סקר הכפרים (1945)
סקר הכפרים 1945 (באנגלית: Village statistics 1945) הוא סקר שהוכן בעבודה משותפת של מחלקת הסטטיסטיקות (Government Office of Statistics) ומחלקת הקרקעות של ממשלת המנדט הבריטי, עבור ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל שפעלה בתחילת שנת 1946[1]. הנתונים חושבו ליום 1 באפריל 1945[2] ופורסמו לאחר מכן ושימשו גם את ועדת אונסקו"פ שפעלה בשנת 1947.
הסקר כולל נתונים על בעלות הקרקעות ושימושיו, נתוני אוכלוסייה ונתונים על תשלומי מיסים. נתוני הקרקעות התבססו על עבודה שנעשתה עבור ועדת פיל ועודכנה על ידי מחלקת הקרקעות של ממשלת המנדט. נתוני האוכלוסייה התבססו על נתוני מפקד אוכלוסין 1931 של ארץ ישראל, תוך עדכון על פי מפקדים חלקיים שונים שנעשו בעיקר במגזר היהודי, נתוני הגירה ונתוני ריבוי טבעי. הנתונים לכל ארץ ישראל נחשבים אמינים יותר מאשר נתוני הנפות והיישובים. עורכי הסקר הבהירו שלא ניתן לראות בו יותר מהערכה גסה של האוכלוסייה בפועל[3].
הרקע להכנת הסקר
עריכההשלטונות העות'מאניים בארץ ישראל ערכו מספר מפקדי אוכלוסין. ממשלת המנדט ערכה מפקדי אוכלוסין ב-23 באוקטובר 1922[4][5], וב-18 בנובמבר 1931[6], ונתוניהם התפרסמו ב-1923 וב-1932 בהתאמה. נתוניהם של מפקדים אלו נחשבו מדויקים יחסית[7].
בסוף 1936 הכינה מחלקת הקרקעות של ממשלת המנדט, סקר קרקעות עבור ועדת פיל. הסקר סומן אז כסודי ביותר, אולם בשנת 1943 הוחלט לעדכנו כדי לשקף את המצב ב-1 באפריל 1943 והוא פורסם באותה שנה[8].
מפקד העשור השלישי לשלטון המנדט לא יצא לפועל במועדו משום שמלחמת העולם השנייה הייתה בעיצומה. לקראת תום המלחמה, בראשית 1945, בקשה ממשלת המנדט לקיים את המפקד הנפקד[9], אולם נתקלה בקשיים טכניים - העדר נייר וכח אדם מקצועי[10] והמפקד שב ונדחה[11][12], ולמרות ההכנות לא יצא לפועל בסופו של דבר[13][14].
לקראת תחילת עבודת ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל נגשה ממשלת המנדט להכין קובצי נתונים לבחינת הוועדה[15]. פרסום אחד שהוכן נקרא "סקר פלשתינה (1946)"[16] ופרסום שני הוא סקר הכפרים אשר עודכן לתאריך 1 באפריל 1945 והוספו לו נתונים דמוגרפיים[17].
בסיס הנתונים
עריכהנתוני קרקעות
עריכהנתוני הקרקעות בסקר הכפרים של שנת 1945 היו מפורטים יותר מסקר הכפרים שנערך בשנת 1943, ונכללו בו לגבי הקרקעות לא רק קטגוריות של בעלות יהודית ולא יהודית אלא גם ציון קרקעות ציבוריות ואחרות.
נתונים דמוגרפיים
עריכהבסיס הנתונים הדמוגרפיים של עורכי סקר 1945 היה נתוני מפקד 1931, שלו הוסיפו את שיעור הגידול הטבעי ממועד המפקד ועד סוף 1944. לנתונים אלה נוספו נתוני ההגירה נטו (כניסות מתועדות בניכוי יציאות מתועדות). עורכי הסקר טענו שנתוני הגידול הטבעי שהיו בידם הם ככל הנראה יחסית מדויקים, אולם כתבו שנתוני ההגירה אינם כה מדויקים[18], שכן הייתה הגירה בלתי חוקית לא מבוטלת ורישום שלה התקיים רק לגבי העפלה וזאת רק החל משנת 1939.
הבריטים גם לא פרסמו נתונים עדכניים לגבי האוכלוסייה הנוודית, כגון החורנים, אלא רק לגבי האוכלוסייה המיושבת. נתוני אוכלוסיית הנוודים ממפקד 1931 הוכנסו אל הסקר, מבלי לקחת בחשבון את שיעור הגידול הטבעי, התמותה, הגירה פנימית או הגירה חיצונית.
אומדן האוכלוסייה נערך בשלושה שלבים:
- חישוב כלל האוכלוסייה בחלוקה לפי דתות בהתבסס על נתוני מפקד 1931, הגירה וריבוי טבעי.
- סך הכל שחושב בשלב הראשון חולק לנפות בהתבסס על נתוני המפקד של 1931, תוך הפרדה בין אוכלוסייה עירונית וחקלאית. כן הוערכו נתוני ההגירה הפנימית בהתאם לשיעורי ילודה ותמותה במחוזות השונים, שהוערכו מתוך מספרי הלידות והמוות בנפות שנרשמו בשנים 1938-1944[19]. נתונים אלו תוקנו כדי להתאים לנתוני פריון, לנתונים של האחראי על הקצאת מזון בזמן המלחמה[20] ועבור האוכלוסייה היהודית לנתוני הסוכנות היהודית.
- הקצאת האוכלוסייה החקלאית שחושבה בשלב השני לכל נפה (לפי דת) לכל יישוב בנפה. בתחילה נעשתה הערכה עצמאית לכל יישוב על פי נתוני מפקד 1931, נתוני סטטיסטיקות הכפרים ב-1942, נתוני האחראי על חלוקת המזון בסוף 1942 וסוף 1944 ונתוני הסוכנות היהודית. בהמשך תוקנו הנתונים של היישובים בכל נפה כדי שיתאימו לסך הכל של האוכלוסייה בנפה כפי שחושב בשלב השני[21].
עורכי הסקר ציינו בהקדמה שהנתונים לכל ארץ ישראל נחשבים כאמינים יותר מאשר אלו של הנפות, ונתוני הנפות אמינים יותר מאשר הנתונים המתייחסים ליישובים. הערכות אומדני האוכלוסייה הן לא יותר מהערכות גסות, ובהחלט יכולים להיות שונים מהמצב בפועל[3].
מבנה נתוני הסקר
עריכההנתונים בסקר נחלקים לשלוש מחלקות:
הארץ חולקה ל 16 נפות, ובכל נפה רשימת יישובים לפי סדר האלפבית האנגלי. לכל יישוב הוצגו נתוני אוכלוסייה בחתך דת בחלוקה הבאה: מוסלמים, יהודים, נוצרים ואחרים, שהוגדרו כמי שאינם יהודים ואינם ערבים. החלוקה לדתות נעשתה בשל האוטונומיה שניתנה לכל קהילה בטיפול בנושא המעמד האישי. נתוני האוכלוסייה ניתנו במרווחים של 10.
האוכלוסייה חולקה לעירונית, כפרית ונוודית. האוכלוסייה שהוגדרה כעירונית נעשתה על פי המפתח הבא:
- אוכלוסיית הערים ירושלים, תל אביב, חיפה ויפו.
- ערים שנפות נקראו על שמן, כגון: צפת, באר שבע.
- מועצות מקומיות ערביות ויהודיות כגון: שפרעם, חדרה.
לכל יישוב נרשמו נתוני שימושי הקרקע על פי החלוקה הבאה: אזור עירוני, מטע הדרים, מטע בננות, אזור בנוי, מטעים, דגנים מסוג I ו-II, אזור שלא ניתן לעיבוד ובריכות דגים. כל שימוש חולק לחתכים הבאים: ערבים, יהודים, אחרים, קרקעות ציבוריות בבעלות הממשלה ועיריות, וקרקעות שבהן תשתיות או משאבי טבע: כבישים, מסילות, רכבת, נהרות ואגמים.
נתוני המס לתשלום אף הם הוצגו בחתך דת - ערבים, יהודים, אחרים וציבורי. כן חושב המס לתשלום לכל יישוב, סך המס לנפה וסך המס לכל האוכלוסייה בחתך דת וציבורי.
ביקורת על הסקר
עריכהבקרב הציבור היהודי הועלו טענות כנגד אמינות נתוני הסקר. בדבר התפרסם מאמר[23] שתקף את נתוני הסקר על סמך הריבוי הטבעי שיוחס לערבים בין 1922–1944, 2.53% לשנה. לטענת כותב המאמר, נתונים אלו גבוהים בהרבה מהגידול הטבעי בכל מקום אחר בעולם. לטענת כותב המאמר, הערבים נהגו להגזים בנתוני הלידות ולא לדווח על כל מקרי המוות ועל כן שלטונות צרפת ויתרו על ניסיונות לייצר נתונים דמוגרפיים עבור המוסלמים. לטענתו, טעתה מחלקת הסטטיסטיקה של ממשלת המנדט בקביעה שההגירה ערבית הבלתי חוקית הייתה מועטה ובעקבות זאת ניפחה את נתוני הריבוי הטבעי.
אליעזר קפלן בעדותו בפני ועדת החקירה טען שנתונים רבים אינם מדויקים[24].
בן-גוריון הגיש ל"ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל" מסמך של ישראל טריווש תחת הכותרת "אין רוב ערבי בארץ"[25]. המסמך שופך אור על שגיאות שורשיות במפקדי האוכלוסין הבריטים מ-1922 ו-1931 – שנועדו להרתיע את הציונות המדינית. לדוגמה, טופסי המפקד מולאו על ידי ראשי חמולות הרואים בניפוח נתונים דמוגרפים מכשיר לשדרוג מעמדם הפוליטי, הכלכלי והחברתי; טופסי ההתפקדות הערבית עברו בדיקה חפוזה, ומספרי המתפקדים הבדווים נופח בשיטתיות. הדיווח על פטירות במגזר הערבי היה מצומצם ביותר ורבים מהמהגרים הערבים מהכפר אל העיר נספרו פעמיים, כולל תושבי חו"ל ערבים שנכללו במפקד האוכלוסין[26].
נתוני הסקר
עריכהעל פי נתוני הסקר מנתה האוכלוסייה בשנת 1945 סך של 1,764,320 נפש שנחלקה ל-1,061,270 מוסלמים, 553,400 יהודים, 135,550 נוצרים ו-14,100 אחרים. האוכלוסייה העירונית התגוררה ב-39 יישובים, ומנתה 859,500 תושבים שהתפלגו ל-448,730 יהודים, 298,550 מוסלמים, 110,420 נוצרים ו-1,800 אחרים. 4 הערים הגדולות היו: תל אביב - 166,660 תושבים, ירושלים - 157,080 תושבים, חיפה - 128,800 תושבים, יפו - 94,310 תושבים.
נתוני אוכלוסייה על פי מחוזות ונפות
עריכהמחוז | נפה | אוכלוסייה | ||||
---|---|---|---|---|---|---|
ערבים | מתוכם נוצרים | אחרים | יהודים | סך הכל | ||
גליל-עכו | ביסאן | 16,570 | 650 | 20 | 7,000 | 23,590 |
טבריה | 24,810 | 2,360 | 1,290 | 13,100 | 39,200 | |
נצרת | 38,500 | 11,040 | 0 | 7,600 | 46,100 | |
עכו | 58,440 | 11,150 | 6,940 | 2,950 | 68,330 | |
צפת | 46,140 | 1,630 | 780 | 6,700 | 53,620 | |
סה"כ למחוז | 184,460 | 26,830 | 9,030 | 37,350 | 230,840 | |
חיפה | חיפה | 115,790 | 30,200 | 4,330 | 104,310 | 224,430 |
ירושלים | חברון | 89,560 | 160 | 10 | 80 | 89,650 |
ירושלים | 147,600 | 43,770 | 150 | 100,200 | 247,950 | |
רמאללה | 47,280 | 8,290 | 0 | 0 | 47,280 | |
סה"כ למחוז | 284,440 | 52,220 | 160 | 100,280 | 384,880 | |
לוד | יפו | 109,370 | 16,300 | 330 | 264,100 | 373,800 |
רמלה | 97,840 | 5,500 | 10 | 29,420 | 127,270 | |
סה"כ למחוז | 207,210 | 21,800 | 340 | 293,520 | 501,040 | |
עזה | באר שבע | 53,540 | 200 | 10 | 150 | 53,700 |
עזה | 134,290 | 1,250 | 0 | 2,890 | 137,180 | |
סה"כ למחוז | 187,830 | 1,450 | 10 | 3,040 | 190,880 | |
שומרון | ג'נין | 56,880 | 1,160 | 0 | 0 | 56,880 |
טולכרם | 71,220 | 380 | 20 | 14,900 | 86,140 | |
שכם | 88,990 | 1,510 | 210 | 0 | 89,200 | |
סה"כ למחוז | 217,090 | 3,050 | 230 | 14,900 | 232,220 | |
סך הכל | 1,196,820 | 135,550 | 14,100 | 553,400 | 1,764,320 |
- הערה: נתוני האוכלוסייה נלקחו מעבודת המוסמך של ורד בר-און
שימושי קרקע על פי מחוזות ונפות
עריכהמחוז | נפה | שטח בדונמים (טורקים) | ||||
---|---|---|---|---|---|---|
ערבים[27] | אחרים | יהודים | שטח ציבורי | סך הכל | ||
גליל-עכו | ביסאן | 124,755 | 77,384 | 367,087 | ||
טבריה | 167,406 | 41,802 | 440,969 | |||
נצרת | 137,382 | 97,063 | 497,533 | |||
עכו | 24,997 | 76,915 | 799,663 | |||
צפת | 121,488 | 83,780 | 696,131 | |||
סה"כ למחוז | 1,815,536[28] | 11,186 | 576,028 | 398,633[28] | 2,801,383 | |
חיפה | חיפה | 434,666[29] | 24,766 | 364,276 | 208,047[29] | 1,031,755 |
ירושלים | חברון | 6,132 | 84,140 | 2,076,185 | ||
ירושלים | 33,401 | 148,530 | 1,570,785 | |||
רמאללה | 146 | 3,914 | 686,564 | |||
סה"כ למחוז | 3,993,001[30] | 57,408 | 39,679 | 243,446[30] | 4,333,534 | |
לוד | יפו | 129,439 | 28,573 | 335,366 | ||
רמלה | 122,159 | 61,977 | 870,192 | |||
סה"כ למחוז | 828,812[31] | 28,557 | 251,598 | 96,591[31] | 1,205,558 | |
עזה | באר שבע | 65,231 | 10,575,389[32] | 12,577,000 | ||
עזה | 49,260 | 220,437 | 1,111,501 | |||
סה"כ למחוז | 2,766,709 [33] | 334 | 114,491 | 10,806,967[33] | 13,688,501 | |
שומרון | ג'נין | 4,251 | 128,870 | 835,214 | ||
טולכרם | 141,361 | 43,304 | 835,355 | |||
שכם | 15 | 185,034 | 1,591,718 | |||
סה"כ למחוז | 2,736,077[34] | 19,862 | 145,627 | 360,721[34] | 3,262,287 | |
סך הכל | 12,574,801 | 142,113 | 1,491,699 | 12,114,405 | 26,323,018 |
- הערה: נתוני הקרקעות ברמת מחוזות וסך כהכלל הנפות, נלקחו מעבודת המוסמך של ורד בר-און. פירוט הקרקעות לפי בעלויות ברמת נפות נלקחו מספרו של הדאווי. הדאווי איחד את נתוני קרקעות האוכלוסייה המוגדרים "אחרים" סך של 142,113 דונם, ואת המטעים וההדרים סך של 49,605 דונם שהיו בבעלות ציבורית לבעלות ערבים.
שימושי קרקע על פי בעלות בחלוקה למחוזות
עריכהמחוז | סוג אזור | שטח בדונמים (טורקים) | ||||
---|---|---|---|---|---|---|
ערבים[27] | אחרים | יהודים | שטח ציבורי | סך הכל | ||
גליל-עכו | בנוי ועירוני | 14,698 | 1,391 | 13,427 | 2,561 | 32,077 |
חקלאי | 1,124,646 | 6,921 | 482,094 | 51,856 | 1,665,517 | |
לא ניתן לעיבוד | 676,192 | 2,874 | 80,507 | 344,216 | 1,103,789 | |
סך הכל למחוז | 1,815,536 | 11,186 | 576,028 | 398,633 | 2,801,383 | |
חיפה | בנוי ועירוני | 8,451 | 6,795 | 46,704 | 14,148 | 76,098 |
חקלאי | 333,770 | 11,517 | 246,620 | 10,982 | 602,889 | |
לא ניתן לעיבוד | 92,445 | 6,454 | 70,952 | 182,917 | 352,768 | |
סך הכל למחוז | 434,666 | 24,766 | 364,276 | 208,047 | 1,031,755 | |
ירושלים | בנוי ועירוני | 24,080 | 3,359 | 6,988 | 4,929 | 39,356 |
חקלאי | 1,297,525 | 33,640 | 18,345 | 23,144 | 1,372,654 | |
לא ניתן לעיבוד | 2,671,396 | 20,409 | 14,346 | 215,383 | 2,921,524 | |
סך הכל למחוז | 3,993,001 | 57,408 | 39,679 | 243,446 | 4,333,534 | |
לוד | בנוי ועירוני | 17,734 | 3,260 | 42,684 | 9,148 | 72,826 |
חקלאי | 613,188 | 24,338 | 187,379 | 21,870 | 846,775 | |
לא ניתן לעיבוד | 197,890 | 959 | 21,535 | 65,573 | 285,957 | |
סך הכל למחוז | 828,812 | 28,557 | 251,598 | 96,591 | 1,205,558 | |
עזה | בנוי ועירוני | 15,280 | 76 | 939 | 5,178 | 21,473 |
חקלאי | 2,722,114 | 221 | 112,263 | 82,207 | 2,916,805 | |
לא ניתן לעיבוד | 29,315 | 37 | 1,289 | 10,719,582 | 10,750,223 | |
סך הכל למחוז | 2,766,709 | 334 | 114,491 | 10,806,967 | 13,688,501 | |
שומרון | בנוי ועירוני | 15,417 | 119 | 5,652 | 1,376 | 22,564 |
חקלאי | 1,574,602 | 4,947 | 130,044 | 91,305 | 1,800,898 | |
לא ניתן לעיבוד | 1,146,058 | 14,796 | 9,931 | 268,040 | 1,438,825 | |
סך הכל למחוז | 2,736,077 | 19,862 | 145,627 | 360,721 | 3,262,287 | |
סך הכל ארצי | בנוי ועירוני | 95,660 | 15,000 | 116,394 | 37,340 | 264,394 |
חקלאי | 7,665,845 | 81,584 | 1,176,745 | 281,364 | 9,205,538 | |
לא ניתן לעיבוד | 4,813,296 | 45,529 | 198,560 | 11,795,701 | 16,853,086 | |
סך הכל ארצי | 12,574,801 | 142,113 | 1,491,699 | 12,114,405 | 26,323,018 |
- הערה: נתוני הערבים הנוצרים מוכלים בנתוני הערבים.
מחקרים ופרסומים על הסקר
עריכהבשנת 1970 פרסם סאמי הדאווי (سامي هداوي) את ספרו "Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine" שהתבסס על הסקר המקורי. לדברי הדאווי, הוא מצא לנכון לפרסם את הספר למרות האי-דיוקים הקיימים בסקר המקורי, בגלל נדירותו וכדי להבטיח שהמידע על פלסטין הערבית לא יאבד[35]. הוא איחד וקיבץ מספר נתונים שהופיעו בפרסום המקורי בנפרד[36]. לדוגמה, בחלוקה לאוכלוסייה קיבץ את האוכלוסייה המוסלמית, הנוצרית וזו שהוגדרה בסקר כ"אחרים", בעמודה אחת, "ערבים", בטענה שאין סיבה להבחין בין ערבים מוסלמים לנוצרים, וכי "אחרים" הם רובם ככולם דרוזים, שאף הם נחשבים ערבים. בסך הכל הועברו בספרו 14,100 תושבים מסיווג "אחרים" לסיווג הכולל של ערבים. בסיווג הקרקעות, פיצל הדאווי חלק מהקרקעות שהוגדרו בסקר בבעלות ציבורית, וסיווג אותן על פי המחזיקים בקרקע בפועל ולא על פי הבעלות הרשמית. כך סווגו חלק מקרקעות של פרדסים ומטעי בננות כקרקע ערבית, ואילו כל השטחים ששימשו בריכות דגים סווגו כקרקע יהודית[36]. בסך הכל העביר הדאווי 191,718 דונם לעמודת קרקע בבעלות ערבית לעומת נתוני הסקר.
ורד בר-און טיפלה בנתוני הסקר המקורי, בעבודת מוסמך באוניברסיטת חיפה, שהגישה בשנה 2006. היא יצרה מסד נתונים ממוחשב הכולל את כל הנתונים מהסקר המקורי ב-1945, בכל החתכים. נתונים אלה הוצגו בצורה גרפית, במלל, בטבלאות ובמפות[37].
לקריאה נוספת
עריכה- ורד בר-און (בהנחיית יוסי בן-ארצי, החוג ללימודי ארץ ישראל), שימוש בתוכנות מחשב ככלי עזר בניתוח גאוגרפי היסטורי בהדגמה על "סקר הכפרים" (1945), באתר של אוניברסיטת חיפה, יוני 2006 (דף הקטלוג של המאמר)
- Village statistics, Palestine (1917-1948), Department of Statistics, Jerusalem, April, 1945
- Village statistics, Palestine (1917-1948), Department of Statistics, Jrusalem, February, 1938
- Sami Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut,Palestine liberation organization research center, 1970
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ Sami Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine (להלן: הדאווי), עמודים 11–12
- ^ ורד בר-און, שימוש בתוכנות מחשב ככלי עזר בניתוח גאוגרפי היסטורי בהדגמה על "סקר הכפרים" (1945), עמוד III
- ^ 1 2 הדאווי עמוד 14
- ^ J. B. Barron, ed (1923). Palestine: Report and General Abstracts of the Census of 1922. Government of Palestine
- ^ ראו: יהושע פורת, צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית 1929-1918, תל אביב: הוצאת עם עובד, 1976, עמוד 122. המפקד כלל גם פלסטינים הרשומים בחוץ לארץ
- ^ Census of Palestine 1931. Population of villages, towns and administrative areas 1932 ראו בקישורים חיצוניים
- ^ אף כי הוטלו ספקות באמינותם של חלק מהנתונים, כאשר פורסמו נתוני המפקדים בשעתם; ראו: יצחק בן-צבי, אוכלוסי ארץ ישראל, תל אביב: הוצאת מצפה, תרצ"ז-1937, עמוד 113-112
- ^ Sami Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, page 11
- ^ מיפקד האוכלוסים בראשית 1945, משמר, 7 בדצמבר 1944
- ^ הקשיים בעריכת מיפקד האוכלוסיה, משמר, 23 בינואר 1945
- ^ התגיש הממשלה עזרה למוסדות קופת חולים?, דבר, 8 בפברואר 1945
- ^ מפקד האוכלוסים בשנת 1947, משמר, 8 בנובמבר 1945
- ^ המפקד סודי, משמר, 26 באפריל 1946
פגישה בענייני המפקד, משמר, 6 ביוני 1946
כיצד יבוצע מפקד האוכלוסין, משמר, 12 ביוני 1946 - ^ בין ערבי הארץ - הערבים מחרימים את מפקד האוכלוסיה, דבר, 30 במאי 1947
- ^ הכנות לבואה של הועדה האנגלו-אמריקנית, משמר, 11 בדצמבר 1945
- ^ A Survey of Palestine :prepared in December 1945 and January 1946 for the information of the Anglo-American Committee of inquiry, Jerusalem
- ^ Sami Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, page 12
- ^ הדאווי, עמוד 15
- ^ הדאווי, עמוד 15 ועמוד 16
- ^ למשל כמו שנתקבל מהמפקד בירושלים המתואר בירושלים - היום או מחר יוודעו תוצאות המפקד, דבר, 21 בדצמבר 1941
- ^ הדאווי, עמוד 16
- ^ ורד בר-און, שימוש בתוכנות מחשב ככלי עזר בניתוח גאוגרפי היסטורי בהדגמה על "סקר הכפרים" (1945), עמוד 7
- ^ נ. ישראלי, להטי סטטיסטיקה, דבר, 12 בספטמבר 1946
- ^ עדותו של א. קפלן בפני ועדת החקירה, דבר, 28 במרץ 1946
- ^ ישראל טריווש, אין רוב ערבי בארץ: גילויים מפתיעים על הסילופים בספירת האוכלוסייה הערבית בארץ, ספריית חזון, הוצאת הלל, תל אביב, תש"ז
- ^ יורם אטינגר, הנתונים מוכיחים: אין שום ‘פצצת זמן דמוגרפית’ ערבית, באתר מידה, 8 במאי 2018
- ^ 1 2 מוסלמים ונוצרים
- ^ 1 2 הדאווי העביר במחוז גליל-עכו סך של 21,689 דונם מבעלות ציבורית לבעלות ערבים, הדאווי, עמוד 37
- ^ 1 2 הדאווי העביר במחוז חיפה סך של 359 דונם מבעלות ציבורית לבעלות ערבים, הדאווי, עמוד 37
- ^ 1 2 הדאווי העביר במחוז ירושלים סך של 6,862 דונם מבעלות ציבורית לבעלות ערבים, הדאווי, עמוד 37
- ^ 1 2 הדאווי העביר במחוז לוד סך של 6,041 דונם מבעלות ציבורית לבעלות ערבים, הדאווי, עמוד 37
- ^ הדאווי, עמוד 12, הנתון הוא 2,279 דונם, בטענה שהבעלות על שטח שאינו מעובד בסך של 10,573,110 דונם אינה ברורה, השטח יכול להשתייך למדינה או לשבטי הבדואים.
- ^ 1 2 הדאווי העביר במחוז עזה סך של 11,141 דונם מבעלות ציבורית לבעלות ערבים, הדאווי, עמוד37
- ^ 1 2 הדאווי העביר במחוז שומרון סך של 3,513 דונם מבעלות ציבורית לבעלות ערבים, הדאווי, עמוד 37
- ^ Sami Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, עמוד 7
- ^ 1 2 הדאווי, עמוד 8
- ^ ורד בר-און, שימוש בתוכנות מחשב ככלי עזר בניתוח גאוגרפי היסטורי בהדגמה על "סקר הכפרים" (1945), עמוד III