לודומיר סלנג'ינסקי

לוּדוֹמיר סְלֶנְג'ינְסקי (בפולנית: Ludomir Sleńdziński;‏ 29 באוקטובר (כך על פי הלוח היוליאני; על פי הלוח הגרגוריאני: 11 בנובמבר)‏ 11 בנובמבר 1889, וילנה, האימפריה הרוסית – 26 בנובמבר 1980 קרקוב, פולין) היה צייר, פסל ופדגוג פולני יליד ליטא. צייר ציורים פיגורטיביים "נאו-קלאסיים", תבליטים פוליכרומיים בעץ ובגבס, ציורים דמויי אמייל, דיוקנאות וציורי קיר. נחשב לנציג "האסכולה הקלאסית הווילנאית". הושפע מאוד על ידי הסגנון האקדמי הקלאסיציסטי של מורו, דמיטרי קַרדוֹבסקי. היה חבר באיגוד "ריתם" ("Rytm"; 'מקצב') בווילנה.

לודומיר סלנג'ינסקי
Ludomir Sleńdziński

דיוקן עצמי של הצייר על רקע העיר וילנה
לידה	29 באוקטובר 1889 שניפישוק, וילנה, ליטא
פטירה	26 באוקטובר 1980 (בגיל 90) קרקוב, רפובליקת פולין
מקום קבורה	Salwator Cemetery
מקום לימודים	האקדמיה הקיסרית לאמנויות (1916) Vilnius Gymnasium בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
תקופת הפעילות	1909–1980 (כ־71 שנים)
פרסים והוקרה	קצין במסדר פולוניה רסטיטוטה (1929) צלב ההצטיינות המוזהב (31 באוגוסט 150) מסדר נס העבודה, דרגה 2 (28 בספטמבר 1954) מפקד במסדר פולוניה רסטיטוטה (9 בנובמבר 1932) מדליית יום העצמאות ה-10 של פולין העממית (15 בינואר 1955)

רקע משפחתי ושנות בחרותו

לודומיר סלנג'ינסקי נולד בשנת 1889 ברובע זרצ'ה שבעיר וילנה, בליטא, שהייתה אז חלק מהאימפריה הרוסית, ושרוב תושביה אז היו פולנים, כבן לווינצנטי לאופולד סלנג'ינסקי (1837–1909), צייר ואוצר אמנות ידוע, ואנה באלצביץ'. גם הדוד אלכסנדר יוזף סלנג'ינסקי (1803–1878) היה צייר. בני המשפחה התעניינו גם במוזיקה, והיו מיודדים עם המלחין הלאומי הפולני סטניסלב מוניושקו. בשנים 1901–1909 למד סלנג'ינסקי ב"גימנסיה הראשונה" של וילנה, והשתלם במיוחד במוזיקה; במשך הזמן גברה משיכתו לאמנות פלסטית, והוא קיבל שיעורי ערב בבית הספר לציור של איוואן טרוטנב. בשנים 1909–1916 למד ברוסיה, בסנקט פטרבורג – בהתחלה משפטים, ואחר כך עבר לאקדמיה לאמנויות, שבהּ היה תלמידו של דמיטרי קַרדוֹבסקי (Кардовский). עבודת הגמר שלו הייתה תמונה אלגורית בשם "אידיליה". בימי מלחמת העולם הראשונה ומלחמת האזרחים ברוסיה, בשנים 1917–1919, שהה סלנדז'ינסקי בחצי האי קרים, בקווקז וביקטרינוסלב, שם עבד בבית חרושת לתחמושת. בימי המלחמה הפולנית-סובייטית נסע לוורשה, ולמד שם קורס להנדסה קרבית. בהמשך השתתף המלחמה במסגרת הצבא הפולני.

פעילותו האמנותית והדידקטית

בשנת 1920 חזר לעיר הולדתו, שסופחה על ידי פולין העצמאית, והיה מייסדו ויושב הראש של איגוד האמנים הפלסטיים (WTAP) בווילנה. סלנג'ינסקי הציג את יצירותיו בתערוכות רבות ברחבי פולין – בקרקוב, בלבוב, בוורשה ובווילנה. בשנת 1922 השתתף בהקמת קבוצת האמנים "ריתם" ("מקצב") בוורשה. כמו כן ערך מסעות השתלמות לצרפת, לאיטליה (1924) ומאוחר יותר, ב-1928–1930, למזרח התיכון ולאזור הים התיכון – מצרים, ארץ ישראל, סוריה, טורקיה, יוון, אחר כך ספרד ובשנת 1931 באנגליה ובצרפת. בשנת 1924 התחתן עם אירנה מריה לבית דוברובולסקי (1896–1962). בשנים 1929–1939 לימד סלנג'ינסקי באוניברסיטת "סטפן באטורי" בווילנה - קודם כפרופסור שלא מן המניין, ומשנת 1938 כפרופסור מן המניין לציור מונומנטלי. כיהן גם כפרו-דקאן ודקאן של הפקולטה לאמנויות. בשנות ה-20 וה-30 הוצגו עבודותיו בתערוכות בינלאומיות רבות, באירופה ובארצות הברית.

בעת מלחמת העולם השנייה המשיך ללמד בחשאי אמנים צעירים בווילנה, ונרדף על ידי הגסטפו. נעזר על ידי משפחת מטוסביץ' וצייר בשבילם כמחווה לאסירות תודה. בשנת 1943 נעצר ונשלח למחנה העבודה "פרביאנישיקי" שעל יד וילנה. אחרי המלחמה חזר להוראת אמנות בפקולטה לאדריכלות במכון הפוליטכני בקרקוב בין השנים 1945–1960. בין השנים 1948–1956 כיהן בתפקיד סגן-הרקטור ואף הרקטור של מוסד זה. לאחר מות אשתו אירנה בשנת 1962,נשא אישה שנייה, את תרזה האוולט (1905–1980). עם זאת, הוא הוסיף במשך שנים רבות לצייר גם דיוקנאות של אשתו הראשונה. סלנג'ינסקי נפטר בקרקוב ב-26 בנובמבר 1980, והובא לקבורה בבית העלמין "סלבטור" בעיר. אשתו השנייה טרזה נפטרה באותה השנה. בתו, יוליטה אנה סלנג'ינסקה-זא'קשבסקה (Julitta Anna Slendzinska-Zakrzewska;‏ 1927–1992) הייתה פסנתרנית ונגנית צ'מבלו וגם ציירת.

בשנות ה-1950 צייר סלנג'ינסקי כמה עותקים של איקונין הרחמים האלהיים עבור האב מישל סופוצקו. הוא יצר גם צירוי קיר ודקורטיביים במלון "אורביס " בזקופאנה.

פרסים ואותות כבוד

• 1937 – מדליית זהב בתערוכה העולמית של פריז (1937), על ציורו "דיוקן האם"
• 1972 – תערוכה רטרוספקטיבית בעיר ביאליסטוק, לכבוד 50 שנות פעילות

הנצחה

מוזיאון סלנג'ינסקי בעיר ביאליסטוק, בבניין בית הכנסת ציטרון לשעבר

• "גלריה סלנג'ינסקי" – מוזיאון המציג מיצירות הציירים ממשפחת סלנג'ינסקי (לודומיר, אביו וינצנטי, דודו אלכסנדר, ובתו יוליטה) – הוקם בשנת 1993 בעיר ביאליסטוק בבניין "בית הכנסת ציטרון" לשעבר.

מיצירותיו

• תמונות של אידיליות מ"ארקאדיה"
  • "הדייגים: נערים על גדות נהר ויליה" 1922 (המוזיאון הלאומי בוורשה)
  • "הגננים" (1928)
  • "משחק כפתורים" (1928)Gra w guziki (המוזיאון הלאומי בוורשה)
• סצנות מיתולוגיות ואלגוריות:
  • דפניס וכלואה (1926)
  • "סתיו" (1942)
• דיוקנאות בסגנון של המאה ה-16 באיטליה:
  • "דיוקן עצמי" (1926) (במוזיאון הלאומי בוורשה)

בסגנונות אחרים:

• • "תמונת אירנה, אשתו של האמן, בפורום רומאנום" (Portret żony Ireny na tle Forum Romanum) ( המוזיאון הלאומי בוורשה ) (1925)
  • "אנטוני צ'כוביץ'" (גלריית סלנג'ינסקי בביאליסטוק)
  • "תמונה משפחתית" (1933) (המוזיאון הלאומי בוורשה)
  • "גברת עם עגלה" (1928)
  • "דיוקן כפול של האמן עם אשתו" (1930) (המוזיאון הלאומי בוורשה)
  • "אם האמן"
  • "אולגה דוכנובסקה" (1931)
  • "אדריכלות" - (1934)
  • "על יד האגם" (Nad jeziorem) (עירום של אשה) (1934)
  • "מעשה" (עירום של אשה) (1975)
  • "דיוקן עצמי עם העיר וילנה ברקע" (1956) (גלריית סלנג'ינסקי בביאליסטוק)
• אלגוריות מונומנטליות בבניינים בווילנה ובוורשה
  • ציור קיר פרי מכחולו נמצאים גם בבניין שני בנקים בווילנה - של בנק הדואר לחסכונות PKO

(אלגוריה "עבודה וחסכון מובילים למזל טוב") והבנק BGK (אלגוריה המציגה את מגזריה השונים של הכלכלה הפולנית)

• • צייר עת תקרת "אולם קבלת הפנים של הממשלה הפולנית" (1923) - ציור אלגורי המציג את "ההשגחה העליונה מגנה על פולין מפני סערה"; ציור זה נמצא כעת בספרית ארמון הנשיאות בוורשה.
  • ובלשכת המסחר של הסיים (1929) בוורשה.
  • בשנת 1954 צייר את ציורי הקיר ועיטורים במלון "אורביס" בעיר זקופנה.
• תמונות בעלות צביון דתי נוצרי
  • "כריסטוס" (1946) (גלריה סלנג'ינסקי בביאליסטוק)
  • בציורים משנות ה-1950 לאיקונין ה"רחמי אלהים" (ישו הרחמן) עבור האב מיכאיל סופוצקו - זכו בתחרות שאורגנה על ידי הכנסייה הקתולית הפולנית. אחד מהם מוצג בקתדרלה בביאליסטוק, כמו כן בכנסיית סן אנטוניו בסוקולקה בביאליסטוק, אחר בכנסייה בעיר קאליש ואחר בכנסייה פרנציסקנית בקרקוב.
• תמונות נופים ודוממים
  • "היומן שלי" - 9 ציורים (1965–1966) בהשפעת האסכולה הפרה-רפאליטית
  • "דומם עם שעון (1976) (גלריית סלנדז'ינסקי בביאליסטוק)
  • "הרי טאטרה" - 1939
  • "אורטוריה" - תמונה מווילנה (1944)
• תבליטים:
  • סאפפו

לקריאה נוספת

• Kazimierz Brakoniecki, Jan Kotłowski, Lech Lechowicz, Wileńskie środowisko artystyczne 1919-1945, Olsztyn, 1989 (קז'ימייז' בראקונייצקי, יאן קוטלובסקי, לך לכוביץ', "המילייה האמנותי הווילנאי בשנים 1919–1945", אולשטין, 1989) (בפולנית)
• Iwona Luba, W duchu historyzmu – Ludomir Sleńdziński i klasycyzm wileński (איוונה לובה, "ברוח ההיסטוריזם – לודומיר סלנג'ינסקי והקלאסיציזם הווילנאי") (בפולנית)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לודומיר סלנג'ינסקי בוויקישיתוף

• אתר גלריה סלנג'ינסקי עם תמונה וקורות חייו (בפולנית)
• קורות חייו, לפי The Grove Dictionary of Art (באנגלית)
• אאוגניוש שולבורסקי על תולדות משפחת לסלנגינסקי באתר נאש צ'אס
• תמונת אירנה, אשתו של האמן, ותמונת בתו, יוליטה סלנדז'ינסקי
• ציורים בגלריה סלנג'ינסקי בביאליסטוק
• Stanley Sokol - with Sharon Mrotek Kissane The Polish biographical dictionary: profiles of nearly 900 Poles who have made lasting contributions to civilization Bolchazy Carducci 1992 Wauconda, Illinois (סטנלי סוקול - עם זרון מרוטק קיסאן, "לקסיקון ביוגרפי פולני – פרופילים של כמעט 900 פולנים שתרמו תרומה ארוכת טווח לציוויליזציה", הוצאת בולקאזי–קרדוצ'י, אילינוי, 1992) (באנגלית)
• תמונות
• אתר על אוניברסיטת סטפן באטורי בווילנה, עם תמונות הנהלת המוסד
• על איקונין ישו הרחמן - כולל ציוריו של סלנג'ינסקי
• תמונות מווילנה כולל הציור "אורטוריה" של סלנדז'ינסקי
• תמונות נוספות