מבצע צלצל

מבצע צבאי של צה"ל שנערך בליל 19 - 20 ביולי 1981, ובו פשטו לוחמים מחטיבת הצנחנים על בסיס מחבלים בלבנון במטרה לפגוע במחבלים ולהרוס תשתיות טרור

מבצע צלצל היה פשיטה של צה"ל שנערכה בליל 19 - 20 ביולי 1981, ובה פשטו לוחמים מחטיבת הצנחנים על בסיס מחבלים בלבנון[1] במטרה לפגוע במחבלים ולהרוס תשתיות טרור[2].

מבצע צלצל
תאריכי הסכסוך 19 ביולי 198120 ביולי 1981 (לילה אחד)
מקום כחמישה קילומטרים דרומית-מזרחית לשפך הזהרני שבלבנון
עילה השמדת תשתיות ופגיעה בפעילי ארגוני טרור
הצדדים הלוחמים

ישראלישראלישראל

לבנוןלבנון לבנון

מנהיגים
מנחם בגין   
מפקדים

?

כוחות
אבדות

1 הרוג, 7 פצועים

5 מחבלים הרוגים

לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היערכות למבצע עריכה

בשנת 1981 בעקבות מספר ימי קרב ארטילרי בין כוחות אש"ף שבלבנון וצה"ל, בהם הופגזו יישובי הצפון[3], הורה הרמטכ"ל, רפאל איתן, לאלוף פיקוד הצפון אביגדור בן-גל, להיערך לביצוע פשיטה מדרום ל"מזרעת-אל-מצילה", כחמישה קילומטרים דרומית לשפך הזהרני בלבנון. יעד הפשיטה היה מפקדת מחבלים מארגון החזית העממית לשחרור פלסטין - המפקדה הכללית של אחמד ג'יבריל, אשר כלל מספר מבנים, אוהל ועמדות ירי ואויש על ידי כחמישה עשר מחבלים שהיו אמונים על הפעלת מחסום בציר נבטיה-זהרני.

הפעולה הוטלה על כוחות מחטיבת הצנחנים, עליה פיקד אל"ם יורם יאיר[4]. כוחות הפשיטה התחלקו לשני צוותי-קרב: האחד, שמנה 54 לוחמים בפיקוד יאיר, אשר כלל כוח מסיירת צנחנים בפיקוד ישראל זיו[5], וכוח מפלחה"ן צנחנים בפיקוד אהרון זיו, והשני שמנה 27 לוחמים מגדוד 890 בפיקוד מפקד הגדוד, זאב זכרין. בעוד שהכוח בפיקוד יאיר יועד לפשוט על מחנה, תוכנן הכוח בפיקוד זכרין להציב מארב בקרבת הציר לרכבי מחבלים[6].

מהלך המבצע עריכה

הכוח הוטס במסוקי "יסעור" והונחת בקרבת היעד. במהלך התנועה ליעדים זיהה כוח הסיירת מחבל והרגו[7]. בקרב שהתפתח נהרגו חמישה מחבלים. לכוח הפושט, בפיקוד יאיר, היו שבעה פצועים והרוג[8], קצין האג"ם החטיבתי יוסי טהר[9]. בין הפצועים היה גם מפקד פלחה"ן צנחנים, אהרון זיו, ואת הפיקוד על כוח פלחה"ן נטל סגנו, עפר שלח[10]. תחת אש עזה חולצו יאיר ואנשיו במסוקים מן השטח לאחר שהמשימה בוצעה במלואה והיעד הושמד[11]. אחד המסוקים ספג פגיעה באחד מלהבי הרוטור שלו ופגיעות נוספות, אולם טייסי המסוק הצליחו להמשיך לטוס עד לשטח ישראל, שם נחת המסוק.

תוצאות המבצע עריכה

כוחות צה"ל הרגו חמישה מחבלים, פצעו מספר מחבלים נוספים והרסו את המבנים ביעד. לכוחות צה"ל היו הרוג[12] ושבעה פצועים[13]. לטייסי המסוקים אילן פרנק ובועז פלג הוענק צל"ש מפקד חיל האוויר על אומץ לבם[14]. בסיכום המבצע הדגיש הרמטכ"ל רפול כי הכוח ביצע את המשימה בשלמות.

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ * דורון אלמוג, ‏מקום המפקד בקרב - ההתקדמות מהאוולי לביירות, מערכות 443, 2012.
  2. ^ משה קראדי, "המפכ"ל – בקדמת הבמה ומאחורי הקלעים", ידיעות ספרים, 2012, עמודים 43-45.
  3. ^ זאב שיף ואהוד יערי, "מלחמת שולל", תל אביב: הוצאת שוקן, 1984, עמוד 29.
  4. ^ קובי הלר וגל פרל פינקל, עוצבת הקומנדו – מאוסף יחידות מובחרות ל"אס בשרוול" של צה"ל, כתב העת "בין המערכות", 5 במאי 2022.
  5. ^ אביחי בקר, מלחמות ישראל, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2001.
  6. ^ מבצע "צלצל", באתר סיירת צנחנים.
  7. ^ גל פרל פינקל, החלטות שמחכות לממשלה הבאה, או למלחמה הבאה, מה שיבוא קודם, באתר זמן ישראל, 6 בנובמבר 2020.
  8. ^ עפר שלח, יורים ומטייחים, ידיעות אחרונות המוסף לשבת, ‏ 26.11.2004, עמודים 4–5 ו-25, כפי שהועלה באתר פרש.
  9. ^ עמוס הראל, עשה לך קרב, הארץ 10.03.2000, כפי שהועלה באתר פרש.
  10. ^ עפר שלח, "גוף שני", תל אביב: זמורה-ביתן ('עמודים לספרות עברית'), תש"ן 1989, עמודים 9-21.
  11. ^ יורם יאיר, "אתי מלבנון" - סיפורה של חטיבת הצנחנים במלחמת לבנון, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1990, עמודים 13–14, "הכוח מצליח להתגנב אל היעד ולהיכנס לתוכו, מתחילה הסתערות. צרור ארוך פוגע בכוח של פלוגת החה"ן המסתער על הצריף. חמישה נפגעים, ביניהם אהרל'ה המ"פ. חפ"ק המח"ט, הנמצא במרחק קטן מאחור, מבחין במתרחש ומסתער קדימה במקומם, כשהוא עובר מעל הנפגעים. בהסתערות זו נהרג קצין האג"ם רס"ן יוסי טהר, ונפצע זאביק קצין הקשר. אני מצליח להגיע עד למחבל, היורה מתוך עמדה מוסווית, ולחסל אותו. רופא החטיבה, ד"ר איתן פרידמן, המגיע במרוצה כדי לטפל בנפגעים, נפצע קשה. על אף המספר הרב של הנפגעים ולמרות האש הניתכת מכל עבר מצליח הכוח להשלים את המשימה. הכוח משתלט על בסיס המחבלים ומחסל את יושביו, מפוצץ את המבנים, העמדות וכלי-הנשק".
  12. ^ רב־סרן יוסי טהר, שנפל בפשיטת צה"ל בלבנון, הובא למנוחות בכפר ורבורג, דבר, ‏ 21 ביולי 1981.
  13. ^ עמנואל רוזן, לחיות עם הכאב, מעריב, ‏ 1 ביולי 1988.
  14. ^ אביחי בקר, מלחמות ישראל, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2001