מודיעין טכנולוגי

תחום במודיעין המתמקד בניתוח טכנולוגי והנדסי

מודיעין טכנולוגיאנגלית: "TECHINT", ראשי תיבות של "Technical Intelligence") הוא תחום במחקר המודיעין הצבאי העוסק בגילוי, הבנה וניתוח השפעתן הפוטנציאלית של מערכות נשק הנמצאות בידי האויב או שידוע כי הוא שואף להשיגן (לפתחן או לרוכשן).

במסגרת זו מתבצע גם ניתוח אודות טכנולוגיות, יכולות ותשתיות מו"פ וייצור של מדינות זרות. כמו כן, סדרי העדיפויות בין הפרויקטים הטכנולוגים של המדינה ויכולתה הכלכלית לתמוך בהם; זאת במטרה להתריע על התפתחויות מדעיות וטכנולוגיות העשויות להוות בסיס לאמצעי לחימה חדשניים, למנוע "הפתעה טכנולוגית" ולאפשר פיתוח כלים יעילים כנגדם.[1][2]

מודיעין מדעי - תחום העוסק בגילויים מדעיים של היריב בתחום מדעי הטבע והמדעים מדויקים כמו פיזיקה, כימיה, מתמטיקה ומדעי כדור הארץ. על אף שנבדל ממנו, העוסקים בו יפעלו לעיתים תחת מסגרת "המודיעין הטכנולוגי".

זאת ועוד, המודיעין מאפשר אימוץ טכנולוגיות שפותחו בידי מדינה זרה. אין לבלבל בין מודיעין טכנולוגי למודיעין שהתקבל באמצעים טכניים (בדומה לסיגינט וויזינט).

מאפיינים עריכה

  • איסוף – מידע טכנולוגי יכול להתקבל ממגוון מקורות. מידע רב מתקבל ממקורות גלויים: פרסומים בתקשורת על התפתחויות טכנולוגיות, מצעדי ראווה צבאיים, ספרות מקצועית, תערוכות צבאיות, כתבי עת מדעיים ועלוני מידע מטעם יצרניות אזרחיות. מקורות גלויים עלולים לכלול טעויות ואף להכיל מידע מוטה במתכוון כחלק מהונאה. דרך מקובלת נוספת לאיסוף מידע היא על בסיס אמש"ט (איסוף מסמכים ושלל טכני) שהתקבל לאחר שליטה בשטח האויב או כ"נפל" בשטח המדינה. הגורמים העומדים במרכז הצי"ח (ציון ידיעות חיוניות) למעקב מודיעיני הם התעשיות הביטחוניות והאוניברסיטאות של המדינה היריבה. כמו כן, מתקיים לעיתים מעקב אחר חברות יצרניות פרטיות שמוצרן משמשות באמל"ח.
  • הכשרהקציני המודיעין נדרשים להיכרות מעמיקה הן בהיבט המודיעיני והן בהיבט הטכנולוגי ובחידושים המדעיים. כמו כן, נדרש מהחוקרים חשיבה רב תחומית שכן פיתוח של מערכות נשען לרוב על היכולת לשלב מגוון רחב של טכנולוגיות (כגון אלקטרוניקה, אופטיקה, בליסטיקה, חומרים, מחשבים, אווירודינמיקה, בינה מלאכותית, גרעין וכו').
  • שיח מול דרג צבאי בכיר ומקבלי החלטות – קיים קושי מובהק בהבהרת ממצאי המודיעין הטכנולוגי לקברניטים, שאינם מומחים לתחום מדעי או טכנולוגי, באופן שבו יבינו בצורה איכותית את ההשלכות והמשמעויות העתידיות לשדה הקרב. על אף שמדובר בפרטי מידע טכנו-טקטיים, בשל חשיבותם והשפעתם מיוחסים לרוב כמודיעין אסטרטגי.

מבצעים בהיסטוריה עריכה

 
קרון האנטנה של מכ"ם ה-P-12 וקרון הפיקוד שנלקחו במסגרת מבצע "תרנגול 53" לצורך ניתוח טכנולוגי

לאורך ההיסטוריה יצאו לפועל מספר רב של מבצעים במטרה לאסוף מודיעין טכנולוגי אודות יכולות היריב. מבצעים שפורסמו בגלוי:

כמענה לאילוץ האופרטיבי החדש, הצלחנו להשיג ממדינה ידידותית את המפרטים הטכנו-אלקטרוניים המדוייקים של הטילים הללו. המידע עבר במהירות למטה חיל האוויר בקריה ומשם לטייסים בבסיסי חיל האוויר, שלמדו להכיר את הטילים ומערכותיהם ופיתחו תורת לחימה להתמודד איתם ביום פקודה.[3]

הפתעה טכנולוגית עריכה

"הפתעה טכנולוגית" הוא ביטוי להופעתו או חשיפתו של אמצעי לחימה או תו"ל לחימה חדש בידי יריב, שעלול להגדיל באופן משמעותית את הפער במאזן הכוחות בין הצדדים ולגרימת אבדות רבות. הפתעה טכנולוגית יכולה לנבוע מכך ש:

  • המודיעין נכשל בגילויו
  • המודיעין גילה אודותיו אך נכשל בניתוח משמעות האיום שלו
  • המודיעין גילה אודותיו אך משמעות האיום אינה העוברה לדרג הבכיר ומקבלי החלטות או הועברה אך אלו לא נקטו פעולות לצמצום האיום עקב סיבות פוליטיות, פער טכנולוגי או כל סיבה אחרת.

חשיפת אמצעי הלחימה אינה חייבת להתקיים בשדה הקרב על מנת להגדיל את מספר האבדות, אלא יכולה דווקא להתקיים טרם פרוץ המלחמה ליצירת לחץ פסיכולוגי על היריב לסגת מהרצון לבצע תקיפה.

דוגמאות להפתעות טכנולוגיות עריכה

יחידות למחקר מודיעין טכנולוגי עריכה

ישראל עריכה

בישראל הגוף האמון על מחקר זה הוא "זירת מודיעין טכנולוגי" תחת חטיבת המחקר באגף המודיעין של צה"ל.[5]

ארצות הברית עריכה

בארצות הברית ישנם מספר גוף האמונים על מודיעין טכנולוגי:

רוסיה עריכה

עד 2003 פעל ברוסיה גוף מרכזי אחד למודיעין טכנולוגי: הסוכנות הפדרלית למידע ולתקשורת ממשלתית. במרץ 2003 נערכה רפורמה פדרלית בגופי הרשות המבצעת ומאז ישנם מספר גופים במדינה האמונים על מודיעין טכנולוגי:

לגופים אלה נוספה גם היחידה למבצעי מידע הכפופה למשרד ההגנה של רוסיה.

לקריאה נוספת עריכה

  • ר.ו. ג'ונס, מלחמה סודית ביותר (המודיעין הבריטי 1939-1945), תל אביב: משרד הביטחון, 1984
  • יצחק בן ישראל, הפילוסופיה של המודיעין, תל אביב: משרד הביטחון, 1999

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Joint Publication 1-02 Department of Defense Dictionary of Military and Associated Terms (עמ' 238), מחלקת ההגנה של ארצות הברית, ‏15 בפברואר 2016(באנגלית)
  2. ^ Gus W. Weiss, The Farewell Dossier: Duping the Soviets, Studies in Intelligence - Central Intelligence Agency, ‏1996
  3. ^ נחיק נבות, תבל ומלואה: סיפורו של איש מוסד, הוצאת כנרת, זמורה ביתן, 2015, עמ' 129
  4. ^   המטוס החמקן הסיני נראה לכם מוכר? אולי כי הם גנבו אותו מהאמריקאים, באתר TheMarker‏, 17 במרץ 2014
  5. ^ יואב לימור, "כנגד ארבע זירות". המודיעין 2015, באתר ישראל היום, 22 באפריל 2016