פתיחת התפריט הראשי

ליגת האלופות האסיאתיתאנגלית: AFC Champions League) היא תחרות קבוצות כדורגל בינלאומית שנתית, בין אלופות ומחזיקות הגביע של 14 הליגות האסיאתיות הבכירות. היא שייכת לקונפדרציית הכדורגל של אסיה (AFC). הזוכה משתתפת באליפות העולם לקבוצות.

ליגת האלופות האסיאתית
AFC Champions League logo.png
ענף כדורגל
שנת ייסוד 1967
ארגון מפעיל AFC
מספר מתמודדים 32 (+ 15 נושרות בסיבוב המקדים)
יבשת אסיה
שמות קודמים 1967-1971 גביע אסיה לאלופות; 1986-2002 אליפות אסיה לקבוצות
אלוף/ה נוכחי/ת יפןיפן קאשימה אנטלרס (זכייה ראשונה)
הכי הרבה זכיות קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומיתפוהאנג סטילרס (3)
מפעל נמוך יותר גביע AFC
the-afc.com

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

הטורניר, שנודע בתחילה כ"גביע אסיה לאלופות"[1] (באנגלית: Asian Champion Club Tournament, טורניר הקבוצות האלופות של אסיה), החל בשנת 1967 עם שמונה קבוצות. אחרי הטורניר של שנת 1971 הטורניר הופסק עד 1986, והוא נולד מחדש תחת השם "אליפות אסיה לקבוצות" (Asian Club Championship). רק אלופות הליגות המקומיות הורשו להשתתף בטורניר, כאשר מחזיקות הגביע שיחקו בטורניר גביע אסיה למחזיקות גביע. המנצחות של שני הטורנירים שיחקו ביניהן בסופר קאפ האסיאתי.

מאז 2002/03 "אליפות אסיה לקבוצות" ו"גביע אסיה למחזיקות" מוזגו לטורניר אחד תחת השם "ליגת האלופות האסיאתית".

קבוצות ישראליות בטורנירעריכה

אף על פי שישראל סולקה מ-AFC כבר ב-1974, והיא כעת משתייכת לאופ"א, היא עדיין נחשבת לאחת המדינות המובילות של הטורניר בכל הזמנים. זאת, למרות שקבוצות ישראליות נטלו חלק בטורניר ארבע פעמים בלבד.

מכבי תל אביב היא אחת מ-7 קבוצות שזכו בטורניר פעמיים, והפועל תל אביב זכתה בטורניר פעם אחת, והפסידה פעם נוספת בגמר.

בעונה הראשונה שהתקיים הטורניר, 1966/67, הפועל תל אביב ניצחה בגמר 2-1 את סלנגור ממלזיה והפכה לזוכה בטורניר הראשון של גביע אסיה. עונת 1968/69 הייתה הפעם השנייה שהטורניר התקיים ומכבי תל אביב זכתה בגביע לאחר ניצחון 1-0 על ינגזיי מסין. עונה לאחר מכן הפועל תל אביב הפכה לקבוצה הראשונה שעלתה לגמר בפעם השנייה, בו הפסידה 2-1 לטאג' האיראנית שלמעשה היה גם ההפסד היחיד של קבוצה ישראלית בגביע אסיה. בעונה לאחר מכן מכבי תל אביב הפכה לקבוצה הראשונה שזכתה פעמיים במפעל, לאחר ניצחון טכני בגמר על אל שורטה העיראקית, מפני שלפי המדיניות העיראקית באותה עת אסור היה להופיע למשחקים מול קבוצות ישראליות. למעשה, ארבעת הטורנירים הראשונים היו גם הטורנירים היחידים בהם קבוצות ישראליות השתתפו בגביע אסיה.

פורמט הטורניר ותנאי קבלהעריכה

אלופות 14 הליגות הבכירות של אסיה עולות אוטומטית לטורניר, כמו גם מחזיקות גביע המדינה של אותן מדינות. זוכות ליגת האלופות של העונה הקודמת עולות אוטומטית לרבע-הגמר. קבוצות שלא משחקות ב-14 הליגות הבכירות במשחקות בגביע אסיה לקבוצות, טורניר המקביל לליגה האירופית.

הקבוצות המעפילות מחולקות לפי אזורים לשבעה בתים של ארבע קבוצות כ"א. הקבוצות משחקות ביניהן בבית ובחוץ, והקבוצה שמסיימת במקום הראשון בכל בית עולה לרבע הגמר, אליו עולה כאמור אוטומטית אלופת הליגה. רבע הגמר, חצי הגמר והגמר משוחקים גם הם בשיטת בית וחוץ ובשיטת נוק-אאוט.

ב-2007 הטורניר הורחב ל-31 קבוצות, בין השאר מפני שגם אוסטרליה הצטרפה ל-AFC.

המדינות המשתתפותעריכה

מרכז ומערב אסיהעריכה

מזרח אסיהעריכה

אוסטרליהעריכה

רשימת הזוכות - פורמט "ליגת האלופות"עריכה

זכיות לפי קבוצהעריכה

קבוצה זכיות סגנות אלופה בשנים סגנית בשנים
דרום קוריאה  פוהאנג סטילרס 3 0 1997,1998,2009
ערב הסעודית  אל-הילאל 2 4 1991,2000 1986,1987,2014,2017
איראן  אסתקאלאל טהראן 2 2 1970,1990-91 1991,1999
דרום קוריאה  סאנגנם 2 2 1995,2010 1997,2004
ערב הסעודית  אל-איתיחאד 2 1 2004,2005 2009
דרום קוריאה  ג'ונבוק יונדאי מוטורס 2 1 2006,2016 2011
ישראל  מכבי תל אביב 2 0 1969,1971
תאילנד  בנק החקלאים של תאילנד 2 0 1994,1994-95
דרום קוריאה  סוואן בלו ווינגס 2 0 2001,2002
קטאר  א-סד 2 0 1989,2011
הרפובליקה העממית של סין  גואנגג'ואו אוורגראנד 2 0 2013,2015
יפן  אוראווה רד דיימונדס 2 0 2007,2017
יפן  ג'ובילו איוואטה 1 2 1999 2000,2001
איחוד האמירויות הערביות  אל-עין 1 2 2003 2005,2016
ישראל  הפועל תל אביב 1 1 1967 1970
הרפובליקה העממית של סין  ליאונינג 1 1 1990 1990-91
דרום קוריאה  בוסאן איי-פארק 1 0 1985-86
יפן  ג'ף יונייטד 1 0 1986
יפן  טוקיו ורדי 1 0 1987
איראן  פאס טהראן 1 0 1993
יפן  גמבה אוסקה 1 0 2008
דרום קוריאה  אולסן יונדאי 1 0 2012
אוסטרליה  וסטרן סידני וונדררס 1 0 2014
יפן קאשימה אנטלרס 1 0 2018
ערב הסעודית  אל-אהלי ג'דה 0 2 1985-86,2012
דרום קוריאה  סיאול 0 2 2002,2013
מלזיה  סלנגור 0 1 1967
דרום קוריאה  יאנג-זי 0 1 1969
עיראק  אל שורטה 0 1 1971
עיראק אל-ראשד 0 1 1989
יפן  יוקוהמה מרינוס 0 1 1990
ערב הסעודית  אל שבאב ריאד 0 1 1993
עומאן  עומאן קלאב 0 1 1994
קטאר  אל עראבי 0 1 1994-95
ערב הסעודית  אל נאסר 0 1 1995
הרפובליקה העממית של סין  Dalian Shide 0 1 1998
תאילנד  טרו ססנה 0 1 2003
סוריה  Al-Karamah 0 1 2006
איראן  סיפהאן 0 1 2007
אוסטרליה  אדלייד יונייטד 0 1 2008
איראן  זוב האן 0 1 2010
איחוד האמירויות הערביות  אל אהלי דובאי 0 1 2015
איראן  פרספוליס 0 1 2018

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה