אורלי וילנאי
אורלי וילנאי (נולדה ב-28 ביולי 1972 בתל אביב) היא עיתונאית, פעילה חברתית ומנחת טלוויזיה ישראלית.
 | |
| וילנאי, 2013 | |
| לידה |
28 ביולי 1972 (בת 52) תל אביב-יפו, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| השכלה |
אוניברסיטת תל אביב  |
| תקופת הפעילות | מ-1994 |
| עיסוק | עיתונאית ואשת טלוויזיה |
| סוג כתב | הגשת "אורלי וגיא" בערוץ 13 |
| תחום סיקור | חברה, רווחה וכלכלה |
| בן או בת זוג |
גיא מרוז |
  | |
ביוגרפיה
עריכהוילנאי היא בתם של כתב קול ישראל, שמעון וילנאי ושרה, אשת חינוך מיוחד[1]. את שירותה הצבאי עשתה ביחידת המזל"טים של צה"ל, בימים בהם הייתה היחידה כפופה לאגף המודיעין[2].
וילנאי היא בעלת תואר ראשון בתקשורת וטלוויזיה מאוניברסיטת תל אביב. בעלת תואר שני בתוכנית ללימודי ביטחון, אותו עשתה במקביל לעבודה כחוקרת במכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב.
את דרכה הטלוויזיונית החלה כמנחה בערוץ הקניות. ב-1994 הנחתה וילנאי את התוכנית "ימבה קיץ" ששודרה בטלוויזיה החינוכית. בשנת 1998 החלה את עבודתה העיתונאית בערוץ הראשון של הטלוויזיה. בשנת 2000 מונתה לתפקיד כתבת לענייני רווחה. במקביל הגישה את תוכנית הבוקר של הערוץ לצדם של מאיר איינשטיין ואורי לוי. בתקופה זו שידרה כתבות שהקנו לה שם של בעלת קול חברתי נוקב. ב-2004 התפטרה בעקבות לחצים מצד מנכ"ל רשות השידור, יוסף בראל, למתן את כתבותיה[3].
בשנת 2004 הגישה עם גיא מרוז בגלי צה"ל את התוכנית "יהיה בסדר" שעסקה בעוולות אזרחיות[4].
וילנאי עברה לערוץ 2 שם המשיכה לעסוק בתחום החברתי. תחילה שימשה כתבת בצוות התוכנית "עובדה". בשנים 2006–2007 הגישה וילנאי יחד עם בן זוגה[5], גיא מרוז את התוכנית "המשמר האזרחי" ב"קשת", ערוץ 2. בשנת 2008 בערב יום השואה תשס"ח הוקרן בערוץ 2 סרטם של וילנאי ומרוז "מוסר השילומים - המלחמה נמשכת", שבו האשימו את ועדת התביעות ואישים מטעמה בכך שהם מעכבים תשלומים המיועדים לניצולי השואה ומעדיפים את תקצובם של מוסדות שאינם קשורים לניצולים. ועדת התביעות טענה כי מדובר בעלילה אכזרית ומעוותת, ותבעה את בני הזוג. בהסכם פשרה הוחלט כי הם יפרסמו התנצלות ויעבירו לוועדה פיצוי בסך של 150 אלף ש"ח, שיועבר לארגון "עמך"[6].
בשנים 2009–2010, הגישה בערוץ 2 את תוכנית התחקירים "שתולים".
במקביל בשנת 2009 החלה וילנאי לעבוד בערוץ 10 שם הגישה יחד עם בן זוגה גיא מרוז, את התוכנית "אורלי וגיא בע"מ". בסוף ינואר 2011 החלו וילנאי ומרוז להגיש באותו ערוץ טלוויזיה, מדי יום, תוכנית בוקר בשם "אורלי וגיא". מיוני 2018 משודרת התוכנית בשעות הערב. במקביל הגישה עם מרוז באותו ערוץ את סדרת התוכנית "אורלי וגיא חוזרים עם תשובה".
בשנת 2014, השתתפה יחד עם מרוז בעונה השנייה של הסדרה הדוקומנטרית "מחוברים פלוס", המשודרת בהוט.
ב-23 במרץ 2018 החלה להגיש בערוץ 10 את התוכנית "אורלי וחי" שעוסקת בבעלי חיים[7].
לאחר מיזוג רשת וערוץ עשר, החל מ-2 ביולי 2019 החלו וילנאי ומרוז להגיש את תוכנית התחקירים "אורלי וגיא" בערוץ 13.
בשנת 2020, בעקבות התפרצות מגפת הקורונה יצרה עם בעלה גיא מרוז את הסרט התיעודי "ומה אם כל העולם טועה?"[8] שבו שולבו מומחים מתחום הרפואה המתנגדים למדיניות הטיפול בקורונה בישראל ובעולם. הסרט זכה למאות אלפי צפיות תוך מספר ימים וספג ביקורת מאנשי מדע ורפואה[9][10][11]. בספטמבר 2021, פרסמו השנים את הסרט התיעודי "עזבו את הילדים" שעוסק במדיניות הממשלה בהקשר לילדים ובני נוער. גם סרט זה זכה לביקורת מאנשי מדע ורפואה[12]. בדצמבר 2021 פרסמו השנים פוסט הקורא לנשים שעברו לידה שקטה לאחר החיסון לדווח על כך. משרד הבריאות יצא בחריפות כנגד פוסט זה. בתגובה, אורלי וגיא הגישו תביעה כנגד משרד הבריאות[13].
בראשית שנות ה-20 של המאה ה-21 הקימה וילנאי, ביחד עם ניצן מייזלס, את "מרכז חירות" - חווה במושב חרות, בה חיים 1,600 בעלי חיים שניצלו מהזנחה או התעללות[14]. מאז, היא עוסקת בעשייה חינוכית-טיפולית במקום.
בשנת 2022 הקימה את מפלגת "אומץ" יחד עם צביקה גרנות ובמפלגה זו משולבים מספר רופאים.
בשנת 2024 החלה להגיש ביחד עם מרוז את התוכנית השבועית חוזרים עם תקווה בגלי צה"ל[15].
חיים אישיים
עריכהוילנאי אם לבן מנישואיה הראשונים לעודד פדרבוש[5].
ב-31 בדצמבר 2008 נישאה בשנית, לגיא מרוז, בטקס אלטרנטיבי. בשנים 2011–2012 ניסה הזוג להביא לעולם ילד משותף, וכתוצאה מכך עברה וילנאי טיפולי הפריה חוץ-גופית. בני הזוג תיעדו את טיפולי ההפריה בסרטם "זוג או ילד" שהוקרן בערוץ 10[16]. לאחר שהטיפולים נכשלו היו בני הזוג למשפחת אומנה לילד אריתראי, שנולד להורים שהסתננו לישראל. בני הזוג מתגוררים בשיכון בבלי[17][18]. בספטמבר 2017 התחתנו בני הזוג בטקס דתי רשמי[19].
פרסים
עריכה- בשנת 2007 זכתה באות עמותת אומ"ץ.
- בשנת 2009 זכתה ב"פרס פרימור" של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו[20].
- בשנת 2012 וילנאי ומרוז זכו בפרס "כד החלב", הניתן במסגרת פסטיבל הטלוויזיה "שובר מסך" של מכללת עמק יזרעאל, על עשייתם הטלוויזיונית[21].
קישורים חיצוניים
עריכה
אורלי וילנאי, ברשת החברתית אינסטגרם- אורלי וילנאי, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
אורלי וילנאי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- כתבות התחקיר מהתוכנית "שתולים" בהנחיית אורלי וילנאי
- "אורלי וגיא בע"מ" אתר התוכנית באתר nana10
- הדס בשן, שומרת מסך, באתר ynet, 2 במאי 2007
- יעל קציר, נוסחת פטנט, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2007
קובי מידן, "אנשים בלילה" עם אורלי וילנאי, באתר iCast, 11 במרץ 2012- נועה רוזין, אורלי וילנאי וגיא מרוז: "אין שום דבר שהצופים שלנו לא יכולים לשמוע", באתר וואלה, 17 בפברואר 2013
- יוני בינרט, צמודים, לוחמניים ומושכים אש: אורלי וילנאי וגיא מרוז בראיון זוגי, באתר Xnet, 4 באפריל 2013
- זיו ביילין, גיא מרוז: "אני רוצה לעשות פה מהפכה כלכלית - מורה טוב ומנהל בנק טוב ירוויחו אותו דבר; רוצה להיות ראש עיריית ת"א יחד עם אורלי בעשור הבא", באתר גלובס, 8 באפריל 2014
- קרן נתנזון ויץ, אורית מרלין רוזנצוויג, אורלי וילנאי: "כל בנאדם משלם מס בחייו, והמס שלי יחסית קל", באתר ynet, 4 ביולי 2016
- אילון נופר, "הייתי יכולה להיות היום חברת כנסת לפחות, אם לא שרה", באתר גלובס, 13 במרץ 2018
- קיץ ברבנר, אורלי וילנאי: "לא יכולתי לנשום, הייתי בטוחה שאסיים את חיי ככה", באתר מעריב אונליין, 15 באפריל 2018
- רוני קובן, פגישה עם אורלי וילנאי, כאן_11, 30 ביוני 2018
שרי מקובר־בליקוב, אורלי וגיא נגד העולם, באתר "ידיעות אחרונות", 15 בנובמבר 2019- איתי אילנאי, גילית קוזבה, אורלי וגיא קונספירציות בע"מ, באתר "ידיעות אחרונות", 31 בדצמבר 2021
הערות שוליים
עריכה- ^ שרי שיין, "האהבה הזאת שלנו היא נס גדול", באתר מוטק'ה, 11 בפברואר, 2020
- ^
לפי דבריה בתחילת ראיון זה, מתוך תוכנית הבוקר "אורלי וגיא": מפקד יחידת המזל"טים לשעבר: "קשה להאמין שנאסף מודיעין משמעותי", באתר nana10, 7 באוקטובר 2012
- ^ זוהר ישראל, פרסום ראשון: אורלי וילנאי-פדרבוש התפטרה, באתר ynet, 12 במאי 2004
- ^ אלון הדר, סופשבוע, זוג או מרד, באתר nrg, 26 באפריל 2008
- ^ 1 2 אלון הדר, זוג או מרד, באתר nrg, 26 באפריל 2008 - במקור, מתוך מוסף "סופשבוע", מעריב
- ^ אורן פרסיקו, המלחמה מסתיימת בהתנצלות, באתר העין השביעית, 19 במרץ 2012
- ^ אורלי וחי, באתר ערוץ 10
- ^ ומה אם כל העולם טועה | מחדל הקורונה - העדויות שלכם, באתר Corona files
- ^ דרור מבורך, הקריסה קרובה, שמענו אתכם מספיק: כל הטעויות של אורלי וגיא, באתר TheMarker, 13 בינואר 2021
- ^ עמי פרידמן, תגובות קיצוניות לסרטם של אורלי וגיא, באתר ישראל היום, 11 בינואר 2021
- ^ הסרט של אורלי וגיא על הקורונה מלא בטעויות ובהטעיות. הנה התשובות, באתר הארץ, 12 בינואר 2021
- ^ מומחים: האם הטיעונים בסרטם השני של אורלי וגיא מוצדקים, באתר מאקו, 29 בספטמבר 2021
- ^ אורלי וגיא תובעים את משרד הבריאות, זה הסכום שידרשו, באתר אייס, 31 בדצמבר 2021
- ^ דנה הרמן,
אחרי שעבר התמוטטות עצבים קשה: גיא מרוז השתקם ומעלה הצגה, סרטון בערוץ "חדשות כאן", באתר יוטיוב, 8 בנובמבר 2024; החל מהדקה ה-10:19
- ^ חוזרים עם תקווה, באתר גלי צה"ל
- ^ זוג או ילד: הסרט המלא, באתר nana10, 11 בספטמבר 2012
- ^ דודי פטימר, "חופש הפעולה הגדול שניתן בתוכנית אירוח ברשת זה דבר ענק", באתר מעריב אונליין, 22 ביוני 2020
- ^ יפעת הללי אברהם, פפראצי משפחתי: אורלי וגיא עם הילד החדש, באתר מאקו, 2 בפברואר 2015
מיקי לוין, אורלי וילנאי וגיא מרוז בדרך להפוך למשפחת אומנה, באתר מעריב אונליין, 14 בדצמבר 2014 - ^ מזל טוב: אורלי וגיא התחתנו כדת וכדין, באתר מאקו, 16 בספטמבר 2017
- ^ ערן בר-און, הוכרזו הזוכים ב"פרס פרימור" של הרשות השנייה, באתר ynet, 16 בנובמבר 2009
- ^ אלי אלון, פרס "כד החלב" לאורלי וילנאי וגיא מרוז, באתר "יופוסט"
