מעלה החמישה
מעלה החמישה (מַעֲלֵה-הַחֲמִשָּׁה) הוא קיבוץ הממוקם בראש אחת הפסגות הגבוהות שבהרי ירושלים, מדרום מזרח להר רפיד, מעל קיבוץ קריית ענבים והכפר אבו גוש ולצד היישוב הקהילתי הר אדר.
 | |
| מחוז | ירושלים |
| מועצה אזורית | מטה יהודה |
| גובה ממוצע[1] | 787 מטר |
| תאריך ייסוד | 1938 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1] | |
| - אוכלוסייה | 769 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 4.1% בשנה עד סוף 2018 |
(למפת הרי ירושלים רגילה)   מעלה החמישה  | |
היסטוריהעריכה
הקיבוץ נוסד רשמית ביולי 1938[2] כחלק מיישובי חומה ומגדל, על ידי חברי גרעין "במעלה" של תנועת גורדוניה, שעלו מפולין וממזרח אירופה. חברי גרעין "במעלה" שהו בהכשרה במחנה ליד קריית ענבים עת נרצחו חמישה מחבריהם ב-9 בנובמבר 1937, במהלך סלילת דרך בהר הרוח[3], הנמצא מדרום לקיבוץ. שמות החמישה: אהרון אולישבסקי, אריה מורדכוביץ, יהושע פוחובסקי, יצחק מגדל, משה בר גיורא (באומגרטן) אנדרטה לזכרם נבנתה במקום בו נפלו, בהר הרוח. החמישה הונצחו בציור פרסקו מעשה ידי הצייר היהודי-אמריקני שלדון שונברג שצויר בבית התרבות של הקיבוץ "בית צילה" בשנים 1952-1953[4]. למחרת הרצח נתכנסו חברי הקיבוץ והודיעו שחילוקי הדעות לגבי התיישבות של קבע בהרים הם מאחוריהם והקבוצה החליטה פה אחד להתיישב בהר עימו הם כרתו ברית דמים[5].
עם הקמת הנקודה ועדת השמות הצעה מספר שמות ובהם השם הזמני "גבעת החמישה", אולם חברי הקיבוץ ביקשו לאזכר את גרעין "במעלה" וכך באספת ועדת השמות של קק"ל מה-27 באוגוסט 1938, נקבע השם הרשמי "מעלה החמישה".
תחילה העלו לקרקע 3 בתים, בתי איש שלום[6], מגדל ביטחון בו גם שכנה המרפאה ותחנת הגפירים. לאחר בניית המבנים עלתה פלוגת חברים ראשונה.
במהלך מלחמת העצמאות, בגלל הקרבה לחזית הירדנית, שימש הקיבוץ, יחד עם קיבוץ קריית ענבים, כבסיס של גדוד "הפורצים" מחטיבת הראל. לאחר מכן נקבע קו שביתת הנשק בין מדינת ישראל לממלכת ירדן על גבולו של הקיבוץ. מאז מלחמת ששת הימים הקו אינו קו שביתת נשק, והוא מכונה "הקו הירוק". בשנת 2004 החלה בסמוך בנייה של קטע מגדר ההפרדה.
בשנת 1954, קם מפעל "גמה" למכשירי רדיו. בשנת 1956, הוקם, בשיתוף עם קריית ענבים, משרד ההובלה "הרי ירושלים". בשנת 1964 הוקם מפעל לסוכריות וממתקים "כרמית". בשנת 1970 הוסב בניין לול לחממה והוקמה חממת הסחלבים.
בשנת 1961 נסתיימה בכניסה לקיבוץ בניית אנדרטה, מעשה ידי הפסל אנדריי רבס, שבניגוד לדעה הרווחת, אינה הנצחה לחמישה, אלא לזכרו של אליעזר גלר וגיבורי מרד גטו ורשה. גלר שהיה חבר גורדוניה וריכז את פעילות התנועה בלודז', היה אמור להצטרף לחבריו במעלה החמישה, כשפרץ המרד עמד בראש שתי פלוגות לוחמות של גורדוניה, לאחר המרד נשלח לברגן-בלזן ומשם לאושוויץ בה נספה.
בשנת 1967, במלחמת ששת הימים, היה הקיבוץ גורם נוסף במהלכי הקרבות בחזית הירדנית. השתלטות ירדנית על אזור ארמון הנציב, נענתה בהתקפת נגד ישראלית, שבמהלכה נכבש ארמון הנציב ומוצבים סמוכים אליו, וכוח שריון ישראלי בפיקודו של אורי בן-ארי החל לנוע מכיוון מעלה-החמישה ומבשרת ציון לעבר גב ההר בין ירושלים לרמאללה.
בינואר 2005 עבר הקיבוץ שינוי יסודי באורחות חיי התושבים. השיתוף הכלכלי בין חברי הקיבוץ צומצם באופן משמעותי והשריד העיקרי שנותר מימי השיתוף היא רשת ביטחון כלכלית שאמורה לעזור למעוטי היכולת.
הענף הכלכלי העיקרי של הקיבוץ הוא מלון מעלה החמישה הנמצא לידו וכולל מועדון בריאות וספא, מרכז קונגרסים וגן אירועים. ענפים נוספים במשק הם רפת (האחרונה שנותרה באזור ההר), לולים, חממת סחלבים, פנסיון לכלבים, גידולי שדה ובריכת שחיה.
בשנת 1940 החלו בהקמת בית הבראה עבור חברי קופת חולים, כאמצעי לשלם את מיסי הקופה, הצלחת בית ההבראה הובילה להתבססות על הענף. השם שונה ל"בית מרגוע" ולאחר מכן לבית הארחה, על פי השינוי באופי אורחיו והסיבות להגעתם. ולימים הפך לבית המלון.
מלון יעריםעריכה
מלון יערים (מלון מעלה החמישה לשעבר) הוא מלון השוכן בהרי יהודה, בסמיכות רבה לקיבוץ מעלה החמישה ונחשב לאחד מענפי המשק של הקיבוץ. המלון כולל 230 חדרים, מועדון בריאות וספא, מרכז כנסים וקונגרסים שמכיל 13 אולמות בעלי קיבולת של עד 450 איש, מסעדה ששופצה בשנת 2010, בריכה מקורה ובריכה חיצונית, הנמצאת במרחק הליכה ממתחם המלון. המלון נחנך ב-28 במאי 1938 כ"בית המרגוע מעלה החמישה".
המלון הכיל גם את אולם האירועים "סקויה" (בעל קיבולת שיא של 750 איש) וגן האירועים "מעלה החמישה" (קיבולת שיא של 1,000 איש), שהיו חלק ממחלקת האירועים של המלון, עד שנמכרו ב-2011 ל"סזאן – שירותי קייטרינג".
ביוני 2012 המלון נרכש בידי קבוצת ג'ורדאש ישראל והוחלט להפעילו תחת המותג "אורכידיאה" תוך עריכת שיפוץ בחדרי המלון ומתקניו, כאשר אורכידיאה מחזיקה ב-74% מהמלון ו-26% הנותרים נותרו בחזקת הקיבוץ. בשנת 2015 המלון נרכש על ידי רשת כרמים בבעלות גדי פריבר, הכולל את מלון יערים[7] ואת מלון גורדוניה[8], שלמעשה פוצלו ממלון מעלה החמישה המקורי.
אנדרטה ללוחמי גטו ורשה בכניסה לקיבוץ מעלה החמישה
שלט הכניסה לקיבוץ, ליד חממת הסחלבים
בתי מעלה החמישה. מבט מאבו גוש
בריכת המים של מעלה החמישה
מגדל השמירה
בניין חדר האוכל
"בית צילה" - בית התרבות של הקיבוץ
.JPG)
לקריאה נוספתעריכה
- ישראל רוזנסון ויוסי שפנייר, מולדת לבנות במעלה ההר - מעלה החמישה: קורות, אתרים סיורים, ירושלים כרמל 2018.(הספר בקטלוג ULI)
- במעלה ההר: מעלה החמישה ביובל לעלייתה על הקרקע, בעריכתה של רעיה בן חיים, 1996, (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצונייםעריכה
אתר האינטרנט הרשמי של מעלה החמישה- מעלה החמישה - קיבוץ, באתר תנועת העבודה הישראלית
- האתר של מלון מעלה החמישה
- "סקויה" אולם אירועים
- תיאור הלוויית החמישה, דבר, 10 בנובמבר 1937
- "מעלה החמשה", מערבית לקרית-ענבים, דבר, 22 ביולי 1938
- מיכאל יעקובסון: סקירה על בניין חדר האוכל ובית צילה, באתר 'חלון אחורי', 3.5.13
- הגדה של פסח, קיבוץ מעלה החמישה, תש"ט באתר הספרייה הלאומית
הערות שולייםעריכה
- ^ 1 2 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
- ^ מעלה החמישה מערבית לקרית ענבים, דבר, 22 ביולי 1938
- ^ 5 פועלים יהודים שעבדו בסלילת כביש בהרי ירושלים נרצחו הבוקר בידי ערבים צמאי דם, דבר, 9 בנובמבר 1937
- ^ רון ברטוש, שלדון שונברג בישראל, 1956-1948, המחלקה לאמנויות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע; ברוש, תל אביב, 2015, עמ' 30-27.
- ^ תוקם גבעת החמישה!, דבר, 11 בנובמבר 1937
- ^ איש שלום היה יו"ר "האגודה למען הכפר העברי" שבסיועה הוקמו שלושת הבתים הראשונים
- ^ אתר מלון יערים
- ^ אתר מלון גורדוניה