פתיחת התפריט הראשי

כּפְר לַאםערבית: كفر لام) היה כפר ערבי בנפת חיפה אשר שכן כ-21 קילומטר דרומית לעיר חיפה, בסמוך לכפרים עין ע'זאל ואלסואמיר. הכפר נהרס במלחמת העצמאות.

כפר לאם (יישוב לשעבר)
كفر لام
HaBonim-S-02-s.jpg
בית נטוש ביישוב
טריטוריה המנדט הבריטיהמנדט הבריטי  המנדט הבריטי
מחוז מחוז חיפה
נפה נפת חיפה
שפה רשמית ערבית
סיבת נטישה מלחמת עצמאות
תאריך נטישה 1948
יישובים יורשים הבונים
דת מוסלמים
אוכלוסייה
 ‑ ביישוב לשעבר 340[1] (1945)
קואורדינטות 32°38′17″N 34°56′07″E / 32.638137°N 34.935397°E / 32.638137; 34.935397
אזור זמן UTC +2

היסטוריהעריכה

על פי ההיסטוריון והגאוגרף המוסלמי יאקות אל-חמאווי, שכן באזור כפר בשם כפר לאב נוסד במאה ה-8 לספירה על ידי הח'ליף השאם אבן עבד אל-מלכ.

במהלך התקופה הערבית נבנה בכפר לאב מבצר כפרלט, שנחשב כייחודי בשל סגנונו האדריכלי, שמאופיין במגדלים עגולים בפינותיו. המצודה נכבשה על ידי הצלבנים בסוף המאה ה-11, אך בשנת 1291, בעת ההתקפות הממלוכיות על מעוזי הצלבנים, נפל גם המבצר בידי המוסלמים ונחרב.

לורנס אוליפנט ביקר בכפר בשנת 1884, הוא סיפר שגילה שני מבנים מקומרים גדולים שתקרתם נתמכה בחמש קשתות. הוא גם קיבל מאנשי הכפר מנורות עתיקות ומטבעות.[2]

לפי מפקד האוכלוסין של שנת 1931, היו בכפר 215 תושבים ו-50 בתים נושבים.[3] על פי נתוני סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל, הוערכה אוכלוסייתו בכ-340 תושבים, שהתפרנסו ברובם מחקלאות על אדמות שהתפרשו על פני 6,838 דונם. מתוכם 1,734 שטחים ציבוריים.[1]

הכפר שנהרס במלחמת העצמאות ב-16 ביולי 1948. במסגרת מבצע כיבוש הכפרים הערביים בחוף הכרמל, תקפו האוניות "חנה סנש" ו"התקווה" את הכפר, והוא נכבש כעבור זמן קצר לאחר שמרבית תושביו נטשו את המקום. על-פי ספר תולדות ההגנה, מה שייחד את המבצע הוא שנעשה בו שימוש ראשון במלחמה בירי על ידי כוח ימי, משתי ספינות מלחמה שירו מנשק קל על כפר לאם וא-סרפנד.[דרוש מקור]

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 נתונים מסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל, שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
  2. ^ לורנס אוליפנט, חיפה - כתבות מארץ הקודש 1882–1885, מהדורה בעברית הוצאת יד בן צבי, 1976, עמ' 149
  3. ^ זאב וילנאי, אנציקלופדיה אריאל עמ' 3767