ויקיפדיה

שביתת בתי הספר למען האקלים

תנועת תלמידים בתחום האקלים
(הופנה מהדף מחאת הנוער למען האקלים)

שביתת בתי הספר למען האקלים (בשוודית: Skolstrejk för klimatet), הידועה גם כ"ימי שישי למען העתיד" (FFF), נוער למען האקלים, שביתת אקלים או שביתת הנוער למען האקלים, היא תנועה בינלאומית של תלמידי בתי ספר שמפסיקים את לימודיהם כדי לקחת חלק בהפגנות בדרישה לפעול למניעת התחממות נוספת של כדור הארץ ושינוי אקלים. התארגנות תלמידים החלה לאחר שתלמידת בית הספר השוודית, גרטה טונברי, הפגינה באוגוסט 2018, מחוץ לפרלמנט השוודי, כשהיא אוחזת שלט בו נכתב "Skolstrejk för klimatet" ("שביתת בית הספר לאקלים").

שביתת בתי הספר למען האקלים
Skolstrejk för klimatet
תאריכי המאבק 20 באוגוסט 2018 – מתמשך (5 שנים ו־34 שבועות)
מקום ברחבי העולם
עילה חוסר שביעות רצון מהפעילות של ממשלות העולם למען עצירת ההתחממות הגלובלית
מטרה הגברת הפעולות של ממשלות העולם למען עצירת ההתחממות הגלובלית
הצדדים במאבק
תלמידים ברחבי העולם ממשלות ברחבי העולם
דמויות בולטות
גרטה טונברי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

האירוע הגדול ביותר של מחאת תלמידים עולמית התקיים ב-15 במרץ 2019 בו שבתו כ-1.6 מיליון תלמידים ותלמידות מ-125 מדינות בעולם. התקיימו הפגנות ביותר מ-2000 מקומות ברחבי העולם[1]. בישראל היו כ-13 מוקדי מחאה, שהגדולים ביניהם הם תל אביב וירושלים, והשתתפו בהם כמה מאות תלמידים. מטרת המחאה היא לגרום לממשלות בעולם לעמוד בהסכם פריז ולחוקק חוקים למען האקלים[1]. שביתות מתקיימות מדי יום שישי במקומות שונים בעולם.

רקע למחאה עריכה

ב-12 בדצמבר 2015 נערכה ועידת האקלים בפריז. ועידה זו הייתה פורצת דרך במחויבות מדינות העולם לצמצום פליטת גזי חממה. על הסכם פריז חתמו רוב מדינות העולם, וביניהן ישראל[2]. כל מדינה הציבה לעצמה יעדים, והתחייבה לעמוד בהם. אף על פי שהמדינות הציבו לעצמן יעדים, לא כולן עמדו בהתחייבויות שלהן. על פי מחקר בכתב העת Nature, אף אחת מהמדינות המתועשות הגדולות לא יישמה את המדיניות שהתחייבה לה ולא עמדה ביעדי הפחתת הפליטות[3]. ב-20 באוגוסט 2018, גרטה טונברי, תלמידה שוודית שהייתה אז בכיתה ט', הפגינה מול בניין הפרלמנט השוודי בדרישה מממשלת שוודיה לעמוד בהתחייבויות שלה בהסכם פריז[4]. טונברי החליטה להפגין כל יום שישי מול בניין הפרלמנט השוודי למען האקלים, ובנובמבר 2018 תלמידים ברחבי העולם הצטרפו אליה[5].

שם המחאה עריכה

המחאה נקראת מחאת ה-12 מכיוון שדו"ח ה-IPCC (וועדת האו"ם האחראית על מצב האקלים) אומר כי אם תושבי העולם ימשיכו לנהוג כפי שהם נוהגים כיום, בעוד כ-12 שנים הטמפרטורה העולמית הממוצעת תעלה ב-1.5 מעלות צלזיוס, והעולם יגיע לנקודת אל חזור.[דרוש מקור] כתוצאה מכך תעלה הסכנה לגלי חום כבדים, גשמים כבדים (בעיקר צפונית מעט לקו המשווה) המעלים את הסיכונים להצפות, יובש כבד במקומות (כדוגמת המזרח התיכון, ובין היתר ישראל) וכן הלאה. נכון לדו"ח ה-IPCC משנת 2018, הטמפרטורה העולמית עלתה כבר במעלה אחת מעל הטמפרטורה הממוצעת לפני המהפכה התעשייתית, דבר זה מורגש במקומות מסוימים ברחבי העולם. לעלייה של 2 מעלות במקום 1.5 תהיה השפעה הרסנית[6].

התרחבות המחאה עריכה

החל מנובמבר 2018, החלו להתארגן ברחבי העולם, שביתות תלמידים בהשראת טונברי. באוסטרליה אלפי תלמידים החלו לשבות בימי שישי תוך התעלמות מקריאתו של ראש הממשלה, סקוט מוריסון, "יותר למידה בבתי ספר ופחות אקטיביזם"[7]. בזמן שהתקיימה בקטוביץ' פולין, כנס במסגרת אמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינויי אקלים, שבתו תלמידים בלפחות ב-270 ערים ברחבי העולם.[8] בדצמבר, הצטרפו לשביתות בתי ספר מקנדה[9], גרמניה, פינלנד, דנמרק[10], שווייץ[11], בריטניה וארצות הברית.[8] בפברואר 2019 נערכה השביתה הראשונה ביפן[12].

בגרמניה ובריטניה תלמידים דרשו לשנות את החוקים ולהוריד את גיל ההצבעה ל-16[13][14].
שרת הסביבה הבלגית, ג'וק שובליג', התפטרה ב־5 בפברואר 2019, לאחר שטענה שלסוכנות הביטחון הממלכתית היו עדויות לכך שביתות בית הספר בבלגיה הן קוספירציה. סוכנות הביטחון דחו את טענתה והיא אולצה להתפטר[15].

בבריטניה מעל ל-200 אקדמאיים, מתוכם מעל למאה פרופסורים, חתמו על מכתב תמיכה בשביתת בתי הספר למען האקלים. בין היתר במכתב נאמר כי "העובדות הטרגיות והנואשות" של משבר האקלים המפתח - והיעדר הפעולה המשמעותית של הפוליטיקאים - משאירים לצעירים אפשרויות מעטות אלא לקחת את העניינים לידיים[16].

אירועים מרכזיים ברחבי העולם עריכה

ב-15 במרץ 2019, נערכו הפגנות ב-125 מדינות ברחבי העולם. כמיליון אנשים הפגינו ב-2000 אירועים שונים[17][18].

ב-24 במאי 2019, נערכה בפעם השנייה הפגנה ב-1600 ערים. הפגנה זו התקיימה במקביל לבחירות לפרלמנט האירופי 2019, במטרה להשפיע עליהן[19]. סקרים שנערכו באותה העת מראים שמשבר האקלים היה נושא חשוב עבור המצביעים בבחירות, בייחוד עבור המצביעים הגרמנים[20].

בין חמישה לתשעה באוגוסט 2019 נערכה באוניברסיטת לוזאן כנס בינלאומי בהשתתפות 450 צעירים מובילי שביתת בתי הספר מרחבי אירופה[21].

במסגרת שביתות האקלים שהתקיימו במהלך חודש ספטמבר 2019, השתתפו כארבעה מיליון מפגינים ברחבי העולם. צעירים לקחו חלק בהפגנות בכל רחבי העולם[22].

  •  
    הפגנה ליד בית הפרלמנט בהלנסיקי
  •  
    הפגנה בסן פרנסיסקו
  •  
    הפגנה בקלוולינד
  •  
    הפגנה בוושינגטון

המחאה בישראל עריכה

 
סמליל תנועת מחאת הנוער למען האקלים הישראלית

המחאה בישראל מאורגנת ומופעלת על ידי תנועת מחאת הנוער למען האקלים (ובשמה הנוסף Strike For Future Israel). יוזמת המחאה הישראלית היא ענבל וסלי, תלמידת תיכון הכפר הירוק לשעבר ופעילה במגמה ירוקה. הפעולה הראשונה של המחאה הייתה שביתה מהלימודים והפגנות במספר מוקדים ב-15 במרץ 2019. אירועים נוספים גדולים כוללים מחאה מול משכן הכנסת במאי 2019, שבוע אקלים שבו השתתפו במחאות אלפי בני נוער בין ה-20 ל-27 בספטמבר 2019, ומצעד בתל אביב בנובמבר 2019 שבו השתתפו כאלף בני נוער. בתנועה חברים כיום כ-800 בני ובנות נוער מכל רחבי הארץ.

מטרות המחאה הן:[23]

  1. ביצוע הפתרונות הקיימים לצמצום משבר האקלים – יישום תוכנית מתאר כלל ארצית לשימוש ב-100% אנרגיה ממקורות מתחדשים, הגבלה ופיקוח על פליטת גזי חממה וזיהום ממפעלים ובתעשייה, ייעול והנגשת תחבורה ציבורית.
  2. הנכחת משבר האקלים בשיח הציבורי – הגברת מודעות ציבורית למצב החירום האקלימי בפניו אנו עומדים ודרישה נחרצת ממקבלי ההחלטות בממשלת ישראל לפעול דרך כל האמצעים לעצירתו.
  3. יצירת תוכנית לימודים מקיפה לבעיית משבר האקלים – יצירת והכנסת תוכנית לימודים מקיפה, לכיתות א'-י"ב, בנושא משבר האקלים ופתרונותיו בתוך מערכת החינוך ומתן תמיכה פסיכולוגית לנושא.

המחאה הישראלית משתפת פעולה עם ארגונים נוספים בארץ (כגון מגמה ירוקה, הורים למען האקלים, מורים למען האקלים, המרד בהכחדה ישראל וגרינפיס ישראל), ומשתתפת בארגון מצעד האקלים השנתי. התנועה מאוגדת תחת עמותת חיים וסביבה וחברה בקואליציית האקלים.

בוועידת האקלים בפריז ישראל התחייבה לעמוד ביעדים המוגדרים נמוכים ביחס לשאר מדינות המפותחות[24]. לדוגמה: הגעה ליעד של 7.7 טון פליטות גזי חממה לנפש בשנת 2030; 17% התייעלות אנרגטית בצריכת חשמל; 17% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות; 20% הפחתה בנסיעה פרטית וכדומה. אף על פי שמראש ישראל הציבה לעצמה יעדים נמוכים, היא לא עומדת בהם[25].

מלבד פעילות התנועה בשטח, היא פועלת גם:

  1. במדיה – ארגון מחאות דיגיטליות ופעילות ברשתות החברתיות[26] ובתקשורת.
  2. במישור הפוליטי – קידום חקיקה אקלימית בכנסת, שיתוף פעולה עם ח"כים (לובינג)[27][28][29], גופים ממשלתיים (כגון מועצת התלמידים והנוער הארצית) והשתתפות בוועדות בכנסת ישראל (בין היתר בוועדת הפנים והגנת הסביבה[30], בוועדת החינוך[31], בוועדת הכלכלה[32] ובוועדת הכספים[33]).

בוועידת האקלים הישראלית הרביעית שנערכה בנובמבר 2019, זכתה מחאת הנוער למען האקלים במקום השני בפרס ע"ש נחמה ריבלין לקיימות, שמוענק לקמפיינים ויוזמות מקומיים וארציים שנחלו הצלחה יוצאת דופן בתחום הקיימות, במעמד בעלה, נשיא המדינה, ראובן ריבלין[34][35].

המחאה בארצות הברית עריכה

המחאה בארצות הברית צברה תאוצה כאשר גרטה טונברי יצרה קשר עם נערים אקטיביסטיים מקומיים, דוגמת ג'רום פוסטר השני, בניסיון ליצור שיתוף פעולה בין המוקדים. מספר ערים בארצות הברית הצטרפו לשביתות ואלו לוו גם בהפגנות של נערים מול הבית הלבן[36], הפגנות שהבשילו גם להיווצרותו של חוק האנרגיה המתחדשת של וושינגטון, חוק שאפתני במיוחד בהשוואה לחוקים דומים בעולם באותה שנה[37][36].

תוצאות המחאה עריכה

ב-15 במרץ 2019, המזכיר הכללי של האו"ם, אנטוניו גוטרש, צדד בשובתים והודה כי "הדור שלי לא הצליח להגיב כראוי לאתגר הדרמטי של שינויי האקלים. הצעירים מודאגים מאוד. לא פלא שהם כועסים."[38] בעקבות המחאה בחודש מרץ, הוא יזם כינוס דחוף בנושא האקלים לחודש ספטמבר. בישראל לא הייתה התייחסות של הממשלה למחאה[39]. בארצות הברית הבשילה המחאה לחוק שאפתני במיוחד בנושא אנרגיה מתחדשת[37][36].

אירועי המחאה היו גל ראשון של מחאות בינלאומיות. גל שביתות עולמיות נוסף התקיים במאי 2019, והגיע להיקף דומה יחסית[40], וגל השביתות השלישי שהתקיים בספטמבר 2019, על רקע פסגת האקלים של האו"ם (אנ'), הפך, על פי הערכות בתקשורת העולמית, לאירוע מחאת-האקלים הגדול ביותר בהיסטוריה[41][42].

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא שביתת בתי הספר למען האקלים בוויקישיתוף
  מדיה וקבצים בנושא מחאת הנוער למען האקלים בישראל בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 Fridays For Future, www.fridaysforfuture.org
  2. ^ נציגים מ-175 מדינות חתמו על הסכם האקלים, באתר הארץ, 23 באפריל 2016
  3. ^ David G. Victor, Keigo Akimoto, Yoichi Kaya, Mitsutsune Yamaguchi, Prove Paris was more than paper promises, Nature 548, 2017-8, עמ' 25–27 doi: 10.1038/548025a
  4. ^ Andrew Norton, The Paris Agreement always needed Extinction Rebellion and Greta Thunberg, Climate Home News, ‏2019-04-24 (באנגלית)
  5. ^ הנערה שנלחמת בשינויי האקלים: "המנהיגים מתנהגים כמו ילדים", באתר ynet, 6 בדצמבר 2018
  6. ^ Impacts of 1.5°C of Global Warming on Natural and Human Systems
  7. ^ Bard Wilkinson CNN, Australian school children defy prime minister with climate strike, CNN
  8. ^ 1 2 Carrington, Damian (2018-12-04). "'Our leaders are like children,' school strike founder tells climate summit". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2019-10-14.
  9. ^ Karin Larsen, Metro Vancouver students cut class to demand action on climate change, CBC, Dec 07, 2018
  10. ^ La "grève du climat" rassemble des centaines d'étudiants alémaniques, rts.ch, ‏2018-12-22 (בצרפתית)
  11. ^ S. W. I. swissinfo.ch, a branch of the Swiss Broadcasting Corporation, More than 1,000 Swiss pupils strike over climate, SWI swissinfo.ch (באנגלית)
  12. ^ KYODO NEWS, Youth strike for climate change movement reaches Japan, Kyodo News+
  13. ^ Josef Saller & Uli Hauser, Ragna, Linus, Ronja und Florian: Sie schwänzen den Unterricht, um die Welt zu retten, stern.de, ‏2019-01-30 (בגרמנית)
  14. ^ Lottie Tellyn, Opinion: Grown-ups have failed on climate change – so us kids are going on strike to save the planet, The Independent, ‏2019-02-14 (באנגלית)
  15. ^ Boffey, Daniel (2019-02-05). "Belgian minister resigns over school-strike conspiracy claims". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2019-10-27.
  16. ^ Taylor, Matthew (2019-02-13). "Academics back UK schools' climate change strikes". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2019-10-27.
  17. ^ Eliza Barclay, Photos: kids in 123 countries went on strike to protect the climate, Vox, ‏2019-03-15 (באנגלית)
  18. ^ Damian Carrington Environment (2019-03-19). "School climate strikes: 1.4 million people took part, say campaigners". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2019-11-03.
  19. ^ Isabelle Gerretsen CNN, Global Climate Strike: Record number of students walk out, CNN
  20. ^ SUYIN HAYNES, Students From 1,600 Cities Just Walked Out of School to Protest Climate Change. It Could Be Greta Thunberg's Biggest Strike Yet, Time (באנגלית)
  21. ^ S. W. I. swissinfo.ch, a branch of the Swiss Broadcasting Corporation, Lausanne environment activists call for action on global warming, SWI swissinfo.ch (באנגלית)
  22. ^ "Protesting Climate Change, Young People Take to Streets in a Global Strike". The New York Times (באנגלית אמריקאית). 2019-09-20. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2019-11-14.
  23. ^ מחאת הנוער למען האקלים - חזון המחאה, באתר מחאת הנוער למען האקלים
  24. ^ אמנת האקלים הישראלית - בעקבות הסכם פריז לקראת סדר עולמי חדש -, באתר מגמה ירוקה
  25. ^ עמירם ברקת, ‏כשהמדינה עם הכי הרבה ימי שמש מייצרת הכי פחות חשמל, באתר גלובס, 12 בפברואר 2019
  26. ^ מחאת הנוער למען האקלים הישראלית ברשת החברתית אינסטגרם
  27. ^ פוסט על הפגישה עם חברת הכנסת מרב מיכאלי, ברשת החברתית אינסטגרם, 11 בנובמבר 2020
  28. ^ פוסט על הפגישה עם חברת הכנסת מיקי חיימוביץ', ברשת החברתית אינסטגרם, 20 בספטמבר 2020
  29. ^ ציוץ על הפגישה עם חבר הכנסת יוראי להב-הרצנו, ברשת החברתית טוויטר, 28 בינואר 2021
  30. ^ פוסט על השתתפות בוועדת הפנים והגנת הסביבה, ברשת החברתית אינסטגרם, 3 בנובמבר 2020
  31. ^ פרוטוקול מס' 4 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט, מתוך אתר הכנסת, 09 ביוני 2020
  32. ^ תלמידת כיתה ח' שכבשה את חברי ועדת הכלכלה בדיון על הפחתת נזקי האקלים: מקבלי ההחלטות יכולים לעצור את הכחדת המין האנושי – חייבים לפעול עכשיו, אתר הכנסת, 4 בינואר 2021
  33. ^ פוסט על השתתפות בוועדת הכספים, ברשת החברתית אינסטגרם, 14 בדצמבר 2020
  34. ^ שני אשכנזי, ‏לראשונה בוועידת האקלים בארץ: פרס ע"ש נחמה ריבלין לקיימות, באתר גלובס, 24 בנובמבר 2019
  35. ^ פרס מנשיא המדינה למחאת התלמידים למען האקלים, באתר ynet, 24 בנובמבר 2019
  36. ^ 1 2 3 הגרטה הגדול הבא, באתר זווית
  37. ^ 1 2 Jerome Foster II, Earth Optimism (ארכיון)
  38. ^ Guterres, António (2019-03-15). "The climate strikers should inspire us all to act at the next UN summit | António Guterres". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2020-01-27.
  39. ^ "אנחנו בנקודה קריטית וכולנו נקראים לדגל", באתר ynet, 25 במרץ 2019
  40. ^ School strike for climate: Protests staged around the world, BBC
  41. ^ How big was the global climate strike? 4 million people, activists estimate., VOX
  42. ^ Across the globe, millions join biggest climate protest ever, הגרדיאן
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=שביתת_בתי_הספר_למען_האקלים&oldid=37526703"