מבצע יער הנגב

מבצע צבאי של שייטת 13 במלחמת לבנון השנייה

מבצע יער הנגב היה פשיטה שבוצעה על ידי שייטת 13, יחידת הקומנדו הימי של ישראל, ב-4 באוגוסט 2006, בעיר צור שבלבנון, במהלך מלחמת לבנון השנייה.

מבצע יער הנגב, מלחמת לבנון השנייה
תנועה של כוח משייטת 13 בצור
תנועה של כוח משייטת 13 בצור
מלחמה: מלחמת לבנון השנייה
תאריכי הסכסוך 4 באוגוסט 2006
מקום צור, דרום לבנון
קואורדינטות
33°17′04″N 35°13′46″E / 33.284566730785414°N 35.229556964125216°E / 33.284566730785414; 35.229556964125216
תוצאה המטרה לא הושגה
הצדדים הלוחמים

ישראלישראל ישראל

חזבאללהחזבאללה חזבאללה

מפקדים

מפקד שייטת 13, אל"ם נבו ארז, מפקד פלגת הלוחמים בשייטת 13, סא"ל רפי מילוא

לא ידוע

כוחות

פעילים במערך הרקטות לטווח בינוני-ארוך של החזבאללה

אבדות

8 לוחמים פצועים, ביניהם קצין וחייל שנפצעו קשה.

כ-10 מחבלים הרוגים.

במהלך מלחמת לבנון השנייה נטלה שייטת 13 חלק במספר רב של פעולות בעומק שטח לבנון. מטרת הפשיטה של כוחות הקומנדו הימי על צור הייתה לחטוף בכיר במערך הרקטות של חזבאללה, הפעולה בעומק שטח האויב ובהשתתפות 92 לוחמים[1] הייתה מהגדולות והנועזות שביצעה היחידה לאורך כל שנותיה, לצורך הפעולה גויסו לוחמי היחידה שאינם בשירות הסדיר.

בכיר לשעבר באמ"ן אמר על הפעולה כי ”החדירה של הקומנדו לשכונה בלב עיר לבנונית, במטרה לחטוף בכיר בחיזבאללה, ביטאה תעוזה אדירה. זה היה מקרה שבו ידעת מראש שאם תיכשל והכוח יסתבך, המחיר יהיה בלתי נסבל. לא היינו רחוקים מכך”.

רקע למבצע עריכה

בתחילת מלחמת לבנון השנייה עסקה השייטת בפשיטות מבצעיות בעיר עזה כחלק ממבצע גשמי קיץ. לאחר כמה ימים החלה היחידה להתכונן לפעולות בגזרת לבנון, אולם שוב ושוב בוטלו או נדחו הפעולות בהן הייתה אמורה היחידה לקחת חלק. מפקד השייטת, אל"ם נבו ארז, העלה בפני מפקדיו שוב ושוב הצעות לפעולות מיוחדות בעומק האויב, ונדחה בכל פעם. עקב כך החליט אל"ם נבו לשלוח שניים מאנשיו לאמ"ן כדי לאתר מידע מודיעיני שממנו ניתן יהיה לתכנן משימה עבור השייטת, שגם תאושר על ידי פיקוד חיל הים והמטכ"ל. לאחר כמה ימים נמצאה משימה כזו - לחטוף בכיר במערך הרקטות של חזבאללה, שהיה מעורב גם בירי על חדרה. הבכיר שהה בדירת מסתור באחת השכונות הצפוניות של צור. כל מה שהיה ידוע על הופעתו החיצונית של האיש, הוא שהוא גדול מידות ובעל שפם. בליל 2 באוגוסט התקבל אישור לפעולה, והכוח הפליג על גבי כלי שיט של חיל הים אל מול חופי צור. כאשר הכוח, שמנה עשרות רבות של לוחמים (אולי הכוח הפושט הגדול בתולדות היחידה), עמד לרדת למים, התקבלה ידיעה כי הבכיר אינו בדירה. המבצע התבטל והכוח שב ארצה. למחרת נדחתה הפעולה שנית. מפקד חיל הים, דוד בן בעש"ט, השתתף באותו ערב בשידור טלוויזיה מבסיס חיל הים באשדוד ואגף המבצעים במטכ"ל סירב לאשר את הפעולה עד שמפקד חיל הים יגיע לבור הפיקוד. כתוצאה מכך התעכב המבצע בחצי שעה בעוד הכוח ממתין בים מול החוף בצור.[2] מפקד החיל פיקד על המבצע, וסייע בידו תא"ל טל רוסו, יועץ לראש אגף מבצעים לפעילות יחידות מיוחדות.[3]

מהלך המבצע עריכה

מערך הפיקוד: אל"ם נבו ארז מפקד השייטת, סא"ל רפי מילוא[4] שמונה לפקד על הכוח הפורץ ומפקד פלגת האימונים סא"ל גור שרייבמן שמונה לפקד על כוח האבטחה, במבצע השתתפו גם רס"ן במיל' זיו גרשוני, סרן שחר רבינס ואורן שמחה.

הנחיתה בחופי לבנון: בלילה של יום שישי, 4 באוגוסט, סמוך לחצות, ירדו הלוחמים מול חופי צור. הנחיתה בחוף הלבנוני עברה בלא תקלות ובשעה 00:18 התמקם הכוח על החוף הלבנוני.

הדרך ליעד הפשיטה: בראש הכוח המוביל ניצב מפקד השייטת אל"ם נבו ארז אף שמפקדיו דרשו ממנו שלא לצאת לפעולה[5]. לפי התוכנית המבצעית היה על הכוח לנוע מהחוף לעבר היעד כשחלק מן הדרך נעשית בפרדס הסמוך לשכונה בה שהה איש חזבאללה המבוקש, אולם בשל לוח הזמנים הקצר שאפיין את ההכנות למבצע לא היה ידוע למתכנני המבצע כי הפרדס נטוע באופן אקראי וכי קיימת בו צמחייה סבוכה מה שגרם שהדרך הייתה כמעט בלתי עבירה. בשל קשיי התמצאות בפרדס כוח החוד טעה בדרך לזמן קצר אולם הצליח לשוב לציר המקורי, בשטח מקורח באמצע הפרדס נקבעה תחנת פינוי נפגעים, חלק מצוות הפשיטה נשאר במקום ושאר הלוחמים המשיכו לעבר היעד, למעשה אף שהכוח הצליח לפלס דרך בפרדס היה זה באיחור ניכר בלוח הזמנים.

תחילת הפשיטה: בשעה 02:20, (עשרים דקות לאחר המועד האחרון שנקבע כאפשרי לביצוע הפעולה) הגיע כוח השייטת לבניין הסמוך לפרדס אשר לפי המודיעין שוהה בו בכיר חזבאללה, למעשה התברר כי זה לא הבניין הנדרש. לאחר שתמונת מודיעין מעודכנת הצביעה על כתובת בקצה השכונה בנקודה המרוחקת ביותר מהפרדס, עלתה דרישה במטה הפיקוד לבטל את הפעולה בשל החשש מתנועת הכוח בשכונה מיושבת ואי העמידה בלוח הזמנים, אף על פי כן אל"ם ארז בהתייעצות עם מפקדי הכוח בשטח התעקש להמשיך בפעולה, לאחר שדעתו התקבלה החל הכוח לנוע לעבר היעד. בהגעתם לכתובת המעודכנת התפצלו לוחמי הכוח. חלק מן הכוח נשאר לאבטח את סביבת הבניין וצוות לוחמים בפיקוד א' מפקד צוות בפלגת הלוחמים בשייטת וסרן רבינס עלו לדירת המבוקש, טרם פריצת הדלת באמצעים טקטיים (פריצה "חמה") הציע מפקד הצוות א' לנסות ולבדוק האם הדלת נעולה, אחד הלוחמים ניסה ומצא כי אכן הדלת פתוחה ובכך נחסכה פריצת הדלת, בסלון הבית הבחינו הלוחמים בגבר גבוה בעל ממדי גוף רחבים עם שפם ישן על ספה כשתת מקלע קלצ'ניקוב מונח לצדו, שני לוחמים הסתערו לעברו וכפתו אותו במהירות, בשלב זה פלט הגבר צעקה שהעירה את אנשי הבית. עקב תמונת מודיעין חסרה לא נמסר לכוח הפשיטה תמונה של המבוקש אלא נתונים כללים אודות מראהו, לפי נתונים אלו העריכו לוחמי השייטת כי המבוקש בידם.

התפתחות הקרב: בשעה 03:16 לאחר צעקתו של פעיל החזבאללה זיהה סרן רבינס מחבל שמציץ מאחת הדלתות. רבינס צעק לו בערבית לעצור ולגשת אליו אולם המחבל נכנס פנימה לחדרו וטרק את הדלת. בתגובה ירה רבינס לעבר הדלת 3 יריות, לאחר כמה שניות נורה צרור יריות אל תוך הסלון שם שהה חלק מהכוח יחד עם פעיל החזבאללה, הכוח הגיב באש חזרה והחל קרב יריות צמוד. במהלך חילופי האש זיהה מפקד הצוות א' מחבל חמוש שעומד במסדרון בעמדה שנותנת לו שליטה מרבית על המתרחש והשליך לעברו רימון אולם הרימון נתקע במשקוף דלת המטבח וחזר לעבר הכוח. מפקד הצוות צעק "רימון" הפיל לוחם שלא שם לב למתרחש ונשכב על גבו כדי להגן עליו מהפיצוץ. עקב התפוצצות הרימון בקרבת הכוח נפגעו מרסיסים מפקד הצוות א' ברגליו, לוחם נוסף בכתפו וכמה לוחמים בגופם. לאחר כמה שניות נורה צרור נוסף שפגע ברבינס, רבינס נפצע מפציעה חודרת של קליע בצלעותיו ובריאותיו. בשלב זה 2 מחבלים ניסו להימלט מהדירה דרך החלונות, אחד המחבלים זיהה מהחלון את הכוח המאבטח שנמצא מסביב לבניין, לוחמי הכוח התמהמהו מחשש שמדובר בלוחם שייטת, המחבל ניצל את התמהמהות וירה צרור לעבר הכוח, מירי זה נפגע לוחם שייטת במילואים רס"ר איציק ברגר, שנפגע בראשו משני קליעים וברסיסים ברחבי גופו. הכוח השיב אש והרג את המחבל שנותר תלוי כשמחצית גופו מחוץ לדירה ומחצית גופו בתוכה, בתוך הדירה זיהו לוחמי הכוח כי אחד המחבלים התבצר במטבח והשליכו לעברו רימון, הרימון התפוצץ הרג את המחבל וגרם לבלון גז שנמצא במקום להתפוצץ, כתוצאה מכך החלה הדירה לעלות באש.

פינוי כוח הפשיטה: מפקד הצוות א' הבין כי הפעולה הסתבכה וכי מוטל על הלוחמים לסגת במהירות מהמקום, צוות הלוחמים התפנה מן הבניין כשבראש הצוות ירד לוחם השייטת מ' כשהוא אוחז במחבל הכפות, בהגעתם לפתח הבניין הבחין לוחם בצוות האבטחה במחבל בשל חוסר ידיעה והחשש שמדובר במחבל חמוש ירה הלוחם לעברו צרור. המחבל נהרג ומ' שהוביל את המחבל נפגע מפגיעת קליע בידו, הכוח השאיר את גופת המחבל במקום והמשיך בפינוי לעבר החוף. בעקבות קולות חילופי האש הכבדים תושבי השכונה התעוררו והכח ספג אש כבדה מחלונות שונים ואף הושלכו לעברו מטעני חבלה. במקביל הסתייע הכוח בשני מסוקי קרב ומטוסי חיל האוויר שהוזנקו לאזור לחפות על נסיגתם. לבקשת הכוח הפציץ חיל האוויר את השנאים האחראים על אספקת כוח החשמל לשכונה, כוח השייטת ניצל את העלטה הכבדה שנוצרה על מנת להשלים את הפינוי במהירות המרבית.

ניתוח חירום: לאחר 40 דקות הושלם פינוי הכוח לתחנת טיפול הנפגעים, הידרדרות במצבו הרפואי של סרן רבינס הכריחה את רופא היחידה ד"ר תמיר וולף להיערך לנתח את רבינס על מנת להציל את חייו, ד"ר וולף התעקש לערוך את הניתוח מידית ודרש שכל כוח השייטת יישאר ויאבטח את המקום, על אף הלחץ הרב לפינוי הכוח טרם אור ראשון אישר מטה הפיקוד לד"ר וולף לבצע את הניתוח. עם קבלת האישור החל ד"ר וולף לבצע את ההליך הכירורגי ללא חומרי הרדמה עקב מצבו החמור של רבינס. במהלך ההליך הכירורגי ניתנה לכוח פקודה להתפנות מידית מחשש שמיקום הכוח נחשף לאחר שרבינס השמיע זעקת כאב, אעפ"כ דרש ד"ר וולף ממפקד החפ"ק בחוף שהות נוספת בניסיון לייצב את מצבו של רבינס שאיבד את הכרה ופסק מלנשום, רק בחלוף 2 דקות התחיל הכוח בתנועה לעבר החוף. תוך כדי הפינוי ותחת אש כבדה המשיכו ד"ר וולף וצוות הרפואה להנשים ולסיים את ההליך הכירורגי בסרן רבינס ובכך הצילו את חייו. על פעולה זו הוענק לד"ר וולף עיטור המופת.

השלמת הפינוי: בשל ההסתבכות בתוככי השכונה ובשל מצבם הרפואי הקשה של 2 הלוחמים התבטלה התוכנית הראשונית לפינוי הכוח דרך הים ו-2 מסוקי יסעור מטייסת 114 נקראו לסייע לפינוי הכוח מחוף הים בצור, את נחיתת המסוקים אבטחו 2 מסוקי קרב ומטוסי קרב של חיל האוויר, בעת שמסוקי היסעור שהו על גבי הקרקע וכוח הפשיטה עלה על גביהם, זיהה טייס מסוק הקרב רכב ובו חמושים שנע במהירות לעבר החוף, טייס המסוק קיבל אישור ויירט את הרכב במרחק 200 מטר ממסוק היסעור שהטיס רס"ן שי וינר, גם לאחר עליית כל הלוחמים על המסוקים המראת המסוקים התעכבה זמן רב בשל הקושי לספור את לוחמי השייטת ולוודא שלא נשאר לוחם מאחור, הפינוי הוכתר בהצלחה ו-8 לוחמי השייטת שנפצעו פונו לטיפול בפציעותיהם, בבית החולים נאבקו הרופאים על חייהם של רבינס וברגר והצליחו להצילם.

תוצאות המבצע עריכה

אני גם חושב שיש אפקט נוסף לסוג כזה של מבצעים במלחמה, לתחושת הנרדפות לאי הביטחון, "לדפוק להם על הדלת" להיכנס אליהם לספה, להוציא אותם, להרוג את רוב המטה של אותה יחידה, ולחזור הביתה, "מבחינתי זה בדיוק סוג המבצעים שמערערים שווי משקל של צד שני במלחמה".

תא"ל גור שרייבמן ראיון לתוכנית זמן אמת

תוצאות המבצע נמצאים בטווח האפור שנע בין הצלחה לכישלון באשר כל צד יכול לנכס לעצמו הצלחה מסוימת, טרם היציאה למבצע הוגדרו שלוש מטרות עיקריות, א. חטיפת בכיר חזבאללה האחראי על ירי הרקטות בינוני-טווח, ב. הפסקת ירי רקטות בינוני-טווח לעבר ישראל, ג. יצירת הרתעה אצל האויב.

בהיבט היעד של חטיפת בכיר במערך הרקטות של חזבאללה ניתן לומר כי הפעולה נכשלה מכיוון שבדיעבד התברר שהמודיעין שגה בתמונת המודיעין שסיפק לכוח הפשיטה, ואף שבכיר חזבאללה אכן שהה בבניין אולם למעשה היה בדירה בקומה השלישית ולא בקומה השנייה, הלחימה העיקשת של מחבלי החזבאללה בכוח השייטת לא נתנה שהות לברר את זהות הפעיל שנתפס ומשום כך ניצל בכיר החזבאללה. מאוחר יותר התנצל האיש בפני מפקדיו בחזבאללה והתנדב למות כשאהיד.[6]

מצד שני בהיבט שתי המטרות הנוספות שהוגדרו למבצע ניתן לומר כי המבצע נחל הצלחה מרובה, מעת המבצע ואילך עד סוף המלחמה חזבאללה נותר מאוים ולא הוסיף לשגר רקטות לטווח בינוני ממרחב צור.[7] בנוסף עצם הידיעה שכוח קומנדו ישראלי פעל בעומק לבנון בתוככי שכונה מיושבת והצליח להיחלץ בשלום הותירה בהלם את הנהגת חזבאללה.[8]

כך אמר מפקד השייטת בראיון לתוכנית זמן אמת ”חיזבאללה מבין שהוא פגיע בכל מקום, זאת המשימה של היחידות המיוחדות, להגיע למרכזי העצבים שלו גם כשהוא לא מוכן, לשבור את ההיגיון שלו, לבוא ולשבור את התפיסות שלו, אני לא אגיד לך שאין איזה שהוא זיז של החמצה, את המשימה להרוג או להביא את אותו מפקד לא הצלחנו, אבל בתחושה שלי לפחות, את מטרת המבצע השגנו אותה בצורה ממש ממש טובה, למנוע את הירי לחדרה ולחיפה של טילים בינוני-טווח.”

בפעולה נפצעו 8 לוחמים וביניהם קצין וחייל שנפצעו קשה. בפעולה נהרגו יותר מ-10 מחבלים, בהם פעילים במערך הרקטות לטווח בינוני-ארוך של חזבאללה. לרופא השייטת, רב-סרן במיל' ד"ר תמיר וולף, הוענק בשל טיפולו בפצועים תחת אש, עיטור המופת.[9] צל"ש מפקד חיל הים הוענק למפקדי כוח השייטת רס"ן א'[10] וסא"ל רפי מילוא.[11]

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אמיר בוחבוט‏, עשרות ק"מ מעבר לקווי האויב: חילוץ לוחמי השייטת מעומק לבנון נחשף, באתר וואלה!‏, 28 בנובמבר 2018
  2. ^ עמוס הראל ואבי יששכרוף, קורי עכביש - סיפורה של מלחמת לבנון השניה, תל-אביב: ידיעות ספרים, 2008, עמ' 328
  3. ^ גל פרל, מי שלא מעז, מערכות, 21 בפברואר 2023.
  4. ^ אלוף-משנה ר', לוחם שייטת, ולימים מפקד השייטת 13, מתוך הספר "צה"ל-המבצעים הגדולים", מאת ניסים משעל ומיכאל בר-זוהר, ידיעות ספרים, 2013, עמוד 246, כפי שהועלה באתר פרש
  5. ^ יואב לימור, המותחן הלילי של השייטת, באתר ישראל היום, ‏15.07.2016
  6. ^ עפר שלח ויואב לימור,שבויים בלבנון הוצאת ידיעות אחרונות, 2007, עמ' 259
  7. ^ אמיר פרחי וגל פרל, מגדילים את העוגה ופועלים במשולב – על מבצעים משולבים של כוחות מאוישים ובלתי־מאוישים, בין הקטבים 38, דצמבר 2022.
  8. ^ גל פרל פינקל, "אם תושפע מהסיכון שמישהו ימות בכל החלטה, תתקשה להיות יעיל", באתר זמן ישראל, 4 בינואר 2021.
  9. ^ עיטור המופת לרס"ר ד"ר תמיר וולף, באתר הגבורה
  10. ^ צל"ש מפקד חיל הים לרס"ן א' כפי שמופיע, באתר הגבורה.
  11. ^ יואב לימור ואלון בן דוד, מקום שני: שייטת 13, באתר ynet, 17 בפברואר 2008