כתנות פסים (שיר)
כָּתְנוֹת פַּסִּים הוא שיר חול של רבי מֹשֶׁה אִבְּן עֶזְרָא (רמב"ע 1055–1140 בקירוב), שהיה משורר, פייטן ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד, ושנחשב לאחד מגדולי המשוררים היהודים של תקופה זו. השיר מתאר את הפרחים והעצים שבגָּן אשר מִתְיַפִּים לקראת בוא האביב, ובראשם נישא השׁוֹשָׁן כמו מֶלֶךְ שיצא מעלי הגביע שבהם ישב כלוא עד כה. השיר מסתיים בקריאה לשומע שלא להימנע מלחגוג את שמחת האירוע בשתיית יין. השיר שובץ בהגדות קיבוציות רבות בעקבות עיסוקו באביב ורמיזות שונות לחג הפסח, וכך זכה להלחנות רבות של מלחינים חברי קיבוצים, כמו ראובן ירון (שער העמקים)[1], מוני אמריליו (עין כרמל)[2], מיכאל וולפה (שדה בוקר)[3] ורבים אחרים.
כָּתְנוֹת פַּסִּים
|
|---|
|
1. כָּתְנוֹת פַּסִּים / לָבַש הַגָּן / וּכְסוּת רִקְמָה / מִדֵּי דִשְׁאוֹ |
פירוש השיר עריכה
- הַגָּן לָבַש כָּתְנוֹת פַּסִּים (בגד מהודר עם פסים צבעוניים, כמו הפסים הפורחים של ערוגות הגָּן) והדשא שבגָּן לָבַש מדים מרִקְמָה (כמו הדשא הרך והירוק).
- כל עֵץ בגָּן לָבַש\עָטָה מְעִיל מקושט בתַּשְׁבֵּץ צבעוני, והראה את מראהו הפלאי לכל מי שהביט בו.
- כל פרח\צִיץ פרח מחדש לקראת השעה המיועדת ויצא בצחוק לקראת בוא האביב.
- אבל לפני כל הפרחים והעצים התקדם השׁוֹשָׁן, מֶלֶךְ הַגָּן, כאשר הוּרַם מעלה\עָל על כיסא מלכותו.
- השׁוֹשָׁן יָצָא זה עתה מכִלְאוֹ שם שמרו עליו עֲלֵי הגביע, ואז הוא החליף\שינה גם את בגדי האסיר שלו בבגדי פריחה לבנים.
- כל מִי שלֹא יִשְׁתֶּה את כוס היין שלו לכבוד השׁוֹשָׁן, יִשָּׂא על עצמו את משא החטא שלו (של המתנזר מיין, או של השׁוֹשָׁן - כלומר המתנזר יכנס לכלא במקום השׁוֹשָׁן).
משקל וקישוטים עריכה
- לפי מונחי היסוד של שירת ימי הביניים של יהדות ספרד[4] השיר הוא מרובע, בעל ששה בתים כשבכל בית ארבע צלעות.
- משקל השיר הוא משקל התנועות אשר בו שמונה תנועות בדלת ושמונה תנועות בסוגר של כל בית (כל תנועה היא הברה אחת, פתוחה או סגורה), כשהמשורר מקפיד שלא להשתמש בשוואים נעים או בחטפים.
- החרוז הוא מבריח, כלומר חרוז זהה סוגר את כל הבתים. במקרה זה החרוז הזהה הוא "אוֹ", אולי לאות ההתפעמות מיופיו של האביב. מלבד זאת ישנה חריזה פנימית כמו של תַּשְׁבֵּץ-עֵץ, הצימוד חָדָש-חֻדַּשׁ, והצימוד השלם (מלים זהות עם משמעות שונה) מִשְׁמַר-עָלָיו\יֵינוֹ-עָלָיו.
- השיר מסתיים עם תפארת החתימה, כלומר בבית השונה באופיו משאר בתי השיר, אשר קורא באופן הומוריסטי למאזינים להצטרף לשמחת החג והאביב.
שימוש בביטויים מהתנ"ך עריכה
יעקב נתן לבנו האהוב יוֹסֵף כְּתֹנֶת פַּסִּים מהודרת ("וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים"[5]), ונזכר גם שבְנוֹת הַמֶּלֶךְ דָוִד נהגו ללבוש כָּתְנוֹת פַּסִּים כמְעִילִים ("וְעָלֶיהָ כְּתֹנֶת פַּסִּים כִּי כֵן תִּלְבַּשְׁןָ בְנוֹת הַמֶּלֶךְ הַבְּתוּלֹת מְעִילִים"[6]). יציאתו מהכלא של השׁוֹשָׁן, החלפת בגדיו ועלייתו לגְּדוּלָּה מזכירים גם הם את שחרורו של יוֹסֵף ("וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא אֶת יוֹסֵף וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר וַיְגַלַּח וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו וַיָּבֹא אֶל פַּרְעֹה."[7]), וגם את שחרורו של יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ יְהוּדָה מהכלא בידי מֶלֶךְ בָּבֶל ("... נָשָׂא אֱוִיל מְרֹדַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל בִּשְׁנַת מָלְכוֹ אֶת רֹאשׁ יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ יְהוּדָה מִבֵּית כֶּלֶא... וְשִׁנָּא אֵת בִּגְדֵי כִלְאוֹ וְאָכַל לֶחֶם תָּמִיד לְפָנָיו כָּל יְמֵי חַיָּיו"[8]).
פרטי הלבוש שלובשים צמחי הַגָּן מזכירים את בגדי הכוהנים שהקריבו את הקורבנות במקדש, כך שכל האירוע מרמז אולי על ההכנות לקראת קורבן הפסח. כך, כללו בגדי הקודש של הכוהנים גם "מְעִיל" ו"כְתֹנֶת תַּשְׁבֵּץ"[9] ומִדֵּי בַד[10] (כמו מִדֵּי דִשְׁאוֹ של הַגָּן), וה"רִקְמָה" נזכרת בין הבדים ששימשו במקדש[11]. השׁוֹשָׁן גם כן מתקשר לבית המקדש שבכניסה לו ניצבו זוג עמודים בעלי כותרת דמוית פֶּרַח השׁוּשַׁן[12] וגם שְׂפָתוֹ של מיכל המים הגדול (הַיָּם) שניצב בחזית המקדש וששימש את הכוהנים הייתה כשל שְׂפָתוֹ של פֶּרַח השׁוֹשָׁן[13].
מלבד בוא האביב ואווירת חגיגות קורבן הפסח במקדש, השיר כולל רמיזות נוספות לחג הפסח, כמו השחרור מהכלא, שתיית היין, והציון ש"הָאִישׁ הַהוּא יִשָּׂא חֶטְאוֹ", בדיוק כפי שנאמר על מי שלא יקריב את קורבן הפסח בְּמֹעֲדוֹ[14].
קישורים חיצוניים עריכה
- כתנות פסים, באתר פרויקט בן-יהודה
הערות שוליים עריכה
- ^ כתנות פסים בהלחנת ראובן ירון באתר זמרשת
- ^ כתנות פסים בהלחנת מוני אמריליו, באתר שירה עובדת
- ^ כתנות פסים בהלחנת מיכאל וולפה, באתר שירה עובדת
- ^ אברהם בר-יוסף, משירת ימי הביניים, שירת ספרד ואיטליה, מקאמות, באורים ופירושים, מישלב - מכון ישראלי להשכלה, מפעלי תרבות וחינוך בע"מ
- ^ ספר בראשית, פרק ל"ז, פסוק ג'
- ^ ספר שמואל ב', פרק י"ג, פסוק י"ח
- ^ ספר בראשית, פרק מ"א, פסוק י"ד
- ^ ספר מלכים ב', פרק כ"ה, פסוקים כ"ז–כ"ט
- ^ ספר שמות, פרק כ"ח, פסוק ד'
- ^ ספר ויקרא, פרק ו', פסוק ג'
- ^ ספר דברי הימים א', פרק כ"ט, פסוק ב'
- ^ ספר מלכים א', פרק ז', פסוק י"ט
- ^ ספר מלכים א', פרק ז', פסוק כ"ו
- ^ ספר במדבר, פרק ט', פסוק י"ג