מונדק לוקביצקי

מפקד של יחידת פרטיזנים יהודים במלחמת העולם השנייה תחת פיקוד המחתרת הפולנית ארמייה קריובה

מונדק (משה מתיתיהו וולף) לוקביצקי (Mundek Łukawiecki) (20 בדצמבר 192124 ביוני 2004) היה מפקד של יחידת פרטיזנים יהודים במלחמת העולם השנייה תחת פיקוד המחתרת הפולנית ארמייה קריובה (Ak – Armia Krajowa). בקבוצה הייתה גם אשתו לעתיד, חנה ברן, שנטלה חלק פעיל בפעולות. הוא היה צלם מקצועי וצילם במצלמת הלייקה שלו צילומים רבים מתקופת חייו כפרטיזן בשנים 19411944.

מונדק לוקביצקי
Mundek Łukawiecki
מונדק לוקביצקי (1943)
מונדק לוקביצקי (1943)
מונדק לוקביצקי (1943)
לידה 20 בדצמבר 1921
לבוב, הרפובליקה הפולנית השנייה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 ביולי 2004 (בגיל 82)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה משה מתיתיהו וולף לוקביצקי
תאריך עלייה אוקטובר 1948
ידוע בשל מפקד יחידת פרטיזנים יהודים 19411944
מקצוע צלם
בת זוג חנה ברן (15 ביולי 192112 בנובמבר 1990)
צאצאים יוסף לביא, שמעון לביא
מספר צאצאים 2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
עטיפת הספר דרכי האחרונה, מונדק וחנה
מונדק לוקביצקי וחנה – פרטיזנים יהודים ביער (1943)

קורות חיים

עריכה

מונדק היה הבכור להוריו יוסף ושרה לוקביצקי, משפחה מבוססת בלבוב בעלת רשת מזקקות; אחריו נולדו זיגמונט (1924), רפאל (1925), מינה (1926) ויהודית (1933). הוא הצטיין בספורט. במהלך שתי חופשות קיץ בשנים 1937 ו-1938 עבר אימונים צבאיים של הקורפוס השישי של צבא פולין, שכלל אימוני ירי ושדאות. כתחביב למד צילום וקנה מצלמת לייקה.

משפחת לוקביצקי הרחיקה מעצמה סממני יהדות ושינתה את שמה מכהן ללוקביצקי על רקע עסקי המזקקות. שפת הדיבור בבית הייתה פולנית, גרמנית, רוסית או אוקראינית.

בתחילת מלחמת העולם השנייה, ב-17 בספטמבר 1939 עברה לבוב לריבונות סובייטית, על פי הסכם ריבנטרופ–מולוטוב. ברית המועצות הלאימה נכסים ורכוש לרבות של כל היהודים והוציאה להורג אינטלקטואלים פולניים וקציני צבא. משפחת לוקביצקי, ירדה באחת מנכסיה והתעוררה חרדה לגורלו האישי של יוסף לוקביצקי בהיותו קצין בצבא הפולני.

הגרמנים נכנסו ללבוב ב-22 ביוני 1941, היום הראשון של מבצע ברברוסה ומיד החלו בהרג יהודים. מונדק עם אביו ואחייו זיגמונט נאלצו לסחוב גופות ולהעמיסן על רכבים תוך שהם סובלים מכות וגידופים. מונדק וזיגמונט נתפסו אחר כך ושולחו למחדה עבודה/השמדה ב-Sokolniki, שם שרדו בקושי שלושה חודשים ושוחררו.

למשפחה היה ידיד פולני בשם יוזף קולפה שזכה לאחר מותו בתואר חסיד אומות העולם. הוא הצליח לגייס את מונדק ל-AK כלוחם לא יהודי ועזר למשפחה לעבור מלבוב לחווה חקלאית של סבו של מונדק בעיירה בשם Ostroviec (אנ') לימים פרוור של לובצ'וב בתקווה ששם לא ימצאו אותם אבל לבסוף הם נתפסו והועברו עם שאר יהודי הסביבה לגטו שהוקם בלובצ'וב.

הפנים לא האירו ליהודי לובצ'וב. על העיירה הושלטה משטרת עזר אוקראינית, שאכזריותה לא הייתה פחותה מאכזריות הגרמנים. היהודים כונסו בשני גיטאות. חנה ברן, ילידת 15 ביולי 1922, בת למשפחת חסידי בעלז, הייתה נערה חרדית ותמימה, מעולם לא יצאה משערי לובצ'וב. היא הייתה היפוכו המוחלט של מונדק. היא נחטפה על ידי מפקד משטרת העזר האוקראינית, באמתלה כי תהיה טבחית והוא הפך אותה לשפחת מין ובמשך 3 ימים אנס אותה. בערב חג המולד, 1941, חזר מפקד משטרת העזר האוקראינית שיכור כלוט ותקף שוב את חנה ברן. היא הרגה אותו בסכין מטבח, הציתה את מפקדת העזר וברחה למקום המסתור של משפחתה, בגיטו לובצ'וב, שם הסתתרה גם ארוסתו של מונדק לוקביצקי.

מונדק הגיע ללובצ'וב לבוש אזרחית לאחר שנודע לו שהגרמנים עומדים לחסל את הגיטו. הוא נפגש עם רבני הגיטו וניסה לשכנע אותם לברוח אך הם גירשו אותו. בהוראת רבני לובצ'וב סירבו כולם. מונדק נעתר לבקשת אביה של חנה ברן לקחתה ליער וכתמריץ נתן לו זהב, היא נענתה לו בחוסר ברירה, אחרת היה גורלה נחרץ.

הם הצליחו לצאת מהגטו, הלכו בשלג כשחנה לוקה בעיוורון שלג זמני והגיעו לחוותו של קולפה שהודיע להם כי יציל אותם במצוותה של מריה הקדושה שהתגלתה לו.

ב-6 בינואר 1942 סיפר להם קולפה כי יהודיי לובצ'וב מוצאים להורג בירי וגופותיהם מושלכות לתעלת נ"ט שחפר הצבא האדום. הוא הציע להם ללכת לשולי היער ולראות את ההוצאות להורג. הם הלכו ומונדק ראה איך בני משפחתו מוצאים להורג בירי. אח אחד לא "התגלגל" לתחתית התעלה ו"זכה" לבעיטה מגרמני. גם חנה ראתה את בני משפחתה מוצאים להורג. גיא הריגה ליד Dachnow (אנ') מונצח כיום באנדרטה. היה זה רגע מכונן של מונדק וחנה להחלטתם לנקום בגרמנים, אוקראינים ומשתפי הפעולה.

מפקד יחידת פרטיזנית יהודים

עריכה

ב-6 בספטמבר 1941 חזר מונדק ל-AK, הושבע כלוחם, קיבל נשק והחל להילחם במסגרת פלוגה של AK בפיקוד Marian Varda. משימת חיילי הפלוגה ובהם גם מונדק, הייתה מניעת התיישבות ותיקי צבא גרמנים בעיר זמושץ' שהגרמנים הסבו שמה ל-Himmlerstadt (אנ') ולשם התיישבותם גירשו כ-350,000 פולנים (Aktion Zamość). פלוגת Varda נהלו מלחמת גרילה נגד הגרמנים – חיסלו את המפקד הגרמני של זמושץ', שרפו חוות, מתבנים ובתי מגורים של מתיישבים גרמניים. בנובמבר 1941 חדלה גרמניה בניסיון הזה.

ה-AK היו אנטישמיים וכאשר הביא את חנה ונתגלה כי הוא יהודי, איפשרו לו להקים יחידת חיסול עצמאית של יהודים שתהיה כפופה לפקודות AK. בפברואר 1942 אנשי הפלוגה בפיקוד Warda חשפו כי מונדק וחנה יהודיים. באחד הלילות, שעה שיצאו חיילי AK למבצע לחימה נשארה במחנה יחד עם שני חיילי AK נוספים. הם ניסו לאנסה והיא הבריחה אותם בירי. עם שוב יתר הפלוגה, התגלה הדבר ומונדק ירה בהם והרגם.

כתוצאה מחשיפת יהדותם, בעצה אחת עם קולפה הם עברו ליער Janowskie, חפרו בונקר מבצעי שפרט לאמצעי לחימה, נשק שלל ומדים גרמניים לא היה בו דבר ושימש כנקודת יציאה למבצעים. באותה תקופה, מרץ 1942 התחוור כי חנה בהריון. קולפה העבירה לביתו ואשתו רוזלי ביצעה גרידה. היחידה לחמה ביערות Ruda Rozaniecka (אנ') נגד מטרות גרמנית ואוקראיניות והייתה יחידת חיסול ונקם של AK נגד משתפי פעולה וביצוע פסקי דין של AK כנגד משתפי פעולה. חברי היחידה לבשו מדי הצבא הפולני. חלק ממבצעיה בוצעו בלבוש הצבא הגרמני בשל שליטת הפרטיזנים בגרמנית ואוקראינית.

במהלך כל תקופת המלחמה נשא מונדק לוקביצקי את מצלמת הלייקה שלו ותיעד את פעילותה בזמן אמת.

היחידה פעלה ביערות במרכז גליציה בסביבות העיירה לובצ'וב. בראשית פעילותה, הפרטיזנים של AK לא ידעו כי מונדק לוקביצקי הוא יהודי. לאחר שנודע הדבר הוא הקים את יחידת החיסול והנקם העצמאית גם היא הייתה תחת פיקוד AK. במהלך כל תקופת המלחמה נשא מונדק לוקביצקי את מצלמת הלייקה ותיעד את פעילותה בזמן אמת. התמונות פותחו בסמוך לצילומם לובצ'וב. רבים מתושבי לובצ'וב ידעו על היחידה ולא הסגירו אותם. גם לא ידוע על יהודי כלשהו באזור הפעולה שהוסגר לגרמנים. היחידה המשיכה בלחימתה עד ל-22 ביולי 1944 כאשר הצבא האדום שחרר השטחים בהם פעלה.

AK שיתף את יחידת הפרטיזנים של מונדק בשני סוגי מבצעים – חיסול משתפי פעולה ותקיפת מטרות גרמניות. בכל מבצע בו גילה יהודי הוא צרף אותו ליחידתו. גודלה בעת השחרור עמד על 15 לוחמים – 13 יהודים ו-2 לא יהודים. מונדק היה חמוש בנשק אישי, רימונים, שרשרת כדורים ומצלמת הלייקה. קולפה סיפק לחנה אקדח פרבלום. מונדק אימן את אנשי היחידה, תכנן מבצעים שהוטלו עליהם, ציוות לתפקידים. הוא היה מפקד קשוח, לא סבל שימרו את הוראותיו. לדבריו "אף אחד לא רצה להתעסק איתי". הוא קבע את הכלל כי אין מבצעים מיבצעים בסמוך לבונקר, מחשש כי ייחשפו לכן כל מבצעיהם בוצעו במרחק של 30 ק"מ מהבונקר.

מבצעים

עריכה
  • AK ניצל את היחידה לאיסוף מודיעין בשל יכולתה לפעול כגרמנים. היחידה הניחה מארבים בדרכים, לכדה קצינים גרמנים לאיסוף מידע והביאה אותם לחקירה. הקצינים הגרמנים שיתפו פעולה ולאחר מכן הוצאו להורג.
  • AK הטיל על היחידה לבצע פסקי דין מוות נגד משתפי פעולה. המפקד האוקראיני של משטרת יבוריב הסגיר משפחה פולנית שנתנה מחסה ליהודים. האוקראיני קיבל לרשותו את כל רכושם של היהודים והפולנים. בית דין של AK דן למוות את המשפחה האוקראינית. היחידה קיבלה הוראה לבצע את פסק הדין. גם חנה השתתפה בהוצאה לפועל של גזר הדין.
  • ב-29 בדצמבר 1942 חיסל מונדק באופן אישי את מפקד הז'נדרמריה של נובי מיידן כאשר הוא מתחזה לקצין וורמכט, בשל הסגרת פולנים שהסתירו יהודים.
  • ב-26 באפריל 1943 השמידה היחידה עם יחידות AK נוספות בקרבת העיירה Susiec (אנ') רכבת דלק משוריינת בדרכה למחנה ההשמדה בלזץ. הרכבת פוצצה, חיילי המשמר וצוות הרכבת נהרגו. כתגמול הרגו הגרמנים את מחצית הגברים של העיירה Susiec.
  • ב-אפריל 1944 חיסלה היחידה 8 חיילים גרמנים שטענו כי השתייכו להיטלר יוגנד שהובאו לביצוע חיפושים ביערות.
  • ב-22 ביולי 1944 עמדה היחידה לפוצץ גשר על דנייסטר ששימש את נסיגת הצבא הגרמני. הם שמעו את רעש הצבא האדום המתקרב, יצאו מהיער ורצו לקראתם אך נתקלו באש ונסוגו ליער. כאמור הם היו בעיצומו של מבצע חבלה נגד הצבא הגרמני הנסוג, לכן כולם היה לבושים מדי צבא גרמניים. בזריזות החליפו למדי צבא הפולני, ויצאו לקראת הצבא האדום.

לאחר המלחמה

עריכה

לאחר המלחמה התגייס מונדק לקוביצקי למשטרה החשאית הקומוניסטית הפולנית (UB) (אנ') בה המשיך בחשאי במבצע הנקם שלו כנגד הנאצים ומשתפי הפעולות. ב-1945 נישאו מונדק וחנה ונולדו להם יוסף (1945) ושמעון (1947). לאחר שמעשיו נחשפו ב-1946 הם נאלצו להימלט מפולין והגיעו למחנה עקורים באנסבך. הם עלו לישראל באוניה פאן-יורק שגורשה לקפריסין והגיעו לארץ באוקטובר 1948. בישראל המשיך מונדק לעבוד כצלם. הוא נתן ביד ושם עדות מוקלטת בפולנית על התקופה בה היה מפקד יחידת פרטיזנים יהודים.

  • בשנת 1995, פרסם מורי הופמן, אחד מחברי היחידה, את הספר Keep Yelling המתאר את קורותיה של היחידה ומבצעים בהם השתתפה.
  • בשנת 2010 פרסם היסטוריון וחוקר תולדות AK, ספר בשם Konspiracja Powiecie Lubaczwskim המתאר את היחידה.
  • בשנת 2015 פורסם הבן שמעון לביא (לוקביצקי) את הספר Jewish Hit Squad שתורגם לעברית, פולנית וגרמנית המגולל את כל פרשת היחידה.
  • דינה פורת בספרה "לי נקם ושילם היישוב השואה וקבוצת הנוקמים של אבא קובנר", מזכירה בספרה את היחידה של מונדק.
  • בשנת 2022 הופק סרט טלוויזיה תעודתי בשם הפרטיזן עם מצלמת הלייקה בבימויה של רות ולק ששודר בכאן 11 המתאר היבטים שונים על היחידה ועל חייהם של מונדק וחנה המסופרים על ידי בנם שמעון לביא (לוקביצקי).

לקריאה נוספת

עריכה
  • Simon Lavee (Lukawiecki): The Jewish Hit Squad; 2015
  • שמעון לביא (לקוביצקי): דרכי האחרונה; יחידת הפרטיזנים היהודית של מונדק לקוביצקי בצבא המולדת הפלני, הוצאת אפי מלצר, 2018
  • Hoffman, Maurie:Keep Yelling, 1995

קישורים חיצוניים

עריכה