרת, 8. עם זאת, ב-WNBA שחקניות יוצאות אחרי שש עבירות גם כן, אף על פי שמספר דקות המשחק שם זהה לזה שב-NBA. גם מספר העבירות הקבוצתיות שונה. בכל שלוש התחרויות עבירות בזמן פעולת זריקה גוררות שתי זריקות עונשין. ב-NBA, ב-WNBA ובמכללות הנשים העבירה הקבוצתית החמישית ומעלה ברבע גוררת שתי זריקת עונשין, בין אם בוצעה בזמן הזריקה או לא, מצב הנקרא "בונוס". במכללות הגברים הבונוס מופעל בעבירה הקבוצתית השביעית במחצית, אך עד העבירה העשירית השחקן צריך לקלוע את הזריקה הראשונה כדי לזרוק גם את השנייה.

כאשר שני שחקנים אוחזים בכדור למשך כמה שניות ונלחמים על השליטה בו, נעשה שימוש בהקפצת ביניים (Jump ball) ב-NBA וב-WNBA. ב-NCAA, ברגע שהקפצת הביניים בתחילת המשחק קבעה מי יתחיל, לא מתרחשות הקפצות נוספות, מלבד תחילת ההארכה. מאז 1981 יש חץ על שולחן המזכירות שקובע איזו קבוצה צריכה להחזיק בכדור, כשהחץ מחליף כיוונים לאחר כל שימוש (כדור ביניים או תחילת רבע).

בנוסף, ה-NBA מגביל את סוגי ההגנה שקבוצה יכולה לשחק, בעיקר במאמץ למנוע ממאמנים להאט את קצב המשחק על ידי שימוש בהגנה אזורית, שמותרת ב-NBA וב-WNBA אך שחקנים לא יכולים לעמוד בצבע יותר משלוש שניות אם הם לא שומרים על אף אחד. בכדורסל מכללות לא קיימת מגבלה זו.

בכדורסל מכללות, כמו ב-WNBA, על הקבוצה הביתית ללבוש את החולצות הלבנות או הבהירות שלה, בעוד שהקבוצה האורחת לובשת את החולצה הכהה שלה. ה-NBA, כמו כל ארבע הליגות המקצועניות בצפון אמריקה, מאפשרת לקבוצה הביתית להחליט אילו מדים ללבוש, אך למעט כמה יוצאי דופן הקבוצה הביתית ממשיכה את המסורת של משחק המכללות ולובשת לבן.

ל-NCAA כללים שונים גם לגבי מספרי חולצה. בעוד שה-NBA וה-WNBA מאפשרות לשחקנים ללבוש כל מספר מ-0 עד 99, כולל 00, ה-NCAA אוסרת כל מספר חולצה עם הספרות 6, 7, 8 או 9, על מנת לאפשר לשופט לסמן את מספר השחקן שביצע עבירה ביד אחת בלבד.

ישראלים במכללות

עריכה

ישראלים רבים שיחקו במכללות בארצות הברית לאחר סיום בתי הספר התיכוניים בארץ, לעיתים בזמן השירות בצה"ל על תקן ספורטאי מצטיין ולעיתים אחרי השחרור מצה"ל.

הישראלי הראשון היה מולי אבישר באוניברסיטת לונג איילנד ב-1970, ואחריו היה מיקי ברקוביץ' ששיחק ב-1975 באוניברסיטת לאס וגאס בנבדה (אנ').[28]

עד 1980 שיחקו במכללות גם אור גורן באוניברסיטת יוסטון, שי שרף ופיני חוזז באוניברסיטת פורטלנד.

ב-1980 החליט איגוד הכדורסל הישראלי, שפחד מבריחת כישרונות לארצות הברית, להטיל הסגר של שלוש שנים על כדורסלני מכללות, כלומר למנוע מהם לשחק בארץ במשך תקופת זמן זאת. בנוסף, השחקן היה צריך להגיע לארץ כל שלושה חודשים ולחתום על מסמכים, מה שהפך את המעבר לבלתי אפשרי. עם זאת, בגיל 22 ולאחר שבע עונות במדי הפועל חולון החליט מוטי דניאל לעבור לאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון. הוא תבע את האיגוד, השיג פשרה וסלל את הדרך לו, למנחם אטלס ולגלעד שמחוני להגיע לאוניברסיטה.[29]

הישראלי הראשון שבלט בכדורסל המכללות היה נדב הנפלד, שב-1989 עבר לאוניברסיטת קונטיקט, איתה זכה בליגת ביג איסט והגיע לרבע גמר טורניר ה-NCAA.[30] ארבע וחמש שנים אחריו הגיעו לקונטיקט דורון שפר (שכמו הנפלד זכה גם הוא בתואר רוקי השנה בביג איסט), גלעד כץ ואורי כהן-מינץ, ששיחקו עם אלוף ה-NBA לעתיד ריי אלן.[31][32] שפר גם הפך לישראלי הראשון שנבחר בדראפט ה-NBA, לאחר שנבחר בבחירה ה-36 ב-1996 על ידי לוס אנג'לס קליפרס, אך לא שיחק בליגה.[33][34]

מכל הישראלים ששיחקו ב-NBA, רק גל מקל שיחק במכללות. בין השנים 2006–2008 שיחק מקל באוניברסיטת המדינה של ויצ'יטה (אנ'), אך לא נבחר בדראפט ה-NBA 2009.[35]

בשנים האחרונות שיחקו במכללות איגור קולשוב (אריזונה סטייט, אוניברסיטת רייס, אוניברסיטת פלורידה)[36][37] ורומן סורקין.[38]

בעונת 2022/23 שיחקו במכללות כ-40 כדורסלנים וכדורסלניות ישראלים,[39] ביניהם מיכאל מושקוביץ (אוניברסיטת פנסילבניה), שחר לזר (אוניברסיטת ניו מקסיקו), רזיאל חיון (מכללת מנהטן) וירין חסון (אוניברסיטת קונטיקט),[40] שזכה באליפות המכללות ב-2023 והפך לגבר הישראלי הראשון שעושה זאת.[41][42][43]

ישראליות במכללות

עריכה

גם כדורסלניות ישראליות שיחקו ומשחקות במכללות, ושי דורון אף זכתה ב-2006 באליפות המכללות עם אוניברסיטת מרילנד.[44][45] ובהמשך שיחקה בליגת ה-WNBA.

בעונת 2022/23 שיחקו במכללות האחיות ליאור (אוקלהומה סטייט) וירדן גרזון (אוניברסיטת אינדיאנה),[46] אמי רינת (אוניברסיטת רוד איילנד)[47] ורומי לוי (אוניברסיטת אובורן).[48]

פרסים

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 McCuaig, Donald. "Basketball: A YMCA Invention". YMCA. אורכב מ-המקור ב-14 במרץ 2016. נבדק ב-9 ביוני 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 "James Naismith". Naismith Museusm. אורכב מ-המקור ב-14 בספטמבר 2013. נבדק ב-9 ביוני 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Griffiths, Sian (20 בספטמבר 2010), The Canadian who invented basketball, BBC, נבדק ב-9 ביוני 2014 {{citation}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 3 Traughber, Bill (12 במרץ 2008). "VU first college to play basketball". vucommodores.com. נבדק ב-26 באוקטובר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "Basket Ball League". newspapers.com (באנגלית). Philadelphia, PA: The Philadelphia Inquirer. 26 בנובמבר 1894. p. 4. נבדק ב-5 באוקטובר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ 1 2 Pruter, Robert. "Basketball". Encyclopedia of Chicago. נבדק ב-6 ביוני 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ 1 2 3 4 ESPN College Basketball Encyclopedia. ESPN. 2009. pp. 528–529. ISBN 978-0-345-51392-2.
  8. ^ 1 2 "1904 Olympic Gold Medal". נבדק ב-14 במרץ 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Spalding's Official Basket Ball Guide 1908-9. בספטמבר 1908. pp. 27, 45. נבדק ב-12 באפריל 2010. {{cite book}}: (עזרה)
  10. ^ "Athletics". The Chicago Alumni Magazine. Vol. 2. באפריל 1908. pp. 45, 89, 94–95. נבדק ב-12 באפריל 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ "Tourney for Colleges". New York Times. 24 בינואר 1922. p. 12. נבדק ב-12 באפריל 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ McPhee, John (1999). A Sense of Where You Are: Bill Bradley at Princeton. Farrar, Straus and Giroux, New York. pp. 114–115. ISBN 0374526893.
  13. ^ Fraley, Oscar (5 במרץ 1951). "Scandal Brings More Prestige to NCAA". The Times-News. Hendersonville, North Carolina. נבדק ב-21 במרץ 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ The History of College Basketball, SportsRec (באנגלית)
  15. ^ "2020 NCAA Tournament canceled due to growing threat of coronavirus pandemic". CBSSports.com.
  16. ^ יאיר קטן, היסטוריה: ביילור אלופת המכללות, באתר ynet, 6 באפריל 2021
  17. ^ רענן וייס, אחרי 29 שנה - סטנפורד שוב אלופת המכללות לנשים, באתר ynet, 5 באפריל 2021
  18. ^ NCAA.com. "Stanford wins first women's NCAA championship since 1992 | NCAA.com". www.ncaa.com (באנגלית). נבדק ב-2022-11-14.
  19. ^ סיום מתוק: קונטיקט זכתה באליפות המכללות, באתר ישראל היום, 4 באפריל 2023
  20. ^ בפעם הראשונה בהיסטוריה: לואיזיאנה סטייט אלופת המכללות לנשים, באתר ynet, 3 באפריל 2023
  21. ^ Torchinsky, Rina (2022-04-03). "South Carolina beats UConn to win 2022 NCAA women's championship". NPR (באנגלית). נבדק ב-2022-11-14.
  22. ^ "NCAA Men's Basketball Record Book" (PDF). ארכיון (PDF) מ-3 בפברואר 2018. נבדק ב-2 בפברואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ "NCAA Women's Basketball Record Book" (PDF). ארכיון (PDF) מ-3 בפברואר 2018. נבדק ב-2 בפברואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ "The one-and-done conundrum". ESPN.com. 16 ביוני 2016. נבדק ב-8 בפברואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ "Wildcats off the mark from behind the arc". אורכב מ-המקור ב-16 במאי 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  26. ^ "2008 NCAA MEN'S AND WOMEN'S BASKETBALL RULES AND INTERPRETATIONS" (PDF) (הודעה לעיתונות). NCAA. אורכב מ-המקור (PDF) ב-8 באפריל 2008. נבדק ב-29 במרץ 2008. {{cite press release}}: (עזרה)
  27. ^ "Men's basketball 3-point line extended to international distance" (הודעה לעיתונות). NCAA. 5 ביוני 2019. נבדק ב-9 ביוני 2019. {{cite press release}}: (עזרה)
  28. ^ מיקי ברקוביץ', באתר כדורסלע
  29. ^ אהרל'ה ויסברג‏, בריחת המוחות: מדוע נעלמו הכוכבים הישראלים מליגת המכללות?, באתר וואלה, 23 ביוני 2016
  30. ^ רוק סבוראי, כולם דואגים שיהיה לי טוב, חדשות, 9 במרץ 1990
  31. ^ דורון שפר באתר UCONN Hoop Legends
  32. ^ נועה פופלינגר, ‏אלן: "לשפר חלק חשוב בהישגים בקריירה שלי", באתר ערוץ הספורט, 11 במאי 2022
  33. ^ רועי גלדסטון, ‏חי בחלום של אחרים, באתר ערוץ הספורט, 23 באוקטובר 2015
  34. ^ משה ברדה, ‏הצ'אנס הגדול והאכזבה: חוזרים לפספוס של שפר, באתר ONE‏, 15 בנובמבר 2020
  35. ^ דובי פיק, ‏הישראלי השני ב-NBA: גל מקל יחתום בדאלאס, באתר ONE‏, 1 ביולי 2013
  36. ^ רועי כהן, ‏קולשוב: אני עדיין לא מוכן ל-30 דקות בקבוצת יורוליג, באתר ערוץ הספורט, 1 באפריל 2018
  37. ^ עמרי מנהיים, ‏"מרגיש בישראל כמו זר", באתר ערוץ הספורט, 10 בספטמבר 2018
  38. ^ דובי פיק, ‏תפס אמריקה: רומן סורקין יצטרף למכללת אורגון, באתר ONE‏, 6 בינואר 2015
  39. ^ ברק חקלאי, השכלה גבוהה: נהירת הישראלים לכדורסל המכללות, באתר ynet, 23 בנובמבר 2021
  40. ^ עמרי מנהיים, ‏מעבר יוקרתי: ירין חסון מצטרף לקונטיקט, באתר ערוץ הספורט, 24 באוגוסט 2022
  41. ^ אפרת עמורבן, אלוף המכללות הישראלי: "רואה בדורון שפר כמנטור" | ריאיון מיוחד, באתר ynet, 8 באפריל 2023
  42. ^ יואב מודעי, ‏"לא חלמתי להיות אלוף מכללות, עשיתי היסטוריה", באתר ערוץ הספורט, 5 באפריל 2023
  43. ^ נדב דימנד, עושים את אמריקה: הישראלים שפותחים עונה בליגת המכללות, באתר ישראל היום, 8 בנובמבר 2022
  44. ^ דוד רוזנטל‏, שי דורון אלופת המכללות, באתר וואלה, 5 באפריל 2006
  45. ^ תומר גבעתי, 75 רגעי הספורט שכל ישראלי צריך להכיר: שי דורון זוכה באליפות המכללות בארצות הברית, באתר ישראל היום, 17 באפרית 2023
  46. ^ רענן וייס, טורניר המכללות: האחיות הישראליות ייפגשו לדרבי פיקנטי?, באתר ynet, 13 במרץ 2023
  47. ^ שיא עונה: 23 נק' לאמי רינת ברוד איילנד, באתר ערוץ הספורט, 13 בינואר 2023
  48. ^ רענן וייס, מישראל לארה"ב: רומי לוי מצטרפת למכללת אובורן, באתר ynet, 5 באפריל 2020