פתיחת התפריט הראשי

מנחם לורברבוים

היסטוריון ישראלי

מנחם לורברבוים (נולד ב-1958) הוא פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, ראש בית הספר לפילוסופיה ומייסד החוג ללימודי התרבות העברית בה. עמית מחקר במכון שלום הרטמן.

מנחם לורברבוים
MenachemLoberbaum.jpg
לידה 14 במרץ 1958 (בן 61) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת תל אביב
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מנחם לורברבוים

ביוגרפיהעריכה

מנחם לורברבוים נולד בניו יורק. משפחתו שבה ארצה כשהיה בן 11 והוא גדל בירושלים. למד בישיבת בני עקיבא נתיב מאיר ושנה אחת, כשהיה בן 17, בישיבת מרכז הרב. למד בישיבת ההסדר הר עציון. לאחר מכן למד עם קבוצת צעירים אצל פרופ' דוד הרטמן, אותו הוא רואה כאחד מרבותיו.

במקביל ללימודיו אצל הרטמן למד באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1988 קיבל תואר שני על עבודה שכותרתה "תיאורית פעולה בהלכה: כוונה במצוות". בשנת 1992 קיבל תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים, על עבודה שכותרתה "פוליטיקה וגבולות החוק בהגות היהודית של ימי הביניים: הרמב"ם ורבנו ניסים גירונדי", שנעשתה בהדרכת מיכאל וולצר ואביעזר רביצקי. שנה לאחר מכן החל ללמד באוניברסיטת תל אביב.

לורברבוים הוא חבר מועצת המערכת של כתב העת Hebraic Political Studies שבהוצאת מכון שלם.

מאז ייסודו, בשנת 2001, של הכנס השנתי של התוכנית לפסיכותרפיה בבית הספר ללימודי המשך ברפואה ובית הספר לפילוסופיה בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב, עומד פרופ' לורברבוים, יחד עם ד"ר שלמה מנדלוביץ, בראש הכנס.

בשנת 2002 נמנה עם הגרעין המייסד של בית הכנסת "שירה חדשה" בירושלים. הוא חבר הוועד המנהל של הקרן החדשה לישראל.[1]

מנחם לורברבוים נשוי בשנית, מתגורר בירושלים ואב לשלושה ילדים.

ספריועריכה

פילוסופיה:

  • Politics and the limits of law :secularizing the political in medieval Jewish thought, Stanford University Press, ‪ 2001.
מהדורה עברית: פוליטיקה וגבולות ההלכה, תרגם יובל ג'ובני, הוצאת מכון שלום הרטמן, 2005.
הספר עוסק בהתפתחותם של מושגי יסוד בפילוסופיה הפוליטית היהודית בימי הביניים, תוך התמקדות במשנתם של שני פוסקים, הרמב"ם והר"ן.
עוסק בבעיית הלימות השפה הדתית לתיאור האל ולתיאור ההתנסות בנוכחותו המידית, כפי שהיא משתקפת ביצירתם של הרמב"ם, רבי שלמה אבן גבירול ורבי יהודה הלוי.

שירה:

  • בכפר הזה (כרמל תשס"ב)
  • ואחר האש (כרמל תשס"ד)
  • מגעים, מראות: שירים (כרמל תשס"ו).

בעריכתו:

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ האנשים שלנו, באתר הקרן החדשה לישראל
  2. ^ סדרת דברי-ם, באתר של הוצאת כרמל