מדונה כגיי אייקון

בעיני הקהילה הגאה, מדונה נחשבת לגיי אייקון.[1] לפי הירחון אדבוקט, מדונה היא הגיי אייקון הגדול ביותר בכל הזמנים.[2]

מדונה בטקס פרסי התקשורת של הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה לשנת 2013

החיים כגיי אייקון עריכה

מדונה מדברת נגד החוק נגד תעמולה הומוסקסואלית במהלך הופעה ברוסיה.

מדונה הכירה את הקהילה הגאה בעודה הייתה נערה, כאשר המורה שלה לבלט, כריסטופר פלין, גבר הומו,[3] הכיר לה את הקהילה הגאה המקומית של דטרויט, מישיגן, ולעיתים קרובות לקח אותה לגיי ברים ומועדוני לילה הומואים מקומיים. פלין גם עודד את מדונה להתרחק מהמלגה החלקית שקיבלה מאוניברסיטת מישיגן ולעבור לגור במנהטן, ניו יורק, כדי להמשיך בקריירה של רקדנית מקצועית.[3][4]

באוגוסט 2009, במהלך הופעה בבוקרשט, רומניה, במהלך סיבוב ההופעות Sticky & Sweet Tour, מדונה מתחה ביקורת על אפליה נגד הרומאים ועל אפליה נגד הומואים.[5] באוטוביוגרפיה של המוזיקאי הקנדי, דייוויד פוסטר, הוא מספר על פגישה עם מדונה שבה הוא הביע סלידה למראה של שני גברים מתנשקים; בתגובה, מדונה הזעיפה פנים והגיבה: "יש להסתכל על שני גברים שמתנשקים כרגיל! אתה מייצג את כל מה שאני מנסה לשנות".[6]

ביוני 2010, פרסמה מדונה הצהרה המבקרת את ההחלטה לכלוא שני גברים במלאווי, רק כי הם חגגו את האיחוד שלהם בטקס. בהצהרתה נכתב: "כעיקרון, אני מאמינה בשוויון זכויות לכל האנשים, לא משנה מה המגדר, הגזע, הצבע, הדת או הנטייה המינית שלהם. השבוע עשתה מלאווי צעד ענק אחורה. העולם מלא בכאב ובסבל; לכן, עלינו לתמוך בזכות האדם הבסיסית שלנו לאהוב ולהיות נאהב. אני קוראת לגברים ולנשים הפוגרסיביים של מלאווי - וברחבי העולם - לערער על ההחלטה הזו בשם כבוד האדם ושוויון זכויות לכולם."[7][8]

בנובמבר 2010, מדונה הופיעה בתוכנית הטלוויזיה האמריקאית, המופע של אלן דג'נרס, כדי לדבר נגד בריונות נגד ילדים ובני נוער בכלל, כולל בריונות נגד בני נוער הומוסקסואלים והתאבדויות. בשיחתה עם אלן דג'נרס, מדונה חזרה על האופן שבו התקרבה לקהילה הגאה כשהייתה נערה, והצהירה כי היא הרגישה אחרת בתיכון ומצאה קבלה ואהדה בקרב חברים הומוסקסואלים, במיוחד ממורה הבלט שלה. היא גם אמרה: "למעשה, לא הייתה לי קריירה אלמלא הקהילה הגאה".[9]

ביוני 2011, מדונה דחקה במעריצים שלה לתמוך בנישואים חד-מיניים בניו יורק, ופרסמה את ההודעה הבאה באתר שלה: "תושבי ניו יורק חייבים לשמוע את קולכם. תגידו לחברי הקונגרס של המדינה שלכם לתמוך בהצעת חוק נישואים חד-מיניים. כל מה שאתם צריכים זה אהבה."[10] חוק השוויון בנישואים עבר שבוע לאחר מכן, ואיפשר נישואים חד-מיניים בניו יורק.[11]

במרץ 2013, מדונה העניקה את פרס ויטו רוסו לעיתונאי הגאה, אנדרסון קופר, בטקס פרסי התקשורת של הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה. בטקס, כשהיא לבושה בבגדי צופים, במחאה על האיסור של צופי אמריקה (אנ') על צירוף הומוסקסואלים בתוך התנועה,[12] היא נשאה נאום שבו היא הצהירה כי "דברים כמו דעה קדומה, הומופוביה, פשעי שנאה, בריונות וכל צורה שהיא של אפליה נראה תמיד כביטוי של פחד מהלא נודע", ואמרה ש-"אם רק ניקח את הזמן להכיר אחד את השני, נעשה חקירה משלנו, נסתכל מתחת לפני השטח של הדברים, היינו מגלים שאנחנו לא כל כך שונים אחרי הכל". היא גם אמרה כי "אתם לא יכולים להשתמש בשם האל או הדת כדי להצדיק מעשי אלימות כדי לפגוע, לשנוא, להפלות". היא קראה להתחיל מהפכה, ושאל את הקהל "אתה איתי? זה 2013, אנשים. אנחנו חיים באמריקה - ארץ החופשיים וביתם של האמיצים? זוהי שאלה, לא הצהרה."[13]

ב-2016, כדי להוקיר את תרומתה לקהילה הגאה, המתמודדים בעונה השמינית של תוכנית הריאליטי המרוץ לדראג של רו פול התבקשו להציג מראה מדונה אייקוני על המסלול. מתוך 8 המתמודדים שעדיין היו בתחרות, 4 מהם לבשו מראות קימונו בהתאם לווידאו קליפ של "Nothing Really Matters" של מדונה.[14] במאמץ להתמודד עם הביקורת שספג המסלול על החזרתיות שלו, המשימה הוצגה גם בעונה התשיעית.[15] המשימה הוצגה פעם נוספת בעונה ה-12, כמחזמר שתיעד את הישגיה הגדולים ותרומותיה של מדונה לקהילה הגאה.[16][17]

בנוסף, חלק מהשירים והפרויקטים של מדונה התייחסו להומוסקסואליות. הסרט התיעודי שלה מ-1991, Madonna: Truth or Dare, וכן הווידאו קליפים לשיריה "Justify My Love"‏, "Erotica", ו-"Vogue" הביאו מודעות על הקהילה הגאה. הווידאו קליפ של "God Control", שקשור לאלימות בנשק, הכיל סצנה של מדונה וקבוצת אנשים שנורו במועדון לילה, בדומה לזה של הירי במועדון הלהט"ב באורלנדו ב-2016.

ב-2019 יצא לאור בישראל הספר "מדונה: האובססיה ההומואית הגדולה מכולן: פענוח מהות הרגש, הרציונל וההערצה חסרת התקדים של הומואים כלפי הדיווה הגדולה בעולם" שכתב דורון בראונשטיין העוסק בקשר ההדוק שבין מדונה לגייז.

השפעה עריכה

 
דייקס פור מדונה.

ג'ודית א. פרינו מציעה כי "אף אחד לא עבד קשה יותר ממדונה כדי להיות גיי אייקון, והיא עשתה זאת על ידי שימוש בכל טאבו אפשרי בווידאו קליפים, בהופעות ובראיונות שלה".[18] החוקרים שארמיין שארקינו וקווין סקוט ב-The Porning of America, כתבו כי הזמרת "זכתה לפופולריות מיוחדת בקרב הקהילה הגאה, וזכתה להיות הגיי אייקון הגדול ביותר של כל הזמנים".[19] ההשפעה שלה הועלתה גם על ידי פרסומים וארגונים להט"בים רבים, בין היתר על ידי הירחון אדבוקט, שכינה את מדונה כ-"גיי אייקון הגדול ביותר".[2] במגזין אאוט נכתב כי מדונה "העמידה את עצמה להיות גיי אייקון לפני שזה היה מגניב להיות כזה".[20] נשיאת ומנכ"לית GLAAD, שרה קייט אליס הצהירה ב-2019 כי מדונה "תמיד הייתה ותמיד תהיה בעלת הברית הגדולה ביותר של הקהילה הגאה".[21]

מחוץ לפרסומים הלהט"בים, סמואל ר. מוריאן, מהמגזין Parade (אנ'), אישר שהיא "נחשבת בעיני רבים לגיי אייקון הגדול ביותר", וכתב כי "למדונה יש את הקשר ההיסטורי הייחודי לקהילה הגאה".[22] אחת מתרומתה של מדונה לקהילה הגאה היא הבאת התרבות הגאה למיינסטרים.[23][24] עבור מבקרת המוזיקה האמריקאית, קלפה סאנה, מדונה "עזרה להגדיר חיי לילה גאים בניו יורק".[25]

התאולוג רוברט גוס אמר כי: "בשבילי, מדונה היא לא רק אייקון קווירי אלא גם אייקון של ישו שהמיסה את הגבולות בין תרבות קווירית לקהילות קוויריות".[26] המוזיקולוגית הבריטית, שילה וויטלי, כתבה בספרה מ-2013, Sexing the Groove: Popular Music and Gender, כי "מדונה התקרבה לכל ידוען עכשווי אחר בהיותה אייקון קווירי".[27] עבור קונסטנטין צ'אשיסיפאפתיאודוריק, היא תרמה בהתפתחות החברתית-אמנותית של התרבות הקווירית ברחבי העולם.[28]

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • Goss, Robert (2002). Queering Christ: Beyond Jesus Acted Up. United Church of Christ . Pilgrim Press. ISBN 0-8298-1498-1.
  • Peraino, Judith A. (2005). Listening to the Sirens: Musical Technologies of Queer Identity from Homer to Hedwig. University of California Press. ISBN 0-520-92174-7.
  • Sarracino, Carmine; Scott, Kevin M. (2002). The Porning of America: The Rise of Porn Culture, what it Means, and where We Go from Here. Beacon Press. ISBN 978-0-8070-6153-4.
  • Whiteley, Sheila (2013) [1st pub. 1997]. Sexing the Groove: Popular Music and Gender (Link provided to the 1997 version). Routledge. ISBN 978-1-135-10512-9.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Grew, Tony (5 בינואר 2007). "Gordon Ramsay 50th most popular gay icon". Pink News. אורכב מ-המקור ב-4 ביוני 2011. נבדק ב-13 בפברואר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 Karpel, Ari (2 בפברואר 2012). "Madonna: The Truth Is She Never Left You". The Advocate. אורכב מ-המקור ב-3 בפברואר 2012. נבדק ב-3 בפברואר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 (Omnibus, BBC, December 1990)
  4. ^ The Howard Stern Show (2015-03-12), OFFICIAL AUDIO: Madonna on the Howard Stern Show (3-11-15), ארכיון מ-2019-04-10, נבדק ב-2016-02-28
  5. ^ Harris, Chris (27 באוגוסט 2009). "Madonna Booed After Standing Up For Gypsies In Romania - Music, Celebrity, Artist News". MTV. ארכיון מ-2010-09-21. נבדק ב-20 בינואר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ David Foster, Hitman : forty years making music, topping charts, & winning Grammys, New York: Pocket Books, 2008, ISBN 978-1-4391-0306-7
  7. ^ "Stand for equal rights and human dignity for all". Raising Malawi. אורכב מ-המקור ב-24 במאי 2010. נבדק ב-20 בינואר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "Madonna Condemns Malawi Gay Sentence". The Advocate. ארכיון מ-2011-11-06. נבדק ב-20 בינואר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "Web Exclusive: The Unedited Madonna Interview". YouTube. 9 בנובמבר 2010. אורכב מהמקור ב-2022-05-15. נבדק ב-20 בינואר 2012. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: bot: original URL status unknown (link)
  10. ^ "News - Madonna's Statement To New Yorkers". Madonna.com. ארכיון מ-2019-05-15. נבדק ב-20 בינואר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ New York Times: Nicholas Confessore and Michael Barbaro, "New York Allows Same-Sex Marriage, Becoming Largest State to Pass Law," June 24, 2011 (אורכב 26.06.2011 בארכיון Wayback Machine), accessed June 25, 2011
  12. ^ Michelson, Noah (17 במרץ 2013). "Madonna Dresses As Boy Scout, Slams Organization's Gay Ban And Honors Anderson Cooper (VIDEO)". The Huffington Post. ארכיון מ-2019-02-12. נבדק ב-15 באפריל 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ Hawks, Asa. "VIDEO TRANSCRIPT Madonna's full speech at GLAAD Media Awards in boy scout uniform". starcasm.net. ארכיון מ-2017-06-09. נבדק ב-15 באפריל 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "RuPaul's Drag Race Recap: Snatch Me If You Can". Vulture (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-2022-05-17. נבדק ב-2021-03-05.
  15. ^ "RuPaul's Drag Race Recap, Season 9 Episode 6: Snatch Game". 2017-05-03. אורכב מ-המקור ב-3 במאי 2017. נבדק ב-2021-03-05. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "Watch rare 'Drag Race' footage of queens slaying Madonna musical in record time". EW.com (באנגלית). ארכיון מ-2022-08-12. נבדק ב-2021-03-05.
  17. ^ McCallion, Paul (2020-04-11). "RuPaul's Drag Race Recap: Get Into the GRuve". Vulture (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-2020-04-11. נבדק ב-2021-03-05.
  18. ^ Peraino 2005, p. 142
  19. ^ Sarracino & Scott 2002, p. 93
  20. ^ "Your Letters continued". Out. 13 (7–12): 178. 2005. ארכיון מ-2022-10-11. נבדק ב-23 ביוני 2015 – via Google Books. {{cite journal}}: (עזרה)
  21. ^ Latimer, Brian (5 במאי 2019). "'A duty and an honor': Madonna reflects on decades of LGBTQ activism". NBC News. ארכיון מ-6 ביוני 2019. נבדק ב-29 במרץ 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ Murrian, Samuel R. (14 ביוני 2019). "How Madonna Became the Ultimate LGBTQ Icon: A Timeline". Parade. ארכיון מ-15 ביוני 2019. נבדק ב-25 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ Cain, Matt (15 ביולי 2018). "Matt Cain on Madonna: 'She opened up gay culture to the mainstream'". The Guardian. ארכיון מ-15 ביולי 2018. נבדק ב-12 בפברואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ Cain, Matt (16 באוגוסט 2019). "Madonna: The Queen of Pop's Greatest Ever Gay Moments". Attitude. ארכיון מ-19 באוגוסט 2019. נבדק ב-12 בפברואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ Sanneh, Kelefa (2021). Major Labels: A History of Popular Music in Seven Genres. Canongate Books. ISBN 978-1-83885-595-6. נבדק ב-6 במרץ 2022 – via Google Books. {{cite book}}: (עזרה)
  26. ^ Goss 2002, pp. 178–179
  27. ^ Whiteley 2013, p. 275
  28. ^ Chatzipapatheodoridis, Constantine (2021). "2". LaLaLas and WowWowWows: Approaching Kylie Minogue's Extravaganzas. The Music Diva Spectacle. Intellect Books. ISBN 978-1-78938-438-3. ארכיון מ-2022-10-15. נבדק ב-1 בפברואר 2022 – via Google Books. {{cite book}}: (עזרה)