מוזיקה חסידית

סגנון מוזיקלי

מוזיקה חסידית היא סוגה מוזיקלית השייכת למוזיקה היהודית. במקור, המונח כלל רק ניגונים ושירים שהושרו בתנועת החסידות, בה יוחס למוזיקה תפקיד חשוב בעבודת השם.

ז'אנרים במוזיקה החסידית עריכה

ניגונים חסידיים עריכה

  ערך מורחב – ניגונים חסידיים

ניגונים חסידיים, היא סוגה מוזיקלית השייכת למוזיקה היהודית. המונח כולל ניגונים ושירים שהושרו בתנועת החסידות, בה יוחס למוזיקה תפקיד חשוב בעבודת השם, וכן שירים בסגנון זה שהולחנו כיום, שירים וניגונים אלו מלווים את התפילות ומושרים גם בטישים, התוועדויות, חתונות, סעודות מצווה ומועדים נוספים. בין האמנים הבולטים בתחום זה ניתן למנות את חיים בנט, יוסף משה כהנא, ירמיה דמן ובן ציון שנקר.

מוזיקה חסידית עריכה

מוזיקה חסידית מודרנית הנשענת על בסיס המוזיקה החסידית המסורתית בליווי כלים חדשים ובמקצב מהיר יותר, בהשפעה בולטת של סגנונות הרוק, הפופ, הדאנס ומוזיקה מערבית אחרת.

בין האמנים הבולטים בתחום זה ניתן למנות את הזמרים מרדכי בן-דוד, אברהם פריד, יעקב שוואקי, מוטי שטיינמץ, ליפא שמלצר, בני פרידמן, להקת זושא, דדי גראוכר, אוהד מושקוביץ, ואת המלחינים (חלקם גם מעבדים) יוסי גרין, פינקי ובר, ישראל לאם, מונה רוזנבלום, משה לאופר, רובי בנט.

מזרחי חסידי עריכה

ז'אנר המשלב מוטיבים מזרחיים אך מושר על ידי זמרים המשתייכים לז'אנר החסידי, על פי רוב ללא מבטא מזרחי.

שירת ילדים עריכה

במוזיקה החסידית בולטת הופעת ילדים, המהווים תחליף לקול הסופרן הנשי. מקהלות ולהקות של ילדים מבצעות על פי רוב שירים השייכים לז'אנר החסידי. מקהלות הילדים משמשות הן כז'אנר בפני עצמו והן כקרש קפיצה של הסולנים לקריירה מוזיקלית בעתיד, בהסתמך על כישורים ופרסום שרכשו כחברים במקהלות ובלהקות. בין הלהקות והמקהלות הבולטות שפעלו בעבר: פרחי לונדון של יגאל צליק (נחשב כאבי להקות ה"פרחי"), פרחי טורונטו של ירחמיאל ביגון שהקים בהמשך את פרחי מיאמי, צליל וזמר של אברהם רוזנברג, עמודי שיש של שמואל בורגר ואלי והילדים של אלי ליפסקר, ובישראל: רננו חסידים של חיים בנט, ופרחי צברים ואנעים זמירות של משה מרדכי רוזנבלום.

בין הלהקות והמקהלות הפעילות כיום: הקינדרלעך, פרחי ירושלים, מלאכים (של תלמידי בית הספר "מלאכים" לקול ולמוזיקה יהודית אומנותית בניהולו של רפי ביטון), מקהלת חסידימלך של מקהלת מלכות, שירה חדשה של נחמן סלצר שגם הוא בוגר פרחי מיאמי. ובחו"ל: פרחי מיאמי של ירחמיאל ביגון[1], פרחי בני הישיבות ("ישיבה בויס"), "פרחי לחיים" של יוסף משה כהנא ושיר ושבח של חיים מאיר פליגמן, יונגערליך, די קינדער הקנדית, והבולטת מכולם יידיש נחת של מוישי קרויס ויוסי גרין.

עם ילדי הפלא[2] הבולטים בעבר ובהווה נמנים: יוסל'ה רוזנבלט, חיים אליעזר הרשטיק ובנו ישראל, אברהם פריד, מוטי זינגבוים, אהרן הלוי (מוכר מאז כמוטי ויזל), עמית ליסטוונד, רפי ביטון, נתי שיש, דודי הרץ, מידד טסה, יונתן שינפלד, אברהם חיים גרין, בנצי קלצקין, מישל כהן (מהסולנים הראשיים של "פרחי ירושלים" ומצטיין העונה הראשונה של התוכנית "בית ספר למוסיקה").

מזרחי עריכה

מוזיקה דתית מזרחית המושפעת ממוזיקה ערבית וממוזיקה ים תיכונית ישראלית. בין האמנים הבולטים בתחום זה ניתן למנות את הזמרים גד אלבז, חיים ישראל, יניב בן משיח, איציק אשל, איציק דדיה, ואיציק אורלב ואת המלחינים שמואל יונה ושרון אבילחק. אביהו מדינה הוא זמר, כותב ומלחין מהבולטים ביותר במוזיקה המזרחית.

מוזיקה יהודית מקורית עריכה

  ערך מורחב – מוזיקה יהודית מקורית

מוזיקה יהודית מקורית (נקראת גם מוזיקה אלטרנטיבית) היא מוזיקה עכשווית הכוללת מגוון סגנונות כגון רוק, פופ, מוזיקת עולם, מוזיקה אתנית ועוד. המשותף לכולם הוא המסר שמנסים האמנים להעביר דרך שיריהם. בין האמנים הבולטים בתחום זה ניתן למנות את שני האחים אהרן ויונתן רזאל, שיבי קלר, סיני תור, ביני לנדאו, אודי דוידי, יוסף קרדונר, ישי ריבו, עדי רן, חנן בן ארי, שולי רנד ועוד.

שירת קרליבך עריכה

  ערך מורחב – שירת קרליבך

בין האומנים הבולטים במוזיקה החסידית, שלמעשה יצר זרם נוסף בתוכה, הוא הרב שלמה קרליבך. הוא הושפע מניגונים חסידיים רבים ובמיוחד מניגוני חב"ד ומודז'יץ, וממהפכת המוזיקה של שנות ה-60 ואמנים דוגמת בוב דילן והביטלס. במוזיקה שלו הוא שילב אלמנטים של מוזיקת רוק ומוזיקת נשמה, והתחיל ז'אנר ייחודי שנקרא שירת קרליבך, המתאפיין במלודיות נעימות וקליטות, מהלכים הרמוניים פשוטים, ושירים מלאי רגש. בין האמנים המגדירים עצמם כתלמידיו ניתן למנות את יהושע אנגלמן, יהודה גרין, שלמה כ"ץ, חזקי סופר וחיים דוד סרצ'יק.

תפוצה עריכה

כיום נחשבת המוזיקה החסידית כמוזיקה המיועדת בעיקר לציבור הדתי. תחנות הרדיו החרדיות משדרות בעיקר מוזיקה חסידית. בתחילת העשור השני של המאה ה-21, הגיעה המוזיקה החסידית אף לאינטרנט, למשל באתרים המכילים קובצי שמע ובכתבות טקסט ווידאו.

חתונות עריכה

ברוב החתונות בציבור הדתי לאומי ובחתונות בציבור החסידי, השירים החסידיים תופסים מקום עיקרי במוזיקה שמתנגנת באירוע. החל מהחופה שמלווה בשירי נשמה, ניגונים ושירים חסידיים איטיים ומרגשים וכלה בהרקדות המוניות. על המוזיקה בחתונות מופקדים לרוב תזמורות שמנגנות מוזיקה חסידית או לחלופין תקליטן, כגון תזמורת שלהבת המפורסמת של הזמר והיוצר גלעד פוטולסקי ועוד עשרות מאות בתחום.

מוזיקאים דתיים שזכו להכרה בינלאומית עריכה

ישנם מספר מוזיקאים דתיים שזכו אף לקריירה בינלאומית רחבה, ביניהם נמנים: מתיסיהו, אלכס קלייר, יצחק מאיר הלפגוט, המכביטס, ניסים בלאק, אהרון סיטבון, שמואל שפירו, קן ברג'ס, רועי אדרי, בנימין מולר, בני פרידמן, דניאל גילדר, שלום למר, בערי וובר וגד אלבז. רובם שיתפו פעולה בהפקות בינלאומיות וחלקם אף חתומים בחברות סוני מיוזיק אנטרטיינמנט, דקה גולד, Vevo, אפיק רקורדס, איילנד רקורדס ועוד.

מוזיקה חסידית בסטרימינג עריכה

האמנים הדתיים המושמעים ביותר בספוטיפיי עריכה

עדכון מלא של נתוני הטבלה בוצע לאחרונה ב-7 ביוני 2023 (החל מ-60 אלף מאזינים חודשיים)

אמן מספר מאזינים חודשיים
אלכס קלייר 951 אלף
חנן בן ארי 459 אלף
ישי ריבו 439 אלף
עקיבא תורג'מן 315 אלף
אביתר בנאי 299 אלף
נרקיס 210 אלף
שולי רנד 180 אלף
מאיר בנאי 175 אלף
אהוד בנאי 171 אלף
אריאל זילבר 169 אלף
ירחמיאל ביגון & פרחי מיאמי 152 אלף
יעקב שוואקי 144 אלף
אברהם פריד 93 אלף
גד אלבז 80 אלף
מרדכי שפירא 69 אלף
חיים ישראל 64 אלף
משה קליין 63 אלף
קובי ברומר 62 אלף
יונתן רזאל 62 אלף

מוזיקה חסידית ביוטיוב עריכה

מתיסיהו היה לחרדי הראשון שהוציא שיר שצבר כ-99 מיליון צפיות ביוטיוב. שיריו התקבלו חלקית בקרב הציבור החרדי-מודרני עד ליציאתו בשאלה. לעומתו אלכס קלייר - זמר בינלאומי שחזר בתשובה - ששיריו צברו סכומי צפיות דומים באתר (85 מיליון), עד היום שיריו לא יועדו וממילא לא התקבלו בחברה הדתית על אף שאלכס עצמו חרדי. מרבית שיריו של ישי ריבו (בהם "לשוב הביתה" עם מעל ל-52 מיליון צפיות) התקבלו במגזר הדתי ואף בחלק מהמגזר החרדי-קלאסי. לעומתו, חנן בן ארי (35 מיליון) על אף היותו דתי, מרבית שיריו לא התקבלו במגזר החסידי. "עברי אנוכי" של בני פרידמן הוא השיר החסידי הראשון שהגיע ל-25 מיליון צפיות כשיר חסידי-קלאסי. על-אף שהקליפ לשיר צבר ביקורת בחוגים מסוימים על אופיו.

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ יש לה גם מקהלה ישראלית.
  2. ^ על תופעת ילדי פלא דתיים ראו כאן. וכן ראו כאן על תוכנית רדיו שעסקה בילדי פלא בעבר ובהווה (הקישור אינו פעיל, 2020), וכן יוסף ארנפלד, הילד שמאחורי הפלא, באתר ערוץ 7, 24 בדצמבר 2015