לידה שקטה

כינוי ללידה של עובר מת

לידה שקטה הוא מונח השגור בפי הציבור המתאר לידת עובר מת[1]. מקור המושג "לידה שקטה" בא להבדיל אותו מלידת חי, בה התינוק בוכה. לעיתים מייחסים מושג זה ללידה לאחר מות עובר תוך-רחמי, אך למעשה לידה שקטה היא תוצאה זהה למגוון של מקרים רפואיים שונים שבהם התקבלה ההחלטה על הפסקת היריון. הפסקת ההיריון בשלביו השונים יכולה לנבוע ממגוון סיבות, אך בכל המקרים התוצאה היא לידת עובר מת. המונח הרפואי הוא stillbirth. לידה שקטה היא לידה לכל דבר, כולל כל תופעות הלוואי, הכאבים והקשיים המלווים אותה, המוחמרים ביתר שאת בגלל התוצאה הכואבת.

חלקת קברי העוברים המשותפים בבית הקברות הישן בחיפה.

הפסקת היריוןעריכה

הפסקת היריון מתרחשת לרוב בעקבות גילוי מומים קשים בעובר או הופעת סיבוכי היריון קשים המסכנים את חיי האם. בהיריון מתקדם (לרוב משבוע 21 ואילך) לא ניתן לבצע הפסקת היריון על ידי טיפול תרופתי, שאיבה או גרידה, אלא יש לזרז את הלידה באופן יזום וללדת את העובר. היה והעובר עדיין חי, טרם זירוז הלידה מפסיקים את פעימות לבו של העובר. הזירוז עצמו נעשה על ידי שימוש במשפחת תרופות הנקראת פרוסטגלנדינים, אשר גורמת להתכווצויות עזות של הרחם, וכך מתחיל תהליך הלידה באופן יזום ולא ספונטני. שם התרופה המשמש לזירוז לידה הוא מיסופרוסטול (Misoprostol; השם המסחרי - ציטוטק, Cytothec).

מות עובר תוך-רחמיעריכה

  ערך מורחב – מות עובר תוך-רחמי

מוות תוך-רחמי הוא מצב בו עובר מת מסיבה כלשהי בעודו ברחם. כאשר המוות התוך-רחמי מתרחש בין השבועות 20–28 להיריון הוא נקרא "מוות תוך-רחמי מוקדם", ולאחר השבוע ה-28 נקרא "מוות תוך-רחמי מאוחר". כאשר שבוע ההיריון איננו ידוע, אזי החישוב הוא לפי משקל העובר, כאשר בין 500 גרם ל-1000 גרם מוגדר כמוות תוך-רחמי מוקדם ומ-1000 גרם מדובר במוות תוך-רחמי מאוחר[2][3].

הסיבות ללידה שקטהעריכה

כאמור, מקרים רבים ומגוונים יכולים להוביל ללידה שקטה[4]:

  • במקרים בהם העובר סובל ממומים קשים שלא נתגלו בבדיקות מוקדמות כגון סקירת מערכות, יכול להיגרם נזק בהתפתחותו התקינה של העובר ואף להביא למותו ברחם ולהשראת לידה מוקדמת אשר תוביל ללידה שקטה. מומים אלו יכולים להתרחש כתוצאה מבעיות כרומוזומליות כדוגמת טריזומיה, שינויים מבניים במערכות חשובות כמו מערכת העצבים המרכזית, לב וכליות, מחלה המוליטית בעובר או מחלות מטבוליות בעובר.
  • סיבוכים שונים יכולים להוביל לבעיות באספקת הדם מהאם לעובר עקב פגיעה בחבל הטבור. בעיות אלה כוללות לחץ על חבל הטבור, קשירת חבל הטבור והפרעות נוספות. הנזק העוברי שנגרם כתוצאה מאספת הדם הלקויה לעובר יכולה להוביל לפגיעה בלתי הפיכה ואף להביא למותו.
  • בעיות בשליה יכולות לגרום גם כן לפגיעה קשה בעובר ולמותו בטרם עת. בין היתר מדובר באי ספיקת שליה והאטה בגדילה תוך רחמית, היפרדות שליה, שליית פתח, או דימום שלייתי.
  • בעיות במי השפיר גם הן יכולות להוביל ללידה שקטה. לעיתים מדובר בריבוי מי שפיר ולעיתים במיעוט מי שפיר. מיעוט מי שפיר קיצוני יכול להיגרם באופן ספונטני, אך לעיתים גם באופן לא ספונטני, למשל כתוצאה מבדיקת מי שפיר, אשר גורמת לירידת מים אצל אחוז מזערי מאוכלוסיית הנשים.
  • זיהום תוך רחמי הנגרם על ידי חיידקים או וירוסים יכול גם הוא להוביל לפגיעה בעובר ולמותו ברחם.

הסיכון ללידה שקטהעריכה

 
פינת הנצחה לזכר תינוקות שנולדו בלידות שקטות, בגן החיות התנ"כי בירושלים

ישנם מספר גורמי סיכון העשויים להוביל לסיום היריון וללידה שקטה, חלקם קשורים לאורח החיים של האם ולמצבה הבריאותי וחלקם נוגעים למהלך ההיריון עצמו. בעיות רפואיות של האם המהוות גורם סיכון הן יתר לחץ דם, הפרעות קרישה (טרומבופיליה), תפקודי כבד לא תקינים, סוכרת, וקרע של הרחם כתוצאה מניתוח קיסרי קודם. שתיית אלכוהול, עישון וצריכת סמים במהלך ההיריון מגדילים את הסיכון להיווצרות מומים ולהוביל ללידה שקטה, שכן חומרים אלו יכולים לחדור מבעד לשליה ולפגוע בהתפתחות התקינה של העובר. בכלל זה גם החשיפה לעישון פסיבי הוא בעל אפקטים שליליים. מחקרים הראו כי בהריונות בגילאים צעירים מאוד (גיל 18 ומטה) או בגילאים מאוחרים יותר (35 ומעלה) השכיחות למות עובר ברחם עולה. הריונות אלה נחשבים הריונות בסיכון ודורשים מעקב קפדני יותר. כמו כן, תת-גובה, תת-משקל ומשקל יתר מהווים גם הם גורם סיכון. בהיריון ממושך, הנמשך מעבר ל-40 שבועות, הסיכון לסיבוכים ולמוות תוך רחמי עולה. כדי להימנע מסיבוכים אפשריים, עם התקדמות ההיריון מעבר לשלב זה ישקלו זירוז לידה באמצעות תרופות. בנוסף, עוברים בעלי משקל נמוך שלא התפתחו כמצופה והגיעו למשקל תקין נמצאים בסיכון יתר להתפתחות סיבוכים שונים שעשויים להסתיים בלידה שקטה.

אופן ביצוע לידה שקטהעריכה

יש להבחין בין כמה פרמטרים אשר משפיעים הן על תהליך סיום ההיריון שתעבור האישה והן על ההתייחסות המוסדית לתהליך שהיא עוברת:[4]

  • גודל העובר - שבוע ההיריון קובע אם המוסד הרפואי מתייחס לסיום ההיריון טרם זמנו כהפלה (בדרך כלל לפני שבוע 22) או כהפסקת היריון ולידה מוקדמת (אחרי שבוע 22).
  • מצב העובר - יש הבדל בין מצבים בהם העובר עדיין חי ברחם לבין מצב שאינו חי. היה והעובר עדיין חי והאישה נאלצת לעבור לידה או הפסקת היריון יזומה, החל משבוע 21+6 להריון יש לבצע הליך להפסקת פעילת הלב של העובר טרם הלידה, הליך המכונה פטיסייד. ההליך מתבצע כדי למנוע מצב שבו ייוולד תינוק עם סימני חיים, מה שעלול להביא לסבל פיזי ונפשי ולדילמות אתיות וחוקיות[5]. לאחריו מתבצע תהליך הלידה או הלידה המוקדמת.
  • דרך סיום ההיריון - ישנן נשים שעוברות הפלה ספונטנית ללא התערבות, או נכנסות למצב לידה מוקדמת ללא התערבות. לעומתן, נשים אחרות נאלצות לעשות הפלה יזומה או הפסקת היריון יזומה. על אף שנראה כי התוצאה הסופית בכל המקרים זהה, התהליכים העוברים על היולדת ועל העובר מעט שונים.

תהליכי הלידה המוקדמת:

  1. כשלב מקדים להליך עצמו, מוחדר לצוואר הרחם מקלון הנקרא למינריה (הקרוי גם דילפאן), במטרה לגרום להתרחבותו. למינריה היא סוג של אצה הסופחת נוזלים ובכך מאפשרת את ההתרחבות ההדרגתית של צוואר הרחם.
  2. אם העובר עדיין חי, יבוצע הליך פטיסייד במהלכו תופסק פעילות לב העובר. הליך זה נעשה בהנחיית אולטרסאונד וכולל החדרה של מחט דרך בטנה של האם. המחט מוחדרת אל לב העובר והיא מכילה תמיסת אשלגן כלורי שגורמת באופן מיידי להפסקת פעימות הלב. לרוב, הפעולה נעשית על ידי גניקולוג/ית שמתמחה ברפואת אם-עובר. כחצי שעה לאחר ההליך מתבצע אולטרסאונד נוסף כדי לוודא את הצלחת הפעולה[6].
  3. אז יוזרקו למי השפיר טבליות ציטוטק או תמיסת פרוסטגלנדינים אשר יגרמו לזירוז הופעת צירים.
  4. משלב זה יש להמתין תחת השגחה עד לתחילת שלב הלידה הפעילה.
  5. לעיתים, בתום הלידה ולאחר פליטת השלייה, יש צורך בביצוע גרידה על מנת להבטיח כי לא נשארו שאריות שלייה הדבוקות לקיר הרחם. הגרידה מתבצעת בחדר ניתוח תחת הרדמה ונמשכת דקות ספורות.

הפסקת פעילות העובר אינה מתקיימת במקרים בהם האישה נכנסת ללידה מוקדמת באופן ספונטני. במקרים כאלה, תוצאת הלידה קשורה בגורמים רבים, ביניהם גיל העובר. לעיתים רבות, עוברים מתחת לשבוע 24 אינם שורדים את מאמץ הלידה ונולדים מתים, או נולדים עם פעילות לבבית מסוימת. במקרים כאלה הצוות הרפואי ימתין להפסקה ספונטנית של הפעילות הלבבית של העובר על מנת לקבוע מוות סופי. במקרים אחרים בהם העובר שורד את הלידה המוקדמת, המצב הרפואי שגרם ללידה וכן גיל הוולד ישפיעו על המשך הטיפול הרפואי.

לאחר הלידהעריכה

מצבה הפיזי של האישהעריכה

לאחר הלידה היולדת עשויה לסבול ממספר תופעות כגון דימומים וגינליים, גודש בשדיים והתכווצויות הרחם (המנסה לחזור בהדרגה לגודלו המקורי טרם ההיריון). על גודש בשדיים ניתן להקל על ידי קבלת תרופה המייבשת את החלב. דימום וגינלי נמשך בין 4 ל-6 שבועות בממוצע, אם כי אצל נשים מסוימות התהליך עשוי לקחת זמן רב יותר עד הפסקת הדימום והתחדשות המחזור החודשי. ניתן ורצוי להיעזר ברופא להקלת הסימפטומים.

התמודדות נפשיתעריכה

לידה שקטה היא חוויה נפשית קשה לשני בני הזוג המלווה לעיתים בתחושת קשות של אובדן, אבל, כעס, דיכאון ותחושת אשמה. מומלץ להתייעץ עם אנשי מקצוע כמו פסיכולוג או עובד סוציאלי לתמיכה והקלת ההתמודדות עם האירוע. ישנן קבוצות תמיכה ופורומים שונים בהם נשים חולקות את סיפורן האישי ובכך מסייעות לעצמן ולאחרות בהתמודדות עם המצב הנפשי המורכב אליו נקלעו. בני הזוג לעומת זאת נותרים בודדים בצערם. יגונם אינו נראה מכמה סיבות: אופן הביטוי של יגונם, (לרוב אינסטרומנטלי יותר ופחות רגשי ונראה מאופן הביטוי של נשים את יגונן) והעובדה שגברים באופן כללי, פחות נראים במרחבים פרינטליים.

במקרים שבהם הלידה השקטה כללה הליך של המתת העובר, היא עלולה להחוות כאירוע טראומטי ומשנה חיים עבור שני בני הזוג. אירוע שעלול לגרום לסימפטומים פוסט-טראומטיים[7]. הקושי נובע משילוב של גיל הריון מתקדם (שבו ניתן להרגיש בתנועות העובר), וריבוי קבלת ההחלטות המורכבות שיש להחליט במעמד ההמתה, הלידה ולאחריה. הבחירה של ההורים על ביצוע הפעולה וחוסר ודאות לגבי בריאות העובר, אם היה נולד בכל זאת מותירים את ההורים בתחושות קשות ובחוסר ודאות מתמשך. בנוסף מחקרים מראים שהמתת עובר היא נושא מושתק ואין לגיטימציה לשוחח עליו, כך שהקושי מלווה לעיתים קרובות בתחושות בדידות ורגשות אשם[8][9].

במקרים רבים ההתמודדות הנפשית מורכבת גם מכיוון שבני הזוג (ולעיתים גורמים נוספים במשפחה) נאלצים לקבל החלטות חשובות בסיטואציה טעונה רגשית, ובזמן קצר מאוד. בין היתר, עליהם להחליט כיצד רוצים להפרד מהוולד. האם לראות אותו? לתעד אותו בעזרת צילום? להחזיק אותו? לתת לו שם ולטפל בסידורי הקבורה. (בעצמם או באמצעות בית החולים). בשנים האחרונות, עם עליית המודעות להשלכותיה של הלידה השקטה, ישנם זוגות הבוחרים לצלם את הוולד ולעיתים אף להצטלם איתו, במיוחד כשמדובר בלידה שקטה בשבועות מתקדמים. פרידה מקיפה נמצאה כבעלת קשר חיובי להתמודדות מיטיבה עם ההריון העוקב ללידה השקטה אם יש כזה, ולהתמודדות הכללית עם האובדן.

סידורי הקבורהעריכה

על פי חוק, לבני הזוג יש הזכות לבחור אם לקחת על עצמם את סידורי הקבורה, או להעביר את הטיפול לבית החולים. העברת הטיפול לבית החולים משמעו שההורים מוותרים על הבחירה באיזה אופן ובאיזה מקום יקבר הוולד. בית החולים מעביר את הטיפול לחברה קדישא, אשר קוברת בצורות שונות בהתאם לגיל הוולד, לעיתים בקברי אחים ובקברים ללא שם ולעיתים אף ללא תיעוד מדויק.

בעוד שישנם זוגות שמעדיפים שלא לראות את הוולד, לא לתת לו שם ולא לטפל בעניין הקבורה, אחרים מעדיפים לראותו, לעיתים להצטלם, לתת שם ולקבור בקבר מסודר. עם זאת, בשל הצורך לקבל החלטות במהירות ותחת השפעתה של סיטואציה נפשית ופיזית קשה, התחושות והרגשות של מי מבני הזוג עשויים להשתנות לאחר זמן מה. כך, זוגות אשר חותמים בבית החולים על טופס בו הם מעבירים את סידור הקבורה לבית חולים, מוצאים לאחר זמן מה כי הם רוצים לדעת מהו מקום הקבורה. במקרים כאלה, עמותת עתים מסייעת לזוגות לאתר את מקום הקבורה ואף לשפרו על ידי יצירת קשר עם חברה קדישא ובירור מקום הקבורה המדויק[10].

בחוק הישראליעריכה

עובדת שילדה בלידה שקטה זכאית לחופשת לידה ככל יולדת. סעיף 6(ה) לחוק עבודת נשים מתיר לה, באישור בכתב של רופא, לקצר את חופשת הלידה כך שתכלול לפחות שלושה שבועות שאחרי הלידה. החל מ-1 באפריל 2016, לידה שקטה לאחר השבוע ה-22 להיריון (לפני ה-01/04/16, החל מהשבוע ה-26) מזכה את היולדת במענק אשפוז, במענק לידה ובדמי לידה, בהתאם לכללים החלים על כל יולדת[11]. נשים שעוברות את התהליך לפני שבוע 22 ואינן זכאיות לחופשת לידה, זכאיות לניצול של עד 6 שבועות ימי מחלה באישור רופא משפחה או רופא נשים.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • הספר "להפרד לפני שמכירים" מאת יעל בשור, המגולל את סיפורה האישי.

קישורים חיצונייםעריכה

אתרי מידעעריכה

מאמרים וכתבות בעיתונותעריכה

קבוצות תמיכהעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ פרופ' אדי ויסבוך, לידה שקטה, אתר קופת חולים כללית, ‏יוני 2018
  2. ^ Mohammad, Y., Joy, L., Gary, D., Zulfiqar, B.(2010 ). Stillbirth: Epidemiology, evidence, and priorities for action, Seminars in perinatology, 387-394.
  3. ^ Smith, G., Fertts, R.(2007). Stillbirth, Seminar, 370, 1715-1725.
  4. ^ 1 2 ד"ר ארביב, לידה שקטה
  5. ^ The Care of Women Requesting Induced Abortion (Evidence-based Clinical Guideline No. 7), RCOG (בBritish English)
  6. ^ Iris Ohel-Shani, Dalit Yassour-Borochowitz, Moral Distress and Feticide: Hearing the Voices of Maternal-Fetal Medicine Physicians, The Journal of Clinical Ethics 32, 2021, עמ' 114–123
  7. ^ Caroline Lafarge, Kathryn Mitchell, Andrew C. G. Breeze, Pauline Fox, Pregnancy termination for fetal abnormality: are health professionals’ perceptions of women’s coping congruent with women’s accounts?, BMC Pregnancy and Childbirth 17, 2017-02-08, עמ' 60 doi: 10.1186/s12884-017-1238-3
  8. ^ Ronit D. Leichtentritt, Michal Mahat-Shamir, Mothers' Continuing Bond With the Baby: The Case of Feticide, Qualitative Health Research 27, 2017-04, עמ' 665–676 doi: 10.1177/1049732315616626
  9. ^ M. J. Hendriks, A. Abraham, Perinatal loss and parental loneliness: Narratives of late termination of pregnancy, Death Studies 0, 2021-03-22, עמ' 1–11 doi: 10.1080/07481187.2021.1894511
  10. ^ קבורת תינוקות ונפלים, Itim, ‏2019-05-30
  11. ^ אמהות - זכויות יולדת שתינוקה נפטר, באתר המוסד לביטוח לאומי

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.