ויקיפדיה

טל רוסו

איש צבא ופוליטיקאי ישראלי

טל רוּסוֹ (נולד ב-27 בספטמבר 1959[1], כ"ד באלול ה'תשי"ט) הוא אלוף בדימוס בצה"ל אשר שימש מפקד מפקדת העומק, מפקד פיקוד הדרום, ראש אגף מבצעים, מפקד עוצבת הפלדה ומפקד עוצבת האש. כיהן כחבר הכנסת מטעם העבודה.

טל רוסו
לידה 27 בספטמבר 1959 (בן 64)
חולתה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 1978 – 1981, 1982 – 1987, 1989 – 2014
דרגה אלוף  אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
תפקידים אזרחיים
חבר הכנסת
30 באפריל 2019 – 3 באוקטובר 2019
(22 שבועות ו־3 ימים)
כנסות 21
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

 
האלוף טל רוסו לצידו של רב אלוף בני גנץ בוחנים שברי רקטות קסאם, 2011.

רוסו נולד, גדל והתחנך בקיבוץ חולתה שבגליל העליון. אמו נועה לבית רזניק, ילידת עפולה, הייתה לוחמת בפלמ"ח[2]. אביו דרור, אף הוא לוחם בפלמ"ח, הוא נצר למשפחת רוסו מביטולה שביוגוסלביה. אחיו רון שירת כמפקד טייסת בחיל האוויר.

בנעוריו שיחק כדורסל בקבוצת "הפועל כפר גלעדי-חולתה", והיה שותף בהעפלתה לליגה הלאומית. לפני הגיוס עשה שנת שירות כמדריך בתנועת "המחנות העולים" בקריית ביאליק. בין חניכיו היה גם אביב כוכבי[3].

התגייס לצה"ל בשנת 1978, והתנדב ליחידת שלדג בראשיתה, כשהייתה כפופה למפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי ומסונפת לצנחנים[4]. עבר מסלול הכשרה כלוחם, וכן הכשרה כמפקד כיתה. כשהקצין שפיקד על הצוות הועבר מתפקידו, מונה למפקד הצוות תחתיו, על אף היותו בדרגת סמ"ר[5]. בשנת 1981 השתחרר מצה"ל, לאחר שסירב לבקשת מפקדיו לצאת לקורס קצינים, בטענה שאין לו אמון בקורס שאותו סיימו בהצלחה, בין השאר, חיילים שהוא הדיח מהיחידה[5].

לאחר שחרורו שב לקיבוץ ועבד כחקלאי. אולם עד מהרה שב לשרת ביחידת שלדג, כמפקד במילואים בתנאי קבע, במשך כחצי שנה, לצורך מבצע מיוחד שביצעה שלדג בשיתוף עם סיירת מטכ"ל[6][דרוש מקור]. במלחמת שלום הגליל לחם בשורות יחידת שלדג, כמפקד צוות[7], ובהמשך כמפקד פלגה[8]. במהלך המלחמה פעל הכוח עליו פיקד בציר החוף, ולקח חלק במבצעים רבים שנותרו מסווגים עד ימים אלה. בין היתר הוביל את חייליו בקרב לכיבוש מתחם המוזיאון בביירות. בראיון סיפר: ”פרצנו למוזיאון תחת אש אר.פי.ג'י, הצמדנו חומר נפץ לקיר המבנה, חשבנו שזה יעשה חור בקיר, אבל בפועל פוצצנו את הספרייה הלאומית של ביירות, וגשם של דפים ירד עלינו”[9]. בהמשך עסק עם פלוגתו בטיהור מפקדות מחבלים. לאחר המלחמה חזר לשירות קבע כמפקד פלגת לוחמים והוענקה לו דרגת סרן, לאות הערכה על תפקודו במלחמה, זאת מבלי שעבר קורס קצינים. את המלחמה הגדיר כעבור שנים כ"מעניינת"[5]. בשנת 1983 מונה למפקד פלגת המילואים של היחידה. בשנת 1985 עבר לסיירת מטכ"ל ומונה לסגן מפקד היחידה, בתקופת עמר בר-לב ומשה יעלון[10]. בשנת 1987 סיים את תפקידו והשתחרר שוב מצה"ל. לאחר שנתיים חזר ושימש כפרויקטור בסיירת.

בשנת 1991 הועלה לדרגת סא"ל ומונה למפקד גדוד רותם בחטיבת גבעתי, ושימש בתפקיד עד שנת 1992. לאחר מכן מונה למפקד יחידת מגלן בין השנים 1992–1994[11], ונחשב למפקד הבולט בתולדות היחידה, וכמי שקידם את רמתה המקצועית באופן משמעותי ושיפר את הדימוי שלה בתוך הצבא[12]. בתקופת פיקודו הוביל את לוחמי היחידה בשורה של מבצעים, ובהם במבצע דין וחשבון[13].

בשנת 1994 הועלה לדרגת אל"ם ומונה למפקד עוצבת חצי האש[14], ושימש בתפקיד עד שנת 1997. במהלך שנת 1997 היה חניך במכללה לביטחון לאומי. לאחר מכן מונה למפקד חטיבת הנח"ל בין השנים 1998–2000[15], ואף האריך את תפקידו במספר חודשים על מנת לפקד על החטיבה בעת הנסיגה מלבנון בשנת 2000. כמפקד החטיבה הוא זכה להערכה רבה על תפקודו[16].

בשנת 2001 הועלה לדרגת תא"ל ומונה למפקד עוצבת האש, ושימש בתפקיד עד שנת 2003. כמפקד האוגדה לקח חלק בהפעלת יחידות האוגדה במבצע חומת מגן[17]. בנוסף פעל לשיתופה של יחידת מגלן הכפופה לאוגדתו בפעילות הסיכול הממוקד בשטחים. כמו כן נודע כמי שהגיב ביד קשה על תופעות סרבנות של קציני סדיר ומילואים בעוצבת האש, ובהם, דוד זונשיין מראשי תנועת "אומץ לסרב"[18]. לאחר מכן מונה למפקד עוצבת הפלדה בין השנים 2003–2005, ובין היתר פיקד על כוחות האוגדה בביצוע תוכנית ההתנתקות ביישובי צפון השומרון בשנת 2005[19]. משנת 2005 עבר תפקידים שונים בהמתנה לקבלת דרגת אלוף. בין השאר היה פרויקטור מטעם הרמטכ"ל לקשר עם הציבור הדתי לאומי לאחר ההתנתקות. במהלך מלחמת לבנון השנייה שימש כעוזר ראש אמ"ץ למבצעים מיוחדים, במסגרת זו היה אחראי על היחידות המיוחדות ושיתוף הפעולה ביניהן, ויזם ותכנן מבצעים מיוחדים רבים במהלך המלחמה[20], הבולט שבהם הוא מבצע חד וחלק[21]. לאחר המלחמה ריכז עבודת מטה, בנושא הקמת מפקדת שליטה מרכזית לכוחות המיוחדים[22].

ב-12 באוקטובר 2006 הועלה לדרגת אלוף, ומונה לראש אגף המבצעים. בתפקיד זה שימש בין היתר במהלך תקיפת הכור הגרעיני בסוריה, מבצע שני מגדלים[23], המשט לעזה[24] ומבצע עופרת יצוקה. כמו כן עמד בראש ועדת הצל"שים המטכ"לית[25]. בתפקידיו אלו שירת עד 4 באוקטובר 2010. ב-21 באוקטובר 2010 מונה למפקד פיקוד הדרום. באוגוסט 2011 פיקד על תקיפות צה"ל ברצועת עזה, בעקבות מתקפת הטרור בדרום ישראל. לאחר הפיגוע הודה כי שגה בכך שלא סגר את כביש 12 שבו אירעה המתקפה, למרות ההתרעות שהיו בידי צה"ל. בהמשך הוביל את הפיקוד בהסלמת מרץ 2012, שהתרחשה בעקבות חיסולו של זוהיר אל-קייסי, מזכ"ל ארגון הטרור ועדות ההתנגדות העממית, במהלך ההסלמה שוגרו כ-200 רקטות על יישובי ישראל במשך כחמישה ימים, ובתקיפות חיל האוויר נהרגו ברצועת עזה 22 מחבלים ו-4 אזרחים[26]. באוגוסט 2012 פיקד על כוחות צה"ל, בסיכול חדירת מחבלים מסיני, אשר השתלטו על נגמ"שים של הצבא המצרי, בכוונה לבצע פיגוע באזור מעבר כרם שלום[27]. בנובמבר אותה שנה פיקד על כוחות הפיקוד, בלחימה במבצע עמוד ענן, כנגד תשתיות החמאס ברצועת עזה[28]. ב-20 בינואר 2013 החליט לפרוש מצה"ל[29], וב-4 באפריל סיים את תפקידו. לאחר חופשת פרישה, השתחרר מצה"ל ב-31 בינואר 2014[30].

ב-26 בפברואר 2015 החל לשרת במילואים בתנאי קבע כמפקד מפקדת העומק[31], ושימש בתפקיד עד 11 במאי 2017.

לאחר השירות הצבאי עריכה

 
טל רוסו ב"שבתרבות" בחולון

לאחר שחרורו מצה"ל, החל לשמש כיועץ אסטרטגי בחברת הייעוץ הביטחוני "SBM". בנוסף, הקים את חברת טי.אר תשתיות ועסק בפרויקט רכב היברידי בחברת ריגו רכב (בה מכהן כדירקטור[32]) ובפרויקטים שקשורים במחקר של קנאביס רפואי. במקביל, פעל בעמותת "עולים ביחד" העוסקת בשילוב של יוצאי אתיופיה במשק ובעמותת "אחריי!" המקדמת טיפוח של מנהיגות צעירה ומעורבות חברתית של בני נוער[33].

בבחירות לכנסת ה-21 שובץ במקום השני ברשימת מפלגת העבודה[34], כשריון אישי של יו"ר המפלגה אבי גבאי[35] ונבחר לכנסת. בכנסת זו היה חבר בוועדת החוץ והביטחון הזמנית ובוועדת החינוך, התרבות והספורט.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים, לאחר חמישה וחצי שבועות כחבר הכנסת, הודיע רוסו על פרישה מהחיים הפוליטיים[36]. מאז, הוא מעורב במיזמים עסקיים בישראל ומחוצה לה. בנוסף, הוא פעיל בעמותת "אחריי!" ומרצה בפני חיילים ובני נוער.

רוסו בעל תואר ראשון במדע המדינה מאוניברסיטת חיפה ותואר שני במנהל עסקים משולב מאוניברסיטת תל אביב.

הוא רווק ומתגורר בהרצליה. בעבר היה בן הזוג של יעל אבקסיס ושל נטלי עטיה.

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

מיזמי קרן ויקימדיה
  ציטוטים בוויקיציטוט: טל רוסו
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: טל רוסו
מפרי עטו

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ערוץ 7, טל רוסו פרסם הוכחה: משוחרר 5 שנים, באתר ערוץ 7, 26 בפברואר 2019
  2. ^ נפטרים: נעה רוסו, באתר קיבוץ חולתה
  3. ^ עמוס הראל, מבחן חייהם, באתר הארץ, 25 ביוני 2005
  4. ^ גל פרל, מי שלא מעז, מערכות, 21 בפברואר 2023
  5. ^ 1 2 3 חן קוטס-בר, הרמבו של צה"ל: טל רוסו עושה חשבון נפש, באתר nrg‏, 19 בספטמבר 2009
  6. ^ אמירה לם ויוסי יהושע, משוחרר, ידיעות אחרונות, 22 במרץ 2013, עמוד 38, כפי שהועלה באתר "פרש"
  7. ^ פרופיל אישי: אלוף טל רוסו, מפקד פיקוד הדרום, באתר "IsraelDefense"‏
  8. ^ לילך שובל ואהרל'ה ויסברג, לוקח אחריות, באתר ישראל היום, 26 באוגוסט 2011
  9. ^ עמיר רפפורט וגיא לשם, הקלף הסודי של חיל האוויר, ידיעות אחרונות, 24 באפריל 1999
  10. ^ משה (בוגי) יעלון, דרך ארוכה קצרה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2008; עמ' 61
  11. ^ ההספד שכתב טל רוסו לזכר רותם שני, מתוך אתר הזיכרון לרותם שני
  12. ^ שי להב, יחידה כירורגית, באתר nrg‏, 1 במאי 2003
  13. ^ איל דורון, הדס ועופר רגב, "בהשקט ובבטחה - מורשת יחידת מגלן", פורת הוצאה לאור, מאי 2012, עמ' 43
  14. ^ ההספד שכתב רן רכס לזכר רותם שני, בהספד מוזכרים שמות מפקדי החטיבה, מתוך אתר הזיכרון לרותם שני ז"ל
  15. ^ אביחי בקר ועמוס הראל, כבר לא חטיפים, הארץ, 11 באוגוסט 2000, כפי שהועלה באתר "פרש"
  16. ^ אלכס פישמן, ריאיון עם אל"ם טל רוסו מח"ט הנח"ל, כפי שהועלה באתר "פרש"
  17. ^ אמיר בוחבוט‏, השתקן מסיירת מטכ"ל: מיהו האלוף טל רוסו?, באתר וואלה!‏, 26 באוגוסט 2011
  18. ^ פליקס פריש, מאסר בפועל לקצין שסירב להשתתף בפינוי מאחז, באתר ynet, 28 ביוני 2003
  19. ^ תא"ל רוסו: "הפינוי בשא-נור עבר ללא אירועים חריגים", באתר nana10‏, 23 באוגוסט 2005
  20. ^ עמוס הראל ואבי יששכרוף, קורי עכביש, הוצאת ידיעות אחרונות, 2008, עמודים 331–332, "פעילות היחידות המיוחדות רוכזה בידי מפקדה שהוקמה במטכ"ל ב-21 ביולי 2006, בראשותו של תא"ל טל רוסו, יוצא סיירת מטכ"ל ויחידת שלדג, ובעבר מפקד יחידת מגלן. רוסו, שהמלחמה תפסה אותו בין תפקידים ובלי תעסוקה ממשית, פעל בכפוף לראש אגף המבצעים, גדי איזנקוט, וריכז סביבו צוות של קצינים בכירים, בקבע ובמילואים, רובם יוצאי יחידות מיוחדות ואנשי מודיעין. הרמטכ"ל, דני חלוץ, אישר את הקמת הצוות לאחר שהצבא הבין כי הוא מתקשה לתאם בין היחידות ולהוציא לפועל בזריזות מבצעים מיוחדים. רוסו ראה במלחמה כר פורה למבצעים מהסוג הזה: צה"ל, טען, מתמודד עם אויב שאינו ערוך באופן חזק בעומק, אלא רק ברצועה צרה בקרבת הגבול"
  21. ^ עפר שלח ויואב לימור, "שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה", הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמוד 251, על המבצע אמר רוסו כי- "זה יהיה כמו שחיילים שלנו נלחמים בצפון ושומעים שפשטו על תל אביב"
  22. ^ אמיר בוחבוט, צריך "מיוחדים" בכל צה"ל, באתר nrg‏, 6 באפריל 2007
  23. ^ אורי בלאו, מסמכים סודיים של צהל: הרמטכ"ל וצמרת צה"ל אישרו לחסל מבוקשים וחפים מפשע, באתר הארץ, 28 בנובמבר 2008
  24. ^ עמוס הראל, המשט לעזה - הרמטכ"ל לא שהה ב"בור" בעת ההשתלטות על הספינה מרמרה, באתר הארץ, 13 ביוני 2010
  25. ^ תלם יהב, צל"ש ליחידות הקומנדו; עיטור המופת ללוחם, באתר News1 מחלקה ראשונה, 14 באפריל 2010
  26. ^ אילנה קוריאל, האלוף רוסו: אין פתרון קסם, גורמים סוררים בעזה, באתר ynet, 14 במרץ 2012, טל רוסו: "אנחנו בסוף סבב שהתחיל מסיכול שלנו של זוהיר אל קייסי והמטרה הייתה לסכל פיגוע רצחני נגד אזרחים. אני לא מסתכל על הסבב כהצלחה או ניצחון, אלא שהוא נתן את המענה לנקודת המוצא"
  27. ^ אמיר בוחבוט‏, שלב אחר שלב: כך סוכלה חדירת המחבלים ממצרים, באתר וואלה!‏, 6 באוגוסט 2012
  28. ^ מבצע "עמוד ענן": קרוב למאתיים מטרות הותקפו הלילה, הושמדה מפקדת חמאס, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 16 בנובמבר 2012
  29. ^ יואב זיתון, רוסו פורש מצה"ל: סמי תורג'מן יחליפו בפיקוד דרום, באתר ynet, 21 בינואר 2013
  30. ^ טל רוסו פרסם הוכחה: משוחרר 5 שנים, באתר ערוץ 7, 26 בפברואר 2019
  31. ^ אלוף (במיל') טל רוסו מונה למפקד מפקדת העומק, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 26 בפברואר 2015
  32. ^ פרטי ההנהלה בתוך הפרטים על אודות החברה, באתר החברה]
  33. ^   אמירה לם, טל רוסו בריאיון פוליטי ראשון על הקרב נגד איום הפסילה, אבי גבאי וההתנתקות הבאה, באתר "ידיעות אחרונות", 27 בפברואר 2019
  34. ^ אתר ועדת הבחירות המרכזית
  35. ^ ראשון: אלוף במיל' טל רוסו שוריין במקום השני במפלגת העבודה, מעריב, 19 בפברואר 2019
  36. ^ יואב קרקובסקי, אחרי כהונה של חודש: טל רוסו פורש מהחיים הפוליטיים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 10 ביוני 2019
טל רוסו - תבניות ניווט
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=טל_רוסו&oldid=38467126"