אוניברסיטת וילנה

אוניברסיטת וילנה
Vilniaus universitetas
אוניברסיטה
על שם	סטפאן באטורי
מוטו	Hinc itur ad astra ; (בלטינית: מכאן הדרך מובילה לכוכבים)
תקופת הפעילות	1579–הווה (כ־445 שנים)
מייסדים	סטפאן באטורי
בעלי תפקידים
רקטור	ארטורס ז'וקאוסקס
סגל	2,890
סטודנטים
	19,768
מיקום
מיקום	וילנה, ליטא
מדינה	ליטא
קואורדינטות	54°40′57″N 25°17′14″E / 54.6825°N 25.287222222222°E
	www.vu.lt
	(למפת וילנה רגילה) מחוז המשנה וילנה טרקאי אוניברסיטת וילנה

אוניברסיטת וילנה (בליטאית: Vilniaus universitetas) היא אוניברסיטה ציבורית בעיר וילנה שבליטא. האוניברסיטה נוסדה בשנת 1579 והיא האוניברסיטה הגדולה ביותר בליטא, והוותיקה ביותר במדינות הבלטיות וצפון אירופה. נכון לשנת 2019, לומדים באוניברסיטה 19,768 סטודנטים^[1] ב-14 פקולטות. האוניברסיטה חברה ברשת אוטרכט וחברה בקבוצת קוימברה.

היסטוריה

אוניברסיטת וילנה הוקמה בשנת 1579 בהוראתו של מלך פולין ודוכסה הגדול של ליטא סטפאן באטורי, בתמיכתו של מסדר הישועים של הכנסייה הקתולית. בזמן בנייתה, האוניברסיטה הייתה השלישית בגדולה (אחרי האוניברסיטה היגלונית ואוניברסיטת קניגסברג) באיחוד הפולני-ליטאי. בעקבות חלוקת פולין בשנת 1795 ומרד נובמבר, הפסיקה האוניברסיטה את פעילותה ושבה לפעול בשנת 1919.

בתקופה שבין שתי מלחמות העולם כבשה פולין את חלקים בדרום ליטא, בהם וילנה רבתי. בעקבות כך, ניהול האוניברסיטה עבר לידי הפולנים. בתקופה זו השיגה האוניברסיטה מעמד יוקרה בינלאומי. בין תלמידיה בתקופה זו ניתן היה למצוא את צ'סלב מילוש (לימים חתן פרס נובל לספרות בשנת 1980). בשנות ה-30 של המאה ה-20, יושמה מדיניות של ספסלי גטו באוניברסיטה,^[2] דבר הגרם למחאה אלימה, והרחקה של סטודנטים יהודיים מהאוניברסיטה. על רקע מדיניות זו, התפטר מתפקידו רקטור האוניברסיטה ולדיסלב מריאן יקוביצקי.

האוניברסיטה המשיכה את פעילותה על אף פלישת גרמניה הנאצית לפולין בשנת 1939. לאחר שמזרח פולין נכבשה על ידי הסובייטים, שבה וילנה לשליטתה של ברית המועצות וליטא באוקטובר 1939, לאחר 18 שנות כיבוש פולני. האוניברסיטה נסגרה לאחר מספר שבועות; הסגל והסטודנטים פוזרו, ונדרשו לעזוב את תחומי המגורים. ליטא הנחילה מדיניות תרבותית חדשה במדינה, שבעקבותה הקימה את האוניברסיטה מחדש, בעזרת סגל מאוניברסיטת קובנה. תוכניות הלימוד הפולניות הוחלפו באלה של הליטאים, והשפה הרשמית באוניברסיטה הפכה לליטאית. מספר פרופסורים פולניים אשר לימדו באוניברסיטה (בהם הרקטור לשעבר יקוביצקי) נעצרו על ידי השלטונות הסובייטים, ואף תשעה מהם נרצחו בטבח יער קאטין.

בסיום מלחמת העולם השנייה עזבו תלמידים ופרופסורים פולניים רבים ושבו לרפובליקה העממית הפולנית שזה עתה הוקמה. לקראת סיום תקופת השלטון הסובייטי בליטא והתפרקות ברית המועצות, החלו הליטאים לחזק את הזהות הליטאית באוניברסיטה, ולהיפרד מהאידאולוגיה הסובייטית, תחת מדיניות הגלאגסנוסט. בשנת 1990 הכריזה ליטא על עצמאותה, והאוניברסיטה שבה לאוטונומיה ליטאית.

מבנה

באוניברסיטת וילנה יש 14 פקולטות:^[3]

בית הספר לעסקים
הפקולטה לכימיה וגאולוגיה
הפקולטה לתקשורת
הפקולטה לכלכלה ומנהל עסקים
הפקולטה להיסטוריה
הפקולטה למשפט
הפקולטה למתמטיקה ואינפורמטיקה
הפקולטה לרפואה
הפקולטה לפילולוגיה
הפקולטה לפילוסופיה
הפקולטה לפיזיקה
המוסד ליחסים בין-לאומיים ומדעי המדינה
פקולטת קאונס
המרכז למדעי החיים

בנוסף, קיימות באוניברסיטה המחלקות הבאות:

גן בוטני
מרכז לפיתוח טכנולוגיות מידע
מרכז לניהול נכסים ושירותים
ספרייה
מוזיאון
בית דפוס ופרסום אקדמי

חברי סגל ובוגרים ידועים

אדם יז'י צ'ארטוריסקי - מדינאי רוסי ופולני, חבר הנהלה של האוניברסיטה בשנים 1803–1804
סימונס דאוקנטס - סופר והיסטוריון ליטאי
יוזף גולוחובסקי - פילוסוף פולני, פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטה בשנים 1821–1824
יוהאן פטר פרנק - רופא גרמני, פרופסור לרפואה באוניברסיטה בשנת 1804
מריה גימבוטאס - חוקרת פולקלור וארכאולוגית ליטאית-אמריקאית
אדם מיצקביץ' - סופר ומשורר פולני
צ'סלב מילוש - משורר, מסאי ומתרגם פולני, חתן פרס נובל לספרות לשנת 1980
יוליוש סלובצקי - משורר ומחזאי פולני