כתובת המזבח מגבל
כתובת מזבח גבל היא כתובת פיניקית על שבר מזבח מאזור מקדשי גבל. הכתובת התגלתה בסביבות 1923 במהלך החפירות של פייר מונטה באזור המקדשים בעיר,[1][2] מחוץ למקדשים ולקברים, כמה מטרים מהיפוקאוסט (אנ'), בחומה מודרנית.[3]
הכתובת, הידועה בסימון KAI 12, חקוקה על פאת המזבח, ותוכנה הוא:[4]
החנוטם אל פעלת
אנכ עבדאשמן בנה
בן אסעא לאדנן ולסמל
בעל יברכ ויחוו
משמעות הכתובת היא: ”ה"חנוטם" האלה פעלתי אנכי עבדאשמן הבנאי בן אסעא לאדוננו ולסמל בעל. יברהו ויחיהו.” – "חנוטם" הן "מסיכות", מהמלה היוונית χωνευτός (המופיעה בתרגום השבעים כתרגום למלה המקראית "מסיכה"), והם מוזכרים גם בכתובת פיניקית מסרדיניה (אנ');[5] "אסעא" הוא שם מקוצר, אולי מקוצר מ"אסעמס" – "איסיס נשאה/העמיסה"; "אדוננו" הוא אל כלשהו, ו"סמל בעל" הוא צלם בעל.[6]
צורת חלק מהאותיות, בפרט האותיות ה' וט', שונה מכל הכתובות הפיניקיות שנמצאו בפיניקיה עד אותה עת[7] וקרובה יותר לנאו־פונית, ולכן הכתובת תוארכה במקור לתקופה הרומית. מאוחר יותר הוא התארוך דויק למאה ה־2 לפנה"ס.[2]
ראו גם עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Lidzbarski, Mark. "Zu den phönizischen Inschriften von Byblos" Orientalistische Literaturzeitung, vol. 30, 1927, pp. 454-458. https://doi.org/10.1524/olzg.1927.30.16.229 and https://doi.org/10.1524/olzg.1927.30.16.231
- ^ 1 2 C. R. KRAHMALKOV, THE BYBLIAN PHOENICIAN INSCRIPTION OF ‘BD’ŠMN: A CRITICAL NOTE ON BYBLIAN GRAMMAR, Journal of Semitic Studies, Volume XXXVIII, Issue 1, SPRING 1993, Pages 25–32, https://doi.org/10.1093/jss/XXXVIII.1.25
- ^ Montet, Pierre, BAH 11 - Byblos et l'Egypte Quatre Campagnes de Fouilles à Gebeil 1921-1922-1923-1924 (1928), p.258, item: 1020: OBJETS TROUVÉS HORS DU TEMPLE ET DES TOMBEAUX: 1020. — Un autel de pierre portant une inscription phénicienne (pl. CLV). — Hauteur actuelle : 0 m 36. — Trouvé à quelques mètres des hypocaustes, dans un mur moderne. Une inscription phénicienne de quatre lignes est gravée sur une face.
- ^ Montet, Pierre, BAH 11 - Byblos et l'Egypte Quatre Campagnes de Fouilles à Gebeil 1921-1922-1923-1924 (1928), p.258, item: 1020
- ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 132–134
- ^ Herbert Donner, Wolfgang Rölig, Kanaanäische und aramäische Inschriften, Band II: Kommentar, Otto Harrassowitz, 1964, עמ' 16–17
- ^ Peckham, B. (2019). The Development of the Late Phoenican Scripts. Harvard Semitic Studies. Brill. ISBN 978-90-04-38578-8. נבדק ב-2022-01-12.