כריסטופר מרלו

מחזאי, משורר ומתרגם אנגלי

כריסטופר מרלואנגלית: Christopher Marlowe;‏ 26 בפברואר 1564 - 30 במאי 1593) היה מהמחזאים האנגלים החשובים של העידן האליזבתני.

כריסטופר מרלו
Christopher Marlowe
דיוקן של אלמוני, יש הגורסים כי זהו כריסטופר מרלו
דיוקן של אלמוני, יש הגורסים כי זהו כריסטופר מרלו
לידה 23 בפברואר 1564
קנטרברי, ממלכת אנגליה עריכת הנתון בוויקינתונים
נרצח 30 במאי 1593 (יוליאני) (בגיל 29)
דפטפורד, ממלכת אנגליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת אנגליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים קורפוס כריסטי קולג', קיימברידג', אוניברסיטת קיימברידג', The King's School Canterbury עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם ספרותי English Renaissance theatre עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות אדוארד השני, דוקטור פאוסטוס, היהודי ממלטה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות העשור של 1580 – 1593 עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חייו

עריכה

מרלו נולד בעיר קנטרברי שבמחוז קנט, אנגליה, ולמד באוניברסיטת קיימברידג'. במשך חייו הקצרים אך מלאי ההרפתקאות (ייתכן שהיה סוכן כפול), הספיק לכתוב חמש טרגדיות שהצלחתן הייתה רבה והשפיעו רבות על בני תקופתו, המפורסם בהם הוא ויליאם שייקספיר.

מרלו קנה את עולמו בכך שהחדיר לעולם התיאטרון האנגלי שימוש בחרוזים לבנים, מה שאיפשר דיבור דרמטי הקרוב למציאות הרבה יותר מהשירה המחורזת של המחזאים שקדמו לו.

מרלו נרצח ב-1593, אך נסיבות הרצח המדויקות שרויות באפלה. בשל אי-הבהירות סביב התיגרה שבה מצא את מותו, בפרוור הלונדוני דפטפורד, צצו תאוריות קשר רבות סביב מותו. יש המבקשים לטעון שמרלו הוא המוח האמיתי מאחורי יצירות המופת של שייקספיר. התאוריה, שאינה מקובלת כלל על חוקרים רציניים, המציינים אותה כמופרכת, גורסת כי מרלו ביים את מותו משום שנרדף או בשל שירותו כמרגל, ברח לאיטליה או לצרפת ופרסם את כתביו באמצעות השחקן ויליאם שייקספיר. השערה מקובלת יותר מייחסת את מותו לפעילותו הוודאית בשירות החשאי של המלכה אליזבת.

התאוריה שהועלתה כאילו מרלו עומד מאחורי יצירותיו של שייקספיר, מבוססת בין השאר על העובדה המפוקפקת שבמחזותיו משולבים תיאורים מדויקים של מקומות ברחבי אירופה בהם שייקספיר מעולם לא ביקר. כמו כן, עולה מניתוח צוואתו של שייקספיר כי ספרייתו הפרטית הייתה דלה ביותר באופן שאינו מתיישב עם הידע וההשכלה שהפגין ביצירותיו. זאת בהשוואה לצוואות של משכילים בני דורו של שייקספיר שספרייתם העשירה עמדה בלב הצוואה שלהם. גם זו טענה מופרכת, כי לשקספיר היתה גישה לספריות אחרות ולכתבי יד שהושאלו לו.

יצירתו של מרלו "דוקטור פאוסטוס", שנכתבה בעקבות "אגדת פאוסט", היוותה השראה מסוימת ליצירתו המפורסמת של המחזאי הגרמני יוהאן וולפגנג פון גתה, ומאוחר יותר גם לאופרה "פאוסט" של המלחין הצרפתי שארל גונו. המחזה תורגם לעברית בידי מאיר ויזלטיר, וכן גם המחזה אדוארד השני (אנ').

ביולי 2019 יצא לאור בהוצאת קמין, תל אביב, תרגום ראשון לעברית של "היהודי ממלטה". ד"ר דוני ענבר שתרגם את המחזה, הוסיף מבוא והערות. במחקרו, ענבר מגיע למסקנה שייתכן שכריסטופר מרלו חיבר את המחזה בהשראת דמותו של דון יוסף נשיא, ושהדרמה אינה בהכרח רוויית מוטיבים אנטישמיים, כפי שמייחסים לה.

יצירתו השירית של מרלו ,הרו ולאנדר' זכתה לוולריות רבה בתקותו והשפיעה גם על יוצרים אחר4ים בני התקופה.

מחזותיו

עריכה

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא כריסטופר מרלו בוויקישיתוף
  ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.