כנסיית גבריאל הקדוש

כנסיית גבריאל הקדושיוונית: Ναός του Αρχάγγελου Γαβριήλ, נַאוֹס טוּ אַרְכָנְגֶלוּ גַבְּרִיאֵל; בערבית: كنيسة الملاك جبرائيل, כניסת אל-מלאכ ג'בראאיל), הידועה גם ככנסיית הבשורה האורתודוקסית (Ορθόδοξος Ναός του Ευαγγελισμού) או כנסיית באר מרים, היא כנסייה יוונית-אורתודוקסית השוכנת בכיכר הכנסייה, מצפון לכיכר המעיין בנצרת.

כנסיית גבריאל הקדוש
מידע כללי
סוג כנסייה
על שם הבשורה למרים עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום נצרת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלים הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1750
תאריך פתיחה רשמי 1750 עריכת הנתון בוויקינתונים
חומרי בנייה סלע עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°42′25″N 35°18′06″E / 32.7069827°N 35.3015925°E / 32.7069827; 35.3015925
אתר רשמי
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
החזית הדרומית של הכנסייה
החזית הצפונית. הצלב מעל המבנה מעוטר בענפי דקל
מתחם הכנסייה מדרום. במרכז נראה מבנה השער לחצר
פסיפס המראה את הבשורה של המלאך למרים

הכנסייה ניצבת סמוך למעיין אשר סיפק את צריכת המים של העיר מראשית היישוב במקום, ואשר נקשר החל במאה ה-2 עם הבשורה למרים. לפי מסורת זו, המקובלת בעיקר בכנסייה האורתודוקסית, בעת ששאבה הבתולה מים מהמעיין, הופיע לפניה המלאך גבריאל ובישר לה כי הרתה וכי היא עתידה ללדת את בן האלוהים:

ותיקח את הכד ותצא לשאוב מים, והנה, קול אומר: "שלום מרים, רבת חן, ברוכה את מבין נשים".

מסיבה זו מוקדשת הכנסייה לגבריאל.

היסטוריה

עריכה

בשל קדושת המקום, נבנתה בו כנסייה קתולית-צלבנית בתחילת המאה ה-12, אשר אליה תועלו מי המעיין דרך מנהרה קצרה. ב-1263 חרבה הכנסייה בידי הממלוכים. בשנים 16281634 היה המעיין בחזקת הפרנציסקנים שהקימו מעליו מבנה קטן. הנוצרים הקתולים התבססו על גרסתה של הבשורה על פי לוקס, שלפיה הבשורה למרים נערכה בחדר. לפיכך, הם החזיקו במבנה של כנסיית הבשורה מתוך טענה ששם נמצא החדר שבו נערכה הבשורה למרים. כיוון שאותו החדר כבר היה בשימוש הכנסייה הקתולית, החליטו היוונים-אורתודוקסים להתבסס על הבשורה על פי יעקב, שלפיה הבשורה למרים נערכה על יד מעיין, ולא בחדר. ב-1749 העניק שליט הגליל דאהר אל-עומר אישור לקהילה היוונית-אורתודוקסית להקים את הכנסייה, והיא הוקמה בין השנים 1750-1769.

המבנה

עריכה

הכנסייה נמצאת במרכזה של חצר רבועה מרוצפת אבן ומוקפת גדר נמוכה. מעל הכניסה המרכזית לחצר, ניצב מבנה שער רבוע, הנח על ארבעה עמודים, וחלקו העליון מקנה לו מראה של מבנה מבוצר. מבנה הכנסייה עשוי אבן ולמעט שני חלונות בחזיתה הדרומית וחלון נוסף בחזית הצפונית, היא חסרת חלונות. דבר זה מעניק לה מראה של מבנה מבוצר. חלל הכנסייה נמוך ממפלס הרחוב, וארבע מדרגות מובילות אל הכניסה אליו. מעל מדרגות, אלה שנמצאות מחוץ למבנה, ניצבת חופה בצורת חצי עיגול, הנתמכת בשני עמודים. מעל דלת הכניסה ניצב מגדל פעמונים קטן, עטור כיפה אדומה, ובראשו צלב לטיני. פעמון נוסף שמעליו גג קטן תלוי מעל צידה הימני של החזית הדרומית. בין מגדל הפעמונים והפעמון החופשי, ניצב גמלון נושא צלב, השובר את החזות הסימטרית של המבנה. בכנסייה שני חלקים - המבנה הצלבני מהמאה ה-12 שהשתמר היטב בקריפטה, והמבנה החדש יחסית מאמצע המאה ה-18.

הקריפטה

עריכה

הקריפטה נמצאת מצפון לחלל הכנסייה החדשה, מול דלת הכניסה אליה. היא נמוכה ממנה, ושבע מדרגות יורדות אליה. הקריפטה בנויה כאולם מאורך המקורה בקמרון חבית. רצפתה עשויה שיש, ולאורך קירותיה אריחי חרסינה צבועים ולוחות שיש.

המעיין נובע באפסיס, מאחורי מעקה עשוי פיתוחים מוזהבים הניצב על במה מוגבהת. מימיו זורמים אל בריכה קטנה אליה נהוג להשליך מטבע ולהביע משאלה. באפסיס ציור של מעמד הבשורה ועל קיר הקריפטה מופיע כיתוב בערבית לאמור - "הבשורה למרים ליד המעיין". מימי המעיין תועלו בעבר אל בריכה במרחק של כ-140 מטרים מחוץ לכנסייה, ולאחר מכן אל סביל מעיין מרים שהוקם שם.

הכנסייה היוונית

עריכה

הכנסייה היוונית עשויה משלוש ספינות וחלל הפנים שלה מעוטר בציורי קיר עשירים, שחודשו בשנים 1977-1978 על ידי אומנים רומנים. האיקונוסטאזיס, שנתרם על ידי סוחר יווני ב-1767, עשוי עץ כהה ובו שורת איקונות אחת. מאחורי האיקונוסטאזיס ניצב המזבח ואיקונות, שחלקם הוענק לכנסייה על ידי עולי הרגל הרוסים הרבים שפקדו אותה בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20. עולי רגל אלה נהגו להתגורר בבניין המוסקובייה הסמוך. כיסא עם חופה מוזהבת משמש כמקום מושבו של הדיאקון ונברשות מוזהבות גדולות תלויות מתקרת האולם.

קישורים חיצוניים

עריכה