גוגל (מנוע חיפוש)
גוגל (Google) הוא מנוע חיפוש, הנמצא בבעלות חברת Google. זהו מנוע החיפוש הפופולרי ביותר באינטרנט[2][3] ואתר האינטרנט הגדול בעולם. מדי יום הוא זוכה למאות מיליוני מבקרים[4] השולחים אליו כ־3 מיליארדי בקשות למציאת תוכן באתרי אינטרנט. המנוע פותח במקור על ידי לארי פייג' וסרגיי ברין באוניברסיטת סטנפורד בשנת 1997 ומשמש כדף הבית של חברת "גוגל".
 | |
 | |
| מנוע החיפוש של גוגל | |
| סוג | מנוע חיפוש |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
15 בספטמבר 1997[1] (לפני 27 שנים, חודשיים ו־13 ימים) – הווה |
| מייסדים | לארי פייג' וסרגיי ברין |
| בעלות | גוגל |
| שירותים עיקריים | חיפוש ממצאים באתרי אינטרנט |
| הרשמה | אופציונלית |
| שפות תכנות |
C, C++, פייתון  |
|
www | |
  | |
רקע
עריכה
ערך מורחב – מנוע חיפוש
מנוע חיפוש הוא תוכנה המשמשת לחיפוש פריטי מידע במאגר מידע גדול. היישום הנפוץ ביותר של מנועי חיפוש הוא חיפוש דפים ברשת האינטרנט, אך קיימים גם מנועי חיפוש שמטרתם לחפש במאגרי מידע הנמצאים באופן מקומי במחשב.
מנועי חיפוש פותחו החל משנת 1990.
בשנת 1994 יצא לשוק WebCrawler, מנוע חיפוש שהיה הראשון ששילב חיפוש בטקסט שבגוף האתרים ולא רק בכותרות האתרים. מנוע החיפוש המסחרי הגדול של התקופה היה לייקוס, שפותח על ידי מייקל מלודין מאוניברסיטת קרנגי מלון. בעקבות הצלחתו של לייקוס פותחו מנועי חיפוש נוספים. מנועי חיפוש באינטרנט נבחנים על ידי הגולשים לפי איכות התוצאות שהם מספקים. בהתאם לכך, מאז שנת 2001 שולט מנוע החיפוש גוגל בשוק מנועי החיפוש.
מנועי החיפוש סורקים את רשת האינטרנט בחיפוש אחר דפים באמצעות שימוש בזחלן אינטרנט. הזחלן מעביר עותקים של הדפים שנסרקו למנוע האינדקס לצורך פירוק הדף למרכיביו ובניית מאגר מידע של תוכן הדפים. בעת ביצוע חיפוש נשלחת שאילתה למאגר המידע, והמידע המתקבל כפלט מוצג למשתמש על פי מידת הרלוונטיות שלו כתוצאת החיפוש.
היסטוריה
עריכהבשנת 2001 מנוע החיפוש של גוגל החל לפעול לציבור הרחב. חדשנותו הייתה בדירוג דפי האינטרנט שהוא מציג לפי חשיבותם באמצעות חישוב המתבסס על כמות הדפים המקשרים אליהם וחשיבותם של הדפים המקשרים.
מנוע החיפוש פותח בשנת 1996 כפרויקט מחקר על ידי לארי פייג' וסרגיי ברין, דוקטורנטים למדעי המחשב באוניברסיטת סטנפורד.
בניסיון למצוא נושא לעבודת הדוקטורט שלו, שקל פייג' לחקור את המאפיינים המתמטיים של הרשת העולמית כדי להציג את מבנה הקישורים שלה בצורה גרפית.[5] לצורך כך בנה פייג' זחלן שנקרא BackRub שסרק את הקישורים בין אתרים. זמן קצר לאחר מכן הצטרף ברין לפרויקט, ובמרץ 1996 החל הזחלן לסרוק את רשת האינטרנט תוך שהוא מתייחס לעמוד האישי של פייג' בתור נקודת המוצא שלו. האלגוריתם נבנה בצורה כזו שעבור אתר אינטרנט כלשהו המוגש כקלט מתקבלת רשימת אתרי אינטרנט המקושרים ממנו. כדי לנתח את המידע ולהציג את האתרים על פי חשיבותם פיתחו פייג' וברין את אלגוריתם PageRank. השניים גילו כי מנוע חיפוש המבוסס על אלגוריתם ייתן תוצאות טובות יותר ממנועי החיפוש הקיימים.
בסתיו 1997 ברין ופייג' החליטו לשנות את שמו של מנוע החיפוש החדש אך התקשו במציאת שם קליט שעדיין לא היה בשימוש. פייג' פנה לחברו למשרד, שון אנדרסון, והוא העלה את הרעיון לשם "גוגולפלקס", כלומר מספר עצום. פייג' הציע לקצר את השם ל"גוגול". כשהקליד אנדרסון את השם החדש במחשב, הוא טעה באיות כך שרשם google במקום googol. התברר שבניגוד לגוגול, גוגל עדיין לא היה תפוס. באותה שנה מנוע החיפוש נפתח לשימוש פנימי לסטודנטים, לסגל ההוראה ולמנהלים תחת הדומיין של סטאנפורד, בכתובת google.stanford.edu.[6]
במרץ 1998 נפגשו פייג' וברין עם פול מלהרטי, אחד ממייסדי מנוע החיפוש "אלטה ויסטה". הם ניסו לשכנעו שמנוע החיפוש שפיתח הולך ומתיישן וגוגל זהו מנוע החיפוש העתידי. הם ניסו למכור את שיטת "PageRank" תמורת פחות ממיליון דולר. לאחר כמה שבועות הודיע מלהרטי שאלטה ויסטה לא מעוניינת בהצעתם. גם חברות מנועי חיפוש אחרות לא הסכימו לקנות את השיטה, הם לא ראו בה חשיבות ועדיפות על שיטות אחרות, אך ברין ופייג' היו נחושים בדעתם להמשיך לפתח את גוגל ולמצוא לו ביסוס כלכלי. באוגוסט 1998 הם נפגשו עם אנדי בכלשהיים, גאון מחשבים ומשקיע אגדי בשורה של חברות. לאחר שיחה עם השניים הבין בכלשהיים שלרעיון יש פוטנציאל ורשם צ'ק על מאה אלף דולר שעבר לחשבון הבנק של חברת גוגל שהקים הצמד.[6]
ב־1999 ברין ופייג' עברו למשרדים ביוניברסיטי אבניו במרכז העיר פאלו אלטו. מספר השאילתות הנכנסות במנוע החיפוש הגיע למאה אלף ביום וזאת כתוצאה משמועות שעברו מפה לאוזן, הודעות דוא"ל ומסרים מיידיים. לטענתם, המטרה הייתה לספק לעולם איכות טובה יותר וחיפוש משופר. הם העסיקו יותר עובדים והציעו עוד שרתים על מנת להגדיל את המערכת. החזון העיקרי של החברה היה לארגן את המידע העולמי ולהפוך אותו לאוניברסלי, נגיש ושימושי.
במשך השנים הבאות חברת גוגל התרחבה הן מבחינת העובדים והן מבחינת חומרת מחשבים שיכלו להכיל את כמות החיפושים הגדולה.
עד 2003 עשרות מיליוני אנשים כבר חיפשו מדי יום בגוגל בשפות האם שלהם, לאחר בחירה מתוך רשימה של כמעט מאה שפות זמינות. אנשי מקצוע רבים ומגוונים השתמשו בגוגל לצורכיהם, בהם משקיעים, עורכי דין, סופרים, אנשי ממשל וכדומה.[6]
מאפייני מנוע החיפוש
עריכה.svg){kind=logo}
בניגוד לנהוג בתעשיית האינטרנט, דף הבית של גוגל מעוצב בפשטות ומורכב מהלוגו של גוגל, תיבת החיפוש ועוד מספר אלמנטים טקסטואליים. באופן דומה, המודעות בדף תוצאות החיפוש מעוצבות בסגנון מינימליסטי.
סמלילה של גוגל השתנה מעט מאז עוצב עם הקמת החברה.
הגרסה הנוכחית של הלוגו משמשת את החברה מאז ספטמבר 2015.
לכבוד אירועים מיוחדים כגון חגים או ימי הולדת של אנשים מפורסמים, מוחלף הלוגו של גוגל בראש עמוד החיפוש למשך יממה, לכזה שיש בו שילוב של אלמנטים גרפיים שונים הקשורים לאותו אירוע. סמלילים אלה ידועים בכינוי "גוגל דודלס" (Google Doodles) ובעברית: שרבוט גוגל.
בנוסף לחיפוש דפי אינטרנט, גוגל מאפשר לחפש תוכן באתרים ספציפיים,[7] לחפש את כל הדפים המקשרים לדף מסוים,[8] להיכנס באופן אוטומטי לתוצאת החיפוש הראשונה שתימצא,[9] ולבצע פעולות מתמטיות.[10]
בין השירותים הנוספים של גוגל, המתבססים על מנוע החיפוש שלה, נכללים:
- Google News - חיפוש חדשות
- Google Scholar - חיפוש מאמרים אקדמיים. שירות זה מאפשר חיפוש ממוקד של מאמרים אקדמיים ונותן מידע ביבליוגרפי. במסך תוצאות החיפוש ניתן להקיש את שם המאמר, אם המאמר זמין במלואו הוא יוצג בפני המחפש, אם אינו זמין ברשת יוצג תקציר ומידע המאפשר למחפש להזמין את המאמר המבוקש.
- חיפוש הגדרות מילוניות למילים
- גוגל תמונות - חיפוש תמונות
- Google lens - חיפוש לפי תמונה.
תוצאות החיפוש
עריכהתוצאות החיפוש מוצגות על פי סדר החשיבות שנקבע להן באמצעות אלגוריתם הסריקה. מנוע החיפוש אינו מכיל תכונות לשוניות לחיפוש מילה והטיותיה אך הוא מכיל אפשרויות להצגת חיפוש נפוץ יותר. אם קיימת מילה דומה בעלת איות נפוץ יותר יציג מנוע החיפוש אפשרות לחיפוש חדש המכיל את האיות הזה.[11] בנוסף לאפשרות לצפות בקישור ישיר לאתר, ניתן לצפות בגרסת המטמון השמורה שלו, לבצע חיפוש לדפים דומים ולתרגם אותו באופן אוטומטי באמצעות גוגל תרגום.[12] כל האתרים המופיעים בתוצאות החיפוש עוברים סינון באמצעות כלי אבטחת מידע המתריעים בפני המשתמש על אתרים המכילים תוכנות זדוניות.[13] ועוד אפשרויות שונות בקשר לתוצאות לא רצויות במנוע החיפוש.[14]
בשנת 2009 השיקה גוגל שירות חדש, SearchWiki, המאפשר לגולשים לדרג את רלוונטיות תוצאות החיפוש שלהם. באמצעות כפתורים שהתווספו ליד תוצאות החיפוש ניתן להקפיץ לראש הדירוג תוצאות מסוימות כך שיוצגו ראשונות בחיפושים הבאים או להסיר אותן כך שלא יופיעו כלל. ניתן גם להוסיף הערות לתוצאות חיפוש מסוימות ולחלוק אותן עם משתמשי גוגל אחרים.
בסוף שנת 2010 הוסיפה גוגל למנוע החיפוש שלה באנגלית ובמרץ 2011 למנוע החיפוש בעברית את אפשרות ה־Instant Preview, זכוכית מגדלת שמופיעה לצד תוצאות החיפוש, ועל ידי לחיצה על סמל הזכוכית מגדלת המופיע בצד כל תוצאת חיפוש, נפתח תמונת תצוגה מקדימה של דף התוצאה. המאפשרת לראות את האתר באופן שגולש יכול להתרשם מהתוצאה לפני המעבר לדף, ובכך נותנת לו אופציה נוספת לבחור את התוצאה הרצויה.[15]
אופציה נוספת - Google Instant, מאפשרת למשתמש לצפות בדף תוצאות חיפוש, המשתנה באופן דינאמי תוך כדי הקלדת שאילתת החיפוש בהתאם למחרוזת המופיעה בתיבת החיפוש בכל רגע נתון.
ב־31 במרץ 2011 הכריזה גוגל על שירות חברתי חדש בשם גוגל+ המופיע בתוצאות החיפוש.[16] השירות, שהורחב והפך לרשת חברתית בפני עצמה, הושק ונפתח לציבור בצורה מדורגת ב־28 ביוני 2011.[17]
יותר מזל משכל
עריכה"יותר מזל משכל" (באנגלית: "I'm feeling Lucky") היא אפשרות הניתנת בחלון חיפוש המידע. כאשר המשתמש כותב את טקסט השאילתה לחיפוש ולוחץ על הכפתור "יותר מזל משכל", הדפדפן עובר אוטומטית לתוצאה הראשונה בחיפוש. קיימת סברה שגוגל מפסידה מדי שנה עקב אפשרות זו כ־110 מיליון דולר. זאת כיוון שבאמצעות כלי זה, המשתמש עוקף את עמוד התוצאות שבו מופיעות הפרסומות. הסברה הזו היא לא נכונה שכן גוגל הצהירו בעבר שלא יכניסו אפשרות שתגרום להם להפסדים בסדרי גודל כאלה.[דרוש מקור][דרושה הבהרה]
השימוש בכלי נחשב לנדיר יחסית. נכון ל־2007, רק באחוז אחד מסך החיפושים באתר נעזרים בו.[18]
אלגוריתם החיפוש
עריכה- ערך מורחב – PageRank
חברת גוגל אינה חושפת מהו אלגוריתם החיפוש. בעבר, מנוע החיפוש היה מבוסס על אלגוריתם הנקרא PageRank. האלגוריתם מחשב עבור כל דף אינטרנט את מידת החשיבות שלו ומציג אותו בדירוג תוצאות החיפוש בהתאם. דירוג של דף נקבע על פי כמות הדפים שמקשרים אליו וחשיבותם של הדפים המקשרים. כלומר, אם דפים רבים מקשרים אל דף מסוים האלגוריתם קובע את מידת החשיבות של דפים אלה ומדרג את הדף על פי מידת חשיבותם. הדירוג מתבצע על סקאלה לוגריתמית עם ערכים בין 1 ל־10 ומושפע מגורמים נוספים כגון כמות הכניסות לדף והופעה של מילים רלוונטיות נוספות.[19]
האלגוריתם נכתב על ידי לארי פייג' וסרגיי ברין במסגרת מחקר שערכו באוניברסיטת סטנפורד.
בשנת 1998 השניים הציגו אבטיפוס למנוע החיפוש, שנקרא BackRub.
האלגוריתם רשום כפטנט השייך לאוניברסיטת סטנפורד[20] והשם PageRank הוא סימן מסחרי של חברת גוגל. גוגל חתמה על חוזה עם אוניברסיטת סטנפורד המאפשר לה שימוש בלעדי באלגוריתם תמורת 1.8 מיליון מניות של החברה.[21]
בזמן הסריקה מבצע מנוע החיפוש הטמנה של הדפים שהוא סורק. בנוסף לדפי HTML רגילים מתבצעות סריקה והטמנה של קובצי DOC ,PDF ,XLS וסוגים נוספים[22] המומרים בדרך כלל לפורמט HTML.[22]
בפברואר 2011 נערך שינוי באלגוריתם החיפוש, שקיבל את הכינוי "גוגל פנדה". השינוי נועד להפחית את דירוגם של אתרים באיכות תוכן נמוכה ולנסות להסיר ממנוע החיפוש אתרי חוות תוכן (בין השאר בעקבות תלונות על תוצאות חיפוש המכילות אתרים באיכות תוכן נמוכה) ובהתאמה העלאתם לדירוג גבוה של אתרים באיכות תוכן גבוהה. השינוי גרם לעלייה בדירוג של אתרי חדשות ואתרי רשתות חברתיות וירידה בדירוג של אתרים המכילים כמויות גדולות של פרסום[23] ומאמרי קידום בעלי תוכן ירוד. מעריכים שהשינוי השפיע על כ־12% מתוצאות החיפוש בגוגל.[23]
באפריל 2012 נערך שינוי נוסף באלגוריתם החיפוש שקיבל את השם "גוגל פינגווין".[24] העדכון נועד להפחית את דירוגם של אתרים המפרים את הנחיות גוגל למנהלי אתרים על ידי תמרון כמות הקישורים המפנים לאתר בשיטות שהוגדרו על ידי גוגל כשיטות קידום כובע שחור. מעריכים שהשינוי השפיע על כ־3% מתוצאות החיפוש בגוגל. אחד הדברים שנפגעו במיוחד שמסגרת עדכון זה היו קישורי ביטוי מדויק וקישורי פוטר רוחביים שהיו נפוצים בשימוש עד עדכון זה.
תפוצה
עריכהמנוע החיפוש של גוגל הוא הפופולרי ביותר מבין מנועי החיפוש ברחבי העולם, עם נתח שימוש כולל של 87%, ולמעלה מ־94 אחוזים בישראל.[25] לשם השוואה, מנוע החיפוש בינג של חברת מיקרוסופט תופס נתח שוק של 3.9% ברחבי העולם ובישראל 1.8% בלבד. פופולריותו הצמיחה את הביטוי גיגול, שמשמעותו הכללית היא חיפוש מידע באינטרנט, לאו דווקא באמצעות מנוע החיפוש של "גוגל".
בנוסף, מנוע החיפוש המשמש גם כדף הבית של חברת גוגל הוא דף האינטרנט הנצפה ביותר בעולם.[26]
תוכניות לעתיד
עריכה| קטע זה עוסק באירוע שצפוי להתרחש בעתיד | |
השאיפה לעתיד היא שהחיפוש יוכל להיות הרבה יותר ממוקד: אם היום רושמים במנוע החיפוש מילים כלליות ומקבלים אלפים עד מיליונים של תוצאות, בעתיד יהיה אפשר לרשום שאלה מדויקת ולקבל תשובה מדויקת ומושלמת, כלומר תשובה שמתאימה להקשר ולכוונה של השאלה הנשאלת, ודיוק זה מתבסס על הידיעה מי הוא המשתמש ולמה הוא שואל. החיפוש יהיה עם זיכרון מושלם, יזהה חיפוש חדש או שיחזור דבר שכבר נמצא קודם ויביא תוצאות המותאמות באופן אישי למשתמש לפי העדפותיו ורצונותיו. כך למשל, אדם אשר מתעניין בפוליטיקה וירשום "מצרים" בגוגל, יקבל תוצאות הכוללות את המהומות במצרים. לעומת זאת, אדם אשר מתעניין בטיולים וירשום "מצרים" בגוגל, יקבל מידע הכולל אטרקציות, מלונות ועוד.[27] גוגל החלה בתהליך זה על ידי שמירת היסטוריית החיפושים של המשתמש.[28]
תוצאות החיפוש בעתיד יגיעו בצורה הרלוונטית ביותר לחיפוש, החל מקובץ וידאו/אודיו או טקסט, דו"חות או סיכום הדעות והמגמות ועד המלצה לפנות לאדם מסוים כדי לקבל תשובה לשאלה במקום לקרוא עליה מסמכים. זהו מנוע הדומה יותר למתווך אינטליגנטי וכדי להגיע אליו צריך לעשות מעבר מחיפוש ברשת המחשבים לחיפוש נרחב יותר בשלל מכשירים, דבר אשר החל כבר במכשירים הסלולריים ומחשבי כף יד וצפוי להמשיך להתפתח עד שהחיפוש יובנה אל תוך כל מכשיר דיגיטלי הנוגע לחיינו ובעתיד יוצמד לכל דבר בעל ערך תגית אלקטרונית זעירה שנוכל לאתר אותם בעזרתה. (חפצים, חיות ואפילו אנשים). כל דבר שאיבדת תוכל למצוא באמצעות השבב וגוגל.[27]
התחלה של רשת חכמה כזו מופיעה בחיפוש הקולי של גוגל (search by voice). זהו מותג של גוגל אשר מאפשר לחפש בגוגל על ידי אמירת מילות החיפוש במקום להקליד אותן. החיפוש לפי קול קיים כאפליקציה במכשירי אייפון ואנדרואיד ומקצר תהליך וזמן החיפוש. ב־14 ביולי 2011 גוגל הודיעה על כוונתה להשיק את המוצר וימים ספורים לאחר מכן הוא יצא לשוק. החיפוש הקולי קיים ב־24 שפות, בהן ערבית ועברית שהן התוספות החדשות ביותר.
מדד גוגל
עריכה
"מדד גוגל" (או "מבחן גוגל") הוא קנה־מידה הקרוי על שם מנוע החיפוש ומשמש למדידת תפוצתו של מושג מסוים בדפי האינטרנט שמציג "גוגל", כמשקף את תפוצתו של המושג בציבור. מיקומו של מושג במדד נקבע על פי כמות התוצאות שמחזיר מנוע החיפוש בעת חיפוש המושג; מיקומו של אתר במדד נקבע על פי המקום שלו ביחס לאתרים אחרים בדף תוצאות החיפוש.
מדד גוגל מאפשר לקבל מושג על הפופולריות של מונח מסוים אך לא על נכונותו; מאחר שהמדד נותן מושג לגבי תפוצת המונח באינטרנט תינתן בו עדיפות למונח שגוי אך נפוץ לעומת המונח הנכון והנפוץ פחות. באופן דומה, בשל אופן ההפעלה של אלגוריתם החיפוש, מונחים אקטואליים יקבלו עדיפות על פני מונחים ישנים יותר.
קידום אתרים במנוע החיפוש
עריכה- ערך מורחב – קידום אתרים במנועי חיפוש
כדי למשוך תנועה לאתרם מעוניינים בעלי אתרים להציג אותם ראשונים ככל האפשר בתוצאות הדירוג במנוע החיפוש. הדבר יצר תעשייה של קידום אתרים במנועי חיפוש. שיטות קידום אתרים כוללות מצד אחד שיפור מבנה האתר (לדוגמה: לוודא שכל תוכנו ייחשף למנועי החיפוש, לוודא שמילות מפתח הקשורות לתוכנו יופיעו במקום ברור). מצד שני, יש גם שיטות קידום אתרים אשר מנסות לקדם אתר לא בהכרח בקשר למבנה האתר: שתילת מילות מפתח מלאכותיות פופולריות, קישורים מלאכותיים מאתרים אחרים, ועוד. קיימות חברות המתמחות בשיפור הדירוג עבור אתרי אינטרנט. חלק מהדרכים להצגת אתרי אינטרנט נחשבות פעולות שאינן אתיות, אשר גוגל מנסה להילחם בהן[29][30] אך קיימות גם שיטות לגיטימיות לשיפור הדירוג במנועי חיפוש.[31]
פרסום במנוע חיפוש
עריכה- ערך מורחב – Google AdWords
חברת גוגל מציעה למפרסמים שיטה בשם אדוורדס (AdWords), המאפשרת לפרסם מוצרים ושירותים רלוונטיים בין משתמשים של מנוע החיפוש. שיטה זו נותנת למפרסמים פוטנציאליים של חברת גוגל, למקם את הקישורים הפרסומיים שלהם בעמוד יחד עם תוצאות החיפוש שהתקבלו למשתמש למילות חיפוש שהוא כתב. כלומר, כאשר משתמש לוחץ על כפתור החיפוש, יחד עם שאר התוצאות הוא מקבל גם הודעות פרסום הנאספות על ידי אדוורדס, שבאופן מלא או חלקי מתאימות למילות החיפוש שכתב משתמש. אדוורדס מיועדת למנוע מצב שבו מפרסמים יוכלו לפרסם מוצרים ושירותים שלהם בתוצאות החיפוש הלא קשורים להודעותיהם. כך למשל, אם משתמש מחפש מתכון למרק, אז הוא לא יכול לקבל בין תוצאות החיפוש פרסום של חנות חלקי חילוף לרכב.[32]
לפי השיטה של גוגל, מחירי הפרסום תלויים בהקלקה. כלומר, מפרסם משלם רק עבור הקלקה על פרסומו על ידי משתמש. בנוסף לכך, כדי לאפשר למפרסמים לבדוק את האפקטיביות של פרסומותיהם, גוגל הציעה שיטה בשם גוגל אנליטיקס (Google Analytics), אשר נותנת אפשרות לכל מפרסמים, באופן יומיומי ובחינם, לבדוק מידע לגבי הפרסומות שלהם, כמו מספר הקלקות על הפרסום, מכירות והתאמה למילות חיפוש שבחר המפרסם.[32]
הפצצת גוגל
עריכהכיוון שאלגוריתם החיפוש של גוגל הוא סודי בחלקו, לא ידוע מהם הגורמים המדויקים המשפיעים על הדירוג. עם זאת ידוע שכאשר דפים רבים מפנים לאתר מסוים באמצעות טקסט אחיד, יציג גוגל את האתר הזה בתגובה לחיפוש של טקסט אחיד זה, אף אם הטקסט אינו מופיע באתר עצמו. תופעה זו פורסמה לראשונה על ידי אדם מאתס, במאמר שפרסם ב־6 באפריל 1999, ובו נטבע המושג "הפצצת גוגל" (Google bombing). מאתס גילה שחיפוש המילים "internet rockstar" נותן כתוצאה ראשונה טקסט על הזמר בן בראון, אף שהטקסט המבוקש לא מופיע באתר עצמו. התופעה קרתה, כנראה, עוד קודם לכן, כאשר התגלה שחיפוש בגוגל של הביטוי "more evil than Satan" מוביל לאתר של מיקרוסופט.
דוגמה להפצצת גוגל בלתי־מכוונת היא חיפוש הביטוי "click here" ("לחצו כאן"), שבעבר, התוצאה הראשונה שהוא היה נותן היא אתר הבית של אדובי אקרובט.[33] הביטוי "click here" כמעט ואינו מופיע באתר, אך כמעט כל אתר המחזיק קובצי PDF, מזמין את קוראיו להוריד את תוכנת Adobe Reader מהקישורית "Click Here".
בישראל התקיימה תחרות להפצצת גוגל שהוביל האתר nrg מעריב, בשם "לתור מוטור". מטרת התחרות הייתה "לעודד מעשים של הפצצת גוגל למען הבנה טובה יותר של האמצעים שבהם ניתן לתמרן את מנוע החיפוש החשוב הזה ופענוח דרכי עבודתו". בעת פתיחת התחרות ב־28 בדצמבר 2004 לא הניב חיפוש המילים "לתור מוטור" אף תוצאה ובסוף התחרות ב־29 בפברואר 2005 הציג מנוע החיפוש כ־211,000 אתרים הכוללים את הביטוי.[34]
רבות מההפצצות שהתפרסמו במהלך השנים, נעלמו מראש תוצאות החיפוש. יש התולים זאת בשינוי האלגוריתם של גוגל, כך שהוא יתעלם מהפצצות, ויש אומרים[דרוש מקור] שמדובר בהסרה ידנית של הדפים מהאתרים שהשתתפו בתחרות אחרי סיומה ושבירת רשת הקישורים הצולבים כתוצאה מהסרה זו. הפצצות גוגל חדשות, כמו הודעה על חרם צרכנים בחיפוש שם החברה ישראייר, הצליחו להתברג במקומות הראשונים בחיפוש.
הפצצה נוספת שבוצעה בידי ישראלים בשנת 2007 גרמה לכך שהתוצאה הראשונה בחיפוש הביטוי 'כישלון חרוץ' היה עמוד קורות החיים של ראש הממשלה אהוד אולמרט.[35]
ביקורת כלפי גוגל
עריכהמרכזיותה של החברה בשוק האינטרנט העולמי הוביל לביקורת על החברה בשלל נושאים, בין היתר בענייני פרטיות, זכויות יוצרים וצנזורה. כך בנושא הפרטיות למשל, המידע הרב הנגיש לגוגל על אנשים רבים ברחבי העולם, הוא חסר תקדים בכמותו ובהיקפו. המידע משמש את גוגל להצגת פרסומות מותאמות למשתמש ולמיקסום רווחיה מפרסום.[36] הרווחים הגדולים מפרסום הם אלו שמאפשרים לגוגל להציע את שירותיה בחינם למשתמשים הפרטיים ולאסוף עליהם מידע רב בנוסף[37] חלק מהמידע הנאסף על ידי גוגל הוא היסטוריית החיפושים של המשתמשים שיכול לגרום לבועת הפילטר.
לגבי הצנזורה, ביקורת חריפה כלפי גוגל נשמעה על שיתוף הפעולה שלה עם צנזורת האינטרנט בסין. מנוע החיפוש אינו מציג תוצאות שאינן מאושרות על ידי הצנזורה בסין[38] עם זאת, גוגל מפעילה שדלנות בארצות הברית במטרה למנוע ממדינות לצנזר את האינטרנט.[39]
ביקורת נוספת כלפי גוגל הושמעה כאשר התגלה שמנוע החיפוש משתמש בעוגיות ארוכות־טווח. העוגיות מאפשרות לגוגל לשמור מידע על זהות המשתמש, העדפותיו והיסטוריית החיפוש שלו. תוקף העוגיות הוגבל בתחילה לשנת 2036, אך לאחר הביקורת הודיעה גוגל שתגביל את משך פעולת העוגיות לשנתיים ותצנזר מידע אישי לאחר תאריך זה[40][41] גוגל מוחקת את כתובות ה־IP של החיפושים שביצעו משתמשים לאחר תשעה חודשים ותוכן עוגיות לאחר שנה וחצי.[42]
זכויות יוצרים
עריכהעל פי דיני זכויות היוצרים, קישור שנעשה ביודעין לאתר המפר זכויות יוצרים עלול להיחשב להפרה תורמת של הזכויות. כמנוע חיפוש, מקשרת גוגל לאתרים שנסרקו על ידי המנוע שלה מבלי להתחשב בתוכנם. כדי ליהנות מחסינות משפטית במדינות רבות, ובהן ארצות הברית ומדינות האיחוד האירופי, על מנוע החיפוש למלא אחרי נוהל "הודעה והסרה", שלפיו, בהתקבל הודעה על תוצאת קישור החשודה כקישור לאתר מפר, על מנוע החיפוש להסיר את הקישור.
לאחר שהסירה קישורים החשודים כהפרת זכויות של אתר הסיינטולוגיה ספגה גוגל ביקורת מפעילים בתחום חופש הביטוי, על כך שהיא מצנזרת את תוצאות החיפוש שלה.[43] במקרים של הסרת קישורים בחשד להפרת זכויות מציגה גוגל הודעה המציינת שתוכן כלשהו הוסר מחשש להפרת זכויות יוצרים. בנוסף, מעבירה גוגל את תוכן המכתב לגורם נייטרלי, כדי שיחליט אם לפרסם אותו.
ביקורת נוספת כלפי גוגל היא שמנוע החיפוש של גוגל מציג בתוצאות החיפוש תמצית מהאתר, שלעיתים מייתרת את הצורך בגלישה לאתר, התנהגות שפוגעת בבעלי האתר שייצר את התוכן.[44]
בפסק הדין .Field v. Google, Inc קבע בית משפט פדרלי במדינת נבדה כי גרסת המטמון שמחזיקה גוגל אינה מהווה הפרה של זכויות יוצרים.[45] במקרה אחר, פנה עיתון הניו יורק טיימס לגוגל בבקשה להסיר עותקים של דפי ארכיון של העיתון מגרסת המטמון. גוגל מאפשרת למנהלי אתרים למנוע מהזחלן שלה לשמור גרסת מטמון של דפים באמצעות שימוש בקובץ Robots.txt.[46]
בינואר 2021 חתמה גוגל על הסכם תקדימי מול נציגות של כלי התקשורת של צרפת, לפיו תשלם גוגל לאתרים אלו על השימוש בתוכן שלהם, זאת לאחר חוקים והנחיות שעודכנו בצרפת ובאיחוד האירופי. על פי הודעת גוגל תשלם לכלי תקשורת במדינה למעלה מ-3 מיליארד דולר במשך 3 השנים הראשונות של ההסכם. במעמד חתימת ההסכם גוגל כבר כוננה הסכמים בסגנון דומה עם למעלה מ-400 כלי תקשורת ברחבי העולם.[47]
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- ג'ון בטל, החיפוש - כיצד גוגל ומתחרותיה שינו את פני התרבות וכתבו מחדש את חוקי עולם העסקים, הוצאת "עברית" ו"כתר", 2006
- דייוויד א' וייז ומארק מאלסיד, הסיפור של גוגל - ההצלחה העסקית, התקשורתית והטכנולוגית החמה ביותר של זמננו, הוצאת מטר, 2006
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של גוגל (באנגלית)
גוגל, ברשת החברתית פייסבוק
גוגל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
גוגל, סרטונים בערוץ היוטיוב- אתר Google (בעברית) - ישראל
- מידע בסיסי על חיפוש Google: עזרה נוספת בחיפוש, באתר גוגל (בעברית)
- סיני גז, החיים על פי גוגל, באתר nrg, 31 באוגוסט 2008
- דורה קישינבסקי, ככה ייעשה לאתר שיעצבן את גוגל, באתר כלכליסט, 22 ביוני 2009
- אורי ברייטמן, כנופיות הקליקים נגד המפרסמים, באתר TheMarker, 10 במאי 2010
- נדב דופמן־גור, הולכת לאיבוד: כבר לא בטוח שמנוע החיפוש של גוגל הוא הטוב ביותר, באתר nrg, 6 במאי 2011
יובל דרור, גלולת הרעל של גוגל: השינוי הדרמטי במנוע החיפוש, באתר TheMarker, 14 ביולי 2024- סיגל תפארת, איך לערוך חיפוש מתקדם בגוגל? 17 במאי 2019
הערות שוליים
עריכה- ^ דף פרטי רישום רכישת הדומיין GOOGLE.com, באתר InterNIC
- ^ דניאל נלסון, Search Engine Trends in 2008, באתר wiliam.com, 10 בדצמבר 2008
- ^ נכון ל־2013
- ^ מונה כניסת מבקרים לאתר google.com, מתוך אתר compete.com
- ^ John Battelle, The Birth of Google, באתר Wired, אוגוסט 2005
- ^ 1 2 3 וייז דייוויד, הסיפור של גוגל, 2006
- ^ חיפוש בתוך אתר ספציפי, במוקד העזרה של Google
- ^ מי מקשר אליך, במוקד העזרה של Google
- ^ יותר מזל משכל, במוקד העזרה של Google
- ^ מחשבון, במוקד העזרה של Google
- ^ תכונות: 'האם התכוונת ל', באתר גוגל
- ^ שאלות נפוצות - תרגום טקסט ותרגום באינטרנט מהי המשמעות של הקישור "תרגם דף זה" שליד תוצאת חיפוש?, באתר גוגל
- ^ דואר זבל או תוצאות חיפוש לא רלוונטיות: תוצאות שכותרתן 'אתר זה עלול להזיק למחשב שלך', באתר גוגל
- ^ בחדרי חרדים, הסרה מגוגל, 8 במאי 2017
- ^ עודד ירון, גוגל חושפת: תצוגה מקדימה של אתרים, באתר הארץ, 10 בנובמבר 2010
- ^ יוסי ניסן, גוגל נגד פייסבוק: משיקה שירות חברתי מתחרה ל־Like, באתר גלובס, 31 במרץ 2011
- ^ אסף שגיא, גוגל פלוס: הצצה ראשונה, באתר ynet, 29 ביוני 2011
- ^ Are you feeling lucky? Google is, באתר "MarketPlace", 19 בנובמבר 2007 (באנגלית)
- ^ Sergey Brin and Lawrence Page, The Anatomy of a Large-Scale Hypertextual Web Search Engine, באתר אוניברסיטת סטנפורד
- ^ United States Patent 6,285,999, Method for node ranking in a linked database, באתר האינטרנט של משרד הפטנטים האמריקאי, 4 בספטמבר 2001
- ^ Lisa M. Krieger & San Jose Mercury News, Stanford Earns $336 Million Off Google Stock, באתר redOrbit.com, 1 בדצמבר 2005
- ^ 1 2 Frequently Asked Questions - File Types, באתר גוגל (באנגלית)
- ^ 1 2 אסף גלעד, הפנדה שתקע אותי, באתר כלכליסט, 24 בנובמבר 2011
- ^ עדכון גוגל פינגווין כבר פה: עידן הסחיטה החל, מאמר דעה באתר גיקטיים
- ^ נכון לאוקטובר 2013, על פי נתוני StatCounter
- ^ על פי נתוני חברת אלקסה
- ^ 1 2 בטל, ג'ון, החיפוש: כיצד גוגל ומתחרותיה שינו את פני התרבות וכתבו מחדש את חוקי עולם העסקים, 2006
- ^ גל מור, חורים ברשת, רשמית: גוגל הולכת להכיר אותנו הרבה יותר טוב החל מה־1 במרץ, באתר nana10, 25 בינואר 2012
- ^ Paid Links, באתר גוגל
- ^ כשגוגל מגרשת את ב־מ־וו מהרשת, באתר הארץ, 5 בפברואר 2006
- ^ Google's Search Engine Optimization Starter Guide, גרסה 1.1 (יצא ב־13 בנובמבר 2008), באתר גוגל
- ^ 1 2 קן אולטה, גוגל: סוף העולם שהכרנו, מאנגלית: רועי ילין, הוצאת ידיעות אחרונות, 2011
- ^ חיפוש הביטוי "click here" במנוע החיפוש גוגל
- ^ איך לעקוף את כולם באוטוסטרדת המידע, באתר גלובס, 28 במרץ 2005
- ^ אהוד אולמרט "כשלון חרוץ" על פי גוגל, באתר ynet, 14 בינואר 2007
- ^ איך לכבות ולמחוק את ההיסטוריה שלכם בגוגל בשני צעדים
- ^ דורון פישלר, גוגל נגד סין, באתר nana10, 13 בינואר 2010
- ^ אילנה תמיר, החומה הצינית, באתר nana10, 29 באפריל 2004
- ^ כֳריסטופר ראגאבר ו־AP, גוגל נלחמת בצנזורה באמצעות חוקי הסחר הבינלאומיים, באתר ynet, 25 ביוני 2007
- ^ Google cookies will 'auto delete', באתר BBC, 17 ביולי 2007
- ^ Jacqui Cheng, Google cookies to expire after two years?as long as you don't return, באתר ars technica, 16 ביולי 2007 (באנגלית)
- ^ מרכז הפרטיות - שאלות נפוצות בנושא פרטיות, כיצד מגינה Google על פרטיותי?, באתר גוגל
- ^ דויד פ. גלגר, New Economy; A copyright dispute with the Church of Scientology is forcing Google to do some creative linking, באתר הניו יורק טיימס
- ^ נמרוד הלפרן, גוגל משתיקה את הספקנים: זינוק של 31% ברווח הרבעוני ל־1.31 מיליארד דולר - מעל לתחזיות, באתר TheMarker, 17 באפריל 2008
- ^ פסק הדין באתר ויקיטקסט (באנגלית)
- ^ סטפני אולסן, Google cache raises copyright concerns, באתר "Cnet.com", 9 ביולי 2003
- ^ Hanna Ziady, Google agrees to pay French publishers for news, CNN, January 21, 2021