מארוס (ערבית: ماروس) היה יישוב ערבי כ-7 קילומטרים צפונית לצפת, בנפת צפת, שנחרב במלחמת העצמאות. היישוב מזוהה כמצוי במקום שבו שכן בעבר יישוב יהודי קדום בשם מרות.

מארוס (יישוב לשעבר)
ماروس
טריטוריה המנדט הבריטיהמנדט הבריטי המנדט הבריטי
מחוז מחוז הגליל
נפה נפת צפת
שפה רשמית ערבית
תאריך ייסוד לפני 1596
שטח 3,183 דונם עות'מאני (1945)
סיבת נטישה מלחמת העצמאות
תאריך נטישה בין מאי לאוקטובר 1948
דת מוסלמים
אוכלוסייה
 ‑ ביישוב לשעבר 80 (1945)
קואורדינטות 33°01′43″N 35°31′42″E / 33.02871667°N 35.528225°E / 33.02871667; 35.528225 
אזור זמן UTC +2
http://www.palestineremembered.com/Safad/Marus/index.html
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה

עריכה

בשנת 1596, בתקופה העות'מאנית בארץ ישראל, נמנו בכפר 176 תושבים.[דרוש מקור] במאה ה-19 התיישבו במקום מוסלמים מצפון אפריקה. בתקצ"ט הם הציעו למכור את אדמתם למשה מונטפיורי. הכפר נפגע מרעידת האדמה שהייתה בארץ ישראל בשנת 1927. הכפר סיפק את צורכי המים שלו ממעיין "עין אבו זמלא" שנבע בשטחו.

על פי סקר הכפרים שהתקיים בשנת 1945 הוערכה אוכלוסיית היישוב ב-80 נפש שחלשו על למעלה מ-3,000 דונם.[1]

היישוב, שנמצא כארבעה קילומטרים ממערב לאיילת השחר, השתתף בלחימה נגד ישראל במלחמת העצמאות. תושביו עזבו את המקום לאחר כיבושו בידי חטיבת כרמלי במבצע חירם, והאזור הפך לשטח אימונים של צה"ל.

ממצאים ארכאולוגיים

עריכה
  ערך מורחב – מרות (יישוב קדום)

בשנת 1981 נערכו במקום חפירות ארכאולוגיות ביוזמתו ובראשותו של הארכאולוג צבי אילן. באתר מרות. על פי הממצאים הארכאולוגיים, התקיים במקום יישוב יהודי ברציפות מהתקופה הביזנטית ועד תחילת תקופת האימפריה העות'מאנית. באתר התגלו בית כנסת, בית מדרש, מקווה טהרה ועוד.

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא מארוס בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ נתונים מסקר הכפרים (1945), שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.