מעלה החמישה

מעלה החמישה
	מלון מעלה החמישה. מראה מכיוון אבו גוש
מחוז	ירושלים
מועצה אזורית	מטה יהודה
גובה ממוצע	‎787 מטר
תאריך ייסוד	1938
תנועה מיישבת	התנועה הקיבוצית
סוג יישוב	קיבוץ
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2020
- אוכלוסייה	819 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎3.1% בשנה
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת הרי ירושלים רגילה) מעלה החמישה31°49′04″N 35°06′39″E / 31.8176965390773°N 35.1108655293526°E מפת היישובים של מועצה אזורית מטה יהודה; באדום - מעלה החמישה; בירוק - מיקום בניין המועצה

מעלה החמישה (מַעֲלֵה-הַחֲמִשָּׁה) הוא קיבוץ הממוקם בראש אחת הפסגות הגבוהות שבהרי ירושלים, מדרום מזרח להר רפיד, על יד קיבוץ קריית ענבים והכפר אבו גוש ולצד היישוב הקהילתי הר אדר.

שלושת המבנים הראשונים ומגדל השמירה במעלה החמישה בשנת 1939

מעלה החמישה

היסטוריהעריכה

הקיבוץ נוסד רשמית ביולי 1938^[2] כחלק מיישובי חומה ומגדל, על ידי חברי גרעין "במעלה" של תנועת גורדוניה, שעלו מפולין וממזרח אירופה. חברי גרעין "במעלה" שהו בהכשרה במחנה ליד קריית ענבים עת נרצחו חמישה מחבריהם ב-9 בנובמבר 1937, במהלך סלילת דרך בהר הרוח^[3], הנמצא מדרום לקיבוץ. שמות החמישה: אהרון אולישבסקי, אריה מורדכוביץ, יהושע פוחובסקי, יצחק מגדל, משה בר גיורא (באומגרטן) אנדרטה לזכרם נבנתה במקום בו נפלו, בהר הרוח. החמישה הונצחו בציור פרסקו מעשה ידי הצייר היהודי-אמריקני שלדון שונברג שצויר בבית התרבות של הקיבוץ "בית צילה" בשנים 1952-1953^[4]. למחרת הרצח נתכנסו חברי הקיבוץ והודיעו שחילוקי הדעות לגבי התיישבות של קבע בהרים הם מאחוריהם והקבוצה החליטה פה אחד להתיישב בהר עימו הם כרתו ברית דמים^[5].

עם הקמת הנקודה ועדת השמות הצעה מספר שמות ובהם השם הזמני "גבעת החמישה", אולם חברי הקיבוץ ביקשו לאזכר את גרעין "במעלה" וכך באספת ועדת השמות של קק"ל מה-27 באוגוסט 1938, נקבע השם הרשמי "מעלה החמישה".

תחילה העלו לקרקע 3 בתים, בתי איש שלום^[6], מגדל ביטחון בו גם שכנה המרפאה ותחנת הגפירים. לאחר בניית המבנים עלתה פלוגת חברים ראשונה.

במהלך מלחמת העצמאות, בגלל הקרבה לחזית הירדנית, שימש הקיבוץ, יחד עם קיבוץ קריית ענבים, כבסיס של גדוד "הפורצים" מחטיבת הראל. ב-18 בינואר 1948, נהרג מזכיר הקיבוץ, אלתר רכניצר, בהתקפה על שיירה שיצאה לכיוון ירושלים^[7]. בתחילת מאי 1948 פונו כל ילדי הקיבוץ למנזר רטיסבון בירושלים, שם שהו עד מרץ 1949^[8]. ב-30 במאי הותקף הקיבוץ, אך ההתקפה נהדפה^[9].

בעקבות הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות נקבע קו הגבול בין מדינת ישראל לממלכת ירדן ("הקו הירוק"), מצידו הצפוני של הקיבוץ. בשנת 2004 החלה בסמוך בנייה של קטע מגדר ההפרדה^[10].

במאי 1959, נערכה עצרת זיכרון והוכרז על הקמת יד זיכרון לזכרו של אליעזר גלר וגיבורי מרד גטו ורשה. גלר שהיה חבר גורדוניה וריכז את פעילות התנועה בלודז', היה אמור להצטרף לחבריו במעלה החמישה, כשפרץ המרד עמד בראש שתי פלוגות לוחמות של גורדוניה, לאחר המרד נשלח לברגן-בלזן ומשם לאושוויץ בה נספה^[11]. בשנת 1961 נסתיימה בכניסה לקיבוץ בניית אנדרטה, מעשה ידי הפסל אנדריי רבס, לזכרם.

בשנת 1967, במלחמת ששת הימים, ישבה פלוגת מילואים מהחטיבה הירושלמית על פסגת הר סמוך למעלה החמישה, אל מול מוצב הרדאר הירדני, עשרות מטרים מקו הגבול. בבוקר ב-5 ביוני 1967, החל משעה 10:00, ספג המוצב הפגזה של פגזי מרגמה ירדניים והחלו חילופי אש לאורך כל היום. ללא נפגעים לפלוגה במקום. בשעות הערב פרץ כוח משוריין מחטיבת הראל בפיקודו של אורי בן-ארי לכיוון מוצב הרדאר והמשיך לעבר גב ההר בין לכיוון רמאללה.

בשנת 2002, אושרה לקיבוץ הרחבה של 138 יחידות דיור על חשבון שטחי היער באזור, הגופים הירוקים התנגדו לתוכנית^[12], ולאחר מספר שני החליט הקיבוץ לא ליישמה^[13].

בינואר 2005 עבר הקיבוץ שינוי יסודי באורחות חיי התושבים. השיתוף הכלכלי בין חברי הקיבוץ צומצם באופן משמעותי והשריד העיקרי שנותר מימי השיתוף היא רשת ביטחון כלכלית שאמורה לעזור למעוטי היכולת.

ב09/06/2021 פרצה שרפה באזור היישוב ובתי תושבים פונו.

כלכלהעריכה

הענף הכלכלי העיקרי של הקיבוץ הוא מלון מעלה החמישה הנמצא לידו וכולל מועדון בריאות וספא, מרכז קונגרסים וגן אירועים. ענפים נוספים במשק הם רפת (האחרונה שנותרה באזור ההר), לולים, חממת סחלבים, פנסיון לכלבים, גידולי שדה ובריכת שחיה.

בשנת 1954, קם מפעל "גמה" למכשירי רדיו. בשנת 1956, הוקם, בשיתוף עם קריית ענבים, משרד ההובלה "הרי ירושלים". בשנת 1964 הוקם מפעל לסוכריות וממתקים "כרמית". תחילה ייצור סוכריות כרמל בידע צרפתי^[14]. בהדרגה הורחב קו המוצרים ובשנת 1979 נחנך מפעל חדש של כרמית שהוקם בקיבוץ^[15]. המפעל נמכר לחברת אסם בשנת 1995, וב-1998 נמכר שוב לחברת "טעם ישראל" שאיחדה את פעילותו עם המפעל שלה בראשון לציון והמפעל בקיבוץ נסגר^[17].

בשנת 1970 הוסב בניין לול לחממה והוקמה חממת הסחלבים.

מלון מעלה החמישהעריכה

ערך מורחב – מלון מעלה החמישה

מלון מעלה החמישה או בית המרגוע מעלה החמישה היה מלון בהרי יהודה בסמיכות לקיבוץ מעלה החמישה ובבעלות הקיבוץ.

מתחם תיירות ואירועים מעלה החמישה

ביוני 2012 המלון נרכש בידי קבוצת ג'ורדאש ישראל והוחלט להפעילו תחת המותג "אורכידיאה", כאשר אורכידיאה מחזיקה ב-74% מהמלון ו-26% הנותרים נותרו בחזקת הקיבוץ^[18].

בשנת 2015 המלון נרכש על ידי חברת "כרם ניהול בתי מלון" בבעלות גדי פריבר, ופוצל למלון יערים ולמלון גורדוניה^[19].

ביוני 2021 נפתח במעלה החמישה סניף של רשת ההארחה סלינה מנתור בבניין היסטורי משוחזר - בית נובו (בית מרגוע לעובדי חברת האשלג, לשעבר), הסמוך למלון יערים.

גלריהעריכה

אנדרטה ללוחמי גטו ורשה בכניסה לקיבוץ מעלה החמישה
שלט הכניסה לקיבוץ, ליד חממת הסחלבים
בתי מעלה החמישה. מבט מאבו גוש
בריכת המים של מעלה החמישה
מגדל השמירה
בניין חדר האוכל
"בית צילה" - בית התרבות של הקיבוץ

לקריאה נוספתעריכה

ישראל רוזנסון ויוסי שפנייר, מולדת לבנות במעלה ההר - מעלה החמישה: קורות, אתרים סיורים, ירושלים כרמל 2018.(הספר בקטלוג ULI)
- הספר "מולדת לבנות במעלה ההר - מעלה החמישה", באתר "סימניה"
במעלה ההר: מעלה החמישה ביובל לעלייתה על הקרקע, בעריכתה של רעיה בן חיים, 1996, (הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצונייםעריכה

מדיה וקבצים בנושא מעלה החמישה בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של מעלה החמישה
מעלה החמישה - קיבוץ, באתר תנועת העבודה הישראלית
האתר של מלון מעלה החמישה
"סקויה" אולם אירועים
תיאור הלוויית החמישה, דבר, 10 בנובמבר 1937
"מעלה החמשה", מערבית לקרית-ענבים, דבר, 22 ביולי 1938
מיכאל יעקובסון: סקירה על בניין חדר האוכל ובית צילה, באתר 'חלון אחורי', 3.5.13
הגדה של פסח, קיבוץ מעלה החמישה, תש"ט באתר הספרייה הלאומית
התיישבות חדשה בהרי יהודה, מעלה החמישה, 1938, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים

הערות שולייםעריכה

^ ¹ ² אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן סוף אוקטובר 2021 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.
^ מעלה החמישה מערבית לקרית ענבים, דבר, 22 ביולי 1938
^ 5 פועלים יהודים שעבדו בסלילת כביש בהרי ירושלים נרצחו הבוקר בידי ערבים צמאי דם, דבר, 9 בנובמבר 1937
^ רון ברטוש, שלדון שונברג בישראל, 1956-1948, המחלקה לאמנויות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע; ברוש, תל אביב, 2015, עמ' 30-27.
^ תוקם גבעת החמישה!, דבר, 11 בנובמבר 1937
^ איש שלום היה יו"ר "האגודה למען הכפר העברי" שבסיועה הוקמו שלושת הבתים הראשונים
^ שוב הותקפה שיירה במעלה הר הקסטל, על המשמר, 19 בינואר 1948
2 נהרגו נפצעו בהתקפה על מכוניות של קרית-ענבים, דבר, 19 בינואר 1948
^ ילדי מעלה החמשה חזרו הביתה, על המשמר, 23 במרץ 1949
^ מעלה החמשה הותקפה, הצופה, 31 במאי 1948
^ יובל יועז, בג"ץ: צה"ל רשאי להקים הגדר בצפון-מערב ירושלים, באתר הארץ, 10 בספטמבר 2006
^ ציר פולין בעצרת במעלה החמשה, הארץ, 5 במאי 1959
^ גל ניסים, ‏מעלה החמישה: אושרה הרחבה ל-138 יח"ד, הירוקים יערערו, באתר גלובס, 30 ביוני 2002
^ מארק שון, "אלעד מגורים גרמה לביטול פרויקט במעלה החמישה ונזק של מיליונים", באתר כלכליסט, 23 באפריל 2012
^ חבלי הלידה של "כרמית", על המשמר, 3 בפברואר 1965
^ דליה שביט, כרמית: חיי הקיבוץ המתוקים, דבר, 22 בדצמבר 1983
^ ורד שרון-ריבלין, זהבה דברת, ‏טעם ישראל משנה את שמה ל"כרמית"; מחפשת משרד פרסום בינוני, באתר גלובס, 14 ביולי 1999
^ ^[16]
^ מיכל מרגלית, ‏האחים נקש רכשו מלון מעלה החמישה בכ-52 מיליון שקל, באתר גלובס, 10 ביוני 2012
^ מיכל רז-חיימוביץ', ‏צפו: ביקור במלון היוקרה חדש בישראל שכולם מדברים עליו, באתר גלובס, 12 באוגוסט 2016

[U-1] ¹ ² אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן סוף אוקטובר 2021 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.

[2] מעלה החמישה מערבית לקרית ענבים, דבר, 22 ביולי 1938

[3] 5 פועלים יהודים שעבדו בסלילת כביש בהרי ירושלים נרצחו הבוקר בידי ערבים צמאי דם, דבר, 9 בנובמבר 1937

[4] רון ברטוש, שלדון שונברג בישראל, 1956-1948, המחלקה לאמנויות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע; ברוש, תל אביב, 2015, עמ' 30-27.

[5] תוקם גבעת החמישה!, דבר, 11 בנובמבר 1937

[6] איש שלום היה יו"ר "האגודה למען הכפר העברי" שבסיועה הוקמו שלושת הבתים הראשונים

[7] שוב הותקפה שיירה במעלה הר הקסטל, על המשמר, 19 בינואר 1948
2 נהרגו נפצעו בהתקפה על מכוניות של קרית-ענבים, דבר, 19 בינואר 1948

[8] ילדי מעלה החמשה חזרו הביתה, על המשמר, 23 במרץ 1949

[9] מעלה החמשה הותקפה, הצופה, 31 במאי 1948

[10] יובל יועז, בג"ץ: צה"ל רשאי להקים הגדר בצפון-מערב ירושלים, באתר הארץ, 10 בספטמבר 2006

[11] ציר פולין בעצרת במעלה החמשה, הארץ, 5 במאי 1959

[12] גל ניסים, ‏מעלה החמישה: אושרה הרחבה ל-138 יח"ד, הירוקים יערערו, באתר גלובס, 30 ביוני 2002

[13] מארק שון, "אלעד מגורים גרמה לביטול פרויקט במעלה החמישה ונזק של מיליונים", באתר כלכליסט, 23 באפריל 2012

[14] חבלי הלידה של "כרמית", על המשמר, 3 בפברואר 1965

[15] דליה שביט, כרמית: חיי הקיבוץ המתוקים, דבר, 22 בדצמבר 1983

[16] ורד שרון-ריבלין, זהבה דברת, ‏טעם ישראל משנה את שמה ל"כרמית"; מחפשת משרד פרסום בינוני, באתר גלובס, 14 ביולי 1999

[17] [16]

[18] מיכל מרגלית, ‏האחים נקש רכשו מלון מעלה החמישה בכ-52 מיליון שקל, באתר גלובס, 10 ביוני 2012

[19] מיכל רז-חיימוביץ', ‏צפו: ביקור במלון היוקרה חדש בישראל שכולם מדברים עליו, באתר גלובס, 12 באוגוסט 2016

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[17]

[18]

[19]

[16]

מלון מעלה החמישה. מראה מכיוון אבו גוש
מחוז	ירושלים
מועצה אזורית	מטה יהודה
גובה ממוצע^[1]	‎787 מטר
תאריך ייסוד	1938
תנועה מיישבת	התנועה הקיבוצית
סוג יישוב	קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2020^[1]
- אוכלוסייה	819 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎3.1% בשנה
מפת מיקום מפה דינמית (למפת הרי ירושלים מוגדלת) מעלה החמישה (למפת הרי ירושלים רגילה) מעלה החמישה (למפת ישראל רגילה) ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מעלה החמישה (למפת ישראל מוגדלת) ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מעלה החמישה 31°49′04″N 35°06′39″E / 31.8176965390773°N 35.1108655293526°E מפת היישובים של מועצה אזורית מטה יהודה באדום - מעלה החמישה בירוק - מיקום בניין המועצה