מוזיקה חסידית

סגנון מוזיקלי

מוזיקה חסידית, היא סוגה מוזיקלית השייכת למוזיקה היהודית. במקור, המונח כלל רק ניגונים ושירים שהושרו בתנועת החסידות, בה יוחס למוזיקה תפקיד חשוב בעבודת השם.

ז'אנרים במוזיקה החסידיתעריכה

ניגונים חסידייםעריכה

  ערך מורחב – ניגונים חסידיים

ניגונים חסידיים, היא סוגה מוזיקלית השייכת למוזיקה היהודית. המונח כולל ניגונים ושירים שהושרו בתנועת החסידות, בה יוחס למוזיקה תפקיד חשוב בעבודת השם, וכן שירים בסגנון זה שהולחנו כיום, שירים וניגונים אלו מלווים את התפילות ומושרים גם בטישים, התוועדויות, חתונות, סעודות מצווה ומועדים נוספים. בין האמנים הבולטים בתחום זה ניתן למנות את חיים בנט, יוסף משה כהנא, ירמיה דמן ובן ציון שנקר.

מוזיקה חסידיתעריכה

מוזיקה חסידית מודרנית הנשענת על בסיס המוזיקה החסידית המסורתית בליווי כלים חדשים ובמקצב מהיר יותר, בהשפעה בולטת של סגנונות הרוק, הפופ, הדאנס ומוזיקה מערבית אחרת.

בין האמנים הבולטים בתחום זה ניתן למנות את הזמרים אברהם פריד, להקת זושא, מרדכי בן-דוד, יעקב שוואקי, ליפא שמלצר, בני פרידמן, מוטי שטיינמץ, דדי גראוכר, אוהד מושקוביץ, ועוד, את המלחינים (חלקם גם מעבדים) יוסי גרין, פינקי ובר, ישראל לאם, משה מרדכי (מונה) רוזנבלום, משה לאופר, רובי בנט, הרב ברוך חייט, הלל פלאי ועוד.

מזרחי חסידיעריכה

ז'אנר המשלב מוטיבים מזרחיים אך מושר על ידי זמרים המשתייכים לז'אנר החסידי, על פי רוב ללא מבטא מזרחי.

שירת ילדיםעריכה

במוזיקה החסידית בולטת הופעת ילדים, המהווים תחליף לקול הסופרן הנשי. מקהלות ולהקות של ילדים מבצעות על פי רוב שירים השייכים לז'אנר החסידי. מקהלות הילדים משמשות הן כז'אנר בפני עצמו והן כקרש קפיצה של הסולנים לקריירה מוזיקלית בעתיד, בהסתמך על כישורים ופרסום שרכשו כחברים במקהלות ובלהקות. בין הלהקות והמקהלות הבולטות שפעלו בעבר: פרחי לונדון של יגאל צליק (נחשב כאבי להקות ה"פרחי"), פרחי טורונטו של ירחמיאל ביגון שהקים בהמשך את פרחי מיאמי, צליל וזמר של אברהם רוזנברג, עמודי שיש של שמואל בורגר ואלי והילדים של אלי ליפסקר, ובישראל: רננו חסידים של חיים בנט, ופרחי צברים ואנעים זמירות של משה מרדכי רוזנבלום.

בין הלהקות והמקהלות הפעילות כיום: הקינדרלעך, פרחי ירושלים, מלאכים (של תלמידי בית הספר "מלאכים" לקול ולמוזיקה יהודית אומנותית בניהולו של רפי ביטון), מקהלת 'צבאות ה' בארה"ק' של חסידות חב"ד, מקהלת חסידימלך של מקהלת מלכות, שירה חדשה של נחמן סלצר שגם הוא בוגר פרחי מיאמי. ובחו"ל: פרחי מיאמי של ירחמיאל ביגון[1], פרחי בני הישיבות ("ישיבה בויס"), "פרחי לחיים" של יוסף משה כהנא ושיר ושבח של חיים מאיר פליגמן, די קינדער הקנדית, והבולטת מכולם יידיש נחת של מוישי קרויס ויוסי גרין.

עם ילדי הפלא[2] הבולטים בעבר ובהווה נמנים: יוסל'ה רוזנבלט, חיים אליעזר הרשטיק ובנו ישראל, אברהם פריד, מוטי זינגבוים, אהרן הלוי (מוכר מאז כמוטי ויזל), עמית ליסטוונד, רפי ביטון, נתי שיש, דודי הרץ, מידד טסה, יונתן שינפלד, אברהם חיים גרין, מישל כהן (מהסולנים הראשיים של "פרחי ירושלים" ומצטיין העונה הראשונה של התוכנית בית ספר למוסיקה).

מזרחיעריכה

מוזיקה דתית מזרחית המושפעת ממוזיקה ערבית וממוזיקה ים תיכונית ישראלית. בין האמנים הבולטים בתחום זה ניתן למנות את הזמרים גד אלבז, חיים ישראל, יניב בן משיח, איציק אשל, איציק דדיה, ואיציק אורלב ואת המלחינים שמואל יונה ושרון אבילחק. אביהו מדינה הוא זמר, כותב ומלחין מהבולטים ביותר במוזיקה המזרחית.

מוזיקה יהודית מקוריתעריכה

  ערך מורחב – מוזיקה יהודית מקורית

מוזיקה יהודית מקורית (נקראת גם מוזיקה אלטרנטיבית) היא מוזיקה עכשווית הכוללת מגוון סגנונות כגון רוק, פופ, מוזיקת עולם, מוזיקה אתנית ועוד. המשותף לכולם הוא המסר שמנסים האמנים להעביר דרך שיריהם. בין האמנים הבולטים בתחום זה ניתן למנות את שני האחים אהרן ויונתן רזאל, שיבי קלר, סיני תור, ביני לנדאו, אודי דוידי, יוסף קרדונר, ישי ריבו, עדי רן, חנן בן ארי, ושולי רנד ועוד.

שירת קרליבךעריכה

  ערך מורחב – שירת קרליבך

בין האומנים הבולטים במוזיקה החסידית, שלמעשה יצר זרם נוסף בתוכה, הוא הרב שלמה קרליבך. הוא הושפע מניגונים חסידיים רבים ובמיוחד מניגוני חב"ד ומודז'יץ, וממהפכת המוזיקה של שנות ה-60 ואמנים דוגמת בוב דילן והביטלס. במוזיקה שלו הוא שילב אלמנטים של מוזיקת רוק ומוזיקת נשמה, והתחיל ז'אנר ייחודי שנקרא שירת קרליבך, המתאפיין במלודיות נעימות וקליטות, מהלכים הרמוניים פשוטים, ושירים מלאי רגש. בין האמנים המגדירים עצמם כתלמידיו ניתן למנות את יהושע אנגלמן, יהודה גרין, שלמה כ"ץ, חזקי סופר וחיים דוד סרצ'יק.

תפוצהעריכה

כיום נחשבת המוזיקה החסידית כמוזיקה המיועדת בעיקר לציבור הדתי. תחנות הרדיו החרדיות משדרות בעיקר מוזיקה חסידית. בתחילת העשור השני של המאה ה-21, הגיעה המוזיקה החסידית אף לאינטרנט, בין באתרים המכילים קובצי שמע ובין בכתבות טקסט ווידאו.

חתונותעריכה

ברוב החתונות בציבור הדתי לאומי ובחתונות בציבור החסידי, השירים החסידיים תופסים מקום עיקרי במוזיקה שמתנגנת באירוע. החל מהחופה שמלווה בשירי נשמה, ניגונים ושירים חסידיים איטיים ומרגשים וכלה בהרקדות המוניות. על המוזיקה בחתונות מופקדים לרוב תזמורות שינגנו מוזיקה חסידית או לחלופין תקליטן, כגון תזמורת שלהבת המפורסמת של הזמר והיוצר גלעד פוטולסקי ועוד עשרות מאות בתחום.

מוזיקאים דתיים שזכו להכרה בנלאומיתעריכה

ישנם כמה מוזיקאים דתיים שזכו אף לקריירה בינלאומית רחבה, בניהם נמנים: מתיסיהו, אלכס קלייר, יצחק מאיר הלפגוט, המכביטס, ניסים בלאק, אהרון סיטבון, שמואל שפירו, קן ברג'ס, רועי אדרי, בנימין מולר, דניאל גילדר, שלום למר, ברי וובר וגד אלבז. רובם שיתפו פעולה בהפקות בינלאומיות וחלקם אף חתומים בחברות סוני מיוזיק אנטרטיינמנט, דקה גולד, Vevo, אפיק רקורדס, איילנד רקורדס ועוד.

מוזיקה חסידית בסטרימינגעריכה

האמנים הדתיים המושמעים ביותר בספוטיפייעריכה

עדכון מלא של נתוני הטבלה בוצע לאחרונה ב-18 באוקטובר 2021

אמן מספר מאזינים חודשיים
אלכס קלייר 956 אלף
ישי ריבו 383 אלף
חנן בן ארי 331 אלף
אביתר בנאי 233 אלף
נרקיס 219 אלף
עקיבא תורג'מן 176 אלף
אהוד בנאי 159 אלף
יעקב שוואקי 126 אלף
שולי רנד 122 אלף
מאיר בנאי 113 אלף
אריאל זילבר 92 אלף
גד אלבז 82 אלף

האמנים הדתיים עם רף מנויים הגבוה ביוטיובעריכה

עדכון מלא של נתוני הטבלה בוצע לאחרונה ב-18 באוקטובר 2021

אמן מספר מנויים
אלכס קלייר 281 אלף
ישי ריבו 276 אלף
חנן בן ארי 232 אלף
יעקב שוואקי 119 אלף
גד אלבז 111 אלף
המכביטס 108 אלף
אברהם פריד 89 אלף
מרדכי בן-דוד 86 אלף
בני פרידמן 82 אלף

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ יש לה גם מקהלה ישראלית.
  2. ^ על תופעת ילדי פלא דתיים ראו כאן. וכן ראו כאן על תוכנית רדיו שעסקה בילדי פלא בעבר ובהווה (הקישור אינו פעיל, 2020), וכן יוסף ארנפלד, הילד שמאחורי הפלא, באתר ערוץ 7, 24 בדצמבר 2015