יהודה לייב קצנלסון

ד"ר יהודה לייב בנימין קצנלסון (נכתב לעיתים כצנלסון; בכתיב יידי: קאַצענעלסאָן; בכתיב רוסי: Лев (Иегуда Лейб Вениамин) Израилевич Каценельсон;‏ 29 בנובמבר 1846, י' בכסלו ה'תר"ז, צ'רניגוב – 20 בינואר 1917, ו' בטבת ה'תרע"ז, פטרוגרד), הידוע בשם העט שלו בוקי בן יגלי (נהגה "יוֹגלי"; על שם נשיא שבט דן בספר במדבר), היה רופא, סופר ופובליציסט יהודי-עברי מתקופת התחייה.

יהודה לייב קצנלסון
יהודה

לידה	29 בנובמבר 1846 צ'רניהיב, האימפריה הרוסית
פטירה	20 בינואר 1917 (בגיל 70) סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית
מדינה	האימפריה הרוסית
מקום קבורה	בית הקברות היהודי פריאוברז'נסקי
שם עט	Buki ben Jogli, בוקי בן יגלי
מקום לימודים	האקדמיה הקיסרית לכירורגיה
שפות היצירה	עברית, רוסית, יידיש

קורות חיים

קצנלסון נולד בשנת 1846 בצ'רניגוב שבדרום-מערב האימפריה הרוסית (כיום באוקראינה). עוד בהיותו ילד נפטר אביו. לימודיו בחדר נמשכו עד גיל עשר ולאחר מכן עבד כחניך אצל סופר סת"ם. עקב רצונו העז להמשיך ללמוד, ברח מעיר מגוריו וממשפחתו לבברויסק שם החל ללמוד בישיבה. במקביל ללימודיו בישיבה רכש את ידיעת השפות רוסית וגרמנית. הוא למד במספר ישיבות והוסמך כרב בבית המדרש לרבנים בז'יטומיר. למד רפואה באוניברסיטת סנקט פטרבורג, ובמהלך לימודיו עבד כמורה עברית למתחילים בבית הספר היהודי היחידי בעיר, בית הספר של אליעזר ברמן.

לאחר מכן שירת כרופא צבאי. במלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) יצא לחזית כרופא. בעת זו כתב את סיפורו "יום הכיפורים בבולגריה". בתום המלחמה התיישב בבירה סנקט פטרבורג, ובהּ שימש כרופא כל חייו.

עוד בצעירותו החל להשתתף בעיתונים העבריים (כגון היום, שסייע בעריכתו וחיבר בו את רוב המאמרים בענייני מדע) מצד אחד, ובכתבי עת רפואיים ברוסית מצד שני. בעברית פרסם פיליטונים, רשימות מענייני דיומא ומאמרים פוליטיים חברתיים. כן החל לכתוב על מדע הרפואה, למן התלמוד ועד לרפואה המודרנית ברוסיה של ימיו. לימים כונסו מאמריו אלה בספרו "התלמוד וחכמת הרפואה".

קצנלסון לא היה ציוני בראשית דרכו הציבורית. הוא תמך בטריטוריאליסטים, והיה מן המטיפים הנלהבים להתיישבות יהודית חקלאית בכל מקום שהדבר ניתן, בייחוד בדרום רוסיה ובמושבות היהודיות בארגנטינה. על אהבת האדמה ועבודתה כתב גם את ספרו העברי 'שירת הזמיר', שיצא לאור בוורשה בשנת תרנ"ה (1894).

בשנת 1909 ביקר בארץ ישראל וסייר במושבות הראשונות. לאחר הביקור חל מהפך בדעותיו, הוא נטש את הטריטוריאליזם והחל לתמוך בציונות המעשית.

לאחר פרישתו של שמעון דובנוב נתמנה קצנלסון לעורך הראשי של הייברסקיה אנציקלופדיה. כן הרצה ברוסית בשיעורים למדעי המזרח, שעסקו בין השאר בהתיישבות היהודית בארץ ישראל. ספריו נתפרסמו גם מחוץ לרוסיה, וקנו להם קוראים אוהדים בארץ ישראל, בארצות הברית ובארגנטינה. מהדורות מספריו העבריים נדפסו בארץ ובארצות הברית.

יהודה לייב קצנלסון נפטר בסנקט פטרבורג בשנת 1917 (תרע"ז).

דמותו יוצאת הדופן של קצנלסון, והשילוב בין רופא רוסי לבין סופר עברי התומך בתנועת התחייה, הביאו לו פרסום רב בכל רחבי העם היהודי. מספר מונוגרפיות על חייו ועל יצירותיו נכתבו בידי סופרים עבריים בעלי שם, בהם דוד פרישמן, יעקב פיכמן, בן ציון כץ, מנחם ריבולוב וראובן בריינין, פישל לחובר וישראל כהן.

בעיר תל אביב קרוי רחוב על שמו, הנושא את כינויו הספרותי "בוקי בן יגלי".

כתבי בוקי בן יגלי

• שירת הזמיר: ספור / מאת בוקי בן יגלי, ורשה: אחיאסף, תרנ"ה 1894. (סדרת 'ספורי בוקי בן יגלי (ל. קצנלסון)'; חוברת א)
• אגדות וספורים (עם הקדמה מאת ראובן בריינין), ניו יורק: תרע"ח-1918.
• כל כתבי י"ל קאצענעלסאן, בשלשה חלקים (יצאו לאור על ידי יוסף לוריא), סנקט פטרבורג: תרס"ה-1905.
• מה שראו עיני ושמעו אוזני: זכרונות מימי חיי, ירושלים: מוסד ביאליק, תש"ז-1947.
• מערפלי ימי-קדם: ציור היסטורי, אודסה: אחיאסף, תרע"ב-1912.
• רמ"ח איברים: פרקים אחדים ממשנת יצירה, סנקט פטרבורג: תרמ"ח-1887.
• שירת הזמיר: מבחר ספורים (בצירוף תולדותיו כתובות בידי יעקב פיכמן), תל אביב: עם עובד, תש"ד-1944.
• התלמוד וחכמת הרפואה, ברלין: הוצאת חיים, תרפ"ח-1928.
• בין אדני השדה - סיפור לילדים

לקריאה נוספת

• ישורון קשת, 'בוקי בן יגלי על רקע זמנו', הדאר, מ"ז, תשכ"ח-1968.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יהודה לייב קצנלסון בוויקישיתוף

• כתבי בוקי בן-יגלי בפרויקט בן-יהודה
• דוד פרישמן, ד"ר יהודה לייב קצנלסון: מאמר ראשון, מאמר שני, בפרויקט בן יהודה
  • מתוך הספדו של פרישמן על קצנלסון
• בן-ציון אייזנשטט, קצנלסון, דר. יהודה ליב, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ו, עמודים 62–63, באתר היברובוקס
• יהודה לייב קצנלסון, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
• זלמן אפשטיין, לערכו המדעי של התלמוד (ציון לבוקי בן יגלי ז"ל), "הארץ", אדר תרצ"ד, בפרויקט בן-יהודה
• י. ל. כהנוביץ, מזכרונותיו של בוקי בן יגלי: (ליובל הכ"ה של העתונות העברית היומית), הזמן, 13 בפברואר 1911
• "אחרי מטתו של הד"ר י. ל. קצנלסון", בעיתון "העם":
  • לתולדותיו של הד"ר י. ל. קצנלסון, העם, 26 בינואר 1917
  • א. פודלישבסקי, מימיו האחרונים של הד"ר י. ל. קצנלסון, העם, 26 בינואר 1917
  • ד"ר ש. אייזנשטדט, על קברו של איש האשכולות, העם, 26 בינואר 1917
  • י. צינברג, לנשמת בוקי בן יגלי; וטלגרמות נוספות, העם, 26 בינואר 1917
• דוד פרישמאן, ד"ר י. ל. קצנלסון, הצפירה, 10 בינואר 1918 (למלאות שנה למותו; הופיע במקור מיד עם מותו בשבועון העברי "העם" במוסקבה)
• יהודה לייב קצנלסון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• יהודה ליב בנימין בן ישראל כצנלסון (1846-1917), דף שער בספרייה הלאומית
• יהודה לייב קצנלסון, בלקסיקון הספרות העברית החדשה