לוח גזר

לוח אבן גיר המתוארך למאה העשירית לפני הספירה ונתגלה בשנת 1908 בתל גזר

לוח גזר הוא לוח אבן גיר (מידותיו 11.1X7.2 ס"מ) המתוארך למאה העשירית לפני הספירה שנמצא בשנת 1908 בתל גזר על ידי הארכאולוג הבריטי רוברט מקאליסטר. לאחר גילויו נלקח על ידי העות'מאנים למוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול. במשך זמן רב היה הכתובת העתיקה ביותר שנמצאה בחפירות ארכאולוגיות ונכתבה בכתב עברי קדום.

צילום לוח גזר המקורי באוסף המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול

תיאור הכתובתעריכה

על הלוח חרוטה בניב כנעני כלשהו כתובת בת תשע שורות הנראית כלוח שנה חקלאי. התיארוך המקובל של הכתובת הוא למאה העשירית לפני הספירה, ועד לגילויה של הכתובת בתל זית, נחשבה לכתובת העתיקה ביותר בכתב עברי קדום[1][1]. בטקסט אין הפרדה למילים אבל מצוין קו המפריד בין יחידות, כמו כן, כמנהג אותה תקופה הכתיב הוא עיצורי לגמרי, וכמעט שאין שימוש באמות קריאה לציון התנועות (אותיות אהו"י מופיעות רק כשהן מסמנות עיצורים).

הכתובתעריכה

       .     
  .       
         
          
         
       
     

   
ירחואספ|ירחוז
רע|ירחולקש
ירחעצדפשת
ירחקצרשערמ
ירחקצרוכל
ירחוזמר
ירחקצ
אבי (ה)

פירוש הכתובתעריכה

 
לוח גזר (העתק המוצג במוזיאון ישראל)
 
העתק של לוח גזר בתל גזר.

הכתיב "ירחו" בכתובת הוא מופע חריג בשפה העברית המקראית כמו גם בשפתנו היום. בעיה נוספת שהתעוררה היא שהלוח מונה רק שמונה עונות, ובהנחה שכל עונה היא ירח-חודש אחד הרי שחסרים ארבעה חדשים למניין של שנה שלמה. סיבות אלו הביאו את החוקרים לשער שהכתיב "ירחו" המופיע רק בחצי מהמקרים - מכוון לשני חודשים, כך שמתקבל ארבע עונות בת חודשיים כל אחת, וארבע עונות של חודש אחד, ובסך הכל שנים-עשר חודש.

הערה: הניקוד להלן נועד להקל על הקריאה ואינו משקף בהכרח את אופן הגיית המילים בזמן שנכתבו. הדבר נכון במיוחד לגבי מילים במשקל סגולי (זרע, לקש, זמר וכדומה).

  • יַרְחו אָסִ(י)ף - שני חודשי אסיף - תשרי וחשוון.
  • יַרְחו זֶרַע - הזריעה בכסלו וטבת.
  • יַרְחו לֶקֶשׁ - שני חודשי זריעה מאוחרת - שבט ואדר.
  • יֶרַח עֲצַד פִּשְׁתָ(ה) - חודש עקירת הפשתה - חודש ניסן.
  • יֶרַח קְצִ(י)ר שְׂע (וֹ)רִם - חודש קציר השעורים - חודש אייר.
  • יֶרַח קָצ (וֹ)ר וְכַלֵּ(ה) - חודש סוף הקציר וכנראה קציר החיטה - חודש סיוון. השערה נוספת - כֵל מלשון מדידה, כמו "וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ" (ישעיהו, מ', י"ב), כלומר החודש בו קוצרים את התבואה ומודדים אותה.
  • יַרְחו זֶמֶר - שני חודשים של בציר - תמוז ואב.
  • יֶרַח קֵץ - חודש הקיץ, קטיפת פירות הקיץ, למשל תאנים - חודש אלול.

בנוסף מופיעה התחלה של שם "אבי (ה)-", ככל הנראה שמו של הכותב.

הלוח מלמד כי השנה בתקופה העתיקה הייתה שנה חקלאית, שהתחילה בחודש תשרי ונגמרה בחודש אלול. ייתכן שלוח שנה קדום זה התפתח בהמשך לוח השנה העברי[2].

מטרת הכתובת אינה ברורה. בין ההשערות השונות שהועלו הוצע שזוהי פקודה מטעם השלטון, תקנון של סדר העבודות החקלאיות המקובל, שיר חקלאי, או שרשימה הקשורה לתשלומים שחלו בחודשים אלההכתב העברי הקדום[3]

על פי ציפורה יבין, ביסוסו של לוח שנה מתוך סדרה קבועה של פעולות חקלאיות, להבדיל מלוח שנה שבסיסו מניעים פוליטיים, הוא עדות לאוכלוסייה חקלאית שפועלת ביציבות, ביטחון ובעצמאות יחסיים. יבין שיערה שהתקיים שלב ביניים בו לצד לוח שנה ממלכתי שנקבע ממניעים של גיבוש זהות קולקטיבית, התבצע גם שימוש מקביל בלוח השנה החקלאי שנמצא בגזר, לצורך יומיומי לוגיסטי[2].

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • נפתלי הרץ טור-סיני, להבנתו של לוח גזר. בתוך: הלשון והספר, כרך הלשון. ירושלים, תשי"ד. עמ' 44–52.
  • שמריהו טלמון, לוח גזר ומחזור העונות בכנען הקדומה, בית מקרא יב [א], חשוון תשכ"ז, עמ' 3–17
  • Albright, W.F. The Gezer Calendar in "Bulletin of the American Schools of Oriental Research" (BASOR). 1943. Volume 92:16-26.

.

קישורים חיצונייםעריכה

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

  מדיה וקבצים בנושא לוח גזר בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 גשר מפעלים חינוכיים, לוח גזר, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
  2. ^ 1 2 דוקטור ציפי יבין, לוח השנה העברי בעקבות "לוח גזר"
  3. ^ יוסף ניצן; ד"ר יהושפט נבו, כתובות ארכיאולוגיות מתקופת המקרא : לוח גזר, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח