כיפור (סרט)

כיפור
	כרזת הסרט
בימוי	עמוס גיתאי
הופק בידי	עמוס גיתאי
תסריט	עמוס גיתאי
עריכה	קובי נתנאל
שחקנים ראשיים	לירון לבו; תומר רוסו
מוזיקה	יאן גרברק
צילום	רנאטו ברטה
מדינה	ישראל
חברת הפקה	Canal+
חברה מפיצה	אגב הפקות בע"מ
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	5 באוקטובר 2000 (ישראל)
משך הקרנה	110 דקות
שפת הסרט	עברית
סוגה	סרט דרמה
תקציב	$3,500,000
הכנסות	$114,283
הכנסות באתר מוג'ו	kippur
פרסים	2
	דף הסרט ב־IMDb

ערך זה עוסק בסרט על מלחמת יום הכיפורים. אם התכוונתם ליום הקדוש ביותר בלוח השנה העברי, ראו יום הכיפורים.

כיפור הוא סרט דרמה מלחמתי ישראלי המתרחש על רקע מלחמת יום הכיפורים.

הסרט מבוסס על חוויותיו של הבמאי עמוס גיתאי, אשר בשירותו הסדיר שירת כלוחם וכסמל בסיירת אגוז^[2]^[3] בזמן המלחמה, היות שלא הצליח לחבור ליחידתו, שימש כאיש יחידת החילוץ של חיל האוויר הישראלי. בהמשך יחידה זו הפכה ליחידה מוסדרת בשם - 669. הסרט ייצג את ישראל בתחרות הרשמית בפסטיבל קאן בשנת 2000 וזיכה את עמוס גיתאי בפרס על שם פרַנְסוּאַה שַאלֶה (François Chalais). הסרט גם זכה ב"פרס אופיר" על הפסקול הטוב ביותר.

עלילה עריכה

הסרט מתאר את פריצת מלחמת יום הכיפורים ואת המראות בשטח מזווית מבטם של זוג חברים, ויינרויב ורוסו, והוא בעל אופי דוקומנטרי מובהק. ויינרויב (לירון לבו) עוזב את מיטת אהובתו ויחד עם חברו רוסו (תומר רוסו) הם מפלסים את דרכם במכונית אל החזית הסורית במטרה להצטרף ליחידתם סיירת אגוז בה הם אמורים לשרת במילואים. לאחר שהלוחמים לא מצליחים למצוא את יחידתם בזירת הקרבות, הם בוחרים לחבור לצוות יחידת החילוץ המוטסת ונשלחים למשימה מיד. במהלך פעולות החילוץ הם נקלעים לסיטואציות קשות ולעיתים סוריאליסטיות ובשיאו נפגע מסוק הצוות של השניים מפגיעה ישירה של טיל ומתרסק והם מובלים בעצמם משטח רמת הגולן אל בית החולים בעורף הישראלי.

התסריט הכולל מעט מאוד טקסטים מתאר את חוויית הלחימה בתנאים פיזיים קשים ותחת לחץ, את היחסים בין החברים וההתמודדות עם הפחד ואת הקושי להשאיר פצועים ומתים בשטח. ככל שעובר הזמן ההתלהבות שאיתה הגיעו למלחמה מתחלפת בעייפות והם שמחים להתפנות לאחר שנפגעו בעצמם. התסריט מסתיים בסצנה זהה לזו הפותחת ובה נראה ויינרויב מתפלש עם חברתו בצבעי מים עזים כשהם על מיטה לבנה, מה שנראה עתה כתהליך של ריפוי הנפש.

חלק מהשחקנים בסרט, ובהם תומר רוסו, אורי רן קלאוזנר ויורם חטב, מגלמים בו תפקיד תחת שמם האמיתי.

האירוע האמיתי עריכה

ב-11 באוקטובר 1973 הוזנק מסוק בל-205 של טייסת 124 למשימת חילוץ טייס נוטש ברמת הגולן^[4]. במהלך הטיסה המסוק נפגע מטיל בשטח סוריה. סגן גד קליין, טייס המשנה נהרג מיד מפגיעת הטיל^[5]. רס"ל נדב גוטליב (המכונאי המוטס) ושאר אנשי הצוות (רופא ושלושה לוחמים) נפצעו אף הם. הקברניט, סגן אבנר הכהן^[6] היה היחיד שלא נפצע וכנגד כל הסיכויים הצליח להנחית בשטחנו את המסוק אשר עלה באש.

ביקורות עריכה

הסרט זכה לביקורות^[7] חיוביות לצד שליליות בשל היותו שונה מאוד בנוף סרטי המלחמה המודרניים. הסרט ריאליסטי מהמקובל, מצד אחד ומצד שני מכיל במכוון או שלא במכוון פרטי תפאורה בולטים, שאינם מתאימים לזמן בו העלילה התרחשה ובעלי בעיות אמינות אחרות^[8]. הסרט נמצא ברשימה של הספר "1001 movie you must see before you die"

בעייתיות פרטי תפאורה עריכה

על אף שעלילת הסרט מתרחשת בשנת 1973, מצולמים בו באופן בולט מאוד חפצים רבים שטרם יוצרו בזמן התרחשות העלילה, כגון מזגנים בחלונות הבתים^[9], שעונים דיגיטליים וטנקים מסוג מרכבה^[^{דרוש מקור]}. ייתכן כי יש בכך "רישול מכוון", המהווה מוטיב חוזר ביצירתו של גיתאי. כך למשל בסרטו העלילתי הראשון "אסתר" שעלילתו התנהלה בתקופת מגילת אסתר נשמעו ונראו ברקע שאון מכוניות נוסעות ובניינים מודרניים. גם סרטו התנתקות מכיל פרטים שקשה להחליט אם הם שגויים או אומנותיים. על כך כתבה המבקרת דנה שוופי "הוא מתגמל אותנו באוסף בחירות שנראות לרוב אקראיות, שרירותיות או סתם שגויות."^[7]

שחקנים עריכה

שחקן	תפקיד
לירון לבו	ויינרויב - סמל בסיירת אגוז
תומר רוסו	רוסו - מ"מ בסיירת אגוז
אורי רן קלאוזנר	ד"ר קלאוזנר, הרופא המוטס
יורם חטב	יורם, טייס המסוק
גיא עמיר	גדסי, מכונאי מוטס
ג'וליאנו מר	אל"ם מר
רן קאושינסקי	שלמה קאושינסקי, מכונאי מוטס
קובי ליבנה	קובי, טייס משנה
ליאת גליק	דינה
פיני מיטלמן	רופא
מיטל ברדה	מיטל, אחות
קרן גיתאי	קרן, פקידת מבצעים