עפר שלח

עיתונאי ופוליטיקאי ישראלי

עֹפֶר שֶלַח (נולד ב-9 בפברואר 1960) הוא עיתונאי, פובליציסט ופרשן ספורט ישראלי. בעבר כיהן כחבר הכנסת מטעם מפלגת יש עתיד, וכיו"ר מפלגת תנופה. כיהן גם כיושב ראש הועדה לביקורת המדינה וכיו"ר ועדת הקורונה בכנסת העשרים ושלוש.

עפר שלח
עפר שלח, אוגוסט 2011
עפר שלח, אוגוסט 2011
לידה 9 בפברואר 1960 (בן 64)
קריית ביאליק, ישראל ישראלישראל
מדינה ישראל
השכלה
תקופת הפעילות 2012-1988, 2021
עיסוק עיתונאי, פובליציסט, כתב ופרשן צבאי ברדיו, בטלוויזיה ובעיתונות
מעסיק המכון למחקרי ביטחון לאומי, מעריב, ידיעות אחרונות, גלי צה"ל, ערוץ הספורט, בלייזר, ערוץ 10, ynet
סוג כתב צבאי
תחום סיקור צבא וביטחון
קישורים חיצוניים
פייסבוק OferYeshAtid, ShelahOfer
טוויטר OferShelah
ofershelah.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
עפר שלח
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה
סיעה
חבר הכנסת
5 בפברואר 201329 בדצמבר 2020
(7 שנים)
כנסות ה־1923
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

עפר שלח נולד בקריית ביאליק לכלכלן, איש העסקים וההיסטוריון חזי שלח. למד בתיכון עירוני י"ד בתל אביב.

קריירה צבאית (1977–1983)

עריכה

בנובמבר 1977 התגייס לצה"ל, התנדב לצנחנים[1] ושובץ בגדוד 202. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם,[2] קורס מ"כים חי"ר[3] וקורס קציני חי"ר.[4] עם סיום הקורס שב לצנחנים כמפקד מחלקה בגדוד 202,[5] והשתתף במבצע סיגל.[6] לאחר מכן שימש כמדריך בבה"ד 1[7] ובתפקידו האחרון שימש כסגן מפקד פלחה"ן צנחנים, בין היתר במבצע צלצל.[8]

שלח השתתף במלחמת לבנון הראשונה כמפקד מחלקה במילואים,[9] ובמהלך הקרבות לחם במארב נ"ט של חטיבת צנחני מילואים לשריון הסורי. לימים כתב על הקרב כי ”בדקות האחרונות שלפני הפסקת האש השמיד מארב קרקעי של החטיבה אחד עשר טנקי טי- 72; זה היה המפגש הראשון של טילים מתוצרת ארצות הברית עם הטנק החדיש ביותר שייצרה ברית המועצות באותה עת, כה חדיש עד שאיש לא היה בטוח שטילי ה'עורב' אכן יחדרו את שריונו”.[10]

בשירות מילואים נוסף ב-1983 בלבנון, כאשר כבר היה בתפקיד מ"פ, נפצע קשה ממטען צד ואיבד את עינו.[11] הוא שוחרר בדרגת סרן.

עיתונאי, סופר ופרשן (1983–2012, 2021–הווה)

עריכה
 
שלח בעמדת שידור של ערוץ 10 בכיכר המדינה בהפגנה המסכמת של "מחאת האוהלים"

בשנת 1983 החל את לימודיו לתואר ראשון בכלכלה ובספרות אנגלית באוניברסיטת תל אביב, וסיימם בהצטיינות.[12] בשנים 19861988 למד באוניברסיטת ניו יורק וסיים תואר שני בספרות אנגלית וכתיבה.

ב-1989 פרסם את הרומן "גוף שני", המתאר את חוויותיו ורשמיו כחייל בסדיר ובמילואים. שנה מאוחר יותר פרסם לקסיקון לקולנוע, בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

החל את דרכו העיתונאית ב-1988 כפרילאנסר בתפקידי כתב וסגן עורך במדור הספורט של "מעריב". מ-1992 החל לפרסם טור במוסף השבת של העיתון. באותה שנה כתב את הספר "מסע בין כוכבים", המסכם את עונת ה-NBA של 1992. בשנת 2000 עבר לכתוב ב"ידיעות אחרונות". בשנת 2007 שב ל"מעריב", ובו הוא כתב טורים בעיקר בנושאי צבא וביטחון. הגיש את התוכנית "נכון לעכשיו" בגלי צה"ל.

במקביל החל להופיע כפרשן בערוץ הספורט, וסיקר בעיקר את ענפי הכדורסל והפוטבול, ושימש ככתב קבוע במגזין "בלייזר". כמו כן הגיש בערוץ הספורט את המגזין השבועי "חמישיות" יחד עם צביקה שרף ושימי ריגר.

במרץ 2006 מונה למגיש קבוע בתוכנית ליל השבת של ערוץ 10, "שישי", לצד רביב דרוקר. את התוכנית הגישו השניים עד תחילת אפריל 2009. באוגוסט 2011 הודיע שלח על פרישתו מצוות התוכנית "המקור" מסיבות אישיות.[13] שלח יצר עבור ערוץ 10 את הסרט הדוקומנטרי "אחריי", שבו בחן את השינויים שחלו בחטיבת הצנחנים ובצה"ל בשנים שחלפו מאז שחרורו משירות סדיר ומילואים, זאת באמצעות פלוגת הטירונים במחזור הגיוס של אוגוסט 2011 בגדוד 202 של הצנחנים אל מול פלוגת מחזור נובמבר 1977 בגדוד, שבה שירת.[14]

ב-2003 פרסם את הספר "המגש והכסף", הדן ביחסו של צה"ל לחברה הישראלית ועל הצורך בהפיכתו לצבא מקצועי. ב-2005 פרסם יחד עם רביב דרוקר את הספר "בומרנג: כישלון המנהיגות באינתיפאדה השנייה". הספר זכה בפרס צ'צ'יק מטעם המכון למחקרי ביטחון לאומי.[15] באפריל 2007 התפרסם הספר שכתב עם העיתונאי יואב לימור - "שבויים בלבנון", המתחקה אחר השתלשלות האירועים סביב מלחמת לבנון השנייה. בעבר הגיש את תוכנית "8 היסטוריה" בכבלים, בערוץ המדע. בשנת 2009, לאחר מבצע עופרת יצוקה, פרסם שלח בתוכנית "שישי" בערוץ 10 עדויות לוחמים אנונימיות המספרים על פשעי מלחמה שהיו שותפים להם בזמן המבצע. בעקבות התוכנית הפרקליטות הצבאית פתחה בחקירת העדויות.[16]

בשנת 2012 יעץ ליאיר לפיד בנוגע למודל גיוס חדשני לצה"ל, דבר שלפיד כלל במצע הבחירות של מפלגתו, "יש עתיד".[17]

שלח כתב עם אביו, חזי, את הספר "המדריך ליוליסס", המפרש את הרומן של ג'יימס ג'ויס. הספר יצא לאור ב-2012, לאחר מותו של האב.

באפריל 2021 לאחר פרישתו מהכנסת חזר לעסוק בעיתונות והחל לשדר את משחקי NBA בערוץ הספורט, ובהמשך לקח חלק בשידורי אולימפיאדת טוקיו 2020, גם כן בערוץ הספורט.

ב-14 ביולי 2021 החל להגיש את הפודקאסט "האמת היא".[18]

קריירה פוליטית (2013–2021)

עריכה

לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה הצטרף למפלגת "יש עתיד".[19] הוא שובץ במקום השישי ברשימת המפלגה ונבחר לכנסת.

לאחר הבחירות מונה ליו"ר סיעת "יש עתיד" בכנסת, והיה חבר בוועדת הכספים ובוועדת החוץ והביטחון.[20]

במסגרת כהונתו יזם יחד עם דב חנין, אורלי לוי-אבקסיס וקבוצת חברי כנסת מצטרפים תיקון לחוק זכויות התלמיד האוסר על אפליה מטעמים של זהות מגדרית או נטייה מינית במערכת החינוך. עמד בראש השדולה הגאה לצד ניצן הורוביץ (מרצ) ובראש שדולת התרבות.

במהלך הכנסת התשע עשרה קידם שלח את "חוק הריכוזיות", אשר נועד לצמצם את יוקר המחיה, לעודד תחרותיות במשק ולסייע לעסקים קטנים ובינוניים. כמו כן היה נציג סיעת "יש עתיד" בוועדת שקד, שחוקקה את התיקון לחוק שירות ביטחון שעסק בגיוס בני ישיבות לצה"ל.[21]

לקראת הבחירות לכנסת העשרים הוצב שלח במקום השישי ברשימת יש עתיד, ונכנס לכנסת. בכנסת העשרים היה חבר בוועדת החוץ והביטחון ושימש כיו"ר סיעת יש עתיד בכנסת. כיהן כיושב ראש שדולת העצמאיים ויושב ראש שדולת התרבות.

בנובמבר 2015 פרסם את ספרו "האומץ לנצח - מדיניות ביטחון לישראל",[22] בו עסק ביסודות לתפיסת ביטחון עדכנית למדינת ישראל. הספר זיכה את שלח בפרס יצחק שדה לספרות צבאית ובפרס צ'צ'יק.

עם איחודה של מפלגת "יש עתיד" עם מפלגות "חוסן לישראל" ו-"תל"ם - תנועה לאומית ממלכתית", לקראת הבחירות לכנסת ה-21 הוצב שלח במקום השמיני של רשימת "כחול לבן", ונבחר לכהונה שלישית בכנסת כשהרשימה כולה קיבלה 35 מנדטים. ב-24 במרץ 2020, ובעקבות התפרצות נגיף הקורונה בישראל, נבחר לעמוד בראש הוועדה המיוחדת להתמודדות עם הנגיף. הוועדה תוכננה לטפל במשבר מהזווית הבריאותית, הכלכלית והממשלתית.[23] בהמשך, מונה לעמוד בראש הועדה לביקורת המדינה.[24]

ב-2 בספטמבר 2020 קרא לקיים פריימריז לראשות יש עתיד והודיע על רצונו להתמודד בהם מול יו"ר המפלגה יאיר לפיד.[25] ראש המפלגה, יאיר לפיד, סירב ואף דאג לסלקו מקבוצת הוואטסאפ המפלגתית.[26]

מפלגת תנופה (2020–2021)

עריכה
 
לוגו מפלגת תנופה בבחירות 2021

ב-24 בדצמבר 2020 הודיע שלח על עזיבת יש עתיד והקמת מפלגה בראשותו,[27] והתפטר מהכנסת כשלושה ימים לאחר מכן.[28] שם המפלגה "תנופה" הוכרז ב-2 בינואר 2021.[29][30] שלח הצטרף למעשה אל רועי כהן, נשיא ארגון העצמאים להב שמשמש גם כיו"ר המפלגה הלא פעילה "מפלגת העצמאים והעסקים בישראל".[27][31] ב-4 בפברואר 2021, מספר שעות לפני סגירת הרשימות לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע, הודיע על פרישה מהבחירות.[32]

הצעות חוק מרכזיות

עריכה

בין הצעות החוק שהגיש: הצעת חוק משרת מילואים פעיל להסדרת מעמד משרתי המילואים, הצעת החוק הגדלת הסיוע למשרתי מילואים עצמאיים והצעה לתיקון חוק הפרשנות הקובעת כי בכל מקום בחוק שאוסר על אפליה, האיסור יחול גם נגד אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית. בנוסף, יזם את הצעת חוק לשינוי אמות המידה לזכאות לנכי צה"ל בהתאם למסקנות ועדת גורן, והצעת חוק "החולה הנוטה למות" שמטרתה לאפשר מיתת חסד בישראל לחולים סופניים.

מחקר

עריכה

החל מיוני 2021 עוסק שלח במחקר אקדמי בעל השלכות אקטואליות, על רקע התמחותו בנושאי ביטחון, כחוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי .[33]

חיים אישיים

עריכה

היה נשוי לד"ר מיכל שלח, שנפטרה בשנת 2009. הוא אב לשניים[34] ומתגורר בגנתון. אחיו, אמיר שלח, היה משנה למנכ"ל מגדל.

כתחביב, שלח רץ למרחקים ארוכים. השתתף, בין השאר, במרתון שיקגו בשנת 2005. שיאו האישי, העומד על 2:52:16 שעות, נקבע במרתון רוטרדם באפריל 2008.

ספריו

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

בתור עיתונאי ואיש תקשורת

עריכה

בתור פוליטיקאי

עריכה

מכתביו

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ עפר שלח, מלכוד 22: איזו מלחמה נחמדה, באתר nrg‏, 13 בספטמבר 2008.
  2. ^ עפר שלח, 30 שנה לך תזכור, בלייזר, מאי 2007
  3. ^ עפר שלח, היזהרו בעובדות, באתר nrg‏, 30 באוגוסט 2012.
  4. ^ חדשות nana10, כתבי חדשות 10 חוזרים למדים: זהו את החיילים שבתמונות, באתר nana10‏, 7 באוקטובר 2011.
  5. ^ עפר שלח, דורון אביטל: אני לא מאמין באשמה, באתר nrg‏, 9 ביוני 2008
  6. ^ גיורא איילנד, "לא נרדם בלילות", ידיעות ספרים, 2018, עמודים 109-111.
  7. ^ עפר שלח, בה"ד 1 מי יודע: כך מכשיר צה"ל את קציניו, באתר nrg‏, 26 באפריל 2012
  8. ^ עפר שלח, "גוף שני", תל אביב: זמורה-ביתן ('עמודים לספרות עברית'), תש"ן 1989, עמודים 9-21.
  9. ^ עפר שלח, מלחמה חדשה, רטוריקה שונה, באתר nrg‏, 13 בינואר 2009.
  10. ^ עפר שלח, יואב לימור, שבויים בלבנון: האמת על מלחמת לבנון השנייה (עורך: איתי כץ), תל אביב: משכל, 2007, עמ' 327.
  11. ^ שי גל, ‏עפר שלח עוצר לסכם את מלחמות חייו, באתר ‏מאקו‏, 22 בינואר 2016.
  12. ^ עפר שלח, באתר מפלגת יש עתיד
  13. ^ עכבר העיר אונליין, עכבר העיר אונליין, עפר שלח עוזב את "המקור", באתר הארץ, 31 באוגוסט 2011.
  14. ^ חדשות nana10, כל הזמן צנחן: עפר שלח חוזר לחטיבה, באתר nana10‏, 9 באוקטובר 2011.
  15. ^ פרופ' יורם פרי, עופר שלח ורביב דרוקר זכו בפרס צ'צ'יק לביטחון ישראל 2008, אתר המכון למחקרי ביטחון לאומי, ‏ 04.03.2008.
  16. ^ שלח כתב על תוכניתו באתר "nrg": ‏עפר שלח, "עופרת יצוקה" - מלחמת התיקון של לבנון, באתר nrg‏, 27 במרץ 2009
  17. ^ אופיר בר-זהר, מאחורי תוכנית "שירות לכל" של לפיד: עפר שלח ואלעזר שטרן, באתר הארץ, 1 במאי 2012.
  18. ^ עמוד הפודקאסט (ארכיון)
  19. ^ פנחס וולף‏, עפר שלח הצטרף ל"יש עתיד": "מאמין בלפיד", באתר וואלה, 31 באוקטובר 2012.
  20. ^ אמנון לורד, ח"כ שלח יכניס רעננות חדשה לוועדת החוץ, באתר nrg‏, 13 בנובמבר 2013
  21. ^ חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 19), התשע"ד-2014, ס"ח 2442 מ-19 במרץ 2014
  22. ^ יאיר גולן וגל פרל פינקל, על התמרון והאימונים לקראתו, כתב העת "בין המערכות" באתר צה"ל, ‏ 22 בדצמבר 2020.
  23. ^ ח"כ שלח יעמוד בראש ועדת הקורונה, באתר מעריב - ידיעות אחרונות, ‏24 במרץ 2020 (ארכיון)
  24. ^ עטרה גרמן, ‏הליכוד העניק וועדה לעופר שלח במקום לאופיר סופר, באתר "סרוגים", 27 במאי 2020
  25. ^ ח"כ שלח: דורש להתמודד על ראשות יש עתיד מול לפיד, באתר וואלה, 2 בספטמבר 2020
  26. ^ הפספוס של יאיר לפיד: אי קיום הפריימריז הוכיחו שיש עתיד היא עדיין הצגת יחיד, באתר מעריב אונליין, 8 בספטמבר 2020
  27. ^ 1 2 מורן אזולאי, איתי בלומנטל, עפר שלח הודיע על הקמת מפלגה חדשה: "תמו ימי הגנרלים, הציבור החרדי הוא שותף", באתר ynet, 24 בדצמבר 2020
  28. ^ עפר שלח התפטר מהכנסת: "לא הייתה לי חובה חוקית, אך זה הדבר הנכון", באתר ynet, 27 בדצמבר 2020
  29. ^ עפר שלח הכריז על שם מפלגתו החדשה - "תנופה", באתר ynet, 2 בינואר 2021
  30. ^ כפיר אדר, שלח חשף את שם מפלגתו 'תנופה' וטען: "הדרך של לפיד מעידה עליו, חולדאי? שיהיה מחויב", באתר אייס, 2 בינואר 2021
  31. ^   ציוץ של עופר שלח ברשת החברתית אקס (טוויטר)
  32. ^ מיכאל שמש, המגעים נכשלו: העבודה לא תתחבר עם עפר שלח - שיפרוש, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 4 בפברואר 2021
  33. ^ הדף של עופר שלח באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
  34. ^   עמוס הראל, העיניים אדומות יותר מהנעליים, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2014