אסתר רבה
אסתר רבה הוא מדרש אגדה על מגילת אסתר.
המדרש מחולק לעשרה חלקים. בעריכתו הקדומה חולק לשישה חלקים שאת חלקו האחרון חילקו לחמישה וכך נוצרו עשרה חלקים. מקורות המדרש הם תלמוד ירושלמי, תלמוד בבלי ומדרשי אגדה כבראשית רבה וויקרא רבה. את עריכת חלקו הראשון של המדרש מתארכים לתקופת האמוראים וחלקו השני נכתב כנראה סביב המאה ה-11. איחוד חלקי המדרש נעשה בין המאה ה-12 לבין המאה ה-13. בקובץ שלפנינו מוטמעים חלקים מתרגום שני למגילת אסתר וכן מיוסיפון.
מדרש אסתר רבה נקרא בכתבי היד בשמות "מדרש אחשורוש" או "אגדת אחשורוש". המדרש מצוטט בספר "מגילת סתרים" המיוחס לרב נסים גאון ובספר "תלמוד תורה" המיוחס לרבי יעקב בן חננאל סיקילי.
תוכנו של המדרש
עריכהבמדרש סיפורים המתארים את חייהם של היהודים הנתונים לשלטונם ולמרותם של הגויים. במדרש משלים רבים – משלי מלכים ומשלי חיות, לדוגמה: משל העוף שבנה קן על שפת הים והחליט לנקום בים לאחר שהים שטף והרס את הקן (אסתר רבה ז', י' - נמצא גם במדרש אבא גוריון ג:ו). כמו כן מתיאור סעודת אחשוורוש שאב המדרש משלים וסיפורים העוסקים בסעודות שהיו מנת חלקם של חכמים שונים.
אסתר רבה ב' ג': תיאור משתה היין במגילה, גם הוא השפיע על המדרש ונתווספו לו שני סיפורים קומי-טראגיים על אנשים, שהרבו לשתות והביאו על עצמם צרות רבות כתוצאה מהשתייה המרובה. בחלקו השני יש תיאור סיפורי המקביל למתואר בספר יוסיפון ומתאר את חלומו של מרדכי היהודי, אודות גזירות המן וכניסתה של אסתר לארמונו של אחשוורוש.
לשונו של המדרש
עריכהלשון המדרש בחלק הראשון (פרשה א-ו) היא עברית, ארמית, יוונית ולטינית. את החלק הזה מתארכים חוקרים למאה ה-6 לספירה. החלק השני של המדרש (פרשה ז-י), בו מצויים סיפורים, מרחיב העורך על אירועי המקרא, ללא קשר ישיר לפסוקים הנדרשים כלל. בצד ההרחבה הסיפורית קיימות גם דרשות לשוניות. בחלק זה מצויה הרחבה לספר יוסיפון. מן הזיקה הלשונית לקהלת רבה תארכו את עריכתו של חלק זה למאה ה-11.
חלוקת המדרש
עריכה- פרשה א': פרק א' פסוקים א'-ג'.
- פרשה ב': פרק א' פסוקים ד'-ח'.
- פרשה ג': פרק א' פסוקים ט'-י"ב.
- פרשה ד': פרק א' פסוקים י"ג-כ"ב.
- פרשה ה': פרק ב' פסוקים א'-ד'.
- פרשה ו': פרק ב' פסוקים ה'-כ"ג.
- פרשה ז': פרק ג' פסוקים א'-ט"ז.
- פרשה ח': פרק ד' פסוקים א'-י"ז.
- פרשה ט': פרק ה' פסוקים א'-י"ד.
- פרשה י': פרק ו' פסוק א'-פרק י' פסוק ג'.
מהדורות דפוס
עריכהכינויו של מדרש זה ניתן לו הודות להכללתו המאוחרת, בקובץ המדרשים מדרש רבה בדפוס ונציה. כמו כן הודפס בדפוס קושטא ובדפוס פיזארו אשר בהוצאות דפוס אלו נקרא מגילת אחשוורוש.[1]
מהדורה ביקורתית יצאה בירושלים בשנת תשע"ה, בעריכת יוסף תבורי וארנון עצמון, בהוצאת מכון שכטר למדעי היהדות.
למגילת אסתר קיימים עוד שני מדרשים: מדרש פנים אחרים ומדרש אבא גוריון. במדרשים אלו קיימות מקבילות לשוניות למדרש אסתר רבה.
לקריאה נוספת
עריכה- ענת רייזל, מבוא למדרשים, הוצאת תבונות, מכללת הרצוג – גוש עציון, תשע"א, אסתר רבה ומדרשים נוספים לאסתר, עמ' 208–220.
קישורים חיצוניים
עריכה
אסתר רבה, באתר ויקיטקסט- אסתר רבה, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
- אסתר רבה, פרשות א–ו, באתר מפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית של האקדמיה ללשון העברית, כולל ניתוח מילוני
- אסתר רבה, פרשות ז–י, באתר מפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית של האקדמיה ללשון העברית, כולל ניתוח מילוני
- ענת רייזל, "אסתר רבה ומדרשים נוספים לאסתר", מתוך הספר "מבוא למדרשים", באתר "מחלקי המים"
- מדרש אסתר רבה, באתר מכון שכטר למדעי היהדות, 15 במרץ 2018
- אסתר רבה, באתר "דעת"
הערות שוליים
עריכה- ^ על הדפוס הראשון של חמש המגילות ראו: מ"ב לרנר, 'הדפוס הראשון של "מדרש חמש מגילות": עיונים בדרכי פעולתם של המדפיסים העבריים בקושטא ובפיזארו, יד להימן (תשמ"ד), עמודים 289-311.