דוקטור פאוסטוס (מחזה)

דוקטור פאוסטוסאנגלית: Doctor Faustus) הוא מחזה מאת המחזאי האנגלי כריסטופר מארלו, שנכתב והוצג לראשונה ככל הנראה בין השנים 1588 לבין 1590. במרכז העלילה עומדת דמותו של ד"ר פאוסטוס, אדם משכיל ומלומד, המתגורר בעיר ויטנברג בגרמניה, אשר מחליט למכור את נשמתו לשטן תמורת עשרים וארבע שנות חיים נוספות, שבהן יתגשמו כל משאלותיו. החוזה עם השטן נכרת באמצעות מפיסטופלס, עוזרו של לוציפר.

דוקטור פאוסטוס
The Tragical History of the Life and Death of Doctor Faustus
מידע כללי
מאת כריסטופר מרלו עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מחזה עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה 1604 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
דף השער למחזה

היסטוריה עריכה

לצורך כתיבת המחזה התבסס מארלו ככל הנראה על תרגום אנגלי של הספרון הגרמני מאת סופר אלמוני, "ההיסטוריה של ד. יוהאן פאוסט"(אנ'), שבתורו נכתב בהשארת דמותו ההיסטורית של יוהאן גאורג פאוסט(אנ'). בכך היה מארלו לראשון שהפך את סיפור דמותו של פאוסט למחזה טרגי.

המחזה זכה בהצלחה מרשימה, והוצג רבות גם אחרי מותו המסתורי של מארלו, ייתכן הרצחו, בגיל 29. כיום יש בידינו שתי גרסאות של המחזה: המוקדמת - משנת 1604, והמאוחרת - משנת 1616, שבה שולבו כמה היבטים קומיים. שתי הגרסאות עברו כנראה עיבודים שונים.

יוהאן וולפגנג פון גתה, שיצירתו "פאוסט" היא פסגת יצירתו האמנותית, נחשף לגרסה גרמנית של מחזהו של מארלו רק בשנת 1818, ושיבח אותה מאוד. מאוחר יותר עובדה העלילה הדרמטית גם לאופרה "פאוסט", שהולחנה על ידי המלחין הצרפתי שארל גונו. המלחין ההונגרי (ממוצא גרמני) פרנץ ליסט חיבר בהשראת האגדה פואמה סימפונית בשלושה חלקים, המתארת באופן מוזיקלי את שלוש הדמויות הדומיננטיות בעלילה.

בעת המודרנית עריכה

המחזה "דוקטור פאוסטוס" ודמותו של מארלו עמדו גם במרכז העלילה של הסרט "רב מכר לרצח", של הבמאי ראודי הרינגטון ובכיכובו של קובה גודינג ג'וניור, המגלם את דמותו של עורך הדין לסון ראסל. עלילת הסרט משווה בין מכירת נשמתו של פאוסט לשטן לבין החלטתו של עורך-דין להביא לזיכוי נאשמים שביצעו רצח. כמחווה למחזאי האנגלי, שילב תסריטאי הסרט דמות העונה לשם כריסטופר מארלו בתוך העלילה.

הפקות בעברית עריכה

בשנת 2023 הועלה המחזה על הבמה, בעיבוד מחודש וחלקי לתרגום של מאיר ויזלטיר, בבימויו של תלמיד תואר שני באוניברסיטת תל אביב. ההפקה עלתה כהפקה משותפת של החוג לתיאטרון והתוכנית למצטיינים בעיצוב במה, קולנוע וטלוויזיה בגלריה האוניברסיטאית לאמנות. במסגרת הפקת גמר התואר השני של אוניברסיטת תל אביב, את החלל והתלבושות עיצבה ליטל ענבר קפלון ואת התאורה עיצב דן גלזר. ההפקה זכתה לביקורות חיוביות[1]. בהפקה השתתפו בוגרי ובוגרות מסלול מצטיינים במשחק, אוניברסיטת תל אביב. עמית ברוורמן בתפקיד פאוסטוס, נוי שוורץ בתפקיד לוציפר ובתפקיד וולדה, רמי מריו סלמאן בתפקיד קורניליוס והדיקאן, לירן ביטון בתפקיד וגנר, שירי בלושטיין בתפקיד מפיסטופולס, עדן ראבוס בתפקיד רובין.

בשנת 1973 ביים את המחזה אריה זקס, בתרגום מנחם בן, כהפקה משותפת של החוג לתולדות התיאטרון באוניברסיטה העברית ו"הבימה". בהפקה השתתפו בין היתר: יוסי פולק בתפקיד פאוסטוס, רפאל קלצ'קין בתפקיד מפיסטופלס, ניסים עזיקרי, שמואל סגל ואבי פניני. אך היא זכתה לביקורות שליליות וירדה תוך זמן קצר מבמה[2].

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 'Doctor Faustus': An Israeli performance piercing the gates of hell, The Jerusalem Post | JPost.com, ‏20.02.2023 (באנגלית אמריקאית)
  2. ^ דליה שחורי, כן ל״פאוסטוס", על המשמר, 8 ביוני 1973
    הצ'פציק של דוקטור פאוסטוס, "העולם הזה", גיליון 1864 מ-23 במאי 1973, עמוד 11
  3. ^ סקירה של התרגום: יואב רינון, הן כאן הגיהנום ואני נמצא בו, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2011