מאיר אליטוב

הרב מאיר אליטוב (ה' באייר ה'תרצ"א, אפריל 1931 - ט' בניסן ה'תשכ"ד, מרץ 1964) היה מייסד וראש ישיבת בני עקיבא תקוות יעקב בשדה יעקב במשך שנתיים, מייסד וראש ישיבת מתיבתא בית הראש"ל.

מאיר אליטוב
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה אפריל 1931
ה' באייר ה'תרצ"א
ירושלים, פלשתינה (א"י)
נהרג מרץ 1964 (בגיל 32)
ט' בניסן ה'תשכ"ד
מקום קבורה בית הקברות הר המנוחות
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות שדה יעקב
ירושלים
תקופת הפעילות ? – מרץ 1964 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

נולד בירושלים העתיקה לרב יוסף רחמים ולשושנה בת הדיין רבי מאיר אביטבול מקזבלנקה. למד בתלמוד תורה של ישיבת פורת יוסף בעיר העתיקה. הצטרף לארגון אל"י ("ארגון לוחמי היהדות") שפעל לחיזוק היהדות והשבת ביישוב העברי בזמן המנדט ושמו המחתרתי היה "בצלאל". באותן שנים היה חברותא של הרב מרדכי אליהו.

בשנת ה'תש"ז עבר לישיבת תפארת ישראל בחיפה ובשנת תש"י לישיבת הדרום ברחובות שם למד אצל הרב אלימלך בר שאול והרב נפתלי מלצר. לאחר חתונתו החל ללמד בישיבת הדרום[1].

בשנת תשט"ו על פי בקשת הרב משה צבי נריה, הקים את ישיבת תקוות יעקב בשדה יעקב, והוא עמד בראשה[1]. הישיבה קמה בבית הכנסת של היישוב. בשנת תש"כ עזב עם חלק מתלמידיו להקים את ישיבה "מתיבתא בית הראש"ל" ברחוב זבוטינסקי בירושלים[2]. הוא עמד בראש הישיבה ונתן שיעורים גם לתושבי השכונה. הקים מניין משותף לבתי הכנסת "ישא ברכה" הספרדי ו"יבנה" האשכנזי. הוא מסר שיעורי תורה במעלה החמישה ובקריית ענבים.

בחודש אדר תשכ"ד, בדרך לשיעור תורה בקריית ענבים, נפגע מרכב חולף, ולאחר שבועיים נפטר מפצעיו ביום ט' בניסן. בהלווייתו הספידו אותו הרב אליהו פרדס רבה של ירושלים, הרב אריה בינה ורבנים נוספים. לאחר פטירתו מונה הרב עובדיה יוסף לראשות הישיבה עד שנת תשכ"ח (1968).[3]

משפחתו והנצחתו עריכה

השאיר אחריו הורים, אשה ושלושה ילדים. בתו עדי נשאה לרב דוד סמסון.

אחיו הם: הרב שמעון אליטוב, חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל ורב מבשרת ציון; הרב יעקב אליטוב, שהיה רבה של יהדות קניה מטעם הסוכנות היהודית; הרב שלמה אליטוב, רב הקהילה החלאבית במנצ'סטר; יצחק אליטוב לשעבר גזבר ראשי במשרד הפנים[דרוש מקור].

אחיו הרב שמעון הקים לזכרו את ישיבת עוז מאיר חב"ד בירושלים.

לרגל 45 שנה לפטירתו נעשתה על דמותו כתבה מקיפה בעיתון משפחה[דרושה הבהרה] שבעריכת בן אחיו יוסי אליטוב.

קישורים חיצוניים עריכה

מאיר בקשי, לזכר הרב מאיר אליטוב ז"ל, קול סיני, אייר תשכ"ד, עמ' 12–14. תולדות חייו בעמודים 20–22.

הערות שוליים עריכה